מח״ט חטיבה 14: ״הייתה הענות של 90 אחוזים בתרגיל גיוס הפתע״
עוצבת סיני הכוללת חמש חטיבות, ביצעה תרגיל גיוס לאנשי מילואים. מח״ט חטיבה 14, אל״ם אור וולוז׳ינסקי, מספר בראיון לישראל דיפנס על הלך הרוח בתרגיל וחושף חלק מהלקחים שצריך לשפר לעתיד. ״גיוס מילואים הוא נושא מורכב ובתרגיל הזה בחנו את זה. ביום אחד הגיעו האנשים, הצטיידו והיו מוכנים לתזוזה״, מסביר וולוז׳ינסקי
עמי רוחקס דומבה
| 27/12/2021
אילוסטרציה. צילום: דובר צה״ל
מח״ט חטיבה 14, אל״ם אור וולוז׳ינסקי, מספר על תרגיל הגיוס שנערך בשבוע שעבר באוגדת סיני. באוגדה חמש חטיבות וכולן הוקפצו בתרגיל. בחטיבה של וולוז׳ינסקי הגיעו פיזית אלפי אנשי מילואים, עלו על ציוד ודימו מוכנות לצאת למלחמה. ״האוגדה קרובה לעזה וזה יתרון גדול. המיקום ויכולת התזוזה. בתרגיל שעשינו בשבוע שעבר, בחנו יכולת גיוס של אלפי אנשי מילואים לבדוק יכולות בפועל״, מסביר וולוז׳ינסקי בראיון לישראל דיפנס.
עוצבת סיני (אוג׳ 252) לקחו חלק בתרגיל מעבר משגרה לחירום, תרגיל אשר בחן את מוכנות האוגדה להתגייסות חירום: הפעלת חייגן והקפצת אנשי מילואים, ארגון והכנת אמצעי הלחימה וניהול לחימה. התרגיל נערך לראשונה מזה כחמש שנים בסדר גודל כזה, ובסיכומו ניתן לומר שהמחויבות של אנשי המילואים של האוגדה גבוהה והכוחות מוכנים ליום פקודה. מח״ט 14, אל״ם אור וולוז׳ינסקי בנושא תראו״ג 252.
וולוז׳ינסקי, בן 39, מפקד על חטיבת המחץ כשלושה חודשים. החטיבה היא חלק מאוגדה ותיקה הזכורה ממלחמת יום הכיפורים המתפקדת כאוגדת מילואים בזירה הדרומית. מאז הסכם השלום עם מצרים בעיקר מול עזה.
״החטיבה נדרשת להתכונן לעימות בגזרה הדרומית. הכוחות כוללים חי״ר, רק״מ וארטילריה. למעט שומר החומות, בעופרת יצוקה וצוק איתן חלק מכוחות האוגדה הוקפצו לגזרת עזה. בצוק איתן, חטיבת שיריון מהאוגדה נכנסה לפעילות מבצעית״, אומר וולוז׳ינסקי.
״גיוס מילואים הוא נושא מורכב ובתרגיל הזה בחנו את זה. ביום אחד הגיעו האנשים, הצטיידו והיו מוכנים לתזוזה. התרשמתי מההתייצבות. בחטיבה שלי התייצבו 95 אחוזים מרשת הריקמה (קריאה מהירה) הכוללת עשרות אנשים ומעל 90 אחוזים התייצבות באופן כללי בחטיבה.״ התרגיל מגיע אחרי השנה האחרונה שבה היו אימונים רבים, כאשר עד אמצע 22, הצפי הוא לאמן את כל החטיבות באוגדה מרמת החייל עד רמת המג״ד.
מה לגבי מוכנות הימ״חים?
וולוז׳ינסקי מסביר כי הימ״חים מאורגנים ומצויידים בצורה מצוינת, לאחר שבשנים האחרונות צה״ל השקיע הרבה בנושא זה. ״יש פערים בתיעדופי מלאי מול יחידות סדירות, אך זה לא קשור למוכנות מחסני החירום. אין חייל אחד שהתלונן על הציוד שלו״, מסביר וולוז׳ינסקי.
