בשנת 2021 הוגשו במשטרת ישראל 149 דיווחים על הטרדות מיניות בארגון
באותה שנה בשירות בתי הסוהר הוגשו 34 דיווחים | ב-2020 הוגשו בנציבות שירות המדינה 230 פניות
עמי רוחקס דומבה
| 14/06/2022
אילוסטרציה. צילום: משטרת ישראל
הוועדה לביטחון פנים דנה היום (שני) בהצעת החוק שתחייב דיווח לכנסת על תלונות וטיפול בהטרדות מיניות במשטרת ישראל, בשירות בתי הסוהר (תיקוני חקיקה), התשפ"ב–2022, של חברת הכנסת, מירב בן ארי וחברי כנסת נוספים להכנה לקריאה ראשונה.
יו"ר הוועדה לביטחון פנים, ח"כ מירב בן ארי: "כתבתי את הצעת החוק לאחר שהבנתי שאין שום חובת דיווח מהארגונים הללו של מספר המקרים והטיפול בהם. מניסיון עבר שלי האוניברסיטאות מדווחות לוועדת ביקורת המדינה והצבא לוועדת חוץ וביטחון.
״ראוי שתהיה שקיפות ציבורית מהארגונים הללו והכנסת היא המקום הראוי הכבאות אמנם לא גוף בטחוני, אני מקווה שיהפוך לכזה בעתיד, לכן לארגון הדיווח הינו וולונטרי".
מהדיון עולה כי בשנת 2021 - הוגשו במשטרת ישראל 149 דיווחים על הטרדות מיניות בארגון. 31 מתוכם טופלו במח"ש, 46 טופלו בהליך משמעתי ו – 43 בהליך פיקודי. סה"כ פוטרו בשנה זו 7 שוטרים .7 תיקים נסגרו מחוסר אשמה, 9 בנסיבות שאינן מצדיקות המשך חקירה ו - 11 תיקים הסתיימו ללא טיפול לאור הראיות שנבחנו.
באותה שנה בשירות בתי הסוהר הוגשו 34 דיווחים. 21 מהם טופלו בהליך משמעתי כאשר 5 מהמקרים סיימו את שירותם בארגון חלק בגלל התנהלות לא הולמת.
רפ"ק עדי יהלומי, סגנית מדור מניעת הטרדה מינית במשטרה: "המדור שלנו פועל בכל המישורים ובמעקב אחר הטיפול מול גורמי האכיפה השונים, משמעתי, פיקודי, מח"ש ועוד.
״בתחומי המניעה וההסברה בכל יום מתקיימות פעולות של הסברה ומניעה בכל מסגרות ההדרכה והקורסים לגורמי פיקוד ובכל יחידות המשטרה בפרישה ארצית. יש 250 ממונות בפריסה ארצית המונחות על ידינו כדי שתהיה סביבה בטוחה בארגון בנושא הזה".
סג"ד ניקול אנגלנדר, יועצת לענייני מגדר, שירות בתי הסוהר: "אנחנו עוסקים רבות במניעה. יש 45 ממונות יוהל"ם שעוברות הכשרות כדי לתת מענה ביחידות. הן מנהלות את ההדרכות ומשמשות ככתובת בתחום הזה. בשנת 2021 היו 34 פניות ולא בהכרח כולם הטרדות מיניות.
״ב-2020 - 39 דיווחים וב- 2019- 27 דיווחים". היא הוסיפה כי " ברגע שמגיעה פנייה לחשש הטרדה מינית ויש קושי לאותה פונה לשרת יחד עם אותו נילון אנחנו עושים הפרדה ומעבירים את הנילון".
יו"ר הוועדה שאלה: מה לגבי הסביבה עם הסוהרות והאסירים הביטחוניים?
סג"ד אנגלנדר: האירוע היה לפני ארבע וחצי שנים ולמדנו לקח מאירוע זה. עד אז טיפול היוהל"מ עבד מול הסגל ולא מול העצירים והאסירים. יצאה פקודה חדשה מאירוע 'גלבוע' כאשר יש חשש לאירוע של הטרדה הם נבדקים ואותם אסירים ועצירים נותנים את הדין במישור המשמעתי ובשיא החומרה. ואותה סוהרת או סוהר מקבלים ליווי ותמיכה לאורך כל התהליך".
