פרשנות | יפן משנה פניה: מדיניות בטחון חדשה מדגישה את הצורך בכוח התקפי
מסמך האסטרטגיה הבטחונית (ה-NSS) קובע במפורש שצבא יפן יוכל ליזום התקפה מונעת, כאמצעי נוסף באסטרטגיית ההגנה על יפן
אלחנן הראל
| 22/12/2022
https://www.mod.go.jp/j/press/kisha/index.html
לאחר חודשים של דיונים , מרביתם סודיים וחלקם פומביים (בהתאם למסורת היפנית הדמוקרטית) פרסמה ממשלתו של פומיו קישידה ,שלשה מסמכים אסטרטגים המתווים את מדיניות הבטחון החדשה של יפן. המדיניות החדשה מצעידה את יפן משבעים שנה של מדיניות פציפיסטית מובהקת למדיניות הגנה אקטיבית ויוזמת.
אסטרטגיית הבטחון הלאומית
ממשלת יפן פרסמה שלושה מסמכים משמעותיים. אסטרטגיית הבטחון הלאומית National Security Strategy NSS. תכנית ההגנה הלאומית National Defense Strategy ותכנית ההצטיידות ההגנתית 2023-2027.
המדיניות החדשה היא תגובה להתרחשיות אזוריות ועולמיות אשר הציבו בפני יפן את "המבחן הבטחוני המורכב ביותר מאז מלחמת העולם השניה".
הודעת הממשלה מציינת שלושה איומים. האתגר הצפון קוריאני - איום בעל מאפיינים בלתי צפויים ובלתי רציונלים. האתגר הסיני- מדיניותה המאיימת של סין כלפי טאיוואן ושאיפותיה לשליטה במערב האוקיאנוס הפסיפי. השלכות הפלישה הרוסית לאוקריאנה והשפעתן על מדיניות שכינותיה של יפן.
השינוי המהותי ביותר במדיניותה החדשה הינו המעבר "למדינה נורמלית" הזכאית ומחוייבת לבצע פעולות יזומות לאבטחת שלומה וריבונותה. לא עוד מדיניות הגנתית פסיבית, אלא מדיניות המאפשרת , בתנאים מסוימים יוזמה התקפית מונעת.
עד כה הסתמכה יפן על מחויבותה של ארצות הברית, ועל כן הצטיידה בנשק הגנתי בלבד. התחמשותה של צפון קוריאה בטילים בליסטים (רק השנה נורו עשרות טילים) וביכולת גרעינית. שינוי דמותו ועוצמתו של הצבא הסיני, תוך התגרות חוזרת ונישנת באזורי מחלוקת שונים, הביאו את יפן להכרה ולהחלטה שתכנית ההצטיידות החדשה תכלול נשק התקפי וטילים לטווח בינוני וארוך.
ממשלות רבות ביפן וממשלתו של אבה בפרט, התלבטו בצורך לשנות את חוקת יפן ( סעיף 9) המגדירה את יפן כמדינה פציפיסטית ,המחייבת פתרון סכסוכים בדרכים דיפלומטיות בלבד, כמו גם בהגבלת תקציב הבטחון ל 1% מהתל"ג.
"אסטרטגיית קישידה" כפי שהוכרזה ב16 בדצמבר השנה , מנפצת את תקרת הזכוכית. יפן מכריזה על תקציב בטחון של 43 טרליון יין – 315 מיליארד דולר - עד שנת 2027 והעמדת התקציב על 2%, כמתחייב ממדינות החברות בברית נאט"ו.
מטה כללי משותף לכל זרועות ההגנה
לראשונה יוקם מטה כללי משותף לכל זרועות ההגנה, מטה כפוף לראש הממשלה ויהיה אחראי לישום מדיניות ההגנה החדשה. הגדלת התקציב כוללת רכישת טילי שיוט מסוג טומהוק (נשק התקפי לכל דבר בעל טווח של 1600 ק"מ) הגדלה מהותית של הצי היפני, הפיכת חיל האויר לזרוע התקפית והקמת זרוע ללוחמת סייבר.
מסמך האסטרטגיה הבטחונית (ה-NSS) קובע במפורש שצבא יפן יוכל ליזום התקפה מונעת, כאמצעי נוסף באסטרטגיית ההגנה על יפן. "עלינו לבנות כח משימה התקפי, אשר במקרה של איום טילים על ידי יריבה, יאפשר לצבא יפן לתקוף ולמנוע ממימוש האיום, כל זאת בנוסף לשכלול מערכת ההגנה כנגד טילים", לשון המסמך.
הפרק הסיני, במדיניות הבטחון החדשה, חשוב מאין כמותו, הוא מגדיר את סין כ"אתגר האסטרטגי הרציני ביותר לשמירת השלום והבטחון של יפן ושל הקהילה הבינלאומית בכלל. סין מהווה מבחן בינלאומי לסדר העולמי ולשלטון החוק – אתגר המציב בפני יפן צורך הגנתי עצמאי כמו גם צורך בשיתוף פעולה בינלאומי (ארצות הברית, אוסטרליה, הודו, בריטניה ועוד).
זוהי הגדרה מהפכנית במדיניות החוץ של יפן. סין היא השכנה החשובה ביותר של יפן , המעצמה הכלכלית השניה בעולם ( בינתיים) ושותפה מרכזית בסחר החוץ של יפן.
איומיה של סין על טאיוואן והכרזתה הנשנית שפתרון נושא האי השכן הינו בעיה פנימית של סין, אשר תפתר בכל דרך שסין תמצא לנכון, התרגילים הימיים המתגרים באזור אוקינאווה, כמו גם ההצהרות החוזרות על מלחמת "המוליכים למחצה", הביאו את ממשלת יפן לשינוי מהותי במדיניותה. אם כי, שמרה על הגדרה מתונה של "אתגר" ונמנעה משימוש במינוח המשברי של "איום".
בעוד סין וצפון קוריאה הביעו מחאה חריפה על שינוי המדיניות (קוריאה הגיבה בירי שני טילים ארוכי טווח), הביעה ארצות הברית תמיכה מלאה במדיניות החדשה. השגריר עמנואל רם, שיבח את ההחלטה כאמיצה וכמחויבת נוכח האתגרים העומדים בפני המערב. "יפן הציבה סימן קריאה ליכולת ההרתעה שלה" אמר. "צעד היסטורי אמיץ" הודיע דובר משרד החוץ בוושינגטון.
הזווית הישראלית
ביום הכרזת המדיניות החדשה התקיים מפגש מנהלים אינטימי בטוקיו, בפני ראשי החברות שנכחו בארוע נאמו שני אורחי כבוד: שר ההגנה היפני יסוקאזו המאדה ושגריר ישראל בטוקיו גלעד כהן. שני הנואמים דיברו על האתגרים הבטחוניים ,איש איש באזורו, תוך ציון הסיכויים והסיכונים, שניהם שיבחו את היכולות ואת שיתופי הפעולה המתהדקים.
דרך פלא בערבו של אותו יום בעוד התקשורת סוערת סביב החדשות המרעישות ארח השגריר גלעד כהן את שר ההגנה מר המאדה לארוחת ערב אינטימית במשכנו, בה השתתפו מתי מעט. מדיניות הבטחון החדשה מציבה הזדמנויות רבות לתעשיה הבטחונית הישראלית.
יפן מתכננת להעצים ולפתח את התעשיה הבטחונית המקומית תוך שיתף פעולה עם התעשיה האמריקאית. העובדה שבבקורו אחרון של שר הבטחון בני גנץ ביפן, הודק מסמך ההבנה (MOU) בין יפן וישראל , נוצר משולש אפשרויות בלתי נדלה.
יפן בצד רכש מוגבר בארצות הברית, זקוקה למערכות הגנה נגד טילים בהן לישראל נסיון ויתרונות מוכחים. יפן מתכוונת גם לפתח יכולות יצור לפיתוח מערכות נשק לחיל האויר וחיל הים.
יתרה מכך, יפן בוחנת מערכות מל״ט לצרכי ביון והתקפה (הנסיון באוקראינה מטריד מאד). בצד פעילות הנספח הצבאי בטוקיו, על התעשיה הבטחונית הישראלית להגביר נוכחותה בטוקיו כשם שהיא מקיימת בשווקים אסטרטגים אחרים.
במישור לוחמת המודיעין והסייבר מתכננת יפן מהפכה אמיתית. המודל הוא המודל הישראלי. כיום פועלים בצבא יפן כ- 890 מומחים בתחום הלוחמה האלקטרונית והסייבר.
יפן מתכננת להגדיל את חיל הסייבר ל4000 מומחים והקמת מערך לאומי אסטרטגי , כפוף למשרד ראש הממשלה, בן 20,000 מומחים אשר יפעל כנגד גוש ה"סקר" ( סין, קוריאה הצפונית ורוסיה).
כאמור המודל הוא מערך 8200 הישראלי על כל שלוחותיו. שת"פ בנושא זה קיים כבר מזה מספר שנים, מן הסתם יתעצם במידה רבה בשנים הקרובות.
סיכום
עד היום העדיפה יפן לפתח את כלכלתה ולהקדיש מעט ממשאביה לצורכי בטחון. יפן נשענה באופן מלא על ברית ההגנה, "המגן והחרב" עם ארצות הברית. חלקה של יפן בברית זו היה פסיבי בלבד. עתה ברצונה להציב גם חרב של צבאה.
המדיניות החדשה משנה את יפן ל" מדינה נורמלית" המבקשת להעביר את האיום מעבר לגבולותיה ולהציב עצמה בפרמטרים של חברה אפשרית בברית נאט"ו.
אלחנן הראל – מומחה ביחסי ישראל-יפן | מנכ״ל חברת הראל הרץ אינבסטמט, חברת יעוץ בתחום ההשקעות והפיתוח העיסקי ,יפן-ישראל
מסמך האסטרטגיה הבטחונית (ה-NSS) קובע במפורש שצבא יפן יוכל ליזום התקפה מונעת, כאמצעי נוסף באסטרטגיית ההגנה על יפן
https://www.mod.go.jp/j/press/kisha/index.html
לאחר חודשים של דיונים , מרביתם סודיים וחלקם פומביים (בהתאם למסורת היפנית הדמוקרטית) פרסמה ממשלתו של פומיו קישידה ,שלשה מסמכים אסטרטגים המתווים את מדיניות הבטחון החדשה של יפן. המדיניות החדשה מצעידה את יפן משבעים שנה של מדיניות פציפיסטית מובהקת למדיניות הגנה אקטיבית ויוזמת.
אסטרטגיית הבטחון הלאומית
ממשלת יפן פרסמה שלושה מסמכים משמעותיים. אסטרטגיית הבטחון הלאומית National Security Strategy NSS. תכנית ההגנה הלאומית National Defense Strategy ותכנית ההצטיידות ההגנתית 2023-2027.
המדיניות החדשה היא תגובה להתרחשיות אזוריות ועולמיות אשר הציבו בפני יפן את "המבחן הבטחוני המורכב ביותר מאז מלחמת העולם השניה".
הודעת הממשלה מציינת שלושה איומים. האתגר הצפון קוריאני - איום בעל מאפיינים בלתי צפויים ובלתי רציונלים. האתגר הסיני- מדיניותה המאיימת של סין כלפי טאיוואן ושאיפותיה לשליטה במערב האוקיאנוס הפסיפי. השלכות הפלישה הרוסית לאוקריאנה והשפעתן על מדיניות שכינותיה של יפן.
השינוי המהותי ביותר במדיניותה החדשה הינו המעבר "למדינה נורמלית" הזכאית ומחוייבת לבצע פעולות יזומות לאבטחת שלומה וריבונותה. לא עוד מדיניות הגנתית פסיבית, אלא מדיניות המאפשרת , בתנאים מסוימים יוזמה התקפית מונעת.
עד כה הסתמכה יפן על מחויבותה של ארצות הברית, ועל כן הצטיידה בנשק הגנתי בלבד. התחמשותה של צפון קוריאה בטילים בליסטים (רק השנה נורו עשרות טילים) וביכולת גרעינית. שינוי דמותו ועוצמתו של הצבא הסיני, תוך התגרות חוזרת ונישנת באזורי מחלוקת שונים, הביאו את יפן להכרה ולהחלטה שתכנית ההצטיידות החדשה תכלול נשק התקפי וטילים לטווח בינוני וארוך.
ממשלות רבות ביפן וממשלתו של אבה בפרט, התלבטו בצורך לשנות את חוקת יפן ( סעיף 9) המגדירה את יפן כמדינה פציפיסטית ,המחייבת פתרון סכסוכים בדרכים דיפלומטיות בלבד, כמו גם בהגבלת תקציב הבטחון ל 1% מהתל"ג.
"אסטרטגיית קישידה" כפי שהוכרזה ב16 בדצמבר השנה , מנפצת את תקרת הזכוכית. יפן מכריזה על תקציב בטחון של 43 טרליון יין – 315 מיליארד דולר - עד שנת 2027 והעמדת התקציב על 2%, כמתחייב ממדינות החברות בברית נאט"ו.
מטה כללי משותף לכל זרועות ההגנה
לראשונה יוקם מטה כללי משותף לכל זרועות ההגנה, מטה כפוף לראש הממשלה ויהיה אחראי לישום מדיניות ההגנה החדשה. הגדלת התקציב כוללת רכישת טילי שיוט מסוג טומהוק (נשק התקפי לכל דבר בעל טווח של 1600 ק"מ) הגדלה מהותית של הצי היפני, הפיכת חיל האויר לזרוע התקפית והקמת זרוע ללוחמת סייבר.
מסמך האסטרטגיה הבטחונית (ה-NSS) קובע במפורש שצבא יפן יוכל ליזום התקפה מונעת, כאמצעי נוסף באסטרטגיית ההגנה על יפן. "עלינו לבנות כח משימה התקפי, אשר במקרה של איום טילים על ידי יריבה, יאפשר לצבא יפן לתקוף ולמנוע ממימוש האיום, כל זאת בנוסף לשכלול מערכת ההגנה כנגד טילים", לשון המסמך.
הפרק הסיני, במדיניות הבטחון החדשה, חשוב מאין כמותו, הוא מגדיר את סין כ"אתגר האסטרטגי הרציני ביותר לשמירת השלום והבטחון של יפן ושל הקהילה הבינלאומית בכלל. סין מהווה מבחן בינלאומי לסדר העולמי ולשלטון החוק – אתגר המציב בפני יפן צורך הגנתי עצמאי כמו גם צורך בשיתוף פעולה בינלאומי (ארצות הברית, אוסטרליה, הודו, בריטניה ועוד).
זוהי הגדרה מהפכנית במדיניות החוץ של יפן. סין היא השכנה החשובה ביותר של יפן , המעצמה הכלכלית השניה בעולם ( בינתיים) ושותפה מרכזית בסחר החוץ של יפן.
איומיה של סין על טאיוואן והכרזתה הנשנית שפתרון נושא האי השכן הינו בעיה פנימית של סין, אשר תפתר בכל דרך שסין תמצא לנכון, התרגילים הימיים המתגרים באזור אוקינאווה, כמו גם ההצהרות החוזרות על מלחמת "המוליכים למחצה", הביאו את ממשלת יפן לשינוי מהותי במדיניותה. אם כי, שמרה על הגדרה מתונה של "אתגר" ונמנעה משימוש במינוח המשברי של "איום".
