עתירה לבג״צ: למה לתת לרשות הפלסטינית מתנה בשווי 500 מיליוני ש״ח?
המרכז לחקר התקשורת (מכון "מבט לתקשורת פלסטינית") הגיש עתירה לבג״צ, באמצעות עו״ד מוריס הירש. הטענה: ממשלת ישראל מפירה את חוק הקיזוז שהיא עצמה יזמה
עמי רוחקס דומבה
| 02/06/2022
REUTERS/Mohamad Torokman
ממשלות ישראל מפירות חקיקה באופן שיטתי הנוגעת להקפאת כספי הרשות הפלסטינית שנועדים כתשלום למחבלים בכלא הישראלי. מדובר במתנה בשווי חצי מיליארד ש״ח ועבירה על החוק הישראלי. כעת, בגצ יידרש לבחון את חוקיות המעשים של הממשלה
המרכז לחקר התקשורת (מכון "מבט לתקשורת פלסטינית") הגישה עתירה לבג״צ, באמצעות עו״ד מוריס הירש, תחת הטענה כי הממשלה נמנעת מהקפאת כספים המועברים למחבלים כלואים בישראל. הגשת העתירה מתבצעת כאשר ביום שני הקרוב, ועדת חוץ וביטחון מתכוונת לנהל דיון בנושא.
אזכיר כי בחודש האחרון קיימה הוועדה דיון מסווג מהציבור. וגם הדיון הקרוב, בחלקו, עתיד להיות מסווג. זאת, כאשר אין הצדקה ממשית. ההעברות הכספים לרשות הפלסטינית מעוגנות בחוק ולממשלה אין תירוץ אמיתי למה להפוך את הדיונים למסווגים בנושא זה. בוועדה טוענים כי הסיווג נובע בשל צרכים מדיניים. טענה שאינה נתמכת באף לוגיקה מסדרת בהקשר חוק הקיזוז (מבקר המדינה איפה אתה?).
״מהמידע עלה שבחודשים אוגוסט ודצמבר 2021, נמנע המשיב (המדינה) מלבצע הקפאות של כספים בסך כולל של 150,418,877 ש״ח, ובמקביל שחרר מהכספים שהוקפאו בעבר סכום כולל בסך 349,581,123 ש״ח, ובדרכים אלו, זיכה את הרשות הפלסטינית ב-500 מיליון ש״ח״, נכתב בעתירה.
״סכום זה - 500 מיליון ש״ח - כך מתברר, הוא הסכום שהתחייב שר הביטחון להעביר לרשות הפלסטינית, וזאת במסגרת פגישתו עם יו"ר הרשות הפלסטינית בחודש אוגוסט 2021.
״בעתירה ייטען שחוק הקיזוז קובע שני מנגנונים מיוחדים שאותם הפר המשיב. ראשית, קובע החוק מנגנון ייחודי לביצוע הקפאת כספים בסכום שקובעת ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט המדיני-ביטחוני). הסדר זה אינו מאפשר למשיב גמישות כלשהי. שנית, חוק הקיזוז קובע תנאים ברורים לשחרור הכספים שהוקפאו. גם הסדר זה אינו מאפשר למשיב גמישות כלשהי. ״
על פי העתירה, בהתאם להתחייבויותיה למדינות התורמות לה, הרש"פ נהגה עד לאחרונה לפרסם מידי חודש (באנגלית ובערבית) דו"חות ביצוע תקציביים באתר של משרד האוצר של הרש"פ.
בדיווח ביחס לחודש ספטמבר 2021, ציינה הרש"פ כי במהלך אותו חודש, בנוסף לכספי המיסים שישראל גובה ומעבירה לה בהתאם לחוקי היישום, "התקבלו 500 מיליון שקלים מהצד הישראלי... 400 מיליון הם כספי סילוקין מחודשים קודמים. 100 מיליון שקלים הם מקדמה."
במקביל לעתירה, הוגשה מטעם מכון "מבט לתקשורת פלסטינית" גם פניה לחברי וועדת חוץ וביטחון באותו נושא. ״אלמלא הפרת חוק הקיזוז על ידי הממשלה, נכון ליום כתיבת שורות אלה, אמור להיות "מוקפא" בחשבון המיוחד שנפתח במשרד האוצר בעקבות חקיקת חוק הקיזוז, את מלוא הסכום שהוחלט עד כה להקפיא - קרי סכום בסך 1,858,919,164 ש״ח. ״, כותבים בפנייה.
