פרשנות | אם שב״כ אחראי על סדרי השלטון הדמוקרטי בישראל - מדוע אינו מתרגל הפיכה שלטונית?
לאור וועדת החקירה בארה״ב סביב הטענה לניסיון הפיכה שלטונית מצד דונלד טראמפ, עולה השאלה כיצד שב״כ יכול להגן על תרחיש דומה בישראל. והאם הוא מתרגל תרחישים כאלו יחד עם גורמים במשרד המשפטים ובכנסת
עמי רוחקס דומבה
| 05/07/2022
ראש השב"כ רונן בר | צילום: חיים צח / לע"מ
לאחר פיזור הכנסת והכרזה כי מדינת ישראל הולכת לבחירות כלליות, עולים קולות בדבר האפשרות להפיכה שלטונית בחסות המבנה הדמוקרטי של ישראל. בהודעה לעיתונות שהפיץ שר המשפטים היוצא, ח״כ גדעון סער, נכתב: ״כשח״כ אומר שהחלום שלו זה להפציץ את בית המשפט העליון, הוא לא משאיר הרבה מקום לדמיון לגבי איפה הוא רואה את המקום של מערכת המשפט בחיים הלאומיים שלנו. זו מגמה מאוד מסוכנת.״
הדברים נאמרו בכנס ACC, ארגון היועצים המשפטיים, באוניברסיטת תל אביב. ״אם באים לכנסת ומציעים שהממשלה תמנה את שופטי בית משפט העליון באישור הכנסת המשמעות היחידה היא פוליטיזציה טוטלית של מערכת המשפט, הפיכת בחירת השופטים לעוד סעיף לחלוקת השלל הקואליציוני״, הוסיף סער.
יגידו המקטרגים את סער, כי מדובר בתעמולת בחירות נגד נתניהו. ובכן, בואו נשים את הפוליטיקה בצד ונתרכז בשאלה אחת: מתי יודעים שרוה״מ שנבחר בצורה דמוקרטית בבחירות כלליות פועל לשינוי שיטת הממשל - מדמוקרטיה לדיקטטורה.
אפשר לשנות או לבטל את חוק יסוד - הכנסת
אלו החושבים שצריך טנקים בצמתים הראשיים של ירושלים ותל אביב - טועים. אמנם טנקים יכולים לעזור במקרה זה, אך אינם חובה. אפשר להפוך את ישראל לדיקטטורה בשקט, דרך הצבעה בכנסת.
ההבדל העיקרי בין דמוקרטיה לדיקטטורה טמון בהפרדת רשויות ועצמאותן. לצורך הדוגמא, אם הממשלה תרכז בידיה את כל הכוח השלטוני, בלי שהכנסת ובית המשפט יכולים להתערב, אנחנו בדיקטטורה.
וכמו בישראל, האבות המייסדים, לא חוקקו חוקים שמונעים דיקטטורה. ספק אם בכלל היו דיונים כאלו בזמנו. חוקי היסוד בישראל מאפשרים לראש ממשלה המשיג רוב רגיל בכנסת, לשנות כל חוק יסוד שהוא רוצה עם 61 אצבעות.
במידה וראש ממשלה משיג 80 אצבעות בכנסת, הוא יכול לבטל או לשנות את חוק יסוד הכנסת באמצעות הפעלת תקנות שעת חירום ובכך ישראל תהפוך לדיקטטורה מוצהרת.
שינויי חוקי יסוד למעשה מסנדלים את כוחו של בג״צ שנותן פרשנות חוקית על בסיס חוקי היסוד שחוקקה הכנסת. שינוי חוקי יסוד מאפשר לרוה״מ מכהן לקבוע חוקי יסוד דיקטטורים, לעגן את שלטונו בצורה חוקית ולהפוך את בג״צ לגוף מיותר. נקודת הייחוס של בג״צ, כאמור, היא חוקי יסוד. ברגע שנקודת הייחוס זזה, כל הפרשנות המשפטית זזה איתה.
