פרשנות | שנה לפלישה הרוסית לאוקראינה - הצבא הרוסי לא מרשים
הפלישה הרוסית לאוקראינה נכנסת לשנתה השנייה, כאשר הצבא הרוסי מתקשה לעמוד במטרות שהציב לו הקרמלין | מומחים צבאיים בארה"ב סבורים שהצבא הרוסי לא הוכיח יכולת של מבצעים צבאיים משולבים - יבשה ואוויר
דן ארקין
| 21/01/2023
https://eng.mil.ru
לא הרחק מרוסיה שוכנות שוודיה ונורווגיה. קרובות, גובלות, שותפות לשפות ולדתות דומות, אורח חיים ומנטליות דומה של תושבי הצפון. היעלה על הדעת שבוקר אחד תתנפל שוודיה על נורווגיה או שצבא נורווגיה יישלח לכבוש את שטוקהולם. לא יעלה על הדעת בין שתי מדינות שיש הרבה מן המשותף ביניהן.
שנה למלחמת אוקראינה
אבל כך קרה ביום שלישי בשבוע הבא לפני שנה. שנה למלחמת אוקראינה. מעצמת-על מול מדינה דומה באורח חייה, שפות קרובות, דתות דומות. אחת שואפת למשטר דמוקרטי, השנייה מדינת שליט יחיד שהחליט לפלוש למדינה שכנה כי לדעתו עם אוקראינה בכלל איננו עם, והיסטורית היא חייבת להיות חלק מרוסיה הגדולה.
בנוסף היא גם שואפת להיות חברה בנאט"ו, האוייבת הגדולה של פוטין, ויש לה לאוקראינה שאיפות למשטר דמוקרטי. ובכלל – זלנסקי מאוקראינה איננו לוקשנקו מבלארוס. ועל כך נטל פוטין חרות לעצמו ב-24 בפברואר אשתקד לשלוח צבא להשתלט על אוקראינה.
וכך, לנגד עיני העולם החופשי, בשנת 2022, בלב אירופה, התנפלה מעצמה על מדינה שכנה, הרגה אלפי בני אדם, הרסה ערים עיירות וכפרים, איימה בנשק גרעיני, והעולם לא עשה כלום כדי למנוע את המלחמה, ועדיין לא מתערב פיסית כדי לשים קץ למלחמת כיבוש שנכשלה ונהפכה למלחמת התשה שגובה חיי אדם והרס, וסופה איננה נראה לעין.
לרשות העולם עומדים כיום האו"ם, מועצת הביטחון, האיחוד האירופי, השוק האירופי, נאט"ו, בריתות הגנה שונות בין מדינות, ואף אחד מאלו לא החליט לשלוח ולו חייל אחד לסייע לאוקראינה. בקיצור, אין היום בעולם מנגנון שימנע ממדינה אחת לפלוש לאחרת כדי לכבוש אותה ולהרוג באזרחיה, וזה מצב חמור שיש לקחתו בחשבון.
פוטין זורע הרס
פוטין ידע שהעולם לא יתערב, כפי שלא קרה בקרים כמה שנים לפני כן. שרותי המודיעין של בריטניה ושל ארה"ב עקבו וזיהו והתריעו שתהיה פלישה, וצדקו. עד מועד זה של שנה למלחמה התברר לעולם שנשיא רוסיה טעה בכל חישוביו. ממבצרו בקרמלין, הרחק מחייליו שאותם לא ביקר במשך השנה, הצליח פוטין להרוג, לזרוע הרס, לעורר נגדו עשרות מדינות שלא שלחו חיילים אבל התגייסו למבצע סיוע צבאי אדיר ממדים.
מה הוא מתכנן היום בקרמלין, שנה אחרי הפלישה, לא נדע. מומחי מכון מחקר נודע בארה"ב, ATLANIC COUNCIL, סבורים שפוטין מתכנן מלחמה ממושכת, אולי חודשים, והוא מכין מבצעי גיוס המוניים נוספים, נוכח אבדות קשות באוקראינה, ובמקביל לוחץ על התעשיות הביטחוניות ברוסיה לייצר במהירות מערכות נשק, נוכח חוסרי ציוד גדולים בחזיתות.
