גרים ליד מחסן דשנים או חומרי נפץ? בעת אסון, הכבאים לא יבואו להציל אתכם
דליקת הענק שארעה לפני מספר ימים בבית אריזה בבקעת הירדן צריכה להדליק נורה אדומה לכל תושב המתגורר בקרבת מתקן אחסון חומרים מסוכנים או זיקוקים. בררו מול ראש הרשות המקומית מהם מרחקי ההפרדה ודעו, כבאים לא יתקרבו לאירוע שבו יש חשש לחייהם
עמי רוחקס דומבה
| 07/04/2022
צילום: משטרת ישראל
דליקת הענק שארעה לפני מספר ימים בבית אריזה בבקעת הירדן, בקרבת מחסני זיקוקים, ראוי שתדליק נורה אדומה בקרב אזרחים המתגוררים בסביבת מקומות עם פוטנציאל נפיץ.
ואם אתם חושבים שהכבאים יבואו להציל אתכם בכל מקרה, כדי שתעוררו. הכבאות בארץ עובדת לפי תורת הפעלה אמריקאית. המשמעות? אם יש דליקה באתר שעלול להתרחש בו פיצוץ, הכבאים אינם מורשים להתקרב למרחק של פחות מ- 1.6 קילומטר.
אתם בסיכון?
עכשיו קחו מפה, מחוגה, וסמנו עיגול. תראו אם אתם נופלים בתוך העיגול. אם כן, כדאי שתתחילו להפעיל לחץ על ראש הרשות שלכם לפנות את האתרים עם פוטנציאל הפיצוץ, השריפה או הדליפה.
יתרה מכך, על פי תורת ההפעלה בתקריות חומרים מסוכנים, במקרים מסוימים יידרש פינוי אוכלוסייה, במרחק של 1.6 ק״מ מזירת האירוע. האם המשטרה ערוכה לכך? מתי לאחרונה תרגלה הרשות המקומית שלכם מצב כזה? בישראל, מדובר במשימה כמעט בלתי אפשרית.
בשריפה במפעל האריזה בבקעת הירדן, זה נגמר בנס. האש הגיעה למרחק של כ-100 מטרים ממחסני זיקוקים העלולים לגרום פיצוצים אדירים. פניתי בשאלות למשרד להגנת הסביבה ולמועצה אזורית בקעת הירדן, אך לא קיבלתי תשובה מה המרחק בין מחסני הזיקוקים לבין מבנים מאוכלסים (ובינהם בתי ספר) וכמה זיקוקים היו במחסנים באותה עת.
אם הדליקה הייתה מגיע למחסני הזיקוקים עצמם, סביר להניח שהכבאים היו מקבלים פקודה להתרחק לטווח של 1.6 קילומטר ולהמתין עד שהאש תכבה מעצמה.
חשוב להבין שלוחמי האש מצוידים בביגוד מגן אשר מאפשר להם לפעול אפילו בתוך עננת גז רעיל, אך אין אפשרות מעשית להתגונן בפני פיצוצים אדירים אשר עלולים להתרחש באופן מפתיע ולארוך חלקיק שנייה.
הסיכון אמיתי
עד כמה הסיכון אמיתי? ובכן, לאחרונה, בתאריך 21 למרץ התפוצץ מחסן תחמושת ביוון. למרבה המזל, הוא מוקם רחוק מריכוזי אוכלוסייה. הפיצוץ נשמע עד 20 ק״מ. עוצמת הפיצוץ השפיעה עד מספר ק״מ ממנו. המתקן נמחק מעל פני האדמה בגלל הפיצוץ שהשאיר מספר הרוגים במקום.
חודש קודם לכן, בתחילת פברואר, בקרולינה הצפונית בארה״ב, נשרף מפעל דשנים שאחסן קרוב ל-600 טון אמוניום חנקתי. אותו חומר שהחריב את נמל ביירות וסביבתו בלבנון באוגוסט 2020. אירוע שעד היום, כמעט שנתיים לאחר מכן, לבנון לא מתאוששת ממנו. רק לאחרונה דווח כי לאור משבר החיטה העולמי בעקבות המלחמה באוקראינה, אין ללבנון איפה לאחסן מצבורי חיטה. בגלל אותו פיצוץ.
בישראל ההנחיה היא לאחסן אמוניום חנקתי במצבורים של עד 500 טונות. כמות דומה לזו שאוחסנה במפעל בקרולינה הצפונית. בעקבות השריפה שהשתוללה המפעל בקרולינה הצפונית, פונו כ-6,500 תושבים מביתם למשך מספר ימים במבצע לוגיסטי מורכב. וזו ארה״ב. לא ישראל.
כבאים שהגיעו למפעל בקרולינה הצפונית בערב ה-31 בינואר החלו לשפוך כמויות ענק של מים על השריפה. כאשר נציג החברה נתן לגורמים רשמיים הערכה של כמה אמוניום חנקתי מאוחסן באתר, מכבי האש מייד החליטו להשהות את מאמץ הכיבוי ולהקים אזור פינוי של 1 מייל (1.6 ק״מ).
דגש בטיחותי למגיבים הראשונים
גורם בכיר בכבאות בישראל אתו שוחחתי לאחר האירוע בארה״ב, אמר לישראל דיפנס כי בכבאות עקבו בתשומת לב מרבית ובעניין אחר אירוע הדליקה במתקן ייצור הדשן (במעורבות חומר נפיץ - אמוניום ניטראט) בקרולינה הצפונית.
ההחלטה של מפקד תחנת הכיבוי להסיג את כוחות הכיבוי למקום בטוח ולפנות אזרחים במרחק של 1.6 ק"מ ממוקד האירוע, הייתה בוודאי לא פשוטה, אך היא מנעה נפגעים רבים לכוחות החירום, למגיבים הראשונים ולאזרחים בסביבת האירוע, אם היה מתרחש פיצוץ.
לאחר בידוד זירת האירוע מאזרחים וממגיבים ראשונים, הפעילו הכוחות אמצעים לא מאוישים לקירור המתקן (תותח כיבוי/מנוף כיבוי לא מאויש), וכן נעשה שימוש באמצעי צילום מבוססי רחפן / מסוק/רובוט לניטור תרמי וויזואלי של הדליקה.
עקרון המענה המבצעי באירוע חומ"ס מחייב עבודה בשיטה "סתגלנית" המתאימה את המענה המבצעי לסיכוני החומר המסוכן, סביבת האירוע, תוך נתינת דגש בטיחותי למגיבים הראשונים.
כבר לאחר אסון הפיצוץ בביירות, הפיץ מערך כיבוי והצלה לישראל מסמך שהנחיות מחייבות לטיפול באירוע נפיצים, הכולל פעולות אי התערבויות (intervention) באירועים מסוג זה. המסמך הוטמע במסגרת הדרכות ואימונים בכלל הזרוע המבצעית במערך, וכן ננקטו פעולות נוספות להרחבת המודיעין לגבי מתקנים המשתמשים בחומרים אלו.
במערך כבאות והצלה פועלות כיום תשע יחידות חומ"ס הפרוסות לכל אורך מדינת ישראל ומצוידות ברכבים ייעודיים ואמצעים לטיפול באירועי חומ"ס מורכבים. יחידות ייעודיות אלו, עוברות הדרכות, הכשרות ואימונים בתחום החומ"ס בצורה תדירה. בשנתיים האחרונות, מערך כבאות והצלה כתב, עדכן והטמיע תורות לחימה חדשות בתחום החומ"ס הנותנות תוקף לעקרונות שגובשו מהאירועים המבצעיים.
חשיבות מכרעת למרחק הביטחון
לסיכום, קיימת חשיבות מכרעת למרחק הביטחון בין אתר נפיץ עם חומרים מסוכנים ליישוב או למקום מאוכלס (רצפטור ציבורי). גם בישראל, אם תתחולל דליקה במחסן דשנים שיש בו אמוניום חנקתי או במחסן נפיצים, הכבאים לא יוכלו להילחם באש.
המשמעות היא, שאף אחד לא יבוא להציל את האוכלוסייה בקרבת זירת האירוע. תהיה פאניקה שתגרור עומס על דרכי הגישה, שתגרום לכך שיהיה קשה לברוח מהמקום, וצריך יהיה לתת מענה לאוכלוסייה שתפונה מקרבת זירת האירוע.
טיפול באלפי פליטים, שחלקם יהיו ילדים, קשישים, מוגבלים וחולים, ושייתכן שלא יוכלו לחזור לבתיהם במשך מספר ימים, היא משימה מורכבת שעל גורמי החירום וההצלה, על הרשויות המקומיות ועל משרדי הממשלה להיערך אליה.
איך מתמודדים? ובכן, כאמור, תפעילו לחץ ציבורי על ראש הרשות המקומית שיהיה שקוף אתכם. שיחשוף את כל האתרים עם החומרים המסוכנים, הזיקוקים, חומרי הנפץ שקיימים ברשות. ותפעילו אתם לחץ שיפנו אותם למקומות רחוקים מאוכלוסייה.
דליקת הענק שארעה לפני מספר ימים בבית אריזה בבקעת הירדן צריכה להדליק נורה אדומה לכל תושב המתגורר בקרבת מתקן אחסון חומרים מסוכנים או זיקוקים. בררו מול ראש הרשות המקומית מהם מרחקי ההפרדה ודעו, כבאים לא יתקרבו לאירוע שבו יש חשש לחייהם
צילום: משטרת ישראל
דליקת הענק שארעה לפני מספר ימים בבית אריזה בבקעת הירדן, בקרבת מחסני זיקוקים, ראוי שתדליק נורה אדומה בקרב אזרחים המתגוררים בסביבת מקומות עם פוטנציאל נפיץ.
ואם אתם חושבים שהכבאים יבואו להציל אתכם בכל מקרה, כדי שתעוררו. הכבאות בארץ עובדת לפי תורת הפעלה אמריקאית. המשמעות? אם יש דליקה באתר שעלול להתרחש בו פיצוץ, הכבאים אינם מורשים להתקרב למרחק של פחות מ- 1.6 קילומטר.
אתם בסיכון?
עכשיו קחו מפה, מחוגה, וסמנו עיגול. תראו אם אתם נופלים בתוך העיגול. אם כן, כדאי שתתחילו להפעיל לחץ על ראש הרשות שלכם לפנות את האתרים עם פוטנציאל הפיצוץ, השריפה או הדליפה.
יתרה מכך, על פי תורת ההפעלה בתקריות חומרים מסוכנים, במקרים מסוימים יידרש פינוי אוכלוסייה, במרחק של 1.6 ק״מ מזירת האירוע. האם המשטרה ערוכה לכך? מתי לאחרונה תרגלה הרשות המקומית שלכם מצב כזה? בישראל, מדובר במשימה כמעט בלתי אפשרית.
בשריפה במפעל האריזה בבקעת הירדן, זה נגמר בנס. האש הגיעה למרחק של כ-100 מטרים ממחסני זיקוקים העלולים לגרום פיצוצים אדירים. פניתי בשאלות למשרד להגנת הסביבה ולמועצה אזורית בקעת הירדן, אך לא קיבלתי תשובה מה המרחק בין מחסני הזיקוקים לבין מבנים מאוכלסים (ובינהם בתי ספר) וכמה זיקוקים היו במחסנים באותה עת.
אם הדליקה הייתה מגיע למחסני הזיקוקים עצמם, סביר להניח שהכבאים היו מקבלים פקודה להתרחק לטווח של 1.6 קילומטר ולהמתין עד שהאש תכבה מעצמה.
חשוב להבין שלוחמי האש מצוידים בביגוד מגן אשר מאפשר להם לפעול אפילו בתוך עננת גז רעיל, אך אין אפשרות מעשית להתגונן בפני פיצוצים אדירים אשר עלולים להתרחש באופן מפתיע ולארוך חלקיק שנייה.
הסיכון אמיתי
עד כמה הסיכון אמיתי? ובכן, לאחרונה, בתאריך 21 למרץ התפוצץ מחסן תחמושת ביוון. למרבה המזל, הוא מוקם רחוק מריכוזי אוכלוסייה. הפיצוץ נשמע עד 20 ק״מ. עוצמת הפיצוץ השפיעה עד מספר ק״מ ממנו. המתקן נמחק מעל פני האדמה בגלל הפיצוץ שהשאיר מספר הרוגים במקום.
חודש קודם לכן, בתחילת פברואר, בקרולינה הצפונית בארה״ב, נשרף מפעל דשנים שאחסן קרוב ל-600 טון אמוניום חנקתי. אותו חומר שהחריב את נמל ביירות וסביבתו בלבנון באוגוסט 2020. אירוע שעד היום, כמעט שנתיים לאחר מכן, לבנון לא מתאוששת ממנו. רק לאחרונה דווח כי לאור משבר החיטה העולמי בעקבות המלחמה באוקראינה, אין ללבנון איפה לאחסן מצבורי חיטה. בגלל אותו פיצוץ.
בישראל ההנחיה היא לאחסן אמוניום חנקתי במצבורים של עד 500 טונות. כמות דומה לזו שאוחסנה במפעל בקרולינה הצפונית. בעקבות השריפה שהשתוללה המפעל בקרולינה הצפונית, פונו כ-6,500 תושבים מביתם למשך מספר ימים במבצע לוגיסטי מורכב. וזו ארה״ב. לא ישראל.
