דעה | הים האדום - מוקד חיכוך בין איראן לישראל
איראן רואה בזירה זו חשיבות לביטחון ישראל ומדינות האזור ויכולה לייעל את מערך האיסוף והתקיפה באזור זה. מנגד, ישראל יכולה לרתום שיתופי פעולה עם מדינות המפרץ, אפריקה וארה״ב באזור על מנת לסכל כוונות איראניות
עומר דוסטרי
| 23/12/2021
צילום: דובר צה״ל
בחודש נובמבר האחרון התרחש תרגיל צבאי משותף של זרוע הים הישראלי עם הצי החמישי האמריקאי, איחוד האמירויות ובחריין בזירת ים סוף. התרגיל הדגיש את התחרות האסטרטגית המתנהלת בין ישראל לאיראן.
לפי צה"ל, התרגיל היווה התחלה של שיתוף פעולה נגד התבוססות איראנית במרחב הימי. בשנתיים האחרונות ים סוף מתווסף למאבק בין ישראל לאיראן בזירת לבנון, סוריה, עיראק ואיראן. למציאות זו משמעויות והשלכות ביטחוניות חשובות על ישראל וחשוב לנסח אסטרטגיה לצמצום ההשפעה האיראנית במרחב זה.
האסטרטגיה של איראן באזור ים סוף
איראן רואה בזירה זו חשובה לביטחון ישראל ומדינות הערב באזור. ראשית, הזירה בעלת חשיבות גיאו-אסטרטגית כיוון שמהווה מפגש בין שלוש יבשות. שנית, אזור זה הינו בעל חשיבות כלכלית כיוון שדרך מיצרי באב אל-מנדב עובר נפח של תעבורת נפט העולמית.
בנוסף, מסחר עולמי רב עובר דרך ים סוף. שלישית, איראן מעניינת להקרין עוצמה צבאית-מדינית באזורים שונים על-מנת להשוות לעצה מעמד של מעצמה אזורית.התבטאויות גורמים באיראן מעידות על חשיבות אזור זה עבורם בשנים האחרונות.
איראן פועלת במשך שנים לחזק את נוכחותה ומעורבותה באזור זה. מירב המאמצים הם בנתיבי הגישה של ים סוף, ועל כן הגבירה בשנים האחרונות את השפעותיה באזור. איראן מציבה כוחות ימיים באופן קבוע באזור זה, בעיקר למבצעים שוטפים וליווי כלי שיט איראניים.
בשנים האחרונות איראן נוכחת מאוד בים סוף ומבצעת מבצעים רבים.איראן מנצלת את המיקום האסטרטגי של תימן על-מנת לשלוט בנמל חודיידה ובשדה התעופה הבינלאומי בצנעא. דרכם מבצעים התקפות כלי טיס ושיט בלתי מאוישים נגד יעידם באזור ים סוף ובסעודיה.
בנוסף, איראן פועלת בריגול ומעקב בים סוף באמצעות ספינות ריגול "סאביז" ששטה באופן קבוע בזירה עד לפני כחצי שנה כשהותקפה. גורמים אמריקאים טוענים כי ישראל היא זו שביצעה את התקיפה כתגובה על התקיפות האיראניות על כלי שיט ישראלים.
מאז כבר הספיקה איראן להציב ספינת ריגול חדשה, "בשהאד". חשוב להדגיש כי מלבד פעילות מסוימת בסודן, לא היו לאיראן הצלחות מבצעיות משמעותיות עד כה בזירה זו.
הסכנות בהתגברות ההשפעה האיראנית במרחב ים סוף
על ידי התקרבות גאוגרפית-ימית של איראן לישראל, טהראן יכולה לייעל ולשפר את אפשרויות התקיפה והריגול שלה באזור.
נוכחות מוגברת, ואף קבועה, של איראן בזירה תגדיל את ההרתעה כלפי ישראל ועלולה להשפיע על קבלת ההחלטות העתידיות אודות תקיפות ישראליות נגד יעדים איראניים. במקרה של הסלמה עם איראן, תיאלץ ישראל להתחשב גם בנוכחות האיראנית המאיימת בים סוף.
נוכחות מוגברת וקבועה של איראן בזירה עשויה להקל על תמיכה וגיבוי לפעולות טרור ימי על ידי שליחיה באזור.
איומים אלה עלולים להתגבר ככל שהטכנולוגיות של אוטומציה ובינה מלאכותית תבשלנה ותהיינה זמינות וזולות יותר, כך שארגוני הטרור יכולים להשיגן בקלות רבה יותר, ולהפעילן למטרות טרור ימי.