כל זה כהכנות למתקפת נגד גדולה כדי לבטל את הישגי צבא אוקראינה. כך סבורים במערב, אך קשה להעריך ואולי פוטין עדיין חולם לסקור מצעד ניצחון ברחובות קייב. פוטין קיווה לניצחון מהיר והחלטי שיוכיח את עליונות צבאו. אבל חישוביו ותכניותיו לא עלו יפה במלחמה הזאת. גם טעה וגם הוטעה על ידי מודיעין שגוי, או שהוגש לו מודיעין אמיתי והוא לא סמך על הגנרלים שלו.
הסימנים המעידים הרעים נראו מההתחלה: הצבא הרוסי לא התקבל באוקראינה בלחם ומלח. לא התממשו תקוות הקרמלין להתמוטטות מהירה של צבא אוקראינה. להפך, האוקראינים לחמו היטב, ובעזרת ציוד מיושן בתחילה, לפני שהגיע הסיוע מהעולם, עשו לפעמים שמות בטורי הטנקים הרוסיים שגדשו את הכבישים הראשיים.
הנסיגה מהעיר חרסון נחשבה כמפלה אישית לפוטין עד שבשלב מסוים החליט לנקוט בטקטיקה ואסטרטגיה של הפצצות מאסיביות מהיבשה ומהאוויר כדי להרוס תשתיות חשמל ימים ולהחריב אזורי מגורים שלמים ובתי אוכלוסיה אזרחית. הפעילות המבצעית הרוסית לוותה במעשי זוועה ברצח אזרחים, בקברות המוניים ובמעשי זוועה שהתגלו מהר מאוד.
הצבא הרוסי לא הרשים
מומחים צבאיים בארה"ב סבורים שהצבא הרוסי לא הוכיח יכולת של מבצעים צבאיים משולבים יבשה ואוויר. טנקים התקדמו ללא חי"ר. הכוח האווירי הרוסי נראה כחושש ממערכי הגנ"א של אוקראינה, ולכן במלחמה הזאת במשך שנה לא נראה מופע מרשים של חיל האוויר הרוסי ומטוסיו, שחלקם מתקדמים. כמקובל בצבא הרוסי היתה פעילות מאסיבית של ארטילריה ורקטות וגם כלים בלתי מאויישים.
ראש אמ"ן לשעבר אלוף בדימוס תמיר הימן כתב בפרסום של INSS שזו המלחמה הדיגיטלית הראשונה. מבחינת מודיעין נעשה שימוש במידע גלוי במרחב האינטרנטי, תצלומי לוויין מסחריים חשפו מיקומים ועומסי פעילות, היה שימוש צבאי בחומרים שפורסמו ברשתות החבריות.
בסיוע של חברה מעמק הסיליקון בארה"ב נעשה בצבא אוקראינה שימוש בתובנה מלאכותית כדי לבצע בקרת נזקי הפצצות ולצפות היכן יהיו ההפצצות הרוסיות הבאות. ראשית מלחמת אלגוריתמים.
האוקראינים ניהלו מלחמת מידע, והרוסים ביצעו מבצעי הונאה. עוד לפני הפלישה הפיצו ידיעות כזב על נסיגת כוחות צבא מאזור הגבול האוקראיני. התברר שהיתה זו הונאה מאורגנת כאשר הצבא הרוסי נערך בשטחי כינוס לפלישה.
שדה ניסויים למערכות נשק
אין ספק שהסיוע הצבאי ממדינות אירופה וארה"ב שינה את פני המערכה, ואולי הכריע אותה. מספר גדול של כלי טיס בלתי מאויישים של האוקראינים ושל הרוסים, אלו מול אלו. טנקי T-90 רוסיים מול טנקים ישנים תוצרת רוסיה שהגיעו לאוקראינה ממזרח אירופה. ואולי בקרוב יתמודד השריון הרוסי עם טנקי צ'לנג'ר-2 בריטיים וליאופרד-2 גרמניים שיפעילו האוקראינים.
אוקראינה היא שדה ניסויים למערכות נשק חדישות משני הצדדים. הצבא הרוסי מפעיל מערכות נשק חדשות מתוצרת רוסית, כמו טילי נ"ט מתקדמים שהם משסגרים ממסוקי תקיפה MI-28. האוקראינים משגרים רקטות HIMARS אמריקניות חדישות.
