פרשנות | המלחמה באוקראינה מראה כי אם יש גרעין - אפשר להסתפק בצבא בינוני 

צבאות ארה״ב ואירופה המרכיבים את ברית נאט״ו נמנעו מכיתור והשמדת הצבא הרוסי בתוך אוקראינה, מהלך שהיה יכול להסיר את איום המלחמה מאירופה לשנים הקרובות. זאת, על אף הבינוניות של הצבא הרוסי בפיקוד ואמל״ח. הסיבה: גרעין רוסי

הרעיון בשחלוף בין גרעין התקפי לצבא קונבנציונאלי אינו חדש. לרוב, הוא מגיע בתצורה ההפוכה שלו. זו הטוענת שאם מדינה רוכשת יכולת גרעין, היא תעצים את השימוש בכוח קונבנציונאלי בשל הביטחון שמספק הגרעין. ניתן לטעון זאת גם על הפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר האחרון, היות וקייב ויתרה על גרעין. האם פוטין היה מנסה לכבוש את קייב אם טילים גרעיניים היו מוכנים לשיגור לכיוון מוסקבה? 

החלטה מודעת: לא לשחוק את הצבא הרוסי 

במאמר זה ארצה להתרכז בנגזרת אחרת של הגרעין ההתקפי, זו הטוענת כי הגרעין ההתקפי בו מחזיקה רוסיה, מאפשר לה להסתפק בצבא בינוני. במהלך חודשי הלחימה האחרונים הצבא הרוסי פעל בשונה מהמוניטין המיוחס לו. טעויות אסטרטגיות וטקטיות, אמל״ח ישן, בעיות לוגיסטיקה ועוד. ולמרות זאת, כוחות נאט״ו, לא ניצלו את חולשת הצבא הרוסי בשל החשש ממלחמה גרעינית. 

פוטין גם לא התבייש לשלוח שליחים לאמצעי התקשורת לאיים באופן ישיר בשימוש בגרעין. לאחר מכן הוא שלח גורמי ממשל להכחיש. המניפולציה הרוסית על אמצעי התקשורת אינה חדשה, כולל שימוש באמירות והכחשת האמירות בצמידות זמנים. הכל לשם העברת מסר ברור. בימים האחרונים איים פוטין גם בהכנסת נשק גרעיני לחצר האחורית של אירופה בבלארוס וקלינינגרד. 

את ההחלטה של נאט״ו לא להתערב בלחימה באוקראינה יש לראות כהחלטה אסטרטגית. לאור נחיתות הצבא הרוסי, נאט״ו הייתה יכולה להתערב ולהשמיד את מרבית צבא היבשה של רוסיה. בכך, להסיר את האיום הרוסי מאירופה לשנים קדימה. רוסיה, תחת סנקציות מערביות תתקשה לשקם את הצבא. שיקום כזה צורך עלויות עתק. 

מדוע נאט״ו בחרה לא להסיר את האיום הרוסי מאירופה? הרי תפקידה העיקרי של ברית נאט״ו הוא להתמודד עם האיום הרוסי. פלוני יכול לטעון שנאט״ו רוצה לשמר את רוסיה כאיום היות וקיומה תלוי בזה. בעוד לא ניתן לשלול טענת שימור עצמי של נאט״ו כארגון, בספק אם ניצחון אירופאי על הצבא הרוסי באוקראינה היה מביא לביטול נאט״ו. מוסקבה הייתה פועלת לשיקום הצבא ולכן נאט״ו בכל מקרה לא הייתה נסגרת כברית. 

הטיעון הנוסף, הנכון יותר לטעמי, הוא החשש של נאט״ו ממלחמה גרעינית. ההנחה היא שאם אירופה וארה״ב היו מזרימות כוחות לכתר את הצבא הרוסי באוקראינה, פוטין היה משגר טילים גרעיניים. הצבא בתפיסה הרוסית הוא קו ההגנה האחרון לפני מוסקבה ואם הוא נשחק לנקודה מסוימת, מפעילים גרעין. 

בינוניות מנצחת: לא רק הגנה, גם כיבושים

כלומר, בזירה האוקראינית, מחד, ישנו צבא רוסי בינוני בפיקוד ובאמל״ח הנלחם בצבא פחות איכותי ממנו, האוקראיני, שעדיין נלחם רק בזכות נשק, מודיעין והכשרות מהמערב. מול הצבא הרוסי, עומדים צבאות אירופה וארה״ב, עולים באיכותם על הצבא הרוסי, ולא עושים כלום מתוך חשש מפצצה גרעינית.