כבאים שהגיעו למפעל בקרולינה הצפונית בערב ה-31 בינואר החלו לשפוך כמויות ענק של מים על השריפה. כאשר נציג החברה נתן לגורמים רשמיים הערכה של כמה אמוניום חנקתי מאוחסן באתר, מכבי האש מייד החליטו להשהות את מאמץ הכיבוי ולהקים אזור פינוי של 1 מייל (1.6 ק״מ).
דגש בטיחותי למגיבים הראשונים
גורם בכיר בכבאות בישראל אתו שוחחתי לאחר האירוע בארה״ב, אמר לישראל דיפנס כי בכבאות עקבו בתשומת לב מרבית ובעניין אחר אירוע הדליקה במתקן ייצור הדשן (במעורבות חומר נפיץ - אמוניום ניטראט) בקרולינה הצפונית.
ההחלטה של מפקד תחנת הכיבוי להסיג את כוחות הכיבוי למקום בטוח ולפנות אזרחים במרחק של 1.6 ק"מ ממוקד האירוע, הייתה בוודאי לא פשוטה, אך היא מנעה נפגעים רבים לכוחות החירום, למגיבים הראשונים ולאזרחים בסביבת האירוע, אם היה מתרחש פיצוץ.
לאחר בידוד זירת האירוע מאזרחים וממגיבים ראשונים, הפעילו הכוחות אמצעים לא מאוישים לקירור המתקן (תותח כיבוי/מנוף כיבוי לא מאויש), וכן נעשה שימוש באמצעי צילום מבוססי רחפן / מסוק/רובוט לניטור תרמי וויזואלי של הדליקה.
עקרון המענה המבצעי באירוע חומ"ס מחייב עבודה בשיטה "סתגלנית" המתאימה את המענה המבצעי לסיכוני החומר המסוכן, סביבת האירוע, תוך נתינת דגש בטיחותי למגיבים הראשונים.
כבר לאחר אסון הפיצוץ בביירות, הפיץ מערך כיבוי והצלה לישראל מסמך שהנחיות מחייבות לטיפול באירוע נפיצים, הכולל פעולות אי התערבויות (intervention) באירועים מסוג זה. המסמך הוטמע במסגרת הדרכות ואימונים בכלל הזרוע המבצעית במערך, וכן ננקטו פעולות נוספות להרחבת המודיעין לגבי מתקנים המשתמשים בחומרים אלו.
במערך כבאות והצלה פועלות כיום תשע יחידות חומ"ס הפרוסות לכל אורך מדינת ישראל ומצוידות ברכבים ייעודיים ואמצעים לטיפול באירועי חומ"ס מורכבים. יחידות ייעודיות אלו, עוברות הדרכות, הכשרות ואימונים בתחום החומ"ס בצורה תדירה. בשנתיים האחרונות, מערך כבאות והצלה כתב, עדכן והטמיע תורות לחימה חדשות בתחום החומ"ס הנותנות תוקף לעקרונות שגובשו מהאירועים המבצעיים.
חשיבות מכרעת למרחק הביטחון
לסיכום, קיימת חשיבות מכרעת למרחק הביטחון בין אתר נפיץ עם חומרים מסוכנים ליישוב או למקום מאוכלס (רצפטור ציבורי). גם בישראל, אם תתחולל דליקה במחסן דשנים שיש בו אמוניום חנקתי או במחסן נפיצים, הכבאים לא יוכלו להילחם באש.
המשמעות היא, שאף אחד לא יבוא להציל את האוכלוסייה בקרבת זירת האירוע. תהיה פאניקה שתגרור עומס על דרכי הגישה, שתגרום לכך שיהיה קשה לברוח מהמקום, וצריך יהיה לתת מענה לאוכלוסייה שתפונה מקרבת זירת האירוע.
טיפול באלפי פליטים, שחלקם יהיו ילדים, קשישים, מוגבלים וחולים, ושייתכן שלא יוכלו לחזור לבתיהם במשך מספר ימים, היא משימה מורכבת שעל גורמי החירום וההצלה, על הרשויות המקומיות ועל משרדי הממשלה להיערך אליה.
איך מתמודדים? ובכן, כאמור, תפעילו לחץ ציבורי על ראש הרשות המקומית שיהיה שקוף אתכם. שיחשוף את כל האתרים עם החומרים המסוכנים, הזיקוקים, חומרי הנפץ שקיימים ברשות. ותפעילו אתם לחץ שיפנו אותם למקומות רחוקים מאוכלוסייה.