בן ארי שאלה מה קורה במשטרה מבחינת הפרדה לאחר שהמתלוננת אזרה אומץ ופנתה לממונה? כמה שוטרים פוטרו?
רפ"ק יהלומי: "הטיפול הוא מידי שתישמר הפרדה ולא יהיו ממשקים משותפים. המצב הוא עדין ורגיש כאשר בשלבים הראשוניים על מנת שלא תיפגע החקירה הדברים נעשים לאחר בחינת האיזונים. בשנת 2021 - פוטרו 7 שוטרים, 2020 – פוטרו 9 שוטרים 2019 – 18 שוטרים, 2018- 3 שוטרים וב 2017 – 14 שוטרים".
רפ"ק עמיאל גרנובסקי, משטרת ישראל, הוסיף כי: "בדין משמעתי יש סל הליכים: הדרכה, הערכת מפקד, דן יחיד ללא זכות ייצוג ובית דין משמעתי שם יש זכות ייצוג. יש סנקציות של הורדה בדרגה ועד הליך פיטורים. יש חובת דיווח גם של הסביבה אם זה העמית ומפקדים מחויבים לדווח".
סגן טפסר, יפעת פרנקנבורג, ממונה שוויון מגדרי הרשות לכבאות והצלה:" אנחנו מברכים על הכוונה לכרוך את הארגון כבאות והצלה לגופים הביטחוניים. אנחנו פועלים בהתאם להנחיות אגף המשמעת של הנציבות וכפופים לכך. יש 7 נציגות של הממונה על הטרדות מיניות בכל מחוז ונעשות פעולות הדרכה, מניעה והסברה.
״משנת 2016 - ארבעה לוחמי אש סיימו את תפקידם ולוחם אש אחד נמצא בהשעיה עד תום ההליכים בגלל הטרדות מיניות. יש עלינו ביקורת חיצונית של אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה. הדיווח הוא רק לאגף המשמעת והמענה הראשוני נעשה ממש מהר לכן אין הרבה הזמן שיש חיכוך בין המתלוננת לנילון".
יעל סיני, יועצת השר לביטחון פנים: אני חושבת שמטרת החוק בבסיס הייתה שתהיה אפשרות לקבל דיווח שלא יהיה תלוי ברצון הטוב של הארגונים ולכן הכוונה שיהיה מנגנון קבוע של פיקוח במסגרת החקיקה.
״בעניין נציבות שירות המדינה אנחנו חושבים שזה לא יהיה במסגרת החוק כי זה פיקוח על פיקוח בהקשר של כב"א. ברמה העקרונית אנחנו רוצים את החוק הזה משום שאנחנו מבינים שבגופים משטרה ושב"ס אין גורם מנחה".
עו"ד גיא דוד, מנהל אגף בכיר משמעת נציבות שירות המדינה, סיפר: "אנחנו מטפלים בכ 280 אלף עובדי מדינה בארגונים וגופים שונים כולל ביטחוניים. צורת העבודה אצלנו שונה ויש לנו מחלקה שמתמחה בתחום הזה של הטרדות מיניות.
״רוב פסקי הדין המנחים הם של בתי הדין המשמעתי של נציבות שירות המדינה. יש גידול של עשרות אחוזים של דיווחים במהלך השנים האחרונות וזה אומר שהמודעות גדלה ופעם בשנה מופץ ומפורסם דו"ח בנושא זה. אין בהקשר זה הבדל בין הכבאות לגופים אחרים שאנחנו מטפלים".
יו"ר הוועדה, בן ארי: "תוכל להציג בפנינו נתונים לגבי הארגון ואיך טופלו?
עו"ד דוד: "בוודאי, לא תהיה בעיה. נתונים לשנת 2020 , 230 פניות שטופלו. 20 תובענות הוגשו ו- 50 הועברו להליך משמעתי במשרדים עצמם. בנושא ההפרדה יש לי סמכות הוראת הפרדה בין המתלוננת לנילון כמו בכל ארגון שאנחנו אחראים כך גם בכב"א והטיפול והמענה נעשה מידי, תוך 24 שעות".
