שליח פוטין לסוריה: מוסקבה מתנגדת ל"צעדים כוחניים" כנגד פעילותה של ישראל
פוטין שלח את אלכסנדר לאברנטייב ליישר את אסד לפי קווי הקרמלין. בהקשר הישראלי, לאברנטייב הבהיר לאסד שלא יגיב על פעולות ישראליות ורוסיה תטפל בזה מול ירושלים. כמו גם, הוא הזהיר את האיראנים מתגובה נגד מטרות אמריקאיות בסוריה
פסח מלובני ונחמיה בורגין
| 25/11/2021
Kobi Gidon/GPO
לאחרונה ( 19-17 בנובמבר) ביקר אלכסנדר לאברנטייב, שליחו המיוחד של הנשיא פוטין לנושא הסורי, בראשות משלחת בדמשק, ונפגש עם הנשיא בשאר אל-אסד ואנשיו. במשלחת הרוסית נטלו חלק קולונל גנרל מיכאיל מיזינצב (Mizintsev), ראש הוועדה הרוסית להחזרת הפליטים לסוריה, וכן נציגים ממשרדי ממשלה שונים וגם סגנית ראש הדומה (Duma), הבית התחתון של הפרלמנט הרוסי.
לברנטייב מבקר בסוריה תדירות, ועוסק בנושאים בילטרליים הקשורים ליחסים ולשיתוף הפעולה בין שתי המדינות. לא ברור מה היתה הסיבה, או הסיבות לביקור זה, אך ניתן לשרטט את הנושאים שעלו בו. בעיקר לאור דברים שאמר לברנטייב עצמו לתקשורת לפני הביקור ובמהלכו, והתייחסות גורמים במוסקבה לאופי היחסים בין שתי המדינות בתקופה האחרונה.
במהלך הפגישה עם הנשיא בשאר אל-אסד נדונו בהרחבה הדרכים לייצוב המצב הפנימי בסוריה, לקידום המאמצים להשגת פיוס לאומי וליצירת תנאים שיאפשרו את שובם של מיליוני הפליטים שברחו מסוריה לחו"ל ונעקרו מבתיהם בתוך סוריה במהלך מלחמת האזרחים.
רוצים שקט בסוריה
במסגרת הביקור נערך גם רב שיח תחת הכותרת "סוריה במצור- כיצד להשיג נצחון מבלי לאבד את תמיכת העולם". השליח הרוסי הציג את עמדתה של רוסיה בנושאים הבאים.
תמיכת מוסקבה באחדותה, ריבונותה ושלמותה הטריטוריאלית של סוריה, תוך שלילת הנסיונות להקים בשטחה אזורי חסות של מדינות זרות. נראה שבכך התכוון לברנטייב להשתלטות ההדרגתית של טורקיה על שטחים לאורך הגבול הצפוני, ולהמשך הנוכחות הצבאית האמריקנית במזרח סוריה, ותמיכתה של ארה"ב בשאיפות האוטונומיה של הכורדים באיזור זה.
התנגדות רוסית למעורבות גורמים זרים בדיאלוג הפנימי להשגת פיוס לאומי, והצורך הדחוף להתגבר על המחלוקות בין נציגי המשטר לבין גורמי האופוזיציה, שמנעו עד כה השגת התקדמות בדיונים המתמשכים בוועדה לניסוח חוקה חדשה.
יש להדגיש התייחסות יוצאת דופן של השליח הרוסי לפעילות חיל האויר הישראלי בתחומה של סוריה. לברנטייב חזר על עמדתה של רוסיה המתנגדת להמשך ההפצצות הישראליות בסוריה, וכי צריך לכבד את ריבונותה, אך הדגיש כי "בעיתוי הנוכחי" מוסקבה מתנגדת ל"צעדים כוחניים" כנגד פעילותה של ישראל, שכן אלו עלולים להביא לתוצאות הפוכות מהרצוי.
עוד ציין כי אין לרוסיה עניין בעימות צבאי חדש בסוריה. תחת זאת, קרא לברנטייב לקיים מגעים דיפלומטיים עם ישראל "בכל הדרגים" וציין כי מוסקבה תמשיך בהידברות עם ישראל כדי להביא להפסקה מוחלטת של התקיפות הישראליות.
