משרד התקשורת: ״לא צופים עלייה במחירי הסלולר״ 

במסיבת עיתונאים שהתרחשה ביום חמישי האחרון, הציג משרד התקשורת את האתגרים שלו לשנת 2022. בנושא מחירי הסלולר טוענים במשרד שלא צופים עליה בעקבות פריסת דור-5. ואם תהיה, לא צריך להתרגש מזה. המחירים בישראל זולים משמעותית ממדינות ה-OECD

משרד התקשורת: ״לא צופים עלייה במחירי הסלולר״ 

צילום: עמי רוחקס דומבה

במסיבת עיתונאים שהתרחשה ביום חמישי האחרון, הציג משרד התקשורת את האתגרים שלו לשנת 2022. בין היתר, מדובר בתחומים כמו אסדרת הפיקוח על שידורים (ביטול הרשות השניה לטובת גוף פיקוח אחוד על שידורים), הפרטת הדואר, אסדרת המרחב הכפרי (בעיקר מול חברות במגזר הערבי שפעלו ללא רישיון), אסדרת התחרות במגזר החרדי והמשך פריסת סיבים ותשתיות דור-5. 

מפחדים מקרינה 

לפי שר התקשורת, ישנן רשויות בהן התושבים מפחדים מקרינה. זאת על אף שמחקרים שבוצעו בישראל מראים כי סף רמת הקרינה המותרת מאנטנות סלולריות בישראל נמוך בהשוואה לאירופה וארה״ב. 

״אין ראש רשות שאומר לי שהוא מתנגד באופן רשמי להצבת אנטנות סלולריות. כן יש לפחות שני ראשי ערים במגזר החרדי שאמרו שעדיף שנתקין אנטנות בעיר הסמוכה״, מסביר שר התקשורת, יועז הנדל. ״צריך לזכור שככל שיש פחות אנטנות - יש יותר קרינה. אני הולך לפרסם לציבור אילו ראשי ערים התנגדו להצבת אנטנות (לא נתנו אישורים דרושים) כדי שהתושבים ידעו שראש הרשות מסכן אותם.״ 

האם חברות הסלולר צריכות אישור מראש הרשות? ובכן, לא תמיד. בחוק ההסדרים האחרון שעבר בכנסת, הוכנסו דרישות משרד התקשורת לאפשר לפרוס אנטנות קטנות וכאלו גדולות על מבני ציבור, גם ללא אישור ראש הרשות. עם זאת, התנגדות של תושבים ושל ראש הרשות יכולה להקשות בפועל על פריסת אנטנות סלולריות. ״אני הולך לעמוד מול כל ראש רשות שיתנגד״, מוסיף השר. 

המשרד מתכוון לפקח על קצב הפריסה של אנטנות סלולריות בשנת 2022 בכמה מישורים. המטרה היא להגיע ל-95 אחוזי פריסה בישראל עד פברואר 2023. (לרשימת האנטנות הסלולריות הפעילות בישראל לחצו כאן.) 

במשרד מתכוונים להטיל סנקציות כספיות על חברות שלא יעמדו ביעדי הפריסה. בנוסף, בקרוב הולכים להשיק במשרד כלים למדידת איכות קליטה בפועל בכל אזורי הארץ. את הנתונים מתכוונים לשקף לציבור כך שהצרכנים ״יצביעו ברגליים״ ויעברו לחברות עם איכות קליטה טובה. 

המשרד גם אפשר לחברות הסלולר לעשות שיתוף אקטיבי של תשתיות בכ-120 אתרים ברחבי הארץ. לפי המשרד, החברות טרם השתמשו באפשרות זו במהלך 2021. עם זאת, לפי מקורות ישראל דיפנס, חברת PHI, המשותפת לפרטנר והוט, כן עושה שיתוף אקטיבי בפועל. לאחרונה הגישו ספקי הסלולר גם בקשה למשרד (נידונה בימים אלו) לשיתוף פאסיבי. לפי המשרד, העדר שיתוף אקטיבי נובע מהתחרות בין החברות. 

צעדים נוספים שעושה המשרד כדי לפנות תדרים וכן ללחוץ על הספקים לפרוס רשתות דור 4 ו-5, הוא סגירת רשתות דור-2 ודור-3 עד סוף 2025. בנוסף, על מנת להעמיק את השימוש בתדרי דור-5, המשרד מתכוון לפרסם במהלך השנה הקרובה מכרז נוסף לתדרי דור-5 בתדרי 26 GHz. 