לינה סאלם, משרד המשפטים, ציינה: "גם הנציבות וגם המשטרה פועלים מכוח החוק ובתקנות למניעת הטרדה מינית ויש שם מודל מפורט מהן הפעולות ומה הדרכים והטיפול במקרים אלה. אבל אתם שמים את החובות האלה בכוח הפקודה במנותק מהחובות ומהתקנות בחוק למניעת הטרדה מינית וזה יכול ליצור שאלה משפטית.
עו"ד עידו בן יצחק, יועמ"ש לוועדה: "אני חלוק על כך, הצעת החוק רוצה לקבוע חובת דיווח מה הפעולות המניעתיים ומה התהליכים שנעשים בפועל. אני לא רואה קשר בין זה לבין החובות שמוטלות בכוח החוק למניעת הטרדה מינית.
״אין לי בעיה שיהיה רשום כי התלונות שהוגשו לאחראי יהיה רשום לממונה במשטרה או בשירות בתי הסוהר".
עו"ד סאלם: "יש הצעה כי במסגרת הפקודות תוטל חובת הדיווח על כל מה שעושים באופן כללי. מבלי לציין חובות שהן ספציפיות בחוק ובתקנות למניעת הטרדה מינית".
יו"ר הוועדה, בן ארי:" אני לא וועדת קישוט. אפשר לתקן מבחינת הגורם הממונה, אין בעיה".
עו"ד סיגל אבנון סוויצקי, הרשות לקידום מעמד האשה: "אנחנו תומכות בחוק. שהארגונים לא אוספים לעצמם את הנתונים אלא שזה יוצא החוצה לידיעת הציבור, דבר שיעודד גם מתלוננות אחרות להתלונן. אנחנו נשמח שהדיווח יהיה מקביל גם לוועדה וגם לרשות".
יו"ר הוועדה, בן ארי סיכמה: "ההצעה עברה ותעלה למליאה לקריאה ראשונה. הצעת החוק היא טובה לארגונים כי הרבה פעמים אנחנו שומעים בתקשורת מה לא עשיתם. מי שמבין בתחום יודע שכל הדברים הללו נותנים אקלים טוב יותר למתלוננות וזה הופך את הארגונים לטובים יותר. אני מבקרת בארגונים ואני רואה דברים. זו הזדמנות וחשוב מאד שתבואו לספר על מה שעשיתם בבמה ציבורית".
באותה שנה בשירות בתי הסוהר הוגשו 34 דיווחים | ב-2020 הוגשו בנציבות שירות המדינה 230 פניות
אילוסטרציה. צילום: משטרת ישראל
הוועדה לביטחון פנים דנה היום (שני) בהצעת החוק שתחייב דיווח לכנסת על תלונות וטיפול בהטרדות מיניות במשטרת ישראל, בשירות בתי הסוהר (תיקוני חקיקה), התשפ"ב–2022, של חברת הכנסת, מירב בן ארי וחברי כנסת נוספים להכנה לקריאה ראשונה.
יו"ר הוועדה לביטחון פנים, ח"כ מירב בן ארי: "כתבתי את הצעת החוק לאחר שהבנתי שאין שום חובת דיווח מהארגונים הללו של מספר המקרים והטיפול בהם. מניסיון עבר שלי האוניברסיטאות מדווחות לוועדת ביקורת המדינה והצבא לוועדת חוץ וביטחון.
״ראוי שתהיה שקיפות ציבורית מהארגונים הללו והכנסת היא המקום הראוי הכבאות אמנם לא גוף בטחוני, אני מקווה שיהפוך לכזה בעתיד, לכן לארגון הדיווח הינו וולונטרי".
מהדיון עולה כי בשנת 2021 - הוגשו במשטרת ישראל 149 דיווחים על הטרדות מיניות בארגון. 31 מתוכם טופלו במח"ש, 46 טופלו בהליך משמעתי ו – 43 בהליך פיקודי. סה"כ פוטרו בשנה זו 7 שוטרים .7 תיקים נסגרו מחוסר אשמה, 9 בנסיבות שאינן מצדיקות המשך חקירה ו - 11 תיקים הסתיימו ללא טיפול לאור הראיות שנבחנו.
באותה שנה בשירות בתי הסוהר הוגשו 34 דיווחים. 21 מהם טופלו בהליך משמעתי כאשר 5 מהמקרים סיימו את שירותם בארגון חלק בגלל התנהלות לא הולמת.