כפי שהוסבר לעיל, אין בחוק יסוד - הממשלה סעיפים המרסנים את כוחו של ראש הממשלה. הרסן היחיד הוא הכנסת. כאמור, אם ראש הממשלה מבטל או משנה את חוק יסוד - הכנסת, באמצעות שליטה בכנסת, הוא למעשה ׳כל יכול׳ חוקית. בשם אחר, דיקטטור.
עוד הרבה לפני שינוי חוק יסוד הכנסת, ראש ממשלה, על פי חוק יסוד - הממשלה, יכול להכריז על מלחמה לפי שיקול דעתו באופן שרירותי. על פי חוק, הוא צריך לקבל אישור בדיעבד מוועדת חוץ וביטחון של הכנסת. בספק כמה ״שיניים״ יש לתהליך אישור מלחמה בדיעבד, לאחר שנפתחו הקרבות בפועל.
מה שווה חוק שב״כ אם לא ברור מתי אפשר לממש אותו?
על פי חוק שב״כ, השירות נדרש לשמירה על סדרי המשטר הדמוקרטי. ״השירות מופקד על שמירת ביטחון המדינה, סדרי המשטר השירות הדמוקרטי ומוסדותיו, מפני איומי טרור, חבלה, חתרנות, ריגול ותפקידיו וחשיפת סודות מדינה״, לשון החוק. ״סיכול ומניעה של פעילות בלתי חוקית שמטרתה לפגוע בביטחון המדינה, בסדרי המשטר הדמוקרטי או במוסדותיו.״
מצד אחד חוקי היסוד (כנסת וממשלה) מגדירים כיצד יכול רוה״מ להפוך את עצמו לדיקטטור. מצד שני, חוק שב״כ מגדיר כי השירות מופקד על סדרי המשטר הדמוקרטי ואמור לעצור זאת. רק שב״כ מופקד על זה מתוך כלל שירותי הביטחון הישראלים. צה״ל, משטרה, מוסד או מלמ״ב - אינם אחראים לשימור הדמוקרטיה בישראל.
רק לא ברור מתי שב״כ יכול לממש את כוחו על פי חוק, במקרה כזה. אין ספים מוגדרים בחוק לשאלה מתי משתנים סדרי השלטון הדמוקרטי בישראל. מהו הסף ממנו מהלכים של ראש הממשלה מוגדרים כ״שינוי סדרי המשטר הדמוקרטי״? שינוי חוק יסוד? שימוש בתקנות חירום לבטל את חוק יסוד - הכנסת? הכרזת מלחמה שרירותית?
חוק שב״כ לא קבע מהם הספים הקובעים שראש ממשלה נבחר משנה את סדרי השלטון הדמוקרטי. אין קביעה כזו בחוקי היסוד הקיימים, כנסת או ממשלה. אף יועמ״ש לממשלה מעולם לא פרסם חוות דעת לגבי ספים כאלו. כיצד אם כך, אמור שב״כ לדעת מתי להפעיל את כוחו בחוק ולמנוע מראש ממשלה להפוך לדיקטטור בחסות החוק? כאמור, אין לכך תשובות ברורות.
אזכיר כי ראש שב״כ ממונה על ידי ראש הממשלה. מבנה כפיפות זה מתיר את ראש השב״כ ״חייב״ לראש הממשלה שמינה אותו. בחינה היסטורית של דיקטטורות, תראה שכמעט אף דיקטטור לא הצליח לעגן את שלטונו ללא שירות ביטחון פנימי. בחלק מהמקרים נדרש גם צבא או לפחות הסכמה בשתיקה מצד הצבא לקבלת דיקטטורה. בישראל, כאמור, אין לרמטכ״ל חובה חוקית לשמור על סדרי שלטון דמוקרטיים.
מתרגלים הפיכה שלטונית?
לאור האי וודאות הקיימת בהקשר זה, עולה שאלה האם שב״כ מתרגל מצב של הפיכה שלטונית בחסות חוקית. כלומר, ראש ממשלה נבחר פועל, דרך הכנסת, לבטל או לשנות חוקי יסוד, כולל חוק יסוד הכנסת, על מנת להפוך עצמו לדיקטטור.
