״רואים קילומטרים לתוך רצועת עזה״
מיוחד: סיור בעמדות בלוני התצפית בגבול עזה | רואים את חיי היום יום ברצועת עזה | המשימה: מניעת התקרבות לגדר המערכת ולמרחב
דן ארקין
| 14/09/2022
תמונה | דובר צה״ל
הבלון הלבן, מלא הליום, תלוי גבוה באוויר וצופה אל עבר רצועת עזה מגובה של כמה מאות מטרים. על הקרקע, מתחת לבלון, מאיישים את עמדת הבלונאים, זה שם המקצוע הצה"לי, סמל אפק אביבי ורב"ט נדב דיין.
בלון תצפית הוא יצור עדין שדורש טיפול והשגחה 24/7 כי הוא תמיד באוויר וצוות הבלונאים נמצאים שם כדי לטפל בו. בתחתית הבלון נמצאת מצלמה רבת עוצמה שמסוגלת לצלם עד לטווחים של מספר ק"מ בעומק הרצועה. ה"מוצרים", תכני הצילום, משוגרים לשני החמ"לים של החטיבה והאוגדה הדרומית, שמפקדתה במחנה רעים.
בשני החמ"לים מאייישות תצפיתניות את עמדותיהן, 24/7, רואות כל מה שמצלמות הבלון מצלמות, ואם יש צורך מדווחות למפקדים. זו סגירת מעגל של אחד מכמה אמצעי תצפית שמפעיל צה"ל מול רצועת עזה, מצפון לדרום, ממזרח ועד הים. לא הרחק מעמדת הבלון ניצב תורן שגם עליו מצלמות המצלמות במקביל לבלון. ויש אמצעי תצפית ואיסוף מודיעין נוספים, חלקם מסווגים.
'מארס', 'סופה' ו'כרם שלום'
בלוני התצפית במרכז הרצועה הם תוצרת החברה הישראלית RT AEROSATATS, המייצרת ביבנה בלוני תצפית למודיעין, אבטחה ותקשורת. לחברה יש מגוון בלונים מסוג SKYSTAR, וההבדלים בימיהם הם גובה השיוט, גודל הבלון וכושר הנשיאה שלו, בין ששה לעשרה ק"ג. שמות הבלונים בגזרת החטיבה הדרומית הם 'מארס', 'סופה' ו'כרם שלום'.
לוחמי צה"ל לומדים להיות בלונאים בקורס מיוחד במחנה סיירים, ויש שני סוגי מקצוע: בלונאי מספר 1 הוא מפקד הצוות ולידו עוד בלונאי נאחד או שנים. הבלונאים משתייכים לגדוד האיסוף של החטיבה הדרומית.
סמל אפק אביבי: "תפקידנו הוא לאייש את הבלון, להיות פיסית לידו, לתדלק אותו, כלומר למלא הליום, לשמור על הגובה שלו, כשהכלל הוא כמה שיותר גבוה יותר טוב, המצלמה תראה לטווח יותר גדול.
״כשהבלון בגובה מאות מטרים, הוא מכסה שטחים עצומים ברצועה. בלון עשוי שתי שכבות: בד וניילון. הבד שומר על הניילון מפני קרינת השמש. מילוי הבלון בהליום הוא פעולה מסובכת שיש ללמוד אותה היטב ולתרגל, כי הגז רגיש".
בלון תצפית הוא יצור מפונק המושפע מאוד ממזג האוויר. רב"ט נדב דיין: "בקיץ יש רוחות העלולות להפיל את הבלון, שינויי נמזג אוויר, חום וקור משפיעים עליו. בחורף הבלון נמצא בגובה רבה יותר מאשר בקיץ. הבלון מחובר לקרקע על ידי כבל ראשי וכמה כבלי עזר, ויש אמצעי בטיחות וכננות עזר ששומרות על יציבותו".
בלון תצפית מוגדר כאמצעי איסוף חיובי, בעבר סייעה תצפית בלונים לכמה מבצעים בצה"ל, באיתור מחבלים וחוטפים.
את מה שמצלם בלון התצפית רואות על מסכיהן בחמ"לים ציוותי התצפיתניות המאיישות את החמ"לים 24/7. "לא סוגרים חמ"ל, ולא מפסיקים את פעולת הבלון", אומרת סגן נ., מפקדת חמ"ל איסוף חיובי דרום, בת 20 מסביון.
"המשימה שלנו היא להיות שותפות להגנה על תושבי הישובים סביב הרצועה ועל חיילי צה"ל באזור. תפקיד הבנות בחמ"ל הוא לתצפת על הגזרות שלהן שמצלם הבלון, לבחון כל מה שהן רואות, להבחין בין אירועי שגרה לבין אירועים חריגים ולדווח על כל חריג".
