מאמץ בינלאומי לשחרר אספקת חיטה מאוקראינה
יבוא גרעינים וחיטה מאוקראינה ורוסיה מהווה 30 אחוזים מהתצרוכת העולמית | המחסור הצפוי בחיטה, בעיקר באפריקה ובמזרח התיכון
דן ארקין
| 13/06/2022
By Michael Gäbler, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=28285629
מאמץ בינלאומי כדי להביא לפתיחתם של נמלי אוקראינה כדי לשחרר 22 מיליון טונות גרעינים וחיטה ליצוא ולהכין מקומות אחסון ליבולי קציר הקיץ, שבגלל המלחמה צפוי שיהיה מצומצם.
גארדיין הבריטי מפרסם כתבת פרשנות על המצור שמטיל הצבא הרוסי על נמלי אוקראינה, המחסור הצפוי בחיטה, בעיקר באפריקה ובמזרח התיכון, שם יש מדינות שכבר נתונות בפניקה בגלל מחסור בחיטה.
יבוא גרעינים וחיטה מאוקראינה ורוסיה מהווה 30 אחוזים מהתצרוכת העולמית. בעולם שוררת פניקה, כותב גארדיין, נוכח השאלה היכן ניתן לקנות חיטה כאשר נמלי אוקראינה נתונים במצור. אוקראינה היא יצרנית החיטה החמישית בעולם, אחרי סין, ארה"ב, רוסיה והודו. אלא שבארבע מדינות אלו רוב התוצרת נועדת לתצרוכת פנים ופחות ליצוא.
המלחמה באוקראינה הפסיקה כמעט לחלוטין את זריעת החיטה השנה בגלל מחסור בידיים עובדות, קרבות מתמשכים ואזורים חקלאיים רבים שנהפכו לשדות מוקשים. מכאן החשש שבקיץ הזה קציר החיטים יהיה מצומצם.
רוסיה ואוקראינה מייצרות 30 אחוזים מהחיטה בעולם, 75 אחוזים משמן חמניות ו-20 אחוזים מיבולי התירס, בעיקר למאכל בעלי חיים.
משמעות המצור על הנמלים היא שמאגרי הסילו באוקראינה מלאים חיטה מהקציר הקודם, ויש צורך לרוקן אותם לקראת יבול הקיץ, אך אי אפשר לרוקן כי אין יצוא דרך הנמלים.
נמלי רוסיה נפגעו אף הם כיוון שחברות הביטוח העלו את הפרמיות והכריזו עליהם כאזורי סיכון גבוה, ומדובר בנמלים בים השחור ובים אזוב. פרמיות הביטוח גבוהות מאוד ונשקפת סכנה לאניות ולצוותיהן.
אוקראינה התחילה לייצא כמויות קטנות ברכבות דרך מדינות שכנות, אך בסך הכל הכמות היא בשיעור של פחות מ-15 אחוזים מכמויות יצוא בעבר, לפני הפלישה הרוסית.
מדינות במזרח התיכון הן צרכניות ענק של חיטה אוקראינית ורוסית. מצרים -82 אחוזים מהתצרוכת מקורם באוקראינה. לבנון – 81 אחוזים וטורקיה – 79 אחוזים.
אחרי הפלישה בפברואר הייתה הפסקה ביצוא, מאוחר יותר אפשרה רוסיה יצוא של תוצרתה -רק שלושה מיליון טונות בחודש אפריל, מחצית מהכמות הזו הועברה לטורקיה, לאיראן וליעדים בלתי מזוהים.
מצרים פנתה לצרפת, לרוסיה ולבולגריה לקניית חיטה, אך עד כה השיגה רק מחצית מהכמות שביקשה לקנות. יש דאגה בעיקר לגורל החיטה ללבנון, הנתונה במשבר כספי, ובשנה שעברה הייתה בה אינפלציה הגבוהה בעולם.
באפריקה המצב לא מבשר טובות. סודן תלויה ביבוא חיטה מאוקראינה ורוסיה ב-58 אחוזים, וכבר עלו שם מחירי החיטה ב-180 אחוזים. האו"ם הכריז על חומרת המצב באתיופיה, בקניה ובסומליה, שלוש מדינות התלויות ביבוא גרעינים מאוקראינה במחצית התצרוכת שלהן. מזרח אפריקה וקרן אפריקה סבלו מחוסר ביטחון תזונתי עוד לפני המלחמה.
אלו הסיבות לכך שנשיא סנגל ונשיא איחוד אפריקה מקי סול נסע בדחיפות למוסקבה בתחילת החודש וביקש מפוטין לשחרר יצוא גרעינים מנמלי אוקראינה. הוא תיאר את הסבל הצפוי לתושבים במזרח היבשת. מלבד עצירת יבוא החיטה סובלות מדינות במזרח אפריקה גם מתקופות בצורת קשה, ואוגנדה כבר היום מדינה שבה שורר חוסר ביטחון תזונתי לאוכלוסייה.