מכאן, פצצת גרעין מאפשרת לרוסיה להחזיק צבא בינוני לא רק לצורך הגנתי על מוסקבה, אלא גם לצורך כיבושי שטחים במזרח אוקראינה ובעבר, בחצי האי קרים. 

השחלוף בין גרעין לצבא נכון לא רק לרוסיה, אלא גם למעצמה כמו ארה״ב. זו נדרשת להחזיק צבא לפעילות בכל העולם, מטבעו צרכן כבד מאד של כספי מיסים (תקציב הביטחון האמריקאי לשנה הבאה צפוי לחצות את קו ה-800 מיליארדי דולרים). גם בארה״ב, במהלך שימועים בקונגרס, נחשף מצבו העגום של הצבא האמריקאי ביחס להתעצמות הצבא הסיני. בכלי שיט, טילים, רק״מ ועוד.

עבור מדינות קטנות יותר, כמו ישראל, המחזיקה גרעין לפי מקורות זרים, שחלוף זה יכול לספק לאוצר גמישות רבה יותר בהקצאת תקציב לצה״ל. מדינת ישראל אינה פועלת בכל העולם, אלא באזורים צמודי גבול כאשר צה״ל אמור למנוע פלישה חיצונית לגבולות המדינה. 

כדי למנוע פלישה חיצונית לישראל, ישנם שני מרכיבי כוח עיקריים. צה״ל, כאמור, והגרעין המיוחס לישראל. כל אחת מהמדינות הצמודות לגבול ישראל שוקלת בעיני עצמה מהו הקו האדום בו תפעיל ישראל גרעין. בדומה לרוסיה, נראה כי שחיקת יתר של צה״ל תביא לכך. כלומר, עצם קיומו של הגרעין בישראל מספק לצה״ל יתרון מובנה, בכך שהיריבים שלו נמנעים משחיקתו - כהחלטה אסטרטגית. 

במילים אחרות, אם צה״ל נועד להגן מפלישה, ופולש פוטנציאלי נמנע משחיקת צה״ל בשל חשש להפעלת גרעין, אזי אין צורך להשקיע בצה״ל מעבר לנקודת השחיקה הנתפסת אצל היריב ככזו שתפעיל גרעין.

אם מקבלים משוואה זו, אין משמעות לכמה זמן צה״ל יכול לעמוד בפני פולש פוטנציאלי. מה זה משנה אם צה״ל יגיע לנקודת השחיקה, זו המפעילה גרעין, לאחר 3 ימים או 5 ימים או חודש ימים? בכל מקרה, היריב יודע שנקודת השחיקה תפעיל גרעין ולכן מראש ימנע מכך. 

בהנחה ובצד השני יושבים קצינים רציונלים המתכננים מלחמה בישראל, אלו סביר להניח ינסו להשיג ניצחונות ״קטנים״ ולא משמעותיים. למשל, כיבוש רמת הגולן. האם שחיקה חלקית של צה״ל, שתביא לכיבוש חלקי של שטחים בישראל, תפעיל גרעין נגד סוריה? בספק רב. כפי שכיבוש האי קרים ומזרח אוקראינה לא הצית מהלומה גרעינית של נאט״ו. 

נכון, אוקראינה אינה חלק מנאט״ו ויש תירוץ למה לא להפעיל את סעיף 5 להגנה קולקטיבית. אך האם במציאות שבה טנקים רוסיים מגיעים לגבול פולין, סלובקיה והונגריה נאט״ו עדיין תשאר אדישה? בספק רב. כבר היום, כאשר הטנקים הרוסיים רחוקים משם, נאט״ו רוצה להגדיל את כוח התגובה המיידי שלה מכ-40,000 איש לכ-300,000 איש.

לסיכום, מדינה קטנה המחזיקה גרעין וצבא, אסור לה להתעלם מהמתרחש באוקראינה בהיבט השחלוף בין גרעין לצבא. השקעה בגרעין אמורה להקטין את ההשקעה בצבא. על פי פרסומים גלויים, מערך הגרעין ההתקפי של ישראל עולה מעל מיליארד דולרים בשנה. צה״ל עולה בשנה כ-30 מיליארדי דולרים. האם זה היחס הנכון? שאלה פתוחה. 

אולי יעניין אותך גם

קוריאה הצפונית מציעה עזרה צבאית לרוסיה

פיונגיאנג הודיעה כי היא נכונה לשלוח עד 100,000 חיילים מצבאה להלחם לצד הצבא הרוסי באוקראינה | החיילים הצפון קוריאנים, מתנדבים כולם, צפויים להגיע יחד עם נשקם, חימושם, מערכות ארטילריה ומשגרי רקטות