לראות חיי יומיום בגזרות חאן יוניס ורפיח
במסכים ניתן לראות חיי יומיום ברצועת עזה. שתי נשים עובדות בשדה. אוספות משהו. משאית גדולה ניצבת סמוך לגדר המערכת. ג'יפ נוסע לאיטו בדרך עפר. קצת יותר רחוק ישוב, בתים, כביסה תלויה.
סגן נ.: "יש ממשק בין התצפיתניות, מפעילי הבלונים והחטיבה. חמ"ל המח"ט נמצא ממש כאן מאחורינו. מבצע 'עלות השחר' היה בשבילנו תרגיל טוב של מעבר משגרה לחירום והיו לנו הרבה איתורים של אירועים מעבר לגדר שהיו חומר עזר ליחידות ולמודיעין. אנו יכולות לראות לא רק לעומק הרצועה אלא גם שטחים מתים".
בחמ"ל נחל עוז מספרת סגן ל. שהמשימות העיקריות של איסוף משולב של מערכות צילום ותצפיתניות הן מניעת התקרבות לגדר המערכת ולמרחב. לקבוע אם מישהו שמתקרב לגדר תמים, או שיש לדווח על אירוע חריג, ויש שיטות לקבוע. "אנחנו העיניים של הכוחות בשטח. תצפיתנית מזהה חוצה גדר, מדווחת, עוקבת, מקפיצה כוחות, זו סגירת מעגל".
מפעילי בלון התצפית, הבלונאים, הם בנים, וכל התצפיתניות הן בנות. יחידה מגדרית. אולם המפקדות אומרות שיש בנות מפעילות בלונים בגזרת גבול מצרים, ועתה בוחנים הכנסת בנים לחמ"לי האיסוף.
השילוב של בלוני תצפית ותצפיתניות הוא מקור מידע ומודיעין חשוב למפקדים בגזרה. לפיכך נדרש מהבנות המאיישות את מסכי המחשבים במשמרות של שעתיים לגלות ערנות גבוהה וכן ללמוד ולהכיר היטב כל פרט בתא השטח שאליו הן צופות. כשהעיניים נעוצות שעתיים רצופות בתא שטח אחד מעבר לגבול, מכירים כל בית, כל רחוב וכל אדם או כלי רכב.
מיוחד: סיור בעמדות בלוני התצפית בגבול עזה | רואים את חיי היום יום ברצועת עזה | המשימה: מניעת התקרבות לגדר המערכת ולמרחב
תמונה | דובר צה״ל
הבלון הלבן, מלא הליום, תלוי גבוה באוויר וצופה אל עבר רצועת עזה מגובה של כמה מאות מטרים. על הקרקע, מתחת לבלון, מאיישים את עמדת הבלונאים, זה שם המקצוע הצה"לי, סמל אפק אביבי ורב"ט נדב דיין.
בלון תצפית הוא יצור עדין שדורש טיפול והשגחה 24/7 כי הוא תמיד באוויר וצוות הבלונאים נמצאים שם כדי לטפל בו. בתחתית הבלון נמצאת מצלמה רבת עוצמה שמסוגלת לצלם עד לטווחים של מספר ק"מ בעומק הרצועה. ה"מוצרים", תכני הצילום, משוגרים לשני החמ"לים של החטיבה והאוגדה הדרומית, שמפקדתה במחנה רעים.
בשני החמ"לים מאייישות תצפיתניות את עמדותיהן, 24/7, רואות כל מה שמצלמות הבלון מצלמות, ואם יש צורך מדווחות למפקדים. זו סגירת מעגל של אחד מכמה אמצעי תצפית שמפעיל צה"ל מול רצועת עזה, מצפון לדרום, ממזרח ועד הים. לא הרחק מעמדת הבלון ניצב תורן שגם עליו מצלמות המצלמות במקביל לבלון. ויש אמצעי תצפית ואיסוף מודיעין נוספים, חלקם מסווגים.
'מארס', 'סופה' ו'כרם שלום'
בלוני התצפית במרכז הרצועה הם תוצרת החברה הישראלית RT AEROSATATS, המייצרת ביבנה בלוני תצפית למודיעין, אבטחה ותקשורת. לחברה יש מגוון בלונים מסוג SKYSTAR, וההבדלים בימיהם הם גובה השיוט, גודל הבלון וכושר הנשיאה שלו, בין ששה לעשרה ק"ג. שמות הבלונים בגזרת החטיבה הדרומית הם 'מארס', 'סופה' ו'כרם שלום'.
