אנבידיה רוצה להיות תשתית הבינה המלאכותית לפתרונות הגנה בסייבר
החברה בנתה שלוש רגליים עיקריות - DPU-Bluefiled, DOCA, Morpheus - המשמשות כתשתית פיתוח יישומי אבטחת מידע | חלק ניכר מהפיתוח נעשה במשרדי החברה בתל אביב
עמי רוחקס דומבה
| 14/09/2022
אריאל לבנון | קרדיט: באדיבות אנבידיה
חברת אנבידיה ידועה בשל היחידה לעיבוד גרפי שפיתחה (GPU), אך בשנים האחרונות הפכה להיות מובילה בכל תחום העיבוד ובפרט בתחום הבינה המלאכותית. בכך הפכה להיות אחת המתחרות העיקריות של אינטל.
כמו גם, החברה רכשה את מלאנוקס הישראלית כדי להכנס לציוד תקשורת למרכזי נתונים ומחשבי על (HPC). החברה גם כמעט רכשה את מתכננת המעבדים הבריטית, ARM.
אנבידיה בונה את ההתפתחות העסקית שלה, בין היתר, גם על העובדה שמעבד מרכזי כבר לא יכול לעשות הכל לבד. אם פעם במחשב שקנינו הייתה יחידה עיבוד מרכזית אחת שעשתה הכל, בשנים האחרונות, עם התפתחות יישומי בינה מלאכותית ווידאו, הדורשים כוח עיבוד משמעותי, הבינו בשוק כי נדרשת חשיבה שונה.
המעבד המרכזי נשאר, אך מסביבו צומחים מעבדים ייעודיים. ה-GPU למשל ״לוקח״ את העיבוד הגרפי ובכך מוריד עומס מיחידת העיבוד המרכזית. באותה מידה, כרטיס הרשת יכול לכלול מעבד ייעודי לניהול תעבורת הנתונים ובכך לפנות עוד נדבך מיחידת העיבוד המרכזית.
ההתמקדות של אנבידיה בתשתיות פיתוח אפליקציות בינה מלאכותית בשנים האחרונות הציבו אותה כמעט כסטנדרט בתחום זה. כעת, רוצים לנצל בחברה את המיתוג המוצלח כדי לכבוש סגמנט שוק נוסף - פתרונות הגנה בסייבר מבוססי בינה מלאכותית. לצורך כך, החברה בנתה שלוש רגליים עיקריות - DPU-Bluefiled, DOCA, Morpheus.
בשיחה, מסביר אריאל לבנון, סמנכ"ל אבטחת הסייבר של אנבידיה ישראל, את הכיוון אליו מכוונת החברה. נתחיל ב-NVIDIA BlueField. מדובר ביחידת עיבוד ייעודית לעיבוד מידע. מדובר במעבד המסוגל להגיע לקצב של 400 גיגה לשנייה ולתמוך בפתרונות מבוססי תוכנה (software-defined) כמו רשת, אחסון ואבטחת סייבר.
על מנת לנצל את יכולות ה-DPU, פותחה מסגרת תוכנה בשם DOCA. מסגרת זו מאפשרת למפתחים לגשת לחומרה, בצורה פשוטה, מבלי צורך להעסיק מהנדס אמבדד במיוחד. DOCA נבנתה באמצעות קוד פתוח, המאפשר גמישות וניידות.
היא כוללת מספר מרכיבים עיקריים - מנהלי התקנים בהם מפתחים יכולים להשתמש. DOCA FLOW המספקת קבוצה של ספריות עבור סביבות ספציפיות. DOCA FLOW פועל על גבי ערכת הפיתוח של Data Plane, תוכנת קוד פתוח המנוהלת על ידי קרן לינוקס, ומקלה על פיתוח אפליקציות רשת מואצות בחומרה.
המרכיב השלישי הוא שירותים מכוללים (Containerized services), שהם קבצים בינאריים שכל אחד יכול לפתח על בסיסם. איש צוות שאינו מפתח יכול להשתמש בקונטיינר, להכניס אותו לאפליקציה ולהפעיל אותו. השימוש בקונטיינרים הופך אפליקציות מבוססות DOCA לניידות בין סביבות שונות.