רפ"ק עדי יהלומי, סגנית מדור מניעת הטרדה מינית במשטרה: "המדור שלנו פועל בכל המישורים ובמעקב אחר הטיפול מול גורמי האכיפה השונים, משמעתי, פיקודי, מח"ש ועוד.
״בתחומי המניעה וההסברה בכל יום מתקיימות פעולות של הסברה ומניעה בכל מסגרות ההדרכה והקורסים לגורמי פיקוד ובכל יחידות המשטרה בפרישה ארצית. יש 250 ממונות בפריסה ארצית המונחות על ידינו כדי שתהיה סביבה בטוחה בארגון בנושא הזה".
סג"ד ניקול אנגלנדר, יועצת לענייני מגדר, שירות בתי הסוהר: "אנחנו עוסקים רבות במניעה. יש 45 ממונות יוהל"ם שעוברות הכשרות כדי לתת מענה ביחידות. הן מנהלות את ההדרכות ומשמשות ככתובת בתחום הזה. בשנת 2021 היו 34 פניות ולא בהכרח כולם הטרדות מיניות.
״ב-2020 - 39 דיווחים וב- 2019- 27 דיווחים". היא הוסיפה כי " ברגע שמגיעה פנייה לחשש הטרדה מינית ויש קושי לאותה פונה לשרת יחד עם אותו נילון אנחנו עושים הפרדה ומעבירים את הנילון".
יו"ר הוועדה שאלה: מה לגבי הסביבה עם הסוהרות והאסירים הביטחוניים?
סג"ד אנגלנדר: האירוע היה לפני ארבע וחצי שנים ולמדנו לקח מאירוע זה. עד אז טיפול היוהל"מ עבד מול הסגל ולא מול העצירים והאסירים. יצאה פקודה חדשה מאירוע 'גלבוע' כאשר יש חשש לאירוע של הטרדה הם נבדקים ואותם אסירים ועצירים נותנים את הדין במישור המשמעתי ובשיא החומרה. ואותה סוהרת או סוהר מקבלים ליווי ותמיכה לאורך כל התהליך".
בן ארי שאלה מה קורה במשטרה מבחינת הפרדה לאחר שהמתלוננת אזרה אומץ ופנתה לממונה? כמה שוטרים פוטרו?
רפ"ק יהלומי: "הטיפול הוא מידי שתישמר הפרדה ולא יהיו ממשקים משותפים. המצב הוא עדין ורגיש כאשר בשלבים הראשוניים על מנת שלא תיפגע החקירה הדברים נעשים לאחר בחינת האיזונים. בשנת 2021 - פוטרו 7 שוטרים, 2020 – פוטרו 9 שוטרים 2019 – 18 שוטרים, 2018- 3 שוטרים וב 2017 – 14 שוטרים".
רפ"ק עמיאל גרנובסקי, משטרת ישראל, הוסיף כי: "בדין משמעתי יש סל הליכים: הדרכה, הערכת מפקד, דן יחיד ללא זכות ייצוג ובית דין משמעתי שם יש זכות ייצוג. יש סנקציות של הורדה בדרגה ועד הליך פיטורים. יש חובת דיווח גם של הסביבה אם זה העמית ומפקדים מחויבים לדווח".
סגן טפסר, יפעת פרנקנבורג, ממונה שוויון מגדרי הרשות לכבאות והצלה:" אנחנו מברכים על הכוונה לכרוך את הארגון כבאות והצלה לגופים הביטחוניים. אנחנו פועלים בהתאם להנחיות אגף המשמעת של הנציבות וכפופים לכך. יש 7 נציגות של הממונה על הטרדות מיניות בכל מחוז ונעשות פעולות הדרכה, מניעה והסברה.
״משנת 2016 - ארבעה לוחמי אש סיימו את תפקידם ולוחם אש אחד נמצא בהשעיה עד תום ההליכים בגלל הטרדות מיניות. יש עלינו ביקורת חיצונית של אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה. הדיווח הוא רק לאגף המשמעת והמענה הראשוני נעשה ממש מהר לכן אין הרבה הזמן שיש חיכוך בין המתלוננת לנילון".