לוחמי צה"ל לומדים להיות בלונאים בקורס מיוחד במחנה סיירים, ויש שני סוגי מקצוע: בלונאי מספר 1 הוא מפקד הצוות ולידו עוד בלונאי נאחד או שנים. הבלונאים משתייכים לגדוד האיסוף של החטיבה הדרומית.
סמל אפק אביבי: "תפקידנו הוא לאייש את הבלון, להיות פיסית לידו, לתדלק אותו, כלומר למלא הליום, לשמור על הגובה שלו, כשהכלל הוא כמה שיותר גבוה יותר טוב, המצלמה תראה לטווח יותר גדול.
״כשהבלון בגובה מאות מטרים, הוא מכסה שטחים עצומים ברצועה. בלון עשוי שתי שכבות: בד וניילון. הבד שומר על הניילון מפני קרינת השמש. מילוי הבלון בהליום הוא פעולה מסובכת שיש ללמוד אותה היטב ולתרגל, כי הגז רגיש".
בלון תצפית הוא יצור מפונק המושפע מאוד ממזג האוויר. רב"ט נדב דיין: "בקיץ יש רוחות העלולות להפיל את הבלון, שינויי נמזג אוויר, חום וקור משפיעים עליו. בחורף הבלון נמצא בגובה רבה יותר מאשר בקיץ. הבלון מחובר לקרקע על ידי כבל ראשי וכמה כבלי עזר, ויש אמצעי בטיחות וכננות עזר ששומרות על יציבותו".
בלון תצפית מוגדר כאמצעי איסוף חיובי, בעבר סייעה תצפית בלונים לכמה מבצעים בצה"ל, באיתור מחבלים וחוטפים.
את מה שמצלם בלון התצפית רואות על מסכיהן בחמ"לים ציוותי התצפיתניות המאיישות את החמ"לים 24/7. "לא סוגרים חמ"ל, ולא מפסיקים את פעולת הבלון", אומרת סגן נ., מפקדת חמ"ל איסוף חיובי דרום, בת 20 מסביון.
"המשימה שלנו היא להיות שותפות להגנה על תושבי הישובים סביב הרצועה ועל חיילי צה"ל באזור. תפקיד הבנות בחמ"ל הוא לתצפת על הגזרות שלהן שמצלם הבלון, לבחון כל מה שהן רואות, להבחין בין אירועי שגרה לבין אירועים חריגים ולדווח על כל חריג".
לראות חיי יומיום בגזרות חאן יוניס ורפיח
במסכים ניתן לראות חיי יומיום ברצועת עזה. שתי נשים עובדות בשדה. אוספות משהו. משאית גדולה ניצבת סמוך לגדר המערכת. ג'יפ נוסע לאיטו בדרך עפר. קצת יותר רחוק ישוב, בתים, כביסה תלויה.
סגן נ.: "יש ממשק בין התצפיתניות, מפעילי הבלונים והחטיבה. חמ"ל המח"ט נמצא ממש כאן מאחורינו. מבצע 'עלות השחר' היה בשבילנו תרגיל טוב של מעבר משגרה לחירום והיו לנו הרבה איתורים של אירועים מעבר לגדר שהיו חומר עזר ליחידות ולמודיעין. אנו יכולות לראות לא רק לעומק הרצועה אלא גם שטחים מתים".
בחמ"ל נחל עוז מספרת סגן ל. שהמשימות העיקריות של איסוף משולב של מערכות צילום ותצפיתניות הן מניעת התקרבות לגדר המערכת ולמרחב. לקבוע אם מישהו שמתקרב לגדר תמים, או שיש לדווח על אירוע חריג, ויש שיטות לקבוע. "אנחנו העיניים של הכוחות בשטח. תצפיתנית מזהה חוצה גדר, מדווחת, עוקבת, מקפיצה כוחות, זו סגירת מעגל".
מפעילי בלון התצפית, הבלונאים, הם בנים, וכל התצפיתניות הן בנות. יחידה מגדרית. אולם המפקדות אומרות שיש בנות מפעילות בלונים בגזרת גבול מצרים, ועתה בוחנים הכנסת בנים לחמ"לי האיסוף.
השילוב של בלוני תצפית ותצפיתניות הוא מקור מידע ומודיעין חשוב למפקדים בגזרה. לפיכך נדרש מהבנות המאיישות את מסכי המחשבים במשמרות של שעתיים לגלות ערנות גבוהה וכן ללמוד ולהכיר היטב כל פרט בתא השטח שאליו הן צופות. כשהעיניים נעוצות שעתיים רצופות בתא שטח אחד מעבר לגבול, מכירים כל בית, כל רחוב וכל אדם או כלי רכב.