״יום לפני ההקפצה יש חייגן וחיילי המילואים מקבלים קריאה בטלפון. הם מדווחים חזרה ערב לפני וצריכים להתייצב בין 8-10 בבוקר. הנסיעה דרומה יותר פשוטה לצאלים (יש פחות פקקים). סה״כ התרגיל התנהל בצורה טובה עם פקקים שנוצרו בכניסה לצאלים. אבל זה טבעי.״
וולוז׳ינסקי, כאמור, מפקד על החטיבה רק שלושה חודשים. בשנתיים לפניו לא עשו תרגיל גיוס מילואים. מדובר בתרגיל יחסית יקר שדורש משאבים ולכן אי אפשר לבצע אותו כל שנה. ״לאורך השנה אנו מתקפים את רשימות המילואים. בודקים שכולם בארץ, שהם גרים במרחק סביר מצאלים (אין היגיון לשלב תושב ראש פינה בחטיבה שפועלת מצאלים) וכו׳. כל ארבעה חודשים עושים תיקוף כזה״, אומר וולוז׳ינסקי. ״התיקוף נעשה עם טבלאות אקסל ותהליך הגיוס פשוט מאד - לוחצים על כפתור והודעה יוצאת דרך החייגן לכל אנשי המילואים. ״
מה המשוב מצד החיילים שהוקפצו?
וולוז׳ינסקי מסביר כי המטה הסדיר עבד כחודש לפני התרגיל בהכנות כדי שהתרגיל יצליח. בסיכום סוף התרגיל, אנשי המילואים טענו שהרבה זמן לא חוו כזו הפעלה ובחינה של תהליך הגיוס.
״התרגיל עולה בהרבה משאבים ורצינו למצות אותו כמה שיותר עם פעילות מכינה מצידנו. יש לזכור כי במציאות, סבירות גבוהה שנהיה במצב הידרדרות עד למלחמה. תרחיש שבו יום אחד בהפתעה נפתחת מלחמה, בלי מודיעין מקדים, קיים, אבל בהסתברות מאד נמוכה״, אומר וולוז׳ינסקי.
״הלקחים שאפשר לדבר עליהם שעלו מהתרגיל נוגעים לתחום השליטה בכוח אדם והתגוננות בשטחי כינוס. מיגוניות, ערכות התראה, הפעלה תחת אש, פינוי רפואי. בלי לגייס הרבה אנשים ולדמות מציאות, אי אפשר ללמוד את זה. בתחושות שלי אחרי התרגיל, אנשי המילואים מחוייבים והאמל״ח מספק למשימות שלנו.״
עוצבת סיני הכוללת חמש חטיבות, ביצעה תרגיל גיוס לאנשי מילואים. מח״ט חטיבה 14, אל״ם אור וולוז׳ינסקי, מספר בראיון לישראל דיפנס על הלך הרוח בתרגיל וחושף חלק מהלקחים שצריך לשפר לעתיד. ״גיוס מילואים הוא נושא מורכב ובתרגיל הזה בחנו את זה. ביום אחד הגיעו האנשים, הצטיידו והיו מוכנים לתזוזה״, מסביר וולוז׳ינסקי
אילוסטרציה. צילום: דובר צה״ל
מח״ט חטיבה 14, אל״ם אור וולוז׳ינסקי, מספר על תרגיל הגיוס שנערך בשבוע שעבר באוגדת סיני. באוגדה חמש חטיבות וכולן הוקפצו בתרגיל. בחטיבה של וולוז׳ינסקי הגיעו פיזית אלפי אנשי מילואים, עלו על ציוד ודימו מוכנות לצאת למלחמה. ״האוגדה קרובה לעזה וזה יתרון גדול. המיקום ויכולת התזוזה. בתרגיל שעשינו בשבוע שעבר, בחנו יכולת גיוס של אלפי אנשי מילואים לבדוק יכולות בפועל״, מסביר וולוז׳ינסקי בראיון לישראל דיפנס.
עוצבת סיני (אוג׳ 252) לקחו חלק בתרגיל מעבר משגרה לחירום, תרגיל אשר בחן את מוכנות האוגדה להתגייסות חירום: הפעלת חייגן והקפצת אנשי מילואים, ארגון והכנת אמצעי הלחימה וניהול לחימה. התרגיל נערך לראשונה מזה כחמש שנים בסדר גודל כזה, ובסיכומו ניתן לומר שהמחויבות של אנשי המילואים של האוגדה גבוהה והכוחות מוכנים ליום פקודה. מח״ט 14, אל״ם אור וולוז׳ינסקי בנושא תראו״ג 252.