באתר המכון, מוסיפים כי מעבר להפרות שנזכרו לעיל, ״כאן המקום לשוב ולהזכיר שמאז תחילת השנה נמנע ראש הממשלה נפתלי בנט להביא לאישור הקבינט המדיני-ביטחוני, את הדו"ח שהגיש שר הביטחון גנץ ביחס לסך תשלומי הרש"פ למחבלים בזיקה לטרור בשנת 2021. ״
המרכז לחקר התקשורת (מכון "מבט לתקשורת פלסטינית") הגיש עתירה לבג״צ, באמצעות עו״ד מוריס הירש. הטענה: ממשלת ישראל מפירה את חוק הקיזוז שהיא עצמה יזמה
REUTERS/Mohamad Torokman
ממשלות ישראל מפירות חקיקה באופן שיטתי הנוגעת להקפאת כספי הרשות הפלסטינית שנועדים כתשלום למחבלים בכלא הישראלי. מדובר במתנה בשווי חצי מיליארד ש״ח ועבירה על החוק הישראלי. כעת, בגצ יידרש לבחון את חוקיות המעשים של הממשלה
המרכז לחקר התקשורת (מכון "מבט לתקשורת פלסטינית") הגישה עתירה לבג״צ, באמצעות עו״ד מוריס הירש, תחת הטענה כי הממשלה נמנעת מהקפאת כספים המועברים למחבלים כלואים בישראל. הגשת העתירה מתבצעת כאשר ביום שני הקרוב, ועדת חוץ וביטחון מתכוונת לנהל דיון בנושא.
אזכיר כי בחודש האחרון קיימה הוועדה דיון מסווג מהציבור. וגם הדיון הקרוב, בחלקו, עתיד להיות מסווג. זאת, כאשר אין הצדקה ממשית. ההעברות הכספים לרשות הפלסטינית מעוגנות בחוק ולממשלה אין תירוץ אמיתי למה להפוך את הדיונים למסווגים בנושא זה. בוועדה טוענים כי הסיווג נובע בשל צרכים מדיניים. טענה שאינה נתמכת באף לוגיקה מסדרת בהקשר חוק הקיזוז (מבקר המדינה איפה אתה?).
״מהמידע עלה שבחודשים אוגוסט ודצמבר 2021, נמנע המשיב (המדינה) מלבצע הקפאות של כספים בסך כולל של 150,418,877 ש״ח, ובמקביל שחרר מהכספים שהוקפאו בעבר סכום כולל בסך 349,581,123 ש״ח, ובדרכים אלו, זיכה את הרשות הפלסטינית ב-500 מיליון ש״ח״, נכתב בעתירה.
״סכום זה - 500 מיליון ש״ח - כך מתברר, הוא הסכום שהתחייב שר הביטחון להעביר לרשות הפלסטינית, וזאת במסגרת פגישתו עם יו"ר הרשות הפלסטינית בחודש אוגוסט 2021.
״בעתירה ייטען שחוק הקיזוז קובע שני מנגנונים מיוחדים שאותם הפר המשיב. ראשית, קובע החוק מנגנון ייחודי לביצוע הקפאת כספים בסכום שקובעת ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט המדיני-ביטחוני). הסדר זה אינו מאפשר למשיב גמישות כלשהי. שנית, חוק הקיזוז קובע תנאים ברורים לשחרור הכספים שהוקפאו. גם הסדר זה אינו מאפשר למשיב גמישות כלשהי. ״
על פי העתירה, בהתאם להתחייבויותיה למדינות התורמות לה, הרש"פ נהגה עד לאחרונה לפרסם מידי חודש (באנגלית ובערבית) דו"חות ביצוע תקציביים באתר של משרד האוצר של הרש"פ.
בדיווח ביחס לחודש ספטמבר 2021, ציינה הרש"פ כי במהלך אותו חודש, בנוסף לכספי המיסים שישראל גובה ומעבירה לה בהתאם לחוקי היישום, "התקבלו 500 מיליון שקלים מהצד הישראלי... 400 מיליון הם כספי סילוקין מחודשים קודמים. 100 מיליון שקלים הם מקדמה."
במקביל לעתירה, הוגשה מטעם מכון "מבט לתקשורת פלסטינית" גם פניה לחברי וועדת חוץ וביטחון באותו נושא. ״אלמלא הפרת חוק הקיזוז על ידי הממשלה, נכון ליום כתיבת שורות אלה, אמור להיות "מוקפא" בחשבון המיוחד שנפתח במשרד האוצר בעקבות חקיקת חוק הקיזוז, את מלוא הסכום שהוחלט עד כה להקפיא - קרי סכום בסך 1,858,919,164 ש״ח. ״, כותבים בפנייה.
באתר המכון, מוסיפים כי מעבר להפרות שנזכרו לעיל, ״כאן המקום לשוב ולהזכיר שמאז תחילת השנה נמנע ראש הממשלה נפתלי בנט להביא לאישור הקבינט המדיני-ביטחוני, את הדו"ח שהגיש שר הביטחון גנץ ביחס לסך תשלומי הרש"פ למחבלים בזיקה לטרור בשנת 2021. ״
