מסתיר טפחיים: משרד הגנת הסביבה פרסם מפת זיהומי קרקע בישראל - והחסיר בה אתרים משמעותיים
בשיטות הצפנה שונות נהוג לחשוף טפח ולהסתיר בתוכו טפחיים. במקרה דנן, המשרד להגנת הסביבה חושף מפת אתרים מזהמי קרקע - אך כאלו משמעותיים אינם כלולים בה. דני קרוננברג תוהה על פשר החסרת אתרים כמו מפעל תע"ש נוף ים
דני קרוננברג
| 29/03/2022
צילום: לאוניד נוביקוב, לע"מ
המשרד להגנת הסביבה מפרסם בימים אלה כשירות לציבור גרסת פיילוט (הרצה) של שכבת מידע חדשה - המפה הארצית לזיהומי קרקע.
המפה הארצית לזיהומי קרקע מציגה מידע לגבי אתרים החשודים או הידועים כמזוהמים המצויים במאגר המידע של המשרד להגנת הסביבה, כפי שמקובל במדינות אחרות בעולם.
אלפי אתרים החשודים בזיהום קרקע
אגף שפכי תעשייה, קרקעות מזוהמות ודלקים של המשרד להגנת הסביבה ריכז מידע על אודות אלפי אתרים החשודים בזיהום קרקע, ממקורות מידע שונים, ופעל להנגשת המידע יחד עם אגף מדיניות, ובשיתוף אנשי מקצוע מתחומים שונים במשרד לרבות חופש מידע, מערכות מידע ו-GIS, פרסומים, הלשכה המשפטית וחברת DHV.
כעת יש במערכת למעלה מ-2,200 אתרים, ואתרים נוספים ממשיכים להיקלט. מעל ל-300 אתרים מצויים בהליך שיקום, יותר מ-700 אתרים סיימו הליך חקירה ושיקום ושאר האתרים מצויים בהליכי חקירה.
כמה נתונים בולטים: ב-1,100 אתרים התרחשה או קיימת פעילות מענף התחבורה, בהם מוסכים ותחנות דלק; בכ-600 אתרים הייתה או יש פעילות תעשייתית; ובשאר האתרים הייתה פעילות חקלאית, ביטחונית או שנגעה לאתרי הפסולת השונים.
למעלה מ-1,900 אתרים מצויים באזור בעל רגישות הידרולוגית גבוהה וכ-2,000 מצויים בשטחי ישובים. ביותר מ-1,400 אתרים אותרו גזי קרקע. מאגר המידע אינו כולל את כל הנתונים אודות זיהומי קרקע בישראל, אלא משקף לציבור את מצב הנתונים הקיים במשרד נכון למועד הפרסום ונכון למועד בו נערכו הבדיקות בקרקע.
מאגר הנתונים מיועד לקהל משתמשים רחב לרבות רוכשים ומתעניינים בנדל"ן, חוקרים, ארגוני סביבה, גורמים מהמגזר העסקי והפיננסי, וכן גורמים שונים מהמגזר הציבורי לרבות משרדי ממשלה, שלטון מקומי ומוסדות תכנון.
המידע צפוי לסייע בתהליכי קבלת החלטות ציבוריות ועסקיות תוך הטמעה של סיכונים סביבתיים-פיננסיים, וכן לסייע במעקב אחר תהליכי טיפול קרקעות מזוהמות ואתרים חשודים.
זנדברג: ״מאגר מידע חיוני״
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג מסרה: "מדובר במאגר מידע חיוני ואפילו קרדינלי עבור הציבור הרחב וכל מי שעוסק בנושא, זו ללא ספק יוזמה מבורכת. המודעות לזיהום אוויר וקרקעות עולה, והצורך להפחית שימוש בדלקים פוסיליים מתחדד, בעיקר על רקע משבר האקלים.