בולטת בהקשר זה פעילות דיפלומטית רוסית מואצת בחדשים האחרונים, שכללה את ביקורו של ראש הממשלה בנט במוסקבה, פגישה של לברנטייב עם מקבילו האמריקני בז'נבה, וכן הצעתה של מוסקבה לחדש את הרב-שיח בין היועצים לביטחון לאומי של רוסיה, ארה"ב וישראל.
מדבריו של השליח הרוסי ניתן להתרשם שמוסקבה תומכת גם במגעים דיפלומטיים בין סוריה לישראל. יצויין כי לפי פרסומים בתקשורת הערבית, התקיימו מגעים כאלה בשנים האחרונות וכללו פגישות בתיווך רוסי בקפריסין ובמיפקדת כוח המשלוח הרוסי בשדה התעופה חמיימים שבצפון-מערב סוריה.
נראה גם כי בעיתוי הנוכחי, שבו טורקיה מאיימת במתקפה חדשה כנגד הכורדים בצפון סוריה, אין לרוסים אינטרס בעימות ישיר בין סוריה לישראל, במיוחד לאור חולשתו של הצבא הסורי.
בנוסף, על רקע המתיחות עם מדינות המערב בשל ריכוזי הצבא הרוסי לאורך גבולותיה של אוקראינה, אין למוסקבה עניין בעימות נוסף עם ארה"ב, בשל התלקחות צבאית חדשה בגבול סוריה עם ישראל.
לברנטייב הביע גם את שביעות רצונה של רוסיה מהשינוי הניכר לאחרונה בעמדה הערבית כלפי דמשק, ואף אמר בראיון לסוכנות האיראנית "תסנים" במהלך ביקורו, כי "רוסיה מברכת על השינוי בעמדת מדינות ערב כלפי דמשק, וכי לחזרתה של סוריה לליגה הערבית תהיה השפעה חיובית על סוריה ועל המדינות הערביות. כל אזור המזרח התיכון".
ההודעה הסורית
הצד הסורי פרסם הודעה קצרה על הביקור, הנערך במסגרת המפגש הקבוע המשותף של גופי התיאום הסורים והרוסים בנושא החזרת פליטים ועקורים.
ההודעה מציינת כי במהלך המפגש שיבחו שני הצדדים את התוצאות החיוביות המושגות בשטח כתוצאה מהפעילות, העבודה היעילה והמאמצים המשותפים של שני הצדדים, שנועדו להבטיח את התנאים המתאימים להמשך שובם של הפליטים לערים ולכפרים בהם התגוררו. כמו גם, להאיץ את קצב הפיוסים הלאומיים. שני הצדדים הדגישו את חשיבות ההסכמים הדו-צדדיים ומזכרי ההבנות שייחתמו בשולי הפגישות המשותפות של גופי התיאום הסורי והרוסי.
הנשיא אל-אסד ציין את חשיבות העשייה של הפדרציה הרוסית בסוריה, המתבטאת בצעדים המעשיים שהיא עושה בשטח, שנועדו לסייע לעם הסורי להתגבר על השפעות מלחמת הטרור, והסנקציות הלא צודקות שהוטלו עליו.
זאת, בנוסף לעמדותיה הפוליטיות האיתנות והעקרוניות, ותמיכתה בזכותם של הסורים להגן על ארצם ועל ריבונות אדמותיהם, תוך שימת דגש על הצורך לקיים ועידות, פגישות ופעילות לחיזוק היחסים ברמות התרבותיות והעממיות, במקביל לחיזוק היחסים בין מוסדות וגופים שונים בשתי המדינות הידידות.
בדברי תגובתו הדגיש השליח הרוסי כי הפגישות בין שני הצדדים תמשכנה ברמות שונות, על מנת ליישם את ההמלצות וההסכמים שנחתמו, ולהעצים את שיתוף הפעולה בין מוסדות וגופים ממשלתיים בשתי המדינות.
