ארה״ב ואירופה הגיעו להסכם העברת נתונים חדש - שרמס נשאר סקפטי
אחד העקרונות בהסכם החדש קובע כי סוכנויות הביון של ארה"ב יאמצו נהלים כדי להבטיח פיקוח יעיל על תקני פרטיות וחירויות אזרחיות
עמי רוחקס דומבה
| 27/03/2022
bigstock
לאחר ביטול הסכם המסגרת הקודם, Privacy Shield, לפני כשנתיים, נושא העברת נתונים אישיים בין אירופה לארה״ב נתקע. ללא הסכם מסגרת, חברות אמריקאיות לא יכולות להעביר מידע לארה״ב. כעת, הודיעו הצדדים כי הגיעו להסכם חדש.
״ארצות הברית והנציבות האירופית התחייבו למסגרת פרטיות טרנס-אטלנטית חדשה, שתטפח זרימות נתונים טרנס-אטלנטיות ותיתן מענה לחששות שהעלה בית המשפט לצדק של האיחוד האירופי כאשר ביטל ב-2020 את מסגרת Privacy Shield״, כותבים בהודעה של הבית הלבן.
״המסגרת החדשה תקים מחדש מנגנון משפטי להעברת נתונים אישיים בין האיחוד האירופי לארצות הברית. ארצות הברית התחייבה ליישם אמצעי הגנה חדשים כדי להבטיח כי פעילות מודיעין אותות (סיגינט) תהיה נחוצה ומידתית בחתירה למטרות ביטחון לאומי מוגדרות ותבטיח את פרטיות הנתונים האישיים של האיחוד האירופי.״
לפי אחד העקרונות החדשים, איסוף מודיעין אותות עשוי להתבצע רק כאשר הדבר נחוץ לקידום מטרות ביטחון לאומי לגיטימיות, ואין להשתמש בו על מנת להשפיע באופן בלתי מידתי על הגנת הפרטיות וחירויות האזרח. עוד עקרון קובע כי סוכנויות הביון של ארה"ב יאמצו נהלים כדי להבטיח פיקוח יעיל על תקני פרטיות וחירויות אזרחיות חדשים.
אשרי המאמין.
במקביל להצהרת הבית הלבן, מקס שרמס, פרסם מאמר ובו הוא מעלה ספקות בקשר להסכם החדש ויכולתו להבטיח פרטיות לתושבי אירופה. מקסימיליאן שרמס הוא פעיל, עורך דין וסופר אוסטרי שהתפרסם בקמפיינים נגד פייסבוק בשל הפרות הפרטיות שלה, כולל הפרות של חוקי הפרטיות האירופיים והעברה לכאורה של נתונים אישיים לסוכנות הביטחון הלאומי של ארה"ב כחלק מתוכנית PRISM של ה-NSA.
״יש רק הודעה פוליטית, לא טקסט שניתן לנתח. טקסט כזה עדיין לא קיים וייקח כמה חודשים עד שינסחו אותו״, כותב שרמס. ״הכוונה היא כנראה ב"הסכם עקרוני": עורכי דין עדיין צריכים למצוא פתרונות לבעיות שהעלה בית המשפט לצדק (CJEU). עד כה לא נמסרו פתרונות פרקטיים למרות שנתיים של דיונים.
״ארה"ב לא מתכננת לשנות את חוקי המעקב שלה, אלא רק מציעה הבטחות מנהלים (בשימוש בשפה של האיחוד האירופי כמו "מידתיות"). לא ברור כיצד זה יעבור את המבחן של ה-CJEU, שכן חוקי המעקב של ארה"ב כבר הוגדרו כלא פרופורציונלים על ידי CJEU. הסכמים קודמים נכשלו פעמיים בהקשר זה.
״כל עסקה חדשה לא תהיה הסכם דו-צדדי, אלא החלטה ביצועית של הנציבות האירופית, שתצטרך להיבדק על ידי המועצה האירופית להגנת מידע (EDPB) תחילה. ניתן להתחיל תהליך זה רק לאחר שיש טקסט משפטי. חברות לא יכולות להשתמש בעסקה עד שהיא תעבור רשמית, מה שייקח חודשים.״
לסיכום, ניכר כי ארה״ב רוצה לקדם הסכם מסגרת חדש על מנת לאפשר לחברות כמו מטה, גוגל וטוויטר לפעול באירופה. עם זאת, ללא שינוי מהותי בחקיקה אמריקאית, קיים ספק כיצד הצדדים יוכלו לגשר על הפערים.