מהו שיתוף אקטיבי? ובכן, מדובר בבעלות משותפת על הציוד האלקטרוני ואנטנות, וכן גוף רכש, הנדסה ותחזוקה משותף, תוכנה והגדרות משותפות וכו׳. בעולם נהוגים שני מודלים למימוש שיתוף כזה. אחד תחת השם Multi-Operator Core Networks או בקיצור MOCN ופירושו ספקטרום משותף.

במקרה הישראלי של PHI, בשימוש בMOCN, לקוחות פרטנר וגם לקוחות הוט מובייל נהנים מסכום הספקטרום של פרטנר והוט יחד. מודל שני תחת השם Multi Operator RAN או בקיצור MORAN. מודל זה אינו מאושר בישראל ופחות נפוץ בעולם באופן כללי. (להעשרה)

מהו שיתוף פאסיבי? מדובר בשיתוף תורן, חדר תקשורת, מערכות חשמל ומיזוג אוויר. כל הציוד האלקטרוני והאנטנות נפרדים. חברת "מגדלי תקשורת" בה מושקעת קרן ההשקעות אלומה מספקת שירותים כאלו בישראל לחברות סלולר. 

״לא צופים עלייה במחירי הסלולר״ 

למרות הרצון של המשרד לפרוס מהר דור-5, המציאות הכלכלית מראה שאין עדיין אין מודל כלכלי לפריסת דור-5 פרט להכנסות ממכירת מנויים. ״החברות עדיין לא מצאו דרך לעשות כסף מדור-5״, אומר הנדל. ״לחברה אמריקאית שיכולה לעשות פרויקט מכירת רשת פרטית ל-70 אצטדיונים, זה יותר פשוט. בישראל המצב שונה ומורכב. אנחנו בשיח עם האמריקאים ועם חברות הסלולר בארץ להבין איך אפשר לקדם מודלים כאלו.״ 

אתם צופים עלייה במחירי הסלולר למימון ההשקעה של החברות? ״אנחנו לא צופים עליה בדמי מנוי. אני כן צופה מודלים ושירותים חדשים ללקוח פרטי״, אומר השר. ״אני מאמין בתחרות חופשית. יש עדיין חברות סלולר זולות בישראל גם לאחר כניסת הדור החמישי. שנה וחצי אני שומע על עליית מחירים. מניתוח שלי, המחירים לא עולים בגלל תחרות.״ 

מנכ״לית המשרד, לירן אבישר בן-חורין, הוסיפה כי מחירי התקשורת בישראל זולים בכ-30 אחוזים בהשוואה למדינות ב-OECD. ״לכן אנחנו לא לחוצים מעליית מחירים בישראל.״ 

השר המשיך. ״כפוליטיקאי, אני מעדיף שהמחירים לא יעלו. אבל אם הם יעלו, נשרוד את זה. בסוף צריך איזון בין השקעה בתשתיות למחירים לצרכן. בפועל, יש הרבה אזורים בלי תשתיות (בגלל המחירים הזולים). זו מציאות לא טובה.״  

רגולציה על האינטרנט 

במהלך מסיבת העיתונאים שר התקשורת העלה שתי הצעות חוק שנועדו לאסדיר את הפעילות של רשתות חברתיות בישראל. חוק הבוטים ומענה ללקוחות מצד הרשתות החברתיות. חוק הבוטים, על פי השר, מבוסס על תשתית חוקית של חוק הספאם. ״אזרח ישראלי שחוסמים אותו ברשת החברתית, יהיה לו למי להתקשר״, אומר השר. 

חוק הבוטים נועד למנוע שימוש בחשבונות פיקטיביים ברשתות כמו טוויטר או פייסבוק. לצורך החקיקה, המבוססת כאמור על חוק הספאם, הקימו במשרד המשפטים ועדה מסנכרנת להתמודדות עם הרשתות החברתיות. בסופו של יום, מדובר גם בשאלת תשלום המיסים של חברות אלו, שאלות משפטיות ורגולטוריות. כלומר, נושא שחוצה משרדי ממשלה. 

