בית המשפט העליון דחה את הערעור של בנק מרכנתיל-דיסקונט: הבנק יחוייב לקבל כספים שמקורם במכירת ביטקוין
בית המשפט העליון דחה את הערעור של בנק מרכנתיל-דיסקונט על פסיקת בית המשפט המחוזי שקבע שסירוב גורף להכנסת כספים שמקורם במטבעות דיגיטליים אינו חוקי
עמי רוחקס דומבה
| 23/01/2023
עו"ד שאול ציוני | צילום: אייל טואג
בית המשפט העליון דחה הבוקר את הערעור שהגיש בנק מרכנתיל-דיסקונט על פסיקת בית המשפט המחוזי שקבע שסירובו הגורף של הבנק לקבלת כספים שמקורם בביטקוין אינו סביר. הפרשה המשפטית התחילה בסוף 2017, כשמרכנתיל סירב לקבל לחשבון הבנק של בני הזוג סכום של כ-2 מיליון שקל, שמקורו במכירת ביטקוין שביצעו באמצעות בורסת קריפטו ישראלית.
בנק מרכנתיל טען בערעור, שיש לבטל את פסק הדין ולקבוע, בין היתר, שסירובו הגורף היה מוצדק לאור החוסר ברגולציה. שופטי העליון, עמית, גרוסקופף ושטיין, החליטו שלא להתערב בפסק הדין של בית המשפט המחוזי, והורו על דחיית הערעור מכיוון שהפך לתיאורטי. עוד נקבע שהבנק גם ישלם הוצאות בסך 20 אלף ש״ח לבני הזוג ערב על שתביעתם למעשה "זיכתה את הציבור".
משפחת ערב רכשה בפברואר 2013 כ-250 מטבעות ביטקוין בסכום כולל של כ-15 אלף שקל. ארבע שנים לאחר מכן, ב-2017, כשערך הביטקוין זינק, הם מכרו חלק ממטבעות אלו. לאחר המכירה הזוג ערב ביקש להעביר את כספי ההמרה לחשבון הבנק שלהם בבנק מרכנתיל.
הבנק סרב לקלוט את הכסף בטענות שמקור הרווחים הוא בפעילות במטבעות דיגיטליים, ואשר לפי מדיניותו של הבנק – לא ניתן להכניס כספים ממקור זה לבנק, באופן מוחלט, וזאת בשל חוסר יכולתו של הבנק לנהל את סיכוני הלבנת ההון הכרוכים לשיטתו במטבעות דיגיטליים.
בית המשפט המחוזי קבע שסירובו הגורף של הבנק הוא בלתי חוקי ולא סביר בניגוד לחוק הבנקאות. עוד קבע בית המשפט, כי יש לבחון את מסלול הכסף ואת מסלול המטבעות, וככל שאלו ברורים ונהירים ולא עולה מהם חשש ממשי להלבנת הון, הרי שעל הבנק לקבל את הכספים.
יש לציין כי שיטת בחינה זו אומצה לאחר מכן על ידי הפיקוח על הבנקים בתיקון לנוהל בנקאי תקין שביצע. פסק הדין עשה שירות למאות אלפי אזרחים ישראלים שנתקלו בסירוב גורף של הבנקים, ואילץ את הבנקים לבצע בחינה קונקרטית של בקשות להכנסת כספים ולא אפשר להם לסרב באופן גורף.
עו"ד שאול ציוני, שייצג את בני הזוג ערב ביחד עם עו"ד רעות זייטלבך ממשרד ציוני פילרסדרוף פיליפ עורכי דין: "בצדק רב החליט בית המשפט העליון שאין מקום להתערב בפסק הדין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי. בית המשפט העליון לא התרשם, לשון המעטה, מניסיונות ההפחדה של הבנקים בקשר להשלכות פסק הדין של המחוזי, ושל קביעת החובה של הבנקים לבחון באופן קונקרטי בקשות להפקדות כספים שמקורם במטבעות דיגיטליים.
״כדאי מאוד שגם בנק ישראל יפעל יותר לטובת מאות אלפי לקוחות הבנקים המחזיקים במטבעות דיגיטליים, ואשר נתקלים מדי יום ביומו באטימות ובסירובים מצד הבנקים להכנסת כספים שמקורם במטבעות דיגיטליים. צר לי שהבנק גרר את בני הזוג ערב לערעור מיותר ותיאורטי בבית המשפט העליון.