ה-Morpheus AI security framework היא מסגרת תוכנה המאפשרת לארגון להריץ אלגוריתמים פרטיים בקלות. חברות אבטחת מידע כולל Cisco, F5, Lacework ו-Splunk כבר בנו יישומי זיהוי איומים וניטור לוגים באמצעות המסגרת של Nvidia.
Morpheus מאפשרת למפתחי יישומי אבטחת מידע ליצור פתרונות בינה מלאכותית למקרי שימוש ספציפיים - כגון זיהוי הונאה ודיוג או מידע רגיש שדלף, על ידי סינון ועיבוד כמויות גדולות של נתונים, גם כאלו ממקורות טלמטרייה שונים. המסגרת בנויה על גבי ספריות תוכנת RAPIDS בקוד פתוח, מסגרות למידה עמוקה ושרת ההסקות Triton של Nvidia.
מאבטחים את Nvidia
״בנוסף, אנחנו משקיעים הרבה מאמצים לאבטח את המערכות שלנו. כספק ראשי של תשתיות לפיתוח יישומי בינה מלאכותית, Nvidia רוצה להבטיח שהמערכות מגיעות ללקוח ללא הטייה של מודלים. תחום תקיפות תשתיות בינה מלאכותית מתפתח וגם התוקפים מבינים שמניפולציה של המודלים יכולה לעבוד לטובתם״, מסביר לבנון.
בהיבט שאיפות, לבנון מסביר כי Nvidia אינה מתכוונת להיות חברת אבטחת מידע, אלא להוביל את תחום תשתיות הבינה המלאכותית ליישומי אבטחת מידע. החל משכבת העיבוד, הרשת, הנתונים והאלגוריתמים לניתוח הנתונים שעוברים ברשת ובחוות השרתים.
כחלק מאסטרטגיה זו, מסביר לבנון, ישנן שיתופי פעולה עם ספקיות מוצרי הגנת סייבר מובילות. אלו רוכשות את החומרה והתוכנה של Nvidia, מטמיעות אותן במוצרים ומספקות ללקוח הקצה יכולות חדשות.
החברה בנתה שלוש רגליים עיקריות - DPU-Bluefiled, DOCA, Morpheus - המשמשות כתשתית פיתוח יישומי אבטחת מידע | חלק ניכר מהפיתוח נעשה במשרדי החברה בתל אביב
אריאל לבנון | קרדיט: באדיבות אנבידיה
חברת אנבידיה ידועה בשל היחידה לעיבוד גרפי שפיתחה (GPU), אך בשנים האחרונות הפכה להיות מובילה בכל תחום העיבוד ובפרט בתחום הבינה המלאכותית. בכך הפכה להיות אחת המתחרות העיקריות של אינטל.
כמו גם, החברה רכשה את מלאנוקס הישראלית כדי להכנס לציוד תקשורת למרכזי נתונים ומחשבי על (HPC). החברה גם כמעט רכשה את מתכננת המעבדים הבריטית, ARM.
אנבידיה בונה את ההתפתחות העסקית שלה, בין היתר, גם על העובדה שמעבד מרכזי כבר לא יכול לעשות הכל לבד. אם פעם במחשב שקנינו הייתה יחידה עיבוד מרכזית אחת שעשתה הכל, בשנים האחרונות, עם התפתחות יישומי בינה מלאכותית ווידאו, הדורשים כוח עיבוד משמעותי, הבינו בשוק כי נדרשת חשיבה שונה.
המעבד המרכזי נשאר, אך מסביבו צומחים מעבדים ייעודיים. ה-GPU למשל ״לוקח״ את העיבוד הגרפי ובכך מוריד עומס מיחידת העיבוד המרכזית. באותה מידה, כרטיס הרשת יכול לכלול מעבד ייעודי לניהול תעבורת הנתונים ובכך לפנות עוד נדבך מיחידת העיבוד המרכזית.
