פרשנות | ביקור שר הבטחון גנץ ביפן, נקודת מפנה חשובה ביחסים בין המדינות
אלחנן הראל טוען כי ביקור שר הבטחון גנץ ביפן עשוי להוות אבן דרך חשובה בהתפתחות היחסים האסטרטגיים בין המדינות. ״סכסוכים בינלאומיים מיידיים (כמו במקרה של טייוואן והמפרץ הפרסי) דורשים פלטפורמות דיפלומטיות, מודיעיניות ואסטרטגיות מסוג חדש״, כותב הראל
אלחנן הראל
| 28/08/2022
קרדיט סטילס - אריאל חרמוני, משרד הביטחון
הוא אולי אוהב סושי, אבל זו לא הסיבה ששר הבטחון, בני גנץ, מבקר ביפן ביקור רשמי ראשון אי פעם.
גנץ, נפגש בימים האחרונים בארה"ב עם בכירי מערכת הביטחון האמריקאים, במאמץ של הרגע האחרון להעלות את הטענות והחששות של ישראל, לפני שארה"ב ואיראן חותמות על הסכם גרעין חדש. מיד לאחר טס שר הביטחון ישירות מוושינגטון לטוקיו, בשבת בערב, להיפגש עמיתיו היפנים.
היחסים של יפן וישראל בהיבט הבטחוני היו מראשיתם מינוריים או לא קיימים. הדוקטרינה הפציפיסטית של יפן הייתה הפוכה לחלוטין למחויבותה הבלתי מתפשרת של ישראל להבטיח את נוכחותה ואת הישרדותה. זה השתנה לאט והחל מתפתח במהלך העשור האחרון.
התפתחויות גיאופוליטיות ואיומים חדשים בשולי האוקיאנוס השקט, כמו גם ההתפתחויות הדרמטיות במזרח התיכון תרמו להגברת הדיאלוג הדו-צדדי בענייני ביטחון.
כתוצאה מהאינטרס והצרכים ההדדיים, שתי המדינות חתמו בספטמבר 2019 על "מזכר הבנות" (הסכם סודיות) לאפשר זרימת מידע רגיש ול “ לחזק את היחסים במישור הבטחוני” בין המדינות. הסכם חשוב נוסף לשיתוף פעולה היה בחזית Cyber Security.
בשנה האחרונה נוצרו איחודים אסטרטגים חדשים כדי לענות על צרכים ביטחוניים חדשים ולהתמודד עם איומים טריטוריאליים הולכים וגוברים.
יפן העצימה את שיתוף הפעולה האסטרטגי שלה עם ארה"ב, אוסטרליה, בריטניה והודו כדי לשמור על האינטרס שלה במזרח האוקיאנוס השקט ולמנוע החמרת המצב נוכח הצהרות ואיומים סיניים גוברים.
ישראל בקצה השני של אסיה העמיקה את ההבנות ושיתוף הפעולה שלה עם ארה"ב, הודו ואיחוד האמירויות כדי לעמוד מוכנים נוכחהסלמת איומי הטרור האיראניים ולמנוע מאיראן מלהפוך למדינה גרעינית. על כן יש לשר גנץ נושאים רבים לדון עליהם עם עמיתיו היפנים והרבה מה להציע.
על הפרק, חיזוק חילופי מודיעין למאבק ב"ציר הרשע" בין צפון קוריאה לאירן. דיון בשיתוף פעולה אפשרי במערכות הגנה נגד טילים, כשאיומיה של צפון קוריאה הופכים להיות מסוכנים וממשיים יותר. מערכות ההגנה והטכנולוגיה הרב שכבתית של ישראל הוכיחו את יעילותה הבולטת במגוון מקרים.
נקודה נוספת היא סין, המזרזת את שיתוף הפעולה הכלכלי שלה עם איראן ומתעלמת מהסנקציות הכלכליות הבינלאומיות המוטלות על טהרן. ישראל מבקשת למנוע העברת טכנולוגיות שעשויות לתרום לפיתוחה הצבאי של איראן. לתעשיות הביטחון של ישראל ויפן יתרונות ומומחיות משלימה. העצמת שיתוף הפעולה תואיל הדדית בטווח הקצר והארוך.
לוחמת אבטחת סייבר הולכת ומשתכללת והפכה לאיום אסטרטגי על תשתיות ושירותים לאומיים. יפן נמצאת במצב מגננה וסיכון מתמיד מצד צפון קוריאה, סין ורוסיה. ישראל הפכה למובילה עולמית בלוחמת סייבר, ולכן העמקת שיתוף הפעולה הדו-צדדי עשוי לספק מענה בפני איומים אלו.
סכסוכים בינלאומיים מיידיים (כמו במקרה של טייוואן והמפרץ הפרסי) דורשים פלטפורמות דיפלומטיות, מודיעיניות ואסטרטגיות מסוג חדש. על ישראל ויפן להקים מבנים קבועים שכאלה ברמת שרי הגנה, חוץ וכלכלה.
ביקור שר הבטחון גנץ ביפן עשוי להוות אבן דרך חשובה בהתפתחות היחסים האסטרטגיים בין המדינות. כששתי המדינות חוגגות 70 שנה של יחסים דיפלומטיים, הגיע הזמן להביא מימד חדש רב חשיבות לרמות הגוברות והולכות של שיתוף פעולה.