״במדינה צפופה כמו שלנו שבה הקונפליקטים על שימושי הקרקע נרחבים, חשוב מאוד שעל כל קרקע לבניה, לתכנון וגם לטיול תהיה שקיפות על הנתונים, בטח בתקופה הנוכחית שבה המודעות לסביבה גדולה יותר. אנחנו רואים באמצעות שכבת המידע החדשה"
אבי חיים, מנהל אגף שפכי תעשייה, קרקעות מזוהמות ודלקים במשרד להגנת הסביבה הוסיף: "מאגר הנתונים החדש של המשרד מתפרסם במסגרת המיקוד שלנו בהגברת שקיפות המידע הסביבתי בישראל. המאגר הוא כלי עזר לגורמים שונים כגון רוכשי ויזמי נדל"ן, ארגוני סביבה, ומוסדות התכנון, על קרקעות מזוהמות או חשודות כמזוהמות, ובכוונת המשרד להגדיל כל הזמן את היקף האתרים הנמצאים במאגר"
סיווג האתרים במפת המידע מתבצע על פי חלוקה לשלושה שלבים מנהליים: אתרים שלגביהם יש חשד לזיהום קרקע; אתרים עם זיהום קרקע ידוע; ואתרים ששוקמו או שלגביהם נערכה בדיקה ולא נמצאו מזוהמים. המערכת מכילה מידע גם לגבי גזי קרקע ומידע אחר ענפי הפעילות באותם אתרים.
המידע מונגש על גבי מערכת GovMap כשכבת מידע בשם "המפה הארצית לזיהומי קרקע" וכן במערכת המידע הממשלתית GovData כמידע גולמי פתוח. מידע זה מתעדכן ועובר טיוב נתונים מעת לעת. את מאגר הנתונים ניתן להוריד גם כגיליון נתונים, ולעשות בו שימושים נוספים כגון ניתוח נתונים ופיתוח ממשקי משתמש.
עד כאן תוכן הודעת המשרד להגנת הסביבה, לאחר תיקוני עריכה קלים.
טעות או הסתרה מכוונת?
נפעם ונרגש יצאתי למצוא מידע לגבי זיהומי חומרים מסוכנים, אך עד מהרה התאכזבתי שאפילו אתרים בולטים ומפורסמים, שנטען שיש או שהיה בהם זיהום ברמה גבוהה, כלל אינם מופיעים במפה.
באפולוניה (שבה יש זיהום עקב פעילותו של מפעל תע"ש נוף ים) לא מוזכר שום זיהום בקרקע.
בחוות מכלי הדלקים ליד אשקלון (שאפילו לאחרונה היו בהן תקריות חומ"ס) לא מוזכר שום מקרה של זיהום קרקע.
בחוות מכלי הדלקים בתש"ן בקריית חיים, לא מוזכר שום זיהום בקרקע.
במתחם בז"ן (בתי הזיקוק במפרץ חיפה) נכתב שיש "היתכנות" לקרקע מזוהמת.
את בית הקברות לכספית של תעשיות אלקטרוכימיות (פרוטרום), שיש הטוענים שהוא נמצא בחוף עכו, לא מצאתי.
את מתחם ישראסבסט בנהריה לא מצאתי ולכן אינני יודע האם שיקום הקרקע שם הושלם.
והרשימה עוד ארוכה.
יש לי רושם שמי שהוציא את המפה הזאת, מיהר ולא ביצע בדיקה ראשונית בתוך המשרד להגנת הסביבה, לגבי אתרים שהיה צריך לסמן אותם במפה, לפני שהוא פרסם את המפה לציבור הרחב.
למשרד להגנת הסביבה יש כוונות טובות אך כנראה שהביצוע במקרה הזה דורש שיפור.
יש לקוות שעובדי המשרד יתעשתו במהרה ויתקנו את הטעון תיקון במפת זיהומי הקרקע, כי כמו שציינה השרה להגנת הסביבה "מדובר במאגר מידע חיוני ואפילו קרדינלי עבור הציבור הרחב וכל מי שעוסק בנושא".