איננו יודעים מה יקרה בעתיד, אבל בתחום אחד כבר יכולים הרוסים לרשום לעצמם כישלון: הערכה שגוייה לחלוטין של מורל הגייסות והציבור באוקראינה וחשיבותה של הנהגה. האוקראינים נחושים להילחם והם רואים בכך מלחמת הישרדות. אין תופעות של כניעה מול צבא הרבה יותר גדול. אחראי לכך במידה רבה הנשיא זלנסקי שהתגלה כמנהיג, מפקד, מדינאי בינלאומי שיודע להפיח רוח בעמו ובצבאו.
מודיעין כוונות - הגביע הקדוש
בימים אלו מחלק הצבא הרוסי את הלחימה לשני זרועות: הפצצות עזות על ערים גדולות כמו קייב וחרקיב ולחימה במזרח לשליטה על החבלים המזרחיים, שהם המפתח לגשר היבשתי לקרים שעליו חולם פוטין כדי להתקרב לממדי "רוסיה הגדולה".
המלחמה באוקראינה היא א-סימטרית. מצד אחד צבא שמאחוריו ממשלה, מטכ"ל, נשיא ותומכים נאט"ו, ממשלות אירופה והממשל האמריקני. וממול מנהל את המלחמה איש אחד, ולדימיר פוטין שמו, שמחליף את הגנרלים שכשלו כדי שלא יפריעו לו.
במלחמה, אחרי שתסתיים, יהיו גם מרוויחים: החברות מכל המדינות ש"יתנדבו" לשקם את אוקראינה ולבנות את הריסותיה, ותאגידי הנשק העולמיים ש"יתנדבו" למכור לצבא אוקראינה מכל הבא אל היד להשלים חוסרים.
שנה חלפה במלחמה והטובים שבקציני המודיעין והאנליסטים בעולם לא יצליחו לנחש מה מתרחש במוחו של זה, למה הוא מסוגל ומה יחליט לעשות מחר בבוקר. מודיעין כוונות של מנהיגים הוא תחום קשה.
הפלישה הרוסית לאוקראינה נכנסת לשנתה השנייה, כאשר הצבא הרוסי מתקשה לעמוד במטרות שהציב לו הקרמלין | מומחים צבאיים בארה"ב סבורים שהצבא הרוסי לא הוכיח יכולת של מבצעים צבאיים משולבים - יבשה ואוויר
https://eng.mil.ru
לא הרחק מרוסיה שוכנות שוודיה ונורווגיה. קרובות, גובלות, שותפות לשפות ולדתות דומות, אורח חיים ומנטליות דומה של תושבי הצפון. היעלה על הדעת שבוקר אחד תתנפל שוודיה על נורווגיה או שצבא נורווגיה יישלח לכבוש את שטוקהולם. לא יעלה על הדעת בין שתי מדינות שיש הרבה מן המשותף ביניהן.
שנה למלחמת אוקראינה
אבל כך קרה ביום שלישי בשבוע הבא לפני שנה. שנה למלחמת אוקראינה. מעצמת-על מול מדינה דומה באורח חייה, שפות קרובות, דתות דומות. אחת שואפת למשטר דמוקרטי, השנייה מדינת שליט יחיד שהחליט לפלוש למדינה שכנה כי לדעתו עם אוקראינה בכלל איננו עם, והיסטורית היא חייבת להיות חלק מרוסיה הגדולה.
בנוסף היא גם שואפת להיות חברה בנאט"ו, האוייבת הגדולה של פוטין, ויש לה לאוקראינה שאיפות למשטר דמוקרטי. ובכלל – זלנסקי מאוקראינה איננו לוקשנקו מבלארוס. ועל כך נטל פוטין חרות לעצמו ב-24 בפברואר אשתקד לשלוח צבא להשתלט על אוקראינה.