וולוז׳ינסקי, בן 39, מפקד על חטיבת המחץ כשלושה חודשים. החטיבה היא חלק מאוגדה ותיקה הזכורה ממלחמת יום הכיפורים המתפקדת כאוגדת מילואים בזירה הדרומית. מאז הסכם השלום עם מצרים בעיקר מול עזה.
״החטיבה נדרשת להתכונן לעימות בגזרה הדרומית. הכוחות כוללים חי״ר, רק״מ וארטילריה. למעט שומר החומות, בעופרת יצוקה וצוק איתן חלק מכוחות האוגדה הוקפצו לגזרת עזה. בצוק איתן, חטיבת שיריון מהאוגדה נכנסה לפעילות מבצעית״, אומר וולוז׳ינסקי.
״גיוס מילואים הוא נושא מורכב ובתרגיל הזה בחנו את זה. ביום אחד הגיעו האנשים, הצטיידו והיו מוכנים לתזוזה. התרשמתי מההתייצבות. בחטיבה שלי התייצבו 95 אחוזים מרשת הריקמה (קריאה מהירה) הכוללת עשרות אנשים ומעל 90 אחוזים התייצבות באופן כללי בחטיבה.״ התרגיל מגיע אחרי השנה האחרונה שבה היו אימונים רבים, כאשר עד אמצע 22, הצפי הוא לאמן את כל החטיבות באוגדה מרמת החייל עד רמת המג״ד.
מה לגבי מוכנות הימ״חים?
וולוז׳ינסקי מסביר כי הימ״חים מאורגנים ומצויידים בצורה מצוינת, לאחר שבשנים האחרונות צה״ל השקיע הרבה בנושא זה. ״יש פערים בתיעדופי מלאי מול יחידות סדירות, אך זה לא קשור למוכנות מחסני החירום. אין חייל אחד שהתלונן על הציוד שלו״, מסביר וולוז׳ינסקי.
״יום לפני ההקפצה יש חייגן וחיילי המילואים מקבלים קריאה בטלפון. הם מדווחים חזרה ערב לפני וצריכים להתייצב בין 8-10 בבוקר. הנסיעה דרומה יותר פשוטה לצאלים (יש פחות פקקים). סה״כ התרגיל התנהל בצורה טובה עם פקקים שנוצרו בכניסה לצאלים. אבל זה טבעי.״
וולוז׳ינסקי, כאמור, מפקד על החטיבה רק שלושה חודשים. בשנתיים לפניו לא עשו תרגיל גיוס מילואים. מדובר בתרגיל יחסית יקר שדורש משאבים ולכן אי אפשר לבצע אותו כל שנה. ״לאורך השנה אנו מתקפים את רשימות המילואים. בודקים שכולם בארץ, שהם גרים במרחק סביר מצאלים (אין היגיון לשלב תושב ראש פינה בחטיבה שפועלת מצאלים) וכו׳. כל ארבעה חודשים עושים תיקוף כזה״, אומר וולוז׳ינסקי. ״התיקוף נעשה עם טבלאות אקסל ותהליך הגיוס פשוט מאד - לוחצים על כפתור והודעה יוצאת דרך החייגן לכל אנשי המילואים. ״
מה המשוב מצד החיילים שהוקפצו?
וולוז׳ינסקי מסביר כי המטה הסדיר עבד כחודש לפני התרגיל בהכנות כדי שהתרגיל יצליח. בסיכום סוף התרגיל, אנשי המילואים טענו שהרבה זמן לא חוו כזו הפעלה ובחינה של תהליך הגיוס.
״התרגיל עולה בהרבה משאבים ורצינו למצות אותו כמה שיותר עם פעילות מכינה מצידנו. יש לזכור כי במציאות, סבירות גבוהה שנהיה במצב הידרדרות עד למלחמה. תרחיש שבו יום אחד בהפתעה נפתחת מלחמה, בלי מודיעין מקדים, קיים, אבל בהסתברות מאד נמוכה״, אומר וולוז׳ינסקי.
״הלקחים שאפשר לדבר עליהם שעלו מהתרגיל נוגעים לתחום השליטה בכוח אדם והתגוננות בשטחי כינוס. מיגוניות, ערכות התראה, הפעלה תחת אש, פינוי רפואי. בלי לגייס הרבה אנשים ולדמות מציאות, אי אפשר ללמוד את זה. בתחושות שלי אחרי התרגיל, אנשי המילואים מחוייבים והאמל״ח מספק למשימות שלנו.״