אחד העקרונות בהסכם החדש קובע כי סוכנויות הביון של ארה"ב יאמצו נהלים כדי להבטיח פיקוח יעיל על תקני פרטיות וחירויות אזרחיות
bigstock
לאחר ביטול הסכם המסגרת הקודם, Privacy Shield, לפני כשנתיים, נושא העברת נתונים אישיים בין אירופה לארה״ב נתקע. ללא הסכם מסגרת, חברות אמריקאיות לא יכולות להעביר מידע לארה״ב. כעת, הודיעו הצדדים כי הגיעו להסכם חדש.
״ארצות הברית והנציבות האירופית התחייבו למסגרת פרטיות טרנס-אטלנטית חדשה, שתטפח זרימות נתונים טרנס-אטלנטיות ותיתן מענה לחששות שהעלה בית המשפט לצדק של האיחוד האירופי כאשר ביטל ב-2020 את מסגרת Privacy Shield״, כותבים בהודעה של הבית הלבן.
״המסגרת החדשה תקים מחדש מנגנון משפטי להעברת נתונים אישיים בין האיחוד האירופי לארצות הברית. ארצות הברית התחייבה ליישם אמצעי הגנה חדשים כדי להבטיח כי פעילות מודיעין אותות (סיגינט) תהיה נחוצה ומידתית בחתירה למטרות ביטחון לאומי מוגדרות ותבטיח את פרטיות הנתונים האישיים של האיחוד האירופי.״
לפי אחד העקרונות החדשים, איסוף מודיעין אותות עשוי להתבצע רק כאשר הדבר נחוץ לקידום מטרות ביטחון לאומי לגיטימיות, ואין להשתמש בו על מנת להשפיע באופן בלתי מידתי על הגנת הפרטיות וחירויות האזרח. עוד עקרון קובע כי סוכנויות הביון של ארה"ב יאמצו נהלים כדי להבטיח פיקוח יעיל על תקני פרטיות וחירויות אזרחיות חדשים.
אשרי המאמין.
במקביל להצהרת הבית הלבן, מקס שרמס, פרסם מאמר ובו הוא מעלה ספקות בקשר להסכם החדש ויכולתו להבטיח פרטיות לתושבי אירופה. מקסימיליאן שרמס הוא פעיל, עורך דין וסופר אוסטרי שהתפרסם בקמפיינים נגד פייסבוק בשל הפרות הפרטיות שלה, כולל הפרות של חוקי הפרטיות האירופיים והעברה לכאורה של נתונים אישיים לסוכנות הביטחון הלאומי של ארה"ב כחלק מתוכנית PRISM של ה-NSA.
״יש רק הודעה פוליטית, לא טקסט שניתן לנתח. טקסט כזה עדיין לא קיים וייקח כמה חודשים עד שינסחו אותו״, כותב שרמס. ״הכוונה היא כנראה ב"הסכם עקרוני": עורכי דין עדיין צריכים למצוא פתרונות לבעיות שהעלה בית המשפט לצדק (CJEU). עד כה לא נמסרו פתרונות פרקטיים למרות שנתיים של דיונים.
״ארה"ב לא מתכננת לשנות את חוקי המעקב שלה, אלא רק מציעה הבטחות מנהלים (בשימוש בשפה של האיחוד האירופי כמו "מידתיות"). לא ברור כיצד זה יעבור את המבחן של ה-CJEU, שכן חוקי המעקב של ארה"ב כבר הוגדרו כלא פרופורציונלים על ידי CJEU. הסכמים קודמים נכשלו פעמיים בהקשר זה.
״כל עסקה חדשה לא תהיה הסכם דו-צדדי, אלא החלטה ביצועית של הנציבות האירופית, שתצטרך להיבדק על ידי המועצה האירופית להגנת מידע (EDPB) תחילה. ניתן להתחיל תהליך זה רק לאחר שיש טקסט משפטי. חברות לא יכולות להשתמש בעסקה עד שהיא תעבור רשמית, מה שייקח חודשים.״
לסיכום, ניכר כי ארה״ב רוצה לקדם הסכם מסגרת חדש על מנת לאפשר לחברות כמו מטה, גוגל וטוויטר לפעול באירופה. עם זאת, ללא שינוי מהותי בחקיקה אמריקאית, קיים ספק כיצד הצדדים יוכלו לגשר על הפערים.