וכך, לנגד עיני העולם החופשי, בשנת 2022, בלב אירופה, התנפלה מעצמה על מדינה שכנה, הרגה אלפי בני אדם, הרסה ערים עיירות וכפרים, איימה בנשק גרעיני, והעולם לא עשה כלום כדי למנוע את המלחמה, ועדיין לא מתערב פיסית כדי לשים קץ למלחמת כיבוש שנכשלה ונהפכה למלחמת התשה שגובה חיי אדם והרס, וסופה איננה נראה לעין.
לרשות העולם עומדים כיום האו"ם, מועצת הביטחון, האיחוד האירופי, השוק האירופי, נאט"ו, בריתות הגנה שונות בין מדינות, ואף אחד מאלו לא החליט לשלוח ולו חייל אחד לסייע לאוקראינה. בקיצור, אין היום בעולם מנגנון שימנע ממדינה אחת לפלוש לאחרת כדי לכבוש אותה ולהרוג באזרחיה, וזה מצב חמור שיש לקחתו בחשבון.
פוטין זורע הרס
פוטין ידע שהעולם לא יתערב, כפי שלא קרה בקרים כמה שנים לפני כן. שרותי המודיעין של בריטניה ושל ארה"ב עקבו וזיהו והתריעו שתהיה פלישה, וצדקו. עד מועד זה של שנה למלחמה התברר לעולם שנשיא רוסיה טעה בכל חישוביו. ממבצרו בקרמלין, הרחק מחייליו שאותם לא ביקר במשך השנה, הצליח פוטין להרוג, לזרוע הרס, לעורר נגדו עשרות מדינות שלא שלחו חיילים אבל התגייסו למבצע סיוע צבאי אדיר ממדים.
מה הוא מתכנן היום בקרמלין, שנה אחרי הפלישה, לא נדע. מומחי מכון מחקר נודע בארה"ב, ATLANIC COUNCIL, סבורים שפוטין מתכנן מלחמה ממושכת, אולי חודשים, והוא מכין מבצעי גיוס המוניים נוספים, נוכח אבדות קשות באוקראינה, ובמקביל לוחץ על התעשיות הביטחוניות ברוסיה לייצר במהירות מערכות נשק, נוכח חוסרי ציוד גדולים בחזיתות.
כל זה כהכנות למתקפת נגד גדולה כדי לבטל את הישגי צבא אוקראינה. כך סבורים במערב, אך קשה להעריך ואולי פוטין עדיין חולם לסקור מצעד ניצחון ברחובות קייב. פוטין קיווה לניצחון מהיר והחלטי שיוכיח את עליונות צבאו. אבל חישוביו ותכניותיו לא עלו יפה במלחמה הזאת. גם טעה וגם הוטעה על ידי מודיעין שגוי, או שהוגש לו מודיעין אמיתי והוא לא סמך על הגנרלים שלו.
הסימנים המעידים הרעים נראו מההתחלה: הצבא הרוסי לא התקבל באוקראינה בלחם ומלח. לא התממשו תקוות הקרמלין להתמוטטות מהירה של צבא אוקראינה. להפך, האוקראינים לחמו היטב, ובעזרת ציוד מיושן בתחילה, לפני שהגיע הסיוע מהעולם, עשו לפעמים שמות בטורי הטנקים הרוסיים שגדשו את הכבישים הראשיים.
הנסיגה מהעיר חרסון נחשבה כמפלה אישית לפוטין עד שבשלב מסוים החליט לנקוט בטקטיקה ואסטרטגיה של הפצצות מאסיביות מהיבשה ומהאוויר כדי להרוס תשתיות חשמל ימים ולהחריב אזורי מגורים שלמים ובתי אוכלוסיה אזרחית. הפעילות המבצעית הרוסית לוותה במעשי זוועה ברצח אזרחים, בקברות המוניים ובמעשי זוועה שהתגלו מהר מאוד.
הצבא הרוסי לא הרשים
מומחים צבאיים בארה"ב סבורים שהצבא הרוסי לא הוכיח יכולת של מבצעים צבאיים משולבים יבשה ואוויר. טנקים התקדמו ללא חי"ר. הכוח האווירי הרוסי נראה כחושש ממערכי הגנ"א של אוקראינה, ולכן במלחמה הזאת במשך שנה לא נראה מופע מרשים של חיל האוויר הרוסי ומטוסיו, שחלקם מתקדמים. כמקובל בצבא הרוסי היתה פעילות מאסיבית של ארטילריה ורקטות וגם כלים בלתי מאויישים.