תרגיל כזה אמור לתת לשב״כ מושג כיצד להתמודד עם אירוע כזה. לאחרונה עלו אף איומים מצד חבר אופזיציה מכהן להחליף יועמ״ש ממשלה אם זה או זו לא יעשו כרצון הממשלה. כלומר, ראש ממשלה יכול למנות יועץ משפטי לממשלה, מריונטה שלו, שיאשר את כל הצעדים הנדרשים למינויו כדיקטטור. אותו יועמ״ש שאמור לתת לשב״כ ייעוץ משפטי בכל הקשור לשינוי סדרי שלטון דמוקרטיים.
לסיכום, טרם ברור האם שב״כ מתרגל את כוחו בחוק למנוע הפיכה שלטונית בידי ראש ממשלה מכהן. תרגיל כזה צריך לכלול את משרד המשפטים, יועמ״ש הממשלה וכנסת, שישרטטו תרחישים אפשריים בהם ראש ממשלה מכהן מנצל את שליטתו בכנסת על מנת להפוך את עצמו לדיקטטור. מתי שב״כ מתערב, ובאיזו צורה, בכל אחד מהתרחישים הללו.
תרחישים אלו צריכים לכלול גם שאלה מה קורה האם רמטכ״ל צה״ל והקצונה הבכירה בצבא עומדים לצד ראש הממשלה בכוונתו להפוך לדיקטטור. שב״כ הינו ארגון קטן משמעותית מצה״ל בכוח אדם וביכולות אש.
מכיוון שהבטחתי לא להיכנס לדיון הפוליטי בישראל, אפנה את פלוני לדיונים בקונגרס האמריקאי סביב הטענה לניסיון הפיכה מצד הנשיא הקודם, דונלד טראמפ, בארה״ב. העדויות העולות מהדיונים מעוררות שאלות רבות על האפשרות של דמוקרטיה להגן על עצמה מפני הפיכתה לדיקטטורה (חפשו בגוגל january 6 hearings).
לאור וועדת החקירה בארה״ב סביב הטענה לניסיון הפיכה שלטונית מצד דונלד טראמפ, עולה השאלה כיצד שב״כ יכול להגן על תרחיש דומה בישראל. והאם הוא מתרגל תרחישים כאלו יחד עם גורמים במשרד המשפטים ובכנסת
ראש השב"כ רונן בר | צילום: חיים צח / לע"מ
לאחר פיזור הכנסת והכרזה כי מדינת ישראל הולכת לבחירות כלליות, עולים קולות בדבר האפשרות להפיכה שלטונית בחסות המבנה הדמוקרטי של ישראל. בהודעה לעיתונות שהפיץ שר המשפטים היוצא, ח״כ גדעון סער, נכתב: ״כשח״כ אומר שהחלום שלו זה להפציץ את בית המשפט העליון, הוא לא משאיר הרבה מקום לדמיון לגבי איפה הוא רואה את המקום של מערכת המשפט בחיים הלאומיים שלנו. זו מגמה מאוד מסוכנת.״
הדברים נאמרו בכנס ACC, ארגון היועצים המשפטיים, באוניברסיטת תל אביב. ״אם באים לכנסת ומציעים שהממשלה תמנה את שופטי בית משפט העליון באישור הכנסת המשמעות היחידה היא פוליטיזציה טוטלית של מערכת המשפט, הפיכת בחירת השופטים לעוד סעיף לחלוקת השלל הקואליציוני״, הוסיף סער.
יגידו המקטרגים את סער, כי מדובר בתעמולת בחירות נגד נתניהו. ובכן, בואו נשים את הפוליטיקה בצד ונתרכז בשאלה אחת: מתי יודעים שרוה״מ שנבחר בצורה דמוקרטית בבחירות כלליות פועל לשינוי שיטת הממשל - מדמוקרטיה לדיקטטורה.