השפעה איראנית מוגברת בזירה יכולה להוביל לפגיעה בחופש השיט של ישראל ובעלות בריתה במרחב על-ידי שיבוש והפרעה למעבר סחורות, ואף כלי שיט צבאיים.
במקרה של הסלמה בין ישראל ו/או בעלות בריתה איראן עלולה לשבש במידה רבה אספקת סחורות ואנרגיה לישראל ולאירופה. הנתיב הימי החלופי להעברת סחורות באזור מקיף את יבשת אפריקה ובכך מאריך ומייקר מאוד את ההפלגה.
התגובה הישראלית הנדרשת
מדינת ישראל חייבת להתייחס לאיומים האפשריים הללו ולנקוט צעדים למניעת השפעה איראנית במרחב ים סוף. על ישראל להמשיך ולטפח את הקשרים עם מדינות המפרץ במסגרת הסכמי אברהם ועם מדינות קרן אפריקה בתמיכת ארצות הברית על מנת למנוע זליגתן אל האיראנים. רצוי ששיתוף הפעולה יכלול תרגילים צבאיים ימיים, סיורים והפלגות משותפים ועוד.
יש לשקול קיום פסגה מדינית שתעסוק בליבון ובתיאום עמדות ותכלול אסטרטגיית הגנה במרחב ים סוף בחסות אמריקאית. לצד הפעילות הישראלית העצמאית בכל הקשור לשמירה על הביטחונה הימי והכללי, ישראל צריכה לעודד הקמת מנגנון אכיפה בין-לאומי בעל סמכויות שיטור ימי, למקרה שבו תבחר טהראן לשבש את אספקת הסחורות והאנרגיה לישראל ולאירופה.
כמו כן, ישראל צריכה לפעול במסגרת המב"מ למניעה ולסיכול של פעולות טרור בהובלה איראנית. וצריכה להמשיך לשבש משימות ריגול ולמנוע תעבורת נפט לגורמי טרור.
לאיראן אינטרסים אסטרטגיים במרחב ים סוף. ההשפעה של איראן במרחב ים סוף מהווה סכנה עבור מדינת ישראל ובעלות בריתה, ועבור חופש השיט באזור.
על ישראל לפעול לצד בעלות בריתה – בהובלת ארצות הברית – נגד ניסיונותיה של איראן להקים מאחז צבאי-ימי בזירה. פעולות אלה צריכות לכלול מרכיבים ממגוון תחומים שיובילו את איראן להבנה כי העלות של נוכחותה גבוהה מהתועלת.
איראן רואה בזירה זו חשיבות לביטחון ישראל ומדינות האזור ויכולה לייעל את מערך האיסוף והתקיפה באזור זה. מנגד, ישראל יכולה לרתום שיתופי פעולה עם מדינות המפרץ, אפריקה וארה״ב באזור על מנת לסכל כוונות איראניות
צילום: דובר צה״ל
בחודש נובמבר האחרון התרחש תרגיל צבאי משותף של זרוע הים הישראלי עם הצי החמישי האמריקאי, איחוד האמירויות ובחריין בזירת ים סוף. התרגיל הדגיש את התחרות האסטרטגית המתנהלת בין ישראל לאיראן.
לפי צה"ל, התרגיל היווה התחלה של שיתוף פעולה נגד התבוססות איראנית במרחב הימי. בשנתיים האחרונות ים סוף מתווסף למאבק בין ישראל לאיראן בזירת לבנון, סוריה, עיראק ואיראן. למציאות זו משמעויות והשלכות ביטחוניות חשובות על ישראל וחשוב לנסח אסטרטגיה לצמצום ההשפעה האיראנית במרחב זה.
האסטרטגיה של איראן באזור ים סוף
איראן רואה בזירה זו חשובה לביטחון ישראל ומדינות הערב באזור. ראשית, הזירה בעלת חשיבות גיאו-אסטרטגית כיוון שמהווה מפגש בין שלוש יבשות. שנית, אזור זה הינו בעל חשיבות כלכלית כיוון שדרך מיצרי באב אל-מנדב עובר נפח של תעבורת נפט העולמית.
בנוסף, מסחר עולמי רב עובר דרך ים סוף. שלישית, איראן מעניינת להקרין עוצמה צבאית-מדינית באזורים שונים על-מנת להשוות לעצה מעמד של מעצמה אזורית.התבטאויות גורמים באיראן מעידות על חשיבות אזור זה עבורם בשנים האחרונות.
איראן פועלת במשך שנים לחזק את נוכחותה ומעורבותה באזור זה. מירב המאמצים הם בנתיבי הגישה של ים סוף, ועל כן הגבירה בשנים האחרונות את השפעותיה באזור. איראן מציבה כוחות ימיים באופן קבוע באזור זה, בעיקר למבצעים שוטפים וליווי כלי שיט איראניים.
