הסדרי הביטחון לחשיפת מסמכי ארכיון המדינה אושרו על ידי בג"צ
בית המשפט העליון קיבל את עמדת המדינה וקבע כי הסתייעות ארכיון המדינה בצנזורה הצבאית במסגרת תהליך החשיפה היא הפעלה סבירה של סמכות
אפרים לפיד
| 15/02/2022
bigstock
בימים אלה (10.2.2022) התפרסם פסק דין חשוב של בית המשפט העליון (בג"צ 5783/20) המאשר את תהליכי חשיפת המידע בארכיון המדינה, ובכלל זה את מעורבות הצנזורה הצבאית בתהליך.
מידע היסטורי מארכיון המדינה נחשף באופן שוטף על ידי אנשי ארכיון המדינה מכוח סמכותם וחובתם לפי חוק הארכיונים. בעבר הונגשו מסמכים שנחשפו בארכיון המדינה לציבור באולם הקריאה של הארכיון, ואולם בשנים האחרונות כחלק מהמהלך אותו יזם גנז המדינה הקודם, ד"ר יעקב לזוביק, הוחלט להנגיש את החומרים הארכיונים לציבור הרחב במרשתת.
מידע ביטחוני רגיש
לאור החשש שייחשף באופן בלתי הפיך מידע ביטחוני רגיש, ולאחר תקלות שאירעו בתהליך החשיפה בשל חוסר מומחיות של החושפים בארכיון המדינה בנושאי ביטחון ומודיעין, שולבה הצנזורה הצבאית בתהליך החשיפה.
בשנת 2020 עתר לבג"צ מרכז טאוב ללימודי ישראל באוניברסיטת ניו-יורק, אשר נותן חסות למחקר אקדמי בנושא מפעל ההתנחלויות וההתיישבות מעבר לקו הירוק מאז 1967, כנגד מעורבות הצנזורה בתהליך.
לעמדת העותר קצב חשיפת המסמכים אינו עולה בקנה אחד עם החובה של הארכיון לחשוף מסמכים, ובין היתר התהליך מתעכב בשל מעורבות הצנזורה בתהליך החשיפה. העותר אף טען כי שילוב הצנזורה בתהליך נעשה תוך חריגה מסמכות. להשלמת התמונה יצוין, כי מי שיזם את העתירה הוא לא אחר מאשר ד"ר לזוביק, שכאמור, בתקופתו שולבה הצנזורה בתהליך.
החל מאוקטובר 2018 פנה העותר לארכיון המדינה במטרה לקבל לעיונו לצורך המחקר מספר עצום של כ-10,500 תיקים של חומרים ארכיוניים שונים שטרם נחשפו לציבור, מתוכם כ-540 תיקים הכוללים סטנוגרמות של ישיבות ממשלה וועדות שרים מהשנים 1990-1968.
מתוך אלה הסתיים תהליך הבדיקה בארכיון המדינה ביחס לכ-9,000 תיקים, אשר מתוכם נחשפו כ 8,400- תיקים עד למועד הדיון בעתירה. כ 700-מהתיקים שנבדקו דרשו בדיקת צנזורה כחלק מתהליך החשיפה.
חודשים ספורים לאחר הגשת העתירה גובש בדצמבר 2020 נוהל משותף לארכיון המדינה ולצנזורה הצבאית שהסדיר את אופן הסתייעות ארכיון המדינה בצנזורה בבדיקת חומרים ארכיוניים . הנוהל נועד להבטיח את אינטרס הציבור בחשיפת החומר הארכיוני מחד גיסא, ומאידך גיסא להבטיח כי חשיפת החומרים לא תוביל לפגיעה בביטחון המדינה.
תמצית פסק הדין
בית המשפט העליון קיבל את עמדת המדינה וקבע כי הסתייעות ארכיון המדינה בצנזורה הצבאית במסגרת תהליך החשיפה היא הפעלה סבירה של סמכות ואף מעבר לכך, וזאת לאור המומחיות, הניסיון המקצועי, הכלים והיכולות של הצנזורה, ונוכח פוטנציאל הנזק המשמעותי לביטחון המדינה כתוצאה מחשיפת מסמכים רשמיים של מדינת ישראל, המכילים חומר ביטחוני רגיש, במרשתת.
בית המשפט אף קבע כי המבחן המשפטי לבחינת פוטנציאל הנזק מחשיפת המידע הארכיוני הינו מבחן החשש ולא מבחן הוודאות הקרובה המוכר מפס"ד שניצר (בג"צ 680/88 מינואר 1989).
לסיכום, מדובר בפסק דין תקדימי שמעגן את סמכותה של הגנזת להתייעץ בצנזורה בתהליכי חשיפת מסמכים של ארכיון המדינה כדי להבטיח שלא יפורסם חומר ארכיוני העלול לפגוע בביטחון המדינה.