אפשר לשנות או לבטל את חוק יסוד - הכנסת
אלו החושבים שצריך טנקים בצמתים הראשיים של ירושלים ותל אביב - טועים. אמנם טנקים יכולים לעזור במקרה זה, אך אינם חובה. אפשר להפוך את ישראל לדיקטטורה בשקט, דרך הצבעה בכנסת.
ההבדל העיקרי בין דמוקרטיה לדיקטטורה טמון בהפרדת רשויות ועצמאותן. לצורך הדוגמא, אם הממשלה תרכז בידיה את כל הכוח השלטוני, בלי שהכנסת ובית המשפט יכולים להתערב, אנחנו בדיקטטורה.
וכמו בישראל, האבות המייסדים, לא חוקקו חוקים שמונעים דיקטטורה. ספק אם בכלל היו דיונים כאלו בזמנו. חוקי היסוד בישראל מאפשרים לראש ממשלה המשיג רוב רגיל בכנסת, לשנות כל חוק יסוד שהוא רוצה עם 61 אצבעות.
במידה וראש ממשלה משיג 80 אצבעות בכנסת, הוא יכול לבטל או לשנות את חוק יסוד הכנסת באמצעות הפעלת תקנות שעת חירום ובכך ישראל תהפוך לדיקטטורה מוצהרת.
שינויי חוקי יסוד למעשה מסנדלים את כוחו של בג״צ שנותן פרשנות חוקית על בסיס חוקי היסוד שחוקקה הכנסת. שינוי חוקי יסוד מאפשר לרוה״מ מכהן לקבוע חוקי יסוד דיקטטורים, לעגן את שלטונו בצורה חוקית ולהפוך את בג״צ לגוף מיותר. נקודת הייחוס של בג״צ, כאמור, היא חוקי יסוד. ברגע שנקודת הייחוס זזה, כל הפרשנות המשפטית זזה איתה.
כפי שהוסבר לעיל, אין בחוק יסוד - הממשלה סעיפים המרסנים את כוחו של ראש הממשלה. הרסן היחיד הוא הכנסת. כאמור, אם ראש הממשלה מבטל או משנה את חוק יסוד - הכנסת, באמצעות שליטה בכנסת, הוא למעשה ׳כל יכול׳ חוקית. בשם אחר, דיקטטור.
עוד הרבה לפני שינוי חוק יסוד הכנסת, ראש ממשלה, על פי חוק יסוד - הממשלה, יכול להכריז על מלחמה לפי שיקול דעתו באופן שרירותי. על פי חוק, הוא צריך לקבל אישור בדיעבד מוועדת חוץ וביטחון של הכנסת. בספק כמה ״שיניים״ יש לתהליך אישור מלחמה בדיעבד, לאחר שנפתחו הקרבות בפועל.
מה שווה חוק שב״כ אם לא ברור מתי אפשר לממש אותו?
על פי חוק שב״כ, השירות נדרש לשמירה על סדרי המשטר הדמוקרטי. ״השירות מופקד על שמירת ביטחון המדינה, סדרי המשטר השירות הדמוקרטי ומוסדותיו, מפני איומי טרור, חבלה, חתרנות, ריגול ותפקידיו וחשיפת סודות מדינה״, לשון החוק. ״סיכול ומניעה של פעילות בלתי חוקית שמטרתה לפגוע בביטחון המדינה, בסדרי המשטר הדמוקרטי או במוסדותיו.״
מצד אחד חוקי היסוד (כנסת וממשלה) מגדירים כיצד יכול רוה״מ להפוך את עצמו לדיקטטור. מצד שני, חוק שב״כ מגדיר כי השירות מופקד על סדרי המשטר הדמוקרטי ואמור לעצור זאת. רק שב״כ מופקד על זה מתוך כלל שירותי הביטחון הישראלים. צה״ל, משטרה, מוסד או מלמ״ב - אינם אחראים לשימור הדמוקרטיה בישראל.