הוא גם הדגיש כי מטרת הפגישות המשותפות של הגופים המתאמים, הסורי והרוסי, היא לא רק להקל על שובם של הפליטים הסורים, אלא לעזור לשפר את המצב בסוריה באופן כללי, ולחזק את הקשרים בין שתי המדינות ובין העמים הידידותיים.
אחרי סיום ביקורו בדמשק הגיע השליח הרוסי, בלווית סגן שר החוץ וורשינין (Vershinin) לביקור עבודה בטהרן, במהלכו נועד עם שר החוץ האיראני. כמדווח, נדונו קידום שיתוף הפעולה בין המדינות לשיקומה הכלכלי של סוריה, והמשך המאמצים לשים קץ לבידודה המדיני של סוריה בעולם הערבי.
להערכתנו, הרוסים העלו במהלך הביקור נושאים נוספים, בדגש על המתיחות בין הנשיא אסד לבין נציג המשה"ם בסוריה, וכן השלכות של תקיפת הבסיס האמריקני בטנף שבגבול סוריה-עיראק על ידי המיליציות הפרו איראניות.
הוועדה לענייני החוקה
נראה כי בנוסף למטרות הביקור המוצהרות, ניתן להעריך כי הביקור נועד להכתיב את מדיניותה של רוסיה בסוריה בתחומים השונים, בעיקר בשל אי שביעות רצון ההנהגה במוסקבה ממהלכים שונים בהם נקט המשטר הסורי לאחרונה, שעמדו בניגוד למאמצים הרוסיים, ובראש וראשונה בתחום הבטחוני.
זאת, לנוכח מה שנראה כמדיניות שונה של האיראנים, הנוטים לנקוט בצעדי תגובה צבאיים מול תקיפות מאחזיהם בסוריה, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בהתקפה על הבסיס האמריקאי לאחרונה. נראה כי נושא זה גם עלה בביקור של השליח המיוחד ומשלחתו בטהרן, עם סיום הביקור בסוריה.
יש להניח שלברנטייב גם הבהיר לאסד את חוסר שביעות רצונה של מוסקבה מאופן טיפולו בנושא החוקה החדשה, ופעילות הוועדה העוסקת בנושא, שטורפדה לאחרונה ביוזמת המשטר. דבר שזכה להתבטאות חריפה של לברנטייב עצמו בהקשר זה, וזאת על רקע המאמצים הגדולים שמוסקבה עשתה כדי שהמפגש האחרון של וועדה זו יצליח. בכך הצביעו הרוסים על המשטר כמי שאשם בכך, ובמשתמע כמי שעומד מאחורי ארוע הטרור שארע, שפגע בהצלחת מפגש זה, ולא על גורמי האופוזיציה.
ארוע הטרור בדמשק ארע ב-20 באוקטובר, בו נהרגו 17 חיילים מפיצוץ של מכונית תופת, דבר שהביא לטרפוד עבודתה של הוועדה לענייני החוקה, על רקע האשמות של גורמי המשטר נגד האופוזיציה, כמי שעומדת מאחורי המעשה, וגרמו לסיום המפגש בכישלון ובאי הסכמה בין הצדדים.
על פי מקורות דיפלומטיים במוסקבה, הביעו הרוסים "אכזבה גדולה, שכן הם בנו במשך זמן רב על הצלחת הסבב הזה, ושלחו את השליח הנשיאותי המיוחד לדמשק רגע לפני כן, כדי להפציר בנשיא אסד לגלות את הגמישות הגדולה ביותר שאפשר".
בפועל מה שקרה הוא ההיפך מכך, וכפי שנמסר, "נודע לכל הצדדים, כולל האומות המאוחדות, שחלק מחברי המשלחת המייצגת את דמשק קיבלו הנחיות מדמשק לא להסכים לכלום, ולמנוע כל התקדמות בעבודת הוועדה".
בנוסף לכך הביעו הרוסים את אכזבתם מכך שחלק מתושבי דיר א-זור, שבמזרח סוריה, מנעו מסיור של הכוחות הרוסיים לחצות לגדה השמאלית של הפרת. חוגים רוסים האשימו את המשטר כמי שנושא באