יש לכם רישיון ייצוא ביטחוני למדינה שהפכה מ״מותרת״ ל״מיוחדת״? ייתכן והרישיון הקיים לא בתוקף
עו"ד שמעון אבירן, ראש הדסק הביטחוני וה-HLS במשרד יגאל ארנון - תדמור לוי, ממליץ, לאור השינויים במדינות המותרות שעושים באפ״י, להגדיל ראש | ״לא להתעלם משינוי מעמד המדינה חרף היות רישיון הייצוא בתוקף. לפנות לאפ״י בשאלה ספציפית״
הגנה לישראל
| 26/10/2022
קרדיט צילום: תומר יעקובסון
האם יצואן ביטחוני נדרש להיות "יותר צדיק מהאפיפיור" כדי לא לסכן את רישיון היצוא הנכסף שבו הוא מחזיק; או שמא די לו בהקפדה דווקנית על הוראות חוק הפיקוח על ייצוא בטחוני והתקנות מכוחו, כדי לצאת ידי חובה?
זו, בקווים כלליים, היתה הדילמה שעלתה מהשאלה שהונחה לפתחינו לאחרונה, במסגרת המקרה הבא: מדינה מסוימת הייתה עד לאחרונה "מדינה מותרת" על פי חוק הפיקוח על הייצוא הבטחוני, ולכן לא נדרשה ברישיונות שווק אלא רק ברישיונות יצוא בלבד לגבי מוצרים, ידע ושירותים, כקבוע בחוק.
מסיבות מדיניות (סוגיות הנוגעות לזכויות אדם) שינה לאחרונה אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון ('אפ"י') את מעמדה של אותה מדינה מ"מותרת" ל"מיוחדת", בהודעה גנרית באתר היצואנים, ללא התייחסות למעמדם של רישיונות יצוא תקפים לאותה מדינה אשר ניתנו טרם שינוי מעמדה, ושהינם עדיין בתוקף.
בנסיבות אלה, עלתה השאלה מה דינו של רישיון יצוא אשר ניתן כאשר המדינה הייתה "מותרת", אך לפני ביצוע היצוא בפועל הפכה ל"מיוחדת"? זאת, כאשר ליצואן לא נמסרה כל הודעה פרטנית על ביטול רישיון השווק (שבטרם שינוי המדיניות לא נדרש, במרבית המקרים) או רישיון היצוא. האם רשאי היצואן בנסיבות אלו להמשיך בהליכי היצוא, הואיל ורישיון היצוא שבידיו, לכאורה תקף?
לאחר בחינה וחקירה של הסוגיה, הגענו למסקנה כי חרף היותו של רישיון הייצוא בתוקף – אין להתעלם משינוי העמדה של אפ״י לגבי מעמד המדינה הרלוונטית. למסקנה זו הגענו הן משיקולים משפטיים, והן מטעמים פרקטיים.
ברמה המשפטית, יש להניח כי כוונת אפ״י היתה לשינוי מיידי של מעמד המדינה הרלוונטית נוכח אירועים שקרו בה, ולכן ההשפעה המיידית גם על רישיונות ייצוא קיימים. מן הראוי היה שתצא מאפ"י (אם לא יצאה) הודעה פרטנית ליצואנים המחזיקים ברישיונות יצוא תקפים לעניין זה, אולם אין להתעלם משינוי מעמד המדינה גם אם הודעה כזו לא נתנה.
ברמה הפרקטית, יש להניח כי שינוי הסטטוס של המדינה האמורה ידוע לשלטונות המכס, אשר צפויים במקרה כזה למנוע את הייצוא – מצב שאינו נעים ואף כרוך בעלויות כלכליות.
לפיכך, המלצנו "להגדיל ראש": לא להתעלם משינוי מעמד המדינה חרף היות רישיון הייצוא בתוקף, לפנות לאפ״י בשאלה ספציפית טרם ביצוע ייצוא על סמך רשיון ייצוא קיים, ולפעול על פי הנחיותיו.
עו"ד אבירן הוא ראש הדסק הביטחוני וה-HLS במשרד יגאל ארנון - תדמור לוי, לשעבר סגן היועץ המשפטי למשפט מסחרי בינלאומי במשרד הביטחון.