בית המשפט העליון קיבל את עמדת המדינה וקבע כי הסתייעות ארכיון המדינה בצנזורה הצבאית במסגרת תהליך החשיפה היא הפעלה סבירה של סמכות
bigstock
בימים אלה (10.2.2022) התפרסם פסק דין חשוב של בית המשפט העליון (בג"צ 5783/20) המאשר את תהליכי חשיפת המידע בארכיון המדינה, ובכלל זה את מעורבות הצנזורה הצבאית בתהליך.
מידע היסטורי מארכיון המדינה נחשף באופן שוטף על ידי אנשי ארכיון המדינה מכוח סמכותם וחובתם לפי חוק הארכיונים. בעבר הונגשו מסמכים שנחשפו בארכיון המדינה לציבור באולם הקריאה של הארכיון, ואולם בשנים האחרונות כחלק מהמהלך אותו יזם גנז המדינה הקודם, ד"ר יעקב לזוביק, הוחלט להנגיש את החומרים הארכיונים לציבור הרחב במרשתת.
מידע ביטחוני רגיש
לאור החשש שייחשף באופן בלתי הפיך מידע ביטחוני רגיש, ולאחר תקלות שאירעו בתהליך החשיפה בשל חוסר מומחיות של החושפים בארכיון המדינה בנושאי ביטחון ומודיעין, שולבה הצנזורה הצבאית בתהליך החשיפה.
בשנת 2020 עתר לבג"צ מרכז טאוב ללימודי ישראל באוניברסיטת ניו-יורק, אשר נותן חסות למחקר אקדמי בנושא מפעל ההתנחלויות וההתיישבות מעבר לקו הירוק מאז 1967, כנגד מעורבות הצנזורה בתהליך.
לעמדת העותר קצב חשיפת המסמכים אינו עולה בקנה אחד עם החובה של הארכיון לחשוף מסמכים, ובין היתר התהליך מתעכב בשל מעורבות הצנזורה בתהליך החשיפה. העותר אף טען כי שילוב הצנזורה בתהליך נעשה תוך חריגה מסמכות. להשלמת התמונה יצוין, כי מי שיזם את העתירה הוא לא אחר מאשר ד"ר לזוביק, שכאמור, בתקופתו שולבה הצנזורה בתהליך.
החל מאוקטובר 2018 פנה העותר לארכיון המדינה במטרה לקבל לעיונו לצורך המחקר מספר עצום של כ-10,500 תיקים של חומרים ארכיוניים שונים שטרם נחשפו לציבור, מתוכם כ-540 תיקים הכוללים סטנוגרמות של ישיבות ממשלה וועדות שרים מהשנים 1990-1968.
מתוך אלה הסתיים תהליך הבדיקה בארכיון המדינה ביחס לכ-9,000 תיקים, אשר מתוכם נחשפו כ 8,400- תיקים עד למועד הדיון בעתירה. כ 700-מהתיקים שנבדקו דרשו בדיקת צנזורה כחלק מתהליך החשיפה.
חודשים ספורים לאחר הגשת העתירה גובש בדצמבר 2020 נוהל משותף לארכיון המדינה ולצנזורה הצבאית שהסדיר את אופן הסתייעות ארכיון המדינה בצנזורה בבדיקת חומרים ארכיוניים . הנוהל נועד להבטיח את אינטרס הציבור בחשיפת החומר הארכיוני מחד גיסא, ומאידך גיסא להבטיח כי חשיפת החומרים לא תוביל לפגיעה בביטחון המדינה.
תמצית פסק הדין
בית המשפט העליון קיבל את עמדת המדינה וקבע כי הסתייעות ארכיון המדינה בצנזורה הצבאית במסגרת תהליך החשיפה היא הפעלה סבירה של סמכות ואף מעבר לכך, וזאת לאור המומחיות, הניסיון המקצועי, הכלים והיכולות של הצנזורה, ונוכח פוטנציאל הנזק המשמעותי לביטחון המדינה כתוצאה מחשיפת מסמכים רשמיים של מדינת ישראל, המכילים חומר ביטחוני רגיש, במרשתת.
בית המשפט אף קבע כי המבחן המשפטי לבחינת פוטנציאל הנזק מחשיפת המידע הארכיוני הינו מבחן החשש ולא מבחן הוודאות הקרובה המוכר מפס"ד שניצר (בג"צ 680/88 מינואר 1989).
לסיכום, מדובר בפסק דין תקדימי שמעגן את סמכותה של הגנזת להתייעץ בצנזורה בתהליכי חשיפת מסמכים של ארכיון המדינה כדי להבטיח שלא יפורסם חומר ארכיוני העלול לפגוע בביטחון המדינה.