״אנו מקווים שהבנקים יתעשתו, יפסיקו להערים באופן סתמי קשיים על לקוחות, ויפעלו בשיתוף פעולה מלא עם הגופים בישראל שמבצעים המרות של מטבעות דיגיטליים, אשר פועלים באופן חוקי ועל פי היתרים ורשיונות של רשות שוק ההון. כך למעשה גם נקבע בנהלים שהוציא הפיקוח על הבנקים.״
בית המשפט העליון דחה את הערעור של בנק מרכנתיל-דיסקונט על פסיקת בית המשפט המחוזי שקבע שסירוב גורף להכנסת כספים שמקורם במטבעות דיגיטליים אינו חוקי
עו"ד שאול ציוני | צילום: אייל טואג
בית המשפט העליון דחה הבוקר את הערעור שהגיש בנק מרכנתיל-דיסקונט על פסיקת בית המשפט המחוזי שקבע שסירובו הגורף של הבנק לקבלת כספים שמקורם בביטקוין אינו סביר. הפרשה המשפטית התחילה בסוף 2017, כשמרכנתיל סירב לקבל לחשבון הבנק של בני הזוג סכום של כ-2 מיליון שקל, שמקורו במכירת ביטקוין שביצעו באמצעות בורסת קריפטו ישראלית.
בנק מרכנתיל טען בערעור, שיש לבטל את פסק הדין ולקבוע, בין היתר, שסירובו הגורף היה מוצדק לאור החוסר ברגולציה. שופטי העליון, עמית, גרוסקופף ושטיין, החליטו שלא להתערב בפסק הדין של בית המשפט המחוזי, והורו על דחיית הערעור מכיוון שהפך לתיאורטי. עוד נקבע שהבנק גם ישלם הוצאות בסך 20 אלף ש״ח לבני הזוג ערב על שתביעתם למעשה "זיכתה את הציבור".
משפחת ערב רכשה בפברואר 2013 כ-250 מטבעות ביטקוין בסכום כולל של כ-15 אלף שקל. ארבע שנים לאחר מכן, ב-2017, כשערך הביטקוין זינק, הם מכרו חלק ממטבעות אלו. לאחר המכירה הזוג ערב ביקש להעביר את כספי ההמרה לחשבון הבנק שלהם בבנק מרכנתיל.
הבנק סרב לקלוט את הכסף בטענות שמקור הרווחים הוא בפעילות במטבעות דיגיטליים, ואשר לפי מדיניותו של הבנק – לא ניתן להכניס כספים ממקור זה לבנק, באופן מוחלט, וזאת בשל חוסר יכולתו של הבנק לנהל את סיכוני הלבנת ההון הכרוכים לשיטתו במטבעות דיגיטליים.
בית המשפט המחוזי קבע שסירובו הגורף של הבנק הוא בלתי חוקי ולא סביר בניגוד לחוק הבנקאות. עוד קבע בית המשפט, כי יש לבחון את מסלול הכסף ואת מסלול המטבעות, וככל שאלו ברורים ונהירים ולא עולה מהם חשש ממשי להלבנת הון, הרי שעל הבנק לקבל את הכספים.
יש לציין כי שיטת בחינה זו אומצה לאחר מכן על ידי הפיקוח על הבנקים בתיקון לנוהל בנקאי תקין שביצע. פסק הדין עשה שירות למאות אלפי אזרחים ישראלים שנתקלו בסירוב גורף של הבנקים, ואילץ את הבנקים לבצע בחינה קונקרטית של בקשות להכנסת כספים ולא אפשר להם לסרב באופן גורף.
עו"ד שאול ציוני, שייצג את בני הזוג ערב ביחד עם עו"ד רעות זייטלבך ממשרד ציוני פילרסדרוף פיליפ עורכי דין: "בצדק רב החליט בית המשפט העליון שאין מקום להתערב בפסק הדין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי. בית המשפט העליון לא התרשם, לשון המעטה, מניסיונות ההפחדה של הבנקים בקשר להשלכות פסק הדין של המחוזי, ושל קביעת החובה של הבנקים לבחון באופן קונקרטי בקשות להפקדות כספים שמקורם במטבעות דיגיטליים.
״כדאי מאוד שגם בנק ישראל יפעל יותר לטובת מאות אלפי לקוחות הבנקים המחזיקים במטבעות דיגיטליים, ואשר נתקלים מדי יום ביומו באטימות ובסירובים מצד הבנקים להכנסת כספים שמקורם במטבעות דיגיטליים. צר לי שהבנק גרר את בני הזוג ערב לערעור מיותר ותיאורטי בבית המשפט העליון.
״אנו מקווים שהבנקים יתעשתו, יפסיקו להערים באופן סתמי קשיים על לקוחות, ויפעלו בשיתוף פעולה מלא עם הגופים בישראל שמבצעים המרות של מטבעות דיגיטליים, אשר פועלים באופן חוקי ועל פי היתרים ורשיונות של רשות שוק ההון. כך למעשה גם נקבע בנהלים שהוציא הפיקוח על הבנקים.״