אלחנן הראל טוען כי ביקור שר הבטחון גנץ ביפן עשוי להוות אבן דרך חשובה בהתפתחות היחסים האסטרטגיים בין המדינות. ״סכסוכים בינלאומיים מיידיים (כמו במקרה של טייוואן והמפרץ הפרסי) דורשים פלטפורמות דיפלומטיות, מודיעיניות ואסטרטגיות מסוג חדש״, כותב הראל
קרדיט סטילס - אריאל חרמוני, משרד הביטחון
הוא אולי אוהב סושי, אבל זו לא הסיבה ששר הבטחון, בני גנץ, מבקר ביפן ביקור רשמי ראשון אי פעם.
גנץ, נפגש בימים האחרונים בארה"ב עם בכירי מערכת הביטחון האמריקאים, במאמץ של הרגע האחרון להעלות את הטענות והחששות של ישראל, לפני שארה"ב ואיראן חותמות על הסכם גרעין חדש. מיד לאחר טס שר הביטחון ישירות מוושינגטון לטוקיו, בשבת בערב, להיפגש עמיתיו היפנים.
היחסים של יפן וישראל בהיבט הבטחוני היו מראשיתם מינוריים או לא קיימים. הדוקטרינה הפציפיסטית של יפן הייתה הפוכה לחלוטין למחויבותה הבלתי מתפשרת של ישראל להבטיח את נוכחותה ואת הישרדותה. זה השתנה לאט והחל מתפתח במהלך העשור האחרון.
התפתחויות גיאופוליטיות ואיומים חדשים בשולי האוקיאנוס השקט, כמו גם ההתפתחויות הדרמטיות במזרח התיכון תרמו להגברת הדיאלוג הדו-צדדי בענייני ביטחון.
כתוצאה מהאינטרס והצרכים ההדדיים, שתי המדינות חתמו בספטמבר 2019 על "מזכר הבנות" (הסכם סודיות) לאפשר זרימת מידע רגיש ול “ לחזק את היחסים במישור הבטחוני” בין המדינות. הסכם חשוב נוסף לשיתוף פעולה היה בחזית Cyber Security.
בשנה האחרונה נוצרו איחודים אסטרטגים חדשים כדי לענות על צרכים ביטחוניים חדשים ולהתמודד עם איומים טריטוריאליים הולכים וגוברים.
יפן העצימה את שיתוף הפעולה האסטרטגי שלה עם ארה"ב, אוסטרליה, בריטניה והודו כדי לשמור על האינטרס שלה במזרח האוקיאנוס השקט ולמנוע החמרת המצב נוכח הצהרות ואיומים סיניים גוברים.
ישראל בקצה השני של אסיה העמיקה את ההבנות ושיתוף הפעולה שלה עם ארה"ב, הודו ואיחוד האמירויות כדי לעמוד מוכנים נוכחהסלמת איומי הטרור האיראניים ולמנוע מאיראן מלהפוך למדינה גרעינית. על כן יש לשר גנץ נושאים רבים לדון עליהם עם עמיתיו היפנים והרבה מה להציע.
על הפרק, חיזוק חילופי מודיעין למאבק ב"ציר הרשע" בין צפון קוריאה לאירן. דיון בשיתוף פעולה אפשרי במערכות הגנה נגד טילים, כשאיומיה של צפון קוריאה הופכים להיות מסוכנים וממשיים יותר. מערכות ההגנה והטכנולוגיה הרב שכבתית של ישראל הוכיחו את יעילותה הבולטת במגוון מקרים.
נקודה נוספת היא סין, המזרזת את שיתוף הפעולה הכלכלי שלה עם איראן ומתעלמת מהסנקציות הכלכליות הבינלאומיות המוטלות על טהרן. ישראל מבקשת למנוע העברת טכנולוגיות שעשויות לתרום לפיתוחה הצבאי של איראן. לתעשיות הביטחון של ישראל ויפן יתרונות ומומחיות משלימה. העצמת שיתוף הפעולה תואיל הדדית בטווח הקצר והארוך.
לוחמת אבטחת סייבר הולכת ומשתכללת והפכה לאיום אסטרטגי על תשתיות ושירותים לאומיים. יפן נמצאת במצב מגננה וסיכון מתמיד מצד צפון קוריאה, סין ורוסיה. ישראל הפכה למובילה עולמית בלוחמת סייבר, ולכן העמקת שיתוף הפעולה הדו-צדדי עשוי לספק מענה בפני איומים אלו.
סכסוכים בינלאומיים מיידיים (כמו במקרה של טייוואן והמפרץ הפרסי) דורשים פלטפורמות דיפלומטיות, מודיעיניות ואסטרטגיות מסוג חדש. על ישראל ויפן להקים מבנים קבועים שכאלה ברמת שרי הגנה, חוץ וכלכלה.
ביקור שר הבטחון גנץ ביפן עשוי להוות אבן דרך חשובה בהתפתחות היחסים האסטרטגיים בין המדינות. כששתי המדינות חוגגות 70 שנה של יחסים דיפלומטיים, הגיע הזמן להביא מימד חדש רב חשיבות לרמות הגוברות והולכות של שיתוף פעולה.