בעוד סין וצפון קוריאה הביעו מחאה חריפה על שינוי המדיניות (קוריאה הגיבה בירי שני טילים ארוכי טווח), הביעה ארצות הברית תמיכה מלאה במדיניות החדשה. השגריר עמנואל רם, שיבח את ההחלטה כאמיצה וכמחויבת נוכח האתגרים העומדים בפני המערב. "יפן הציבה סימן קריאה ליכולת ההרתעה שלה" אמר. "צעד היסטורי אמיץ" הודיע דובר משרד החוץ בוושינגטון.
הזווית הישראלית
ביום הכרזת המדיניות החדשה התקיים מפגש מנהלים אינטימי בטוקיו, בפני ראשי החברות שנכחו בארוע נאמו שני אורחי כבוד: שר ההגנה היפני יסוקאזו המאדה ושגריר ישראל בטוקיו גלעד כהן. שני הנואמים דיברו על האתגרים הבטחוניים ,איש איש באזורו, תוך ציון הסיכויים והסיכונים, שניהם שיבחו את היכולות ואת שיתופי הפעולה המתהדקים.
דרך פלא בערבו של אותו יום בעוד התקשורת סוערת סביב החדשות המרעישות ארח השגריר גלעד כהן את שר ההגנה מר המאדה לארוחת ערב אינטימית במשכנו, בה השתתפו מתי מעט. מדיניות הבטחון החדשה מציבה הזדמנויות רבות לתעשיה הבטחונית הישראלית.
יפן מתכננת להעצים ולפתח את התעשיה הבטחונית המקומית תוך שיתף פעולה עם התעשיה האמריקאית. העובדה שבבקורו אחרון של שר הבטחון בני גנץ ביפן, הודק מסמך ההבנה (MOU) בין יפן וישראל , נוצר משולש אפשרויות בלתי נדלה.
יפן בצד רכש מוגבר בארצות הברית, זקוקה למערכות הגנה נגד טילים בהן לישראל נסיון ויתרונות מוכחים. יפן מתכוונת גם לפתח יכולות יצור לפיתוח מערכות נשק לחיל האויר וחיל הים.
יתרה מכך, יפן בוחנת מערכות מל״ט לצרכי ביון והתקפה (הנסיון באוקראינה מטריד מאד). בצד פעילות הנספח הצבאי בטוקיו, על התעשיה הבטחונית הישראלית להגביר נוכחותה בטוקיו כשם שהיא מקיימת בשווקים אסטרטגים אחרים.
במישור לוחמת המודיעין והסייבר מתכננת יפן מהפכה אמיתית. המודל הוא המודל הישראלי. כיום פועלים בצבא יפן כ- 890 מומחים בתחום הלוחמה האלקטרונית והסייבר.
יפן מתכננת להגדיל את חיל הסייבר ל4000 מומחים והקמת מערך לאומי אסטרטגי , כפוף למשרד ראש הממשלה, בן 20,000 מומחים אשר יפעל כנגד גוש ה"סקר" ( סין, קוריאה הצפונית ורוסיה).
כאמור המודל הוא מערך 8200 הישראלי על כל שלוחותיו. שת"פ בנושא זה קיים כבר מזה מספר שנים, מן הסתם יתעצם במידה רבה בשנים הקרובות.
סיכום
עד היום העדיפה יפן לפתח את כלכלתה ולהקדיש מעט ממשאביה לצורכי בטחון. יפן נשענה באופן מלא על ברית ההגנה, "המגן והחרב" עם ארצות הברית. חלקה של יפן בברית זו היה פסיבי בלבד. עתה ברצונה להציב גם חרב של צבאה.
המדיניות החדשה משנה את יפן ל" מדינה נורמלית" המבקשת להעביר את האיום מעבר לגבולותיה ולהציב עצמה בפרמטרים של חברה אפשרית בברית נאט"ו.
אלחנן הראל – מומחה ביחסי ישראל-יפן | מנכ״ל חברת הראל הרץ אינבסטמט, חברת יעוץ בתחום ההשקעות והפיתוח העיסקי ,יפן-ישראל