למפה הארצית לזיהומי קרקע: https://did.li/UZ2YH
למצגת: https://did.li/NLiaa
למדריך מסד נתונים קרקעות מזוהמות:https://did.li/bbuCN
למידע נוסף אודות קרקעות מזוהמות: https://did.li/smWfT
המחבר הוא מהנדס יועץ בתחום החומרים המסוכנים, חבר ענף בטיחות נפיצים באיגוד הישראלי להנדסת בטיחות, מחבר ומתרגם ספרים ובהם "מדריך תגובות חירום בתקריות חומרים מסוכנים"
בשיטות הצפנה שונות נהוג לחשוף טפח ולהסתיר בתוכו טפחיים. במקרה דנן, המשרד להגנת הסביבה חושף מפת אתרים מזהמי קרקע - אך כאלו משמעותיים אינם כלולים בה. דני קרוננברג תוהה על פשר החסרת אתרים כמו מפעל תע"ש נוף ים
צילום: לאוניד נוביקוב, לע"מ
המשרד להגנת הסביבה מפרסם בימים אלה כשירות לציבור גרסת פיילוט (הרצה) של שכבת מידע חדשה - המפה הארצית לזיהומי קרקע.
המפה הארצית לזיהומי קרקע מציגה מידע לגבי אתרים החשודים או הידועים כמזוהמים המצויים במאגר המידע של המשרד להגנת הסביבה, כפי שמקובל במדינות אחרות בעולם.
אלפי אתרים החשודים בזיהום קרקע
אגף שפכי תעשייה, קרקעות מזוהמות ודלקים של המשרד להגנת הסביבה ריכז מידע על אודות אלפי אתרים החשודים בזיהום קרקע, ממקורות מידע שונים, ופעל להנגשת המידע יחד עם אגף מדיניות, ובשיתוף אנשי מקצוע מתחומים שונים במשרד לרבות חופש מידע, מערכות מידע ו-GIS, פרסומים, הלשכה המשפטית וחברת DHV.
כעת יש במערכת למעלה מ-2,200 אתרים, ואתרים נוספים ממשיכים להיקלט. מעל ל-300 אתרים מצויים בהליך שיקום, יותר מ-700 אתרים סיימו הליך חקירה ושיקום ושאר האתרים מצויים בהליכי חקירה.
כמה נתונים בולטים: ב-1,100 אתרים התרחשה או קיימת פעילות מענף התחבורה, בהם מוסכים ותחנות דלק; בכ-600 אתרים הייתה או יש פעילות תעשייתית; ובשאר האתרים הייתה פעילות חקלאית, ביטחונית או שנגעה לאתרי הפסולת השונים.
למעלה מ-1,900 אתרים מצויים באזור בעל רגישות הידרולוגית גבוהה וכ-2,000 מצויים בשטחי ישובים. ביותר מ-1,400 אתרים אותרו גזי קרקע. מאגר המידע אינו כולל את כל הנתונים אודות זיהומי קרקע בישראל, אלא משקף לציבור את מצב הנתונים הקיים במשרד נכון למועד הפרסום ונכון למועד בו נערכו הבדיקות בקרקע.
מאגר הנתונים מיועד לקהל משתמשים רחב לרבות רוכשים ומתעניינים בנדל"ן, חוקרים, ארגוני סביבה, גורמים מהמגזר העסקי והפיננסי, וכן גורמים שונים מהמגזר הציבורי לרבות משרדי ממשלה, שלטון מקומי ומוסדות תכנון.
המידע צפוי לסייע בתהליכי קבלת החלטות ציבוריות ועסקיות תוך הטמעה של סיכונים סביבתיים-פיננסיים, וכן לסייע במעקב אחר תהליכי טיפול קרקעות מזוהמות ואתרים חשודים.
זנדברג: ״מאגר מידע חיוני״
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג מסרה: "מדובר במאגר מידע חיוני ואפילו קרדינלי עבור הציבור הרחב וכל מי שעוסק בנושא, זו ללא ספק יוזמה מבורכת. המודעות לזיהום אוויר וקרקעות עולה, והצורך להפחית שימוש בדלקים פוסיליים מתחדד, בעיקר על רקע משבר האקלים.