בשנים האחרונות איראן נוכחת מאוד בים סוף ומבצעת מבצעים רבים.איראן מנצלת את המיקום האסטרטגי של תימן על-מנת לשלוט בנמל חודיידה ובשדה התעופה הבינלאומי בצנעא. דרכם מבצעים התקפות כלי טיס ושיט בלתי מאוישים נגד יעידם באזור ים סוף ובסעודיה.
בנוסף, איראן פועלת בריגול ומעקב בים סוף באמצעות ספינות ריגול "סאביז" ששטה באופן קבוע בזירה עד לפני כחצי שנה כשהותקפה. גורמים אמריקאים טוענים כי ישראל היא זו שביצעה את התקיפה כתגובה על התקיפות האיראניות על כלי שיט ישראלים.
מאז כבר הספיקה איראן להציב ספינת ריגול חדשה, "בשהאד". חשוב להדגיש כי מלבד פעילות מסוימת בסודן, לא היו לאיראן הצלחות מבצעיות משמעותיות עד כה בזירה זו.
הסכנות בהתגברות ההשפעה האיראנית במרחב ים סוף
על ידי התקרבות גאוגרפית-ימית של איראן לישראל, טהראן יכולה לייעל ולשפר את אפשרויות התקיפה והריגול שלה באזור.
נוכחות מוגברת, ואף קבועה, של איראן בזירה תגדיל את ההרתעה כלפי ישראל ועלולה להשפיע על קבלת ההחלטות העתידיות אודות תקיפות ישראליות נגד יעדים איראניים. במקרה של הסלמה עם איראן, תיאלץ ישראל להתחשב גם בנוכחות האיראנית המאיימת בים סוף.
נוכחות מוגברת וקבועה של איראן בזירה עשויה להקל על תמיכה וגיבוי לפעולות טרור ימי על ידי שליחיה באזור.
איומים אלה עלולים להתגבר ככל שהטכנולוגיות של אוטומציה ובינה מלאכותית תבשלנה ותהיינה זמינות וזולות יותר, כך שארגוני הטרור יכולים להשיגן בקלות רבה יותר, ולהפעילן למטרות טרור ימי.
השפעה איראנית מוגברת בזירה יכולה להוביל לפגיעה בחופש השיט של ישראל ובעלות בריתה במרחב על-ידי שיבוש והפרעה למעבר סחורות, ואף כלי שיט צבאיים.
במקרה של הסלמה בין ישראל ו/או בעלות בריתה איראן עלולה לשבש במידה רבה אספקת סחורות ואנרגיה לישראל ולאירופה. הנתיב הימי החלופי להעברת סחורות באזור מקיף את יבשת אפריקה ובכך מאריך ומייקר מאוד את ההפלגה.
התגובה הישראלית הנדרשת
מדינת ישראל חייבת להתייחס לאיומים האפשריים הללו ולנקוט צעדים למניעת השפעה איראנית במרחב ים סוף. על ישראל להמשיך ולטפח את הקשרים עם מדינות המפרץ במסגרת הסכמי אברהם ועם מדינות קרן אפריקה בתמיכת ארצות הברית על מנת למנוע זליגתן אל האיראנים. רצוי ששיתוף הפעולה יכלול תרגילים צבאיים ימיים, סיורים והפלגות משותפים ועוד.
יש לשקול קיום פסגה מדינית שתעסוק בליבון ובתיאום עמדות ותכלול אסטרטגיית הגנה במרחב ים סוף בחסות אמריקאית. לצד הפעילות הישראלית העצמאית בכל הקשור לשמירה על הביטחונה הימי והכללי, ישראל צריכה לעודד הקמת מנגנון אכיפה בין-לאומי בעל סמכויות שיטור ימי, למקרה שבו תבחר טהראן לשבש את אספקת הסחורות והאנרגיה לישראל ולאירופה.
כמו כן, ישראל צריכה לפעול במסגרת המב"מ למניעה ולסיכול של פעולות טרור בהובלה איראנית. וצריכה להמשיך לשבש משימות ריגול ולמנוע תעבורת נפט לגורמי טרור.
לאיראן אינטרסים אסטרטגיים במרחב ים סוף. ההשפעה של איראן במרחב ים סוף מהווה סכנה עבור מדינת ישראל ובעלות בריתה, ועבור חופש השיט באזור.
על ישראל לפעול לצד בעלות בריתה – בהובלת ארצות הברית – נגד ניסיונותיה של איראן להקים מאחז צבאי-ימי בזירה. פעולות אלה צריכות לכלול מרכיבים ממגוון תחומים שיובילו את איראן להבנה כי העלות של נוכחותה גבוהה מהתועלת.