יבוא גרעינים וחיטה מאוקראינה ורוסיה מהווה 30 אחוזים מהתצרוכת העולמית | המחסור הצפוי בחיטה, בעיקר באפריקה ובמזרח התיכון
By Michael Gäbler, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=28285629
מאמץ בינלאומי כדי להביא לפתיחתם של נמלי אוקראינה כדי לשחרר 22 מיליון טונות גרעינים וחיטה ליצוא ולהכין מקומות אחסון ליבולי קציר הקיץ, שבגלל המלחמה צפוי שיהיה מצומצם.
גארדיין הבריטי מפרסם כתבת פרשנות על המצור שמטיל הצבא הרוסי על נמלי אוקראינה, המחסור הצפוי בחיטה, בעיקר באפריקה ובמזרח התיכון, שם יש מדינות שכבר נתונות בפניקה בגלל מחסור בחיטה.
יבוא גרעינים וחיטה מאוקראינה ורוסיה מהווה 30 אחוזים מהתצרוכת העולמית. בעולם שוררת פניקה, כותב גארדיין, נוכח השאלה היכן ניתן לקנות חיטה כאשר נמלי אוקראינה נתונים במצור. אוקראינה היא יצרנית החיטה החמישית בעולם, אחרי סין, ארה"ב, רוסיה והודו. אלא שבארבע מדינות אלו רוב התוצרת נועדת לתצרוכת פנים ופחות ליצוא.
המלחמה באוקראינה הפסיקה כמעט לחלוטין את זריעת החיטה השנה בגלל מחסור בידיים עובדות, קרבות מתמשכים ואזורים חקלאיים רבים שנהפכו לשדות מוקשים. מכאן החשש שבקיץ הזה קציר החיטים יהיה מצומצם.
רוסיה ואוקראינה מייצרות 30 אחוזים מהחיטה בעולם, 75 אחוזים משמן חמניות ו-20 אחוזים מיבולי התירס, בעיקר למאכל בעלי חיים.
משמעות המצור על הנמלים היא שמאגרי הסילו באוקראינה מלאים חיטה מהקציר הקודם, ויש צורך לרוקן אותם לקראת יבול הקיץ, אך אי אפשר לרוקן כי אין יצוא דרך הנמלים.
נמלי רוסיה נפגעו אף הם כיוון שחברות הביטוח העלו את הפרמיות והכריזו עליהם כאזורי סיכון גבוה, ומדובר בנמלים בים השחור ובים אזוב. פרמיות הביטוח גבוהות מאוד ונשקפת סכנה לאניות ולצוותיהן.
אוקראינה התחילה לייצא כמויות קטנות ברכבות דרך מדינות שכנות, אך בסך הכל הכמות היא בשיעור של פחות מ-15 אחוזים מכמויות יצוא בעבר, לפני הפלישה הרוסית.
מדינות במזרח התיכון הן צרכניות ענק של חיטה אוקראינית ורוסית. מצרים -82 אחוזים מהתצרוכת מקורם באוקראינה. לבנון – 81 אחוזים וטורקיה – 79 אחוזים.
אחרי הפלישה בפברואר הייתה הפסקה ביצוא, מאוחר יותר אפשרה רוסיה יצוא של תוצרתה -רק שלושה מיליון טונות בחודש אפריל, מחצית מהכמות הזו הועברה לטורקיה, לאיראן וליעדים בלתי מזוהים.
מצרים פנתה לצרפת, לרוסיה ולבולגריה לקניית חיטה, אך עד כה השיגה רק מחצית מהכמות שביקשה לקנות. יש דאגה בעיקר לגורל החיטה ללבנון, הנתונה במשבר כספי, ובשנה שעברה הייתה בה אינפלציה הגבוהה בעולם.
באפריקה המצב לא מבשר טובות. סודן תלויה ביבוא חיטה מאוקראינה ורוסיה ב-58 אחוזים, וכבר עלו שם מחירי החיטה ב-180 אחוזים. האו"ם הכריז על חומרת המצב באתיופיה, בקניה ובסומליה, שלוש מדינות התלויות ביבוא גרעינים מאוקראינה במחצית התצרוכת שלהן. מזרח אפריקה וקרן אפריקה סבלו מחוסר ביטחון תזונתי עוד לפני המלחמה.
אלו הסיבות לכך שנשיא סנגל ונשיא איחוד אפריקה מקי סול נסע בדחיפות למוסקבה בתחילת החודש וביקש מפוטין לשחרר יצוא גרעינים מנמלי אוקראינה. הוא תיאר את הסבל הצפוי לתושבים במזרח היבשת. מלבד עצירת יבוא החיטה סובלות מדינות במזרח אפריקה גם מתקופות בצורת קשה, ואוגנדה כבר היום מדינה שבה שורר חוסר ביטחון תזונתי לאוכלוסייה.