״במדינה צפופה כמו שלנו שבה הקונפליקטים על שימושי הקרקע נרחבים, חשוב מאוד שעל כל קרקע לבניה, לתכנון וגם לטיול תהיה שקיפות על הנתונים, בטח בתקופה הנוכחית שבה המודעות לסביבה גדולה יותר. אנחנו רואים באמצעות שכבת המידע החדשה"
אבי חיים, מנהל אגף שפכי תעשייה, קרקעות מזוהמות ודלקים במשרד להגנת הסביבה הוסיף: "מאגר הנתונים החדש של המשרד מתפרסם במסגרת המיקוד שלנו בהגברת שקיפות המידע הסביבתי בישראל. המאגר הוא כלי עזר לגורמים שונים כגון רוכשי ויזמי נדל"ן, ארגוני סביבה, ומוסדות התכנון, על קרקעות מזוהמות או חשודות כמזוהמות, ובכוונת המשרד להגדיל כל הזמן את היקף האתרים הנמצאים במאגר"
סיווג האתרים במפת המידע מתבצע על פי חלוקה לשלושה שלבים מנהליים: אתרים שלגביהם יש חשד לזיהום קרקע; אתרים עם זיהום קרקע ידוע; ואתרים ששוקמו או שלגביהם נערכה בדיקה ולא נמצאו מזוהמים. המערכת מכילה מידע גם לגבי גזי קרקע ומידע אחר ענפי הפעילות באותם אתרים.
המידע מונגש על גבי מערכת GovMap כשכבת מידע בשם "המפה הארצית לזיהומי קרקע" וכן במערכת המידע הממשלתית GovData כמידע גולמי פתוח. מידע זה מתעדכן ועובר טיוב נתונים מעת לעת. את מאגר הנתונים ניתן להוריד גם כגיליון נתונים, ולעשות בו שימושים נוספים כגון ניתוח נתונים ופיתוח ממשקי משתמש.
עד כאן תוכן הודעת המשרד להגנת הסביבה, לאחר תיקוני עריכה קלים.
טעות או הסתרה מכוונת?
נפעם ונרגש יצאתי למצוא מידע לגבי זיהומי חומרים מסוכנים, אך עד מהרה התאכזבתי שאפילו אתרים בולטים ומפורסמים, שנטען שיש או שהיה בהם זיהום ברמה גבוהה, כלל אינם מופיעים במפה.
באפולוניה (שבה יש זיהום עקב פעילותו של מפעל תע"ש נוף ים) לא מוזכר שום זיהום בקרקע.
בחוות מכלי הדלקים ליד אשקלון (שאפילו לאחרונה היו בהן תקריות חומ"ס) לא מוזכר שום מקרה של זיהום קרקע.
בחוות מכלי הדלקים בתש"ן בקריית חיים, לא מוזכר שום זיהום בקרקע.
במתחם בז"ן (בתי הזיקוק במפרץ חיפה) נכתב שיש "היתכנות" לקרקע מזוהמת.
את בית הקברות לכספית של תעשיות אלקטרוכימיות (פרוטרום), שיש הטוענים שהוא נמצא בחוף עכו, לא מצאתי.
את מתחם ישראסבסט בנהריה לא מצאתי ולכן אינני יודע האם שיקום הקרקע שם הושלם.
והרשימה עוד ארוכה.
יש לי רושם שמי שהוציא את המפה הזאת, מיהר ולא ביצע בדיקה ראשונית בתוך המשרד להגנת הסביבה, לגבי אתרים שהיה צריך לסמן אותם במפה, לפני שהוא פרסם את המפה לציבור הרחב.
למשרד להגנת הסביבה יש כוונות טובות אך כנראה שהביצוע במקרה הזה דורש שיפור.
יש לקוות שעובדי המשרד יתעשתו במהרה ויתקנו את הטעון תיקון במפת זיהומי הקרקע, כי כמו שציינה השרה להגנת הסביבה "מדובר במאגר מידע חיוני ואפילו קרדינלי עבור הציבור הרחב וכל מי שעוסק בנושא".
למפה הארצית לזיהומי קרקע: https://did.li/UZ2YH
למצגת: https://did.li/NLiaa
למדריך מסד נתונים קרקעות מזוהמות:https://did.li/bbuCN
למידע נוסף אודות קרקעות מזוהמות: https://did.li/smWfT
המחבר הוא מהנדס יועץ בתחום החומרים המסוכנים, חבר ענף בטיחות נפיצים באיגוד הישראלי להנדסת בטיחות, מחבר ומתרגם ספרים ובהם "מדריך תגובות חירום בתקריות חומרים מסוכנים"
