פרשנות | פוטין שחרר תקציבי ביטחון אירופאים - סיב״ט צריכה להתמקד באירופה
לאור הפלישה הרוסית לאוקראינה, מדינות אירופה בברית נאט״ו (וגם אלו שלא), צפויות להשקיע בשנים הקרובות הרבה כסף בבניין כוח. המשמעות היא - הזדמנות פז לתעשיות הביטחון הישראליות
עמי רוחקס דומבה
| 25/02/2022
https://www.nato.int/cps/en/natohq/news_192406.htm
המלחמה בין רוסיה לאוקראינה שנפתחה אתמול (ה) מגיעה לאחר שנים בהם ארה״ב מבקשת ממדינות נאט״ו להשקיע לפחות 2 אחוזי תל״ג בבניין כוח במטרה לבלום פלישה רוסית. דרישה שמולאה חלקית בלבד. ראוי לקרוא את דברי רמטכ״ל גרמניה מאתמול, אודות כוחו של הצבא הגרמני לאור התוקפנות הרוסית.
הקלות היחסית שבה כוחות רוסיה, שנכנסו לאוקראינה ממספר מוקדים, נצפתה על ידי כל אחד מקציני הצבא הבכירים באירופה ובנאט״ו. והחששות האלו, צפויות להיות מתורגמות להשקעה מאסיבית בתקציבי ביטחון שיופנו בחלקם הגדול לבניין כוח. קרי, הצטיידות במערכות אמל״ח.
כמה עולה לתפעל את נאט״ו? ובכן, לפי פרסום רשמי של הברית, עלות הניהול השנתית של הארגון מגיעה לכ-2.5 מיליארדי אירו. עם זאת, כל מדינה בברית, בעת הפעלת סעיף 5 (הגנה משותפת), צריכה להביא את החיילים והאמל״ח שלה. מכאן החשיבות שכל מדינה תשקיע בבניין כוח עצמאי. כך, בבוא היום, הסד״כ המצרפי יעמוד מול רוסיה. נאט״ו גם עוזרת למדינות הברית לסנכרן את רכש האמל״ח, בהיבטי מבצעיות (שיהיה מגוון מספיק לצרכים בשדה הקרב) והיבטי תחזוקה.
על פי פרסום של הברית, נכון לשנת 2021, מרבית מדינות הברית אינן מגיעות ל2 אחוזי תל״ג השקעה בבניין כוח. המשמעות היא שבניין הכוח המצרפי של הברית, אינו עומד בדרישות הברית להגנה בפני רוסיה. זו אחת הסיבות שמדינות אירופה נסמכות בעיקר על הצבא האמריקאי בעת צרה.
עבור התעשיות הישראליות, מדובר בהזדמנות פז. בסיוע נכון של סיב״ט במשרד הביטחון ומשרד החוץ, השנתיים הקרובות יכולות לייצר הכנסות לתעשייה הביטחונית הישראלית.
נכון, יאמר פלוני, שארה״ב לא תפספס הזדמנות כזו, כמו מלחמה באירופה, כדי למכור נשק לאירופאים. ונכון, לארה״ב, כגוף עיקרי בנאט״ו, יש השפעה גדולה על החלטות רכש ביטחוניות באירופה.
עם זאת, אם מדינות אירופה ישקיעו 2 אחוזי תל״ג, כל אחת, לפחות, מדובר על הרבה כסף. בתקציבים כאלו, ישארו מספיק שוליים גם לתעשיות הישראליות. חלקן כבר הקימו פעילות אירופאית בשנים האחרונות מתוך הבנה שהאיום הרוסי הוא מנוע מכירות.
כעת, המנוע הזה הפך לטורבו.
לאור הפלישה הרוסית לאוקראינה, מדינות אירופה בברית נאט״ו (וגם אלו שלא), צפויות להשקיע בשנים הקרובות הרבה כסף בבניין כוח. המשמעות היא - הזדמנות פז לתעשיות הביטחון הישראליות
https://www.nato.int/cps/en/natohq/news_192406.htm
המלחמה בין רוסיה לאוקראינה שנפתחה אתמול (ה) מגיעה לאחר שנים בהם ארה״ב מבקשת ממדינות נאט״ו להשקיע לפחות 2 אחוזי תל״ג בבניין כוח במטרה לבלום פלישה רוסית. דרישה שמולאה חלקית בלבד. ראוי לקרוא את דברי רמטכ״ל גרמניה מאתמול, אודות כוחו של הצבא הגרמני לאור התוקפנות הרוסית.
הקלות היחסית שבה כוחות רוסיה, שנכנסו לאוקראינה ממספר מוקדים, נצפתה על ידי כל אחד מקציני הצבא הבכירים באירופה ובנאט״ו. והחששות האלו, צפויות להיות מתורגמות להשקעה מאסיבית בתקציבי ביטחון שיופנו בחלקם הגדול לבניין כוח. קרי, הצטיידות במערכות אמל״ח.
כמה עולה לתפעל את נאט״ו? ובכן, לפי פרסום רשמי של הברית, עלות הניהול השנתית של הארגון מגיעה לכ-2.5 מיליארדי אירו. עם זאת, כל מדינה בברית, בעת הפעלת סעיף 5 (הגנה משותפת), צריכה להביא את החיילים והאמל״ח שלה. מכאן החשיבות שכל מדינה תשקיע בבניין כוח עצמאי. כך, בבוא היום, הסד״כ המצרפי יעמוד מול רוסיה. נאט״ו גם עוזרת למדינות הברית לסנכרן את רכש האמל״ח, בהיבטי מבצעיות (שיהיה מגוון מספיק לצרכים בשדה הקרב) והיבטי תחזוקה.
על פי פרסום של הברית, נכון לשנת 2021, מרבית מדינות הברית אינן מגיעות ל2 אחוזי תל״ג השקעה בבניין כוח. המשמעות היא שבניין הכוח המצרפי של הברית, אינו עומד בדרישות הברית להגנה בפני רוסיה. זו אחת הסיבות שמדינות אירופה נסמכות בעיקר על הצבא האמריקאי בעת צרה.
עבור התעשיות הישראליות, מדובר בהזדמנות פז. בסיוע נכון של סיב״ט במשרד הביטחון ומשרד החוץ, השנתיים הקרובות יכולות לייצר הכנסות לתעשייה הביטחונית הישראלית.
נכון, יאמר פלוני, שארה״ב לא תפספס הזדמנות כזו, כמו מלחמה באירופה, כדי למכור נשק לאירופאים. ונכון, לארה״ב, כגוף עיקרי בנאט״ו, יש השפעה גדולה על החלטות רכש ביטחוניות באירופה.
עם זאת, אם מדינות אירופה ישקיעו 2 אחוזי תל״ג, כל אחת, לפחות, מדובר על הרבה כסף. בתקציבים כאלו, ישארו מספיק שוליים גם לתעשיות הישראליות. חלקן כבר הקימו פעילות אירופאית בשנים האחרונות מתוך הבנה שהאיום הרוסי הוא מנוע מכירות.
כעת, המנוע הזה הפך לטורבו.