עו"ד שמעון אבירן, ראש הדסק הביטחוני וה-HLS במשרד יגאל ארנון - תדמור לוי, ממליץ, לאור השינויים במדינות המותרות שעושים באפ״י, להגדיל ראש | ״לא להתעלם משינוי מעמד המדינה חרף היות רישיון הייצוא בתוקף. לפנות לאפ״י בשאלה ספציפית״
קרדיט צילום: תומר יעקובסון
האם יצואן ביטחוני נדרש להיות "יותר צדיק מהאפיפיור" כדי לא לסכן את רישיון היצוא הנכסף שבו הוא מחזיק; או שמא די לו בהקפדה דווקנית על הוראות חוק הפיקוח על ייצוא בטחוני והתקנות מכוחו, כדי לצאת ידי חובה?
זו, בקווים כלליים, היתה הדילמה שעלתה מהשאלה שהונחה לפתחינו לאחרונה, במסגרת המקרה הבא: מדינה מסוימת הייתה עד לאחרונה "מדינה מותרת" על פי חוק הפיקוח על הייצוא הבטחוני, ולכן לא נדרשה ברישיונות שווק אלא רק ברישיונות יצוא בלבד לגבי מוצרים, ידע ושירותים, כקבוע בחוק.
מסיבות מדיניות (סוגיות הנוגעות לזכויות אדם) שינה לאחרונה אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון ('אפ"י') את מעמדה של אותה מדינה מ"מותרת" ל"מיוחדת", בהודעה גנרית באתר היצואנים, ללא התייחסות למעמדם של רישיונות יצוא תקפים לאותה מדינה אשר ניתנו טרם שינוי מעמדה, ושהינם עדיין בתוקף.
בנסיבות אלה, עלתה השאלה מה דינו של רישיון יצוא אשר ניתן כאשר המדינה הייתה "מותרת", אך לפני ביצוע היצוא בפועל הפכה ל"מיוחדת"? זאת, כאשר ליצואן לא נמסרה כל הודעה פרטנית על ביטול רישיון השווק (שבטרם שינוי המדיניות לא נדרש, במרבית המקרים) או רישיון היצוא. האם רשאי היצואן בנסיבות אלו להמשיך בהליכי היצוא, הואיל ורישיון היצוא שבידיו, לכאורה תקף?
לאחר בחינה וחקירה של הסוגיה, הגענו למסקנה כי חרף היותו של רישיון הייצוא בתוקף – אין להתעלם משינוי העמדה של אפ״י לגבי מעמד המדינה הרלוונטית. למסקנה זו הגענו הן משיקולים משפטיים, והן מטעמים פרקטיים.
ברמה המשפטית, יש להניח כי כוונת אפ״י היתה לשינוי מיידי של מעמד המדינה הרלוונטית נוכח אירועים שקרו בה, ולכן ההשפעה המיידית גם על רישיונות ייצוא קיימים. מן הראוי היה שתצא מאפ"י (אם לא יצאה) הודעה פרטנית ליצואנים המחזיקים ברישיונות יצוא תקפים לעניין זה, אולם אין להתעלם משינוי מעמד המדינה גם אם הודעה כזו לא נתנה.
ברמה הפרקטית, יש להניח כי שינוי הסטטוס של המדינה האמורה ידוע לשלטונות המכס, אשר צפויים במקרה כזה למנוע את הייצוא – מצב שאינו נעים ואף כרוך בעלויות כלכליות.
לפיכך, המלצנו "להגדיל ראש": לא להתעלם משינוי מעמד המדינה חרף היות רישיון הייצוא בתוקף, לפנות לאפ״י בשאלה ספציפית טרם ביצוע ייצוא על סמך רשיון ייצוא קיים, ולפעול על פי הנחיותיו.
עו"ד אבירן הוא ראש הדסק הביטחוני וה-HLS במשרד יגאל ארנון - תדמור לוי, לשעבר סגן היועץ המשפטי למשפט מסחרי בינלאומי במשרד הביטחון.