יעל סיני, יועצת השר לביטחון פנים: אני חושבת שמטרת החוק בבסיס הייתה שתהיה אפשרות לקבל דיווח שלא יהיה תלוי ברצון הטוב של הארגונים ולכן הכוונה שיהיה מנגנון קבוע של פיקוח במסגרת החקיקה.
״בעניין נציבות שירות המדינה אנחנו חושבים שזה לא יהיה במסגרת החוק כי זה פיקוח על פיקוח בהקשר של כב"א. ברמה העקרונית אנחנו רוצים את החוק הזה משום שאנחנו מבינים שבגופים משטרה ושב"ס אין גורם מנחה".
עו"ד גיא דוד, מנהל אגף בכיר משמעת נציבות שירות המדינה, סיפר: "אנחנו מטפלים בכ 280 אלף עובדי מדינה בארגונים וגופים שונים כולל ביטחוניים. צורת העבודה אצלנו שונה ויש לנו מחלקה שמתמחה בתחום הזה של הטרדות מיניות.
״רוב פסקי הדין המנחים הם של בתי הדין המשמעתי של נציבות שירות המדינה. יש גידול של עשרות אחוזים של דיווחים במהלך השנים האחרונות וזה אומר שהמודעות גדלה ופעם בשנה מופץ ומפורסם דו"ח בנושא זה. אין בהקשר זה הבדל בין הכבאות לגופים אחרים שאנחנו מטפלים".
יו"ר הוועדה, בן ארי: "תוכל להציג בפנינו נתונים לגבי הארגון ואיך טופלו?
עו"ד דוד: "בוודאי, לא תהיה בעיה. נתונים לשנת 2020 , 230 פניות שטופלו. 20 תובענות הוגשו ו- 50 הועברו להליך משמעתי במשרדים עצמם. בנושא ההפרדה יש לי סמכות הוראת הפרדה בין המתלוננת לנילון כמו בכל ארגון שאנחנו אחראים כך גם בכב"א והטיפול והמענה נעשה מידי, תוך 24 שעות".
לינה סאלם, משרד המשפטים, ציינה: "גם הנציבות וגם המשטרה פועלים מכוח החוק ובתקנות למניעת הטרדה מינית ויש שם מודל מפורט מהן הפעולות ומה הדרכים והטיפול במקרים אלה. אבל אתם שמים את החובות האלה בכוח הפקודה במנותק מהחובות ומהתקנות בחוק למניעת הטרדה מינית וזה יכול ליצור שאלה משפטית.
עו"ד עידו בן יצחק, יועמ"ש לוועדה: "אני חלוק על כך, הצעת החוק רוצה לקבוע חובת דיווח מה הפעולות המניעתיים ומה התהליכים שנעשים בפועל. אני לא רואה קשר בין זה לבין החובות שמוטלות בכוח החוק למניעת הטרדה מינית.
״אין לי בעיה שיהיה רשום כי התלונות שהוגשו לאחראי יהיה רשום לממונה במשטרה או בשירות בתי הסוהר".
עו"ד סאלם: "יש הצעה כי במסגרת הפקודות תוטל חובת הדיווח על כל מה שעושים באופן כללי. מבלי לציין חובות שהן ספציפיות בחוק ובתקנות למניעת הטרדה מינית".
יו"ר הוועדה, בן ארי:" אני לא וועדת קישוט. אפשר לתקן מבחינת הגורם הממונה, אין בעיה".
עו"ד סיגל אבנון סוויצקי, הרשות לקידום מעמד האשה: "אנחנו תומכות בחוק. שהארגונים לא אוספים לעצמם את הנתונים אלא שזה יוצא החוצה לידיעת הציבור, דבר שיעודד גם מתלוננות אחרות להתלונן. אנחנו נשמח שהדיווח יהיה מקביל גם לוועדה וגם לרשות".
יו"ר הוועדה, בן ארי סיכמה: "ההצעה עברה ותעלה למליאה לקריאה ראשונה. הצעת החוק היא טובה לארגונים כי הרבה פעמים אנחנו שומעים בתקשורת מה לא עשיתם. מי שמבין בתחום יודע שכל הדברים הללו נותנים אקלים טוב יותר למתלוננות וזה הופך את הארגונים לטובים יותר. אני מבקרת בארגונים ואני רואה דברים. זו הזדמנות וחשוב מאד שתבואו לספר על מה שעשיתם בבמה ציבורית".