ההתמקדות של אנבידיה בתשתיות פיתוח אפליקציות בינה מלאכותית בשנים האחרונות הציבו אותה כמעט כסטנדרט בתחום זה. כעת, רוצים לנצל בחברה את המיתוג המוצלח כדי לכבוש סגמנט שוק נוסף - פתרונות הגנה בסייבר מבוססי בינה מלאכותית. לצורך כך, החברה בנתה שלוש רגליים עיקריות - DPU-Bluefiled, DOCA, Morpheus.
בשיחה, מסביר אריאל לבנון, סמנכ"ל אבטחת הסייבר של אנבידיה ישראל, את הכיוון אליו מכוונת החברה. נתחיל ב-NVIDIA BlueField. מדובר ביחידת עיבוד ייעודית לעיבוד מידע. מדובר במעבד המסוגל להגיע לקצב של 400 גיגה לשנייה ולתמוך בפתרונות מבוססי תוכנה (software-defined) כמו רשת, אחסון ואבטחת סייבר.
על מנת לנצל את יכולות ה-DPU, פותחה מסגרת תוכנה בשם DOCA. מסגרת זו מאפשרת למפתחים לגשת לחומרה, בצורה פשוטה, מבלי צורך להעסיק מהנדס אמבדד במיוחד. DOCA נבנתה באמצעות קוד פתוח, המאפשר גמישות וניידות.
היא כוללת מספר מרכיבים עיקריים - מנהלי התקנים בהם מפתחים יכולים להשתמש. DOCA FLOW המספקת קבוצה של ספריות עבור סביבות ספציפיות. DOCA FLOW פועל על גבי ערכת הפיתוח של Data Plane, תוכנת קוד פתוח המנוהלת על ידי קרן לינוקס, ומקלה על פיתוח אפליקציות רשת מואצות בחומרה.
המרכיב השלישי הוא שירותים מכוללים (Containerized services), שהם קבצים בינאריים שכל אחד יכול לפתח על בסיסם. איש צוות שאינו מפתח יכול להשתמש בקונטיינר, להכניס אותו לאפליקציה ולהפעיל אותו. השימוש בקונטיינרים הופך אפליקציות מבוססות DOCA לניידות בין סביבות שונות.
ה-Morpheus AI security framework היא מסגרת תוכנה המאפשרת לארגון להריץ אלגוריתמים פרטיים בקלות. חברות אבטחת מידע כולל Cisco, F5, Lacework ו-Splunk כבר בנו יישומי זיהוי איומים וניטור לוגים באמצעות המסגרת של Nvidia.
Morpheus מאפשרת למפתחי יישומי אבטחת מידע ליצור פתרונות בינה מלאכותית למקרי שימוש ספציפיים - כגון זיהוי הונאה ודיוג או מידע רגיש שדלף, על ידי סינון ועיבוד כמויות גדולות של נתונים, גם כאלו ממקורות טלמטרייה שונים. המסגרת בנויה על גבי ספריות תוכנת RAPIDS בקוד פתוח, מסגרות למידה עמוקה ושרת ההסקות Triton של Nvidia.
מאבטחים את Nvidia
״בנוסף, אנחנו משקיעים הרבה מאמצים לאבטח את המערכות שלנו. כספק ראשי של תשתיות לפיתוח יישומי בינה מלאכותית, Nvidia רוצה להבטיח שהמערכות מגיעות ללקוח ללא הטייה של מודלים. תחום תקיפות תשתיות בינה מלאכותית מתפתח וגם התוקפים מבינים שמניפולציה של המודלים יכולה לעבוד לטובתם״, מסביר לבנון.
בהיבט שאיפות, לבנון מסביר כי Nvidia אינה מתכוונת להיות חברת אבטחת מידע, אלא להוביל את תחום תשתיות הבינה המלאכותית ליישומי אבטחת מידע. החל משכבת העיבוד, הרשת, הנתונים והאלגוריתמים לניתוח הנתונים שעוברים ברשת ובחוות השרתים.
כחלק מאסטרטגיה זו, מסביר לבנון, ישנן שיתופי פעולה עם ספקיות מוצרי הגנת סייבר מובילות. אלו רוכשות את החומרה והתוכנה של Nvidia, מטמיעות אותן במוצרים ומספקות ללקוח הקצה יכולות חדשות.