רק לא ברור מתי שב״כ יכול לממש את כוחו על פי חוק, במקרה כזה. אין ספים מוגדרים בחוק לשאלה מתי משתנים סדרי השלטון הדמוקרטי בישראל. מהו הסף ממנו מהלכים של ראש הממשלה מוגדרים כ״שינוי סדרי המשטר הדמוקרטי״? שינוי חוק יסוד? שימוש בתקנות חירום לבטל את חוק יסוד - הכנסת? הכרזת מלחמה שרירותית?
חוק שב״כ לא קבע מהם הספים הקובעים שראש ממשלה נבחר משנה את סדרי השלטון הדמוקרטי. אין קביעה כזו בחוקי היסוד הקיימים, כנסת או ממשלה. אף יועמ״ש לממשלה מעולם לא פרסם חוות דעת לגבי ספים כאלו. כיצד אם כך, אמור שב״כ לדעת מתי להפעיל את כוחו בחוק ולמנוע מראש ממשלה להפוך לדיקטטור בחסות החוק? כאמור, אין לכך תשובות ברורות.
אזכיר כי ראש שב״כ ממונה על ידי ראש הממשלה. מבנה כפיפות זה מתיר את ראש השב״כ ״חייב״ לראש הממשלה שמינה אותו. בחינה היסטורית של דיקטטורות, תראה שכמעט אף דיקטטור לא הצליח לעגן את שלטונו ללא שירות ביטחון פנימי. בחלק מהמקרים נדרש גם צבא או לפחות הסכמה בשתיקה מצד הצבא לקבלת דיקטטורה. בישראל, כאמור, אין לרמטכ״ל חובה חוקית לשמור על סדרי שלטון דמוקרטיים.
מתרגלים הפיכה שלטונית?
לאור האי וודאות הקיימת בהקשר זה, עולה שאלה האם שב״כ מתרגל מצב של הפיכה שלטונית בחסות חוקית. כלומר, ראש ממשלה נבחר פועל, דרך הכנסת, לבטל או לשנות חוקי יסוד, כולל חוק יסוד הכנסת, על מנת להפוך עצמו לדיקטטור.
תרגיל כזה אמור לתת לשב״כ מושג כיצד להתמודד עם אירוע כזה. לאחרונה עלו אף איומים מצד חבר אופזיציה מכהן להחליף יועמ״ש ממשלה אם זה או זו לא יעשו כרצון הממשלה. כלומר, ראש ממשלה יכול למנות יועץ משפטי לממשלה, מריונטה שלו, שיאשר את כל הצעדים הנדרשים למינויו כדיקטטור. אותו יועמ״ש שאמור לתת לשב״כ ייעוץ משפטי בכל הקשור לשינוי סדרי שלטון דמוקרטיים.
לסיכום, טרם ברור האם שב״כ מתרגל את כוחו בחוק למנוע הפיכה שלטונית בידי ראש ממשלה מכהן. תרגיל כזה צריך לכלול את משרד המשפטים, יועמ״ש הממשלה וכנסת, שישרטטו תרחישים אפשריים בהם ראש ממשלה מכהן מנצל את שליטתו בכנסת על מנת להפוך את עצמו לדיקטטור. מתי שב״כ מתערב, ובאיזו צורה, בכל אחד מהתרחישים הללו.
תרחישים אלו צריכים לכלול גם שאלה מה קורה האם רמטכ״ל צה״ל והקצונה הבכירה בצבא עומדים לצד ראש הממשלה בכוונתו להפוך לדיקטטור. שב״כ הינו ארגון קטן משמעותית מצה״ל בכוח אדם וביכולות אש.
מכיוון שהבטחתי לא להיכנס לדיון הפוליטי בישראל, אפנה את פלוני לדיונים בקונגרס האמריקאי סביב הטענה לניסיון הפיכה מצד הנשיא הקודם, דונלד טראמפ, בארה״ב. העדויות העולות מהדיונים מעוררות שאלות רבות על האפשרות של דמוקרטיה להגן על עצמה מפני הפיכתה לדיקטטורה (חפשו בגוגל january 6 hearings).