בהיבט משרד התקשורת, השאלה היא האם פייסבוק וגוגל לדוגמא יוגדרו ככלי תקשורת ויהיו מפוקחות כמו כלי תקשורת אחרים במדינה. ״באירופה מתחילה חקיקה בנושא עוד כחודש ובארה״ב יש דיונים בנושא. בינתיים אין החלטה במדינות אחרות שאפשר ללכת לפיה״, מסביר השר. 

״הכיוון הכללי בכל העולם כמעט הוא הטלת אחריות על הרשתות החברתיות. אם על הודעת SMS אני עושה רגולציה, למה לא על הודעת ווטסאפ? אנחנו נכנסים לזה גם בנושא השידורים. מדוע כרגולטור אני עושה רגולציה על יס ולא על יס פלוס? אין שום היגיון. זה לעשות רגולציה על אורווה שאין בה סוסים. כולם מבינים שהכל עובר לאינטרנט.״

ומה עם החשש מפגיעה בחופש הביטוי? ״כל רגולציה פוגעת במשהו. יש רגולציה בשמיים, בים ובכביש ועוד. האינטרנט אינו חריג. יש גם חלופה לא לעשות רגולציה בכלל בתחום התקשורת והשידורים. טענת שוק חופשי טהור. אני לא מאמין בה. צריך לשמור על כללים בסיסיים ואם אני עושה את זה, עושים על כולם. המצב כיום הוא ששידור באינטרנט ורשתות חברתיות - אין עליהם רגולציה.״  

באותו הקשר, נשאל השר מה הוא מתכוון לעשות עם הודעות ספאם ב-SMS. ובכן, לפי הגורמים המקצועיים במשרד, התקיים שולחן עגול עם חברות התקשורת, משטרה, שב״כ, מערך הסייבר ואגרגטורים. ״מכינים תכנית פעולה שתוצג לשר במהלך 2022״, אומרים בדרג המקצועי. 

מכירת חלל להונגרים 

השר נשאל גם על מכירת גרעין השליטה בחלל תקשורת להונגרים. ״זה מורכב״, ענה הנדל. ״אמנם אני צריך לקבל את ההחלטה, אך שותפים לה הרבה גורמים בממשלה. אין כרגע תשובה. הערכה סבירה לקבל תשובה במהלך רבעון ראשון 2022.״ אזכיר כי בפעמיים הקודמות, עם חברות ספרדיות וסיניות, משרד הביטחון לחץ על הבלם וסיכל את המכירה. לפי הערכות, גם הפעם משרד הביטחון צפוי לסכל את העסקה. 

המרחב החרדי

״יש כמה נושאים במגזר החרדי - ניוד מספרים, חסימות ושיווק וייבוא של טלפונים כשרים״, אומר הנדל. ״כל המאבקים הם סביב הרצון גורמים מסוימים למנוע תחרות. זו פגיעה בשוק תחרותי. אני לא מוכן לאוטונומיות בישראל. לא במגזר הערבי ולא החרדי.

״פוליטית זה רע לטפל בזה. זה שורף אותך כפוליטיקאי בהסכמים קואליציונים עתידיים. לכן אף אחד לא רצה לטפל בזה. שיהיה ברור - אני לא הולך לבטל את הטלפונים הכשרים, אלא לעודד תחרות. בעתיד יהיו ככל הנראה כמה כשרויות בטלפונים הסלולרים. שכל אחד יבחר מה שטוב לו.״

ומה עם המגזר הערבי? ״אני לא מוכן לאינטרנט פיראטי במגזר הערבי. בצפון הארץ הצלחנו להביא 15 מתוך 16 חברות להתחיל הליך רישוי שמתקיים בימים אלו. נגד אחת יש תהליכים משפטיים. אני נותן לחברות הזדמנות להסדיר את הרישיון או להפגש איתנו בבית משפט.״ 

כאמור קודם לכן, השר הנדל הצביע גם על התנגדות במספר ערים חרדיות שמנעה התקנת אנטנות סלולאריות. ״בבית״ר עילית למשל, יש עיתונאים שגרים שם ומתלוננים שאין קליטה. זה בגלל שאין מספיק אנטנות. ולא בגללנו. התושבים והנהלת הרשות המקומית לא רצו. ברשות חרדית אחרת מדדנו קרינה וראינו שיש בה יותר קרינה מתל אביב. מדוע? כי הם מתנגדים לפריסת אנטנות. פחות אנטנות - יותר קרינה.״ (לשאילתא שהוגשה בכנסת סביב הנושא לחצו כאן).