ראש אמ"ן לשעבר אלוף בדימוס תמיר הימן כתב בפרסום של INSS שזו המלחמה הדיגיטלית הראשונה. מבחינת מודיעין נעשה שימוש במידע גלוי במרחב האינטרנטי, תצלומי לוויין מסחריים חשפו מיקומים ועומסי פעילות, היה שימוש צבאי בחומרים שפורסמו ברשתות החבריות.
בסיוע של חברה מעמק הסיליקון בארה"ב נעשה בצבא אוקראינה שימוש בתובנה מלאכותית כדי לבצע בקרת נזקי הפצצות ולצפות היכן יהיו ההפצצות הרוסיות הבאות. ראשית מלחמת אלגוריתמים.
האוקראינים ניהלו מלחמת מידע, והרוסים ביצעו מבצעי הונאה. עוד לפני הפלישה הפיצו ידיעות כזב על נסיגת כוחות צבא מאזור הגבול האוקראיני. התברר שהיתה זו הונאה מאורגנת כאשר הצבא הרוסי נערך בשטחי כינוס לפלישה.
שדה ניסויים למערכות נשק
אין ספק שהסיוע הצבאי ממדינות אירופה וארה"ב שינה את פני המערכה, ואולי הכריע אותה. מספר גדול של כלי טיס בלתי מאויישים של האוקראינים ושל הרוסים, אלו מול אלו. טנקי T-90 רוסיים מול טנקים ישנים תוצרת רוסיה שהגיעו לאוקראינה ממזרח אירופה. ואולי בקרוב יתמודד השריון הרוסי עם טנקי צ'לנג'ר-2 בריטיים וליאופרד-2 גרמניים שיפעילו האוקראינים.
אוקראינה היא שדה ניסויים למערכות נשק חדישות משני הצדדים. הצבא הרוסי מפעיל מערכות נשק חדשות מתוצרת רוסית, כמו טילי נ"ט מתקדמים שהם משסגרים ממסוקי תקיפה MI-28. האוקראינים משגרים רקטות HIMARS אמריקניות חדישות.
איננו יודעים מה יקרה בעתיד, אבל בתחום אחד כבר יכולים הרוסים לרשום לעצמם כישלון: הערכה שגוייה לחלוטין של מורל הגייסות והציבור באוקראינה וחשיבותה של הנהגה. האוקראינים נחושים להילחם והם רואים בכך מלחמת הישרדות. אין תופעות של כניעה מול צבא הרבה יותר גדול. אחראי לכך במידה רבה הנשיא זלנסקי שהתגלה כמנהיג, מפקד, מדינאי בינלאומי שיודע להפיח רוח בעמו ובצבאו.
מודיעין כוונות - הגביע הקדוש
בימים אלו מחלק הצבא הרוסי את הלחימה לשני זרועות: הפצצות עזות על ערים גדולות כמו קייב וחרקיב ולחימה במזרח לשליטה על החבלים המזרחיים, שהם המפתח לגשר היבשתי לקרים שעליו חולם פוטין כדי להתקרב לממדי "רוסיה הגדולה".
המלחמה באוקראינה היא א-סימטרית. מצד אחד צבא שמאחוריו ממשלה, מטכ"ל, נשיא ותומכים נאט"ו, ממשלות אירופה והממשל האמריקני. וממול מנהל את המלחמה איש אחד, ולדימיר פוטין שמו, שמחליף את הגנרלים שכשלו כדי שלא יפריעו לו.
במלחמה, אחרי שתסתיים, יהיו גם מרוויחים: החברות מכל המדינות ש"יתנדבו" לשקם את אוקראינה ולבנות את הריסותיה, ותאגידי הנשק העולמיים ש"יתנדבו" למכור לצבא אוקראינה מכל הבא אל היד להשלים חוסרים.
שנה חלפה במלחמה והטובים שבקציני המודיעין והאנליסטים בעולם לא יצליחו לנחש מה מתרחש במוחו של זה, למה הוא מסוגל ומה יחליט לעשות מחר בבוקר. מודיעין כוונות של מנהיגים הוא תחום קשה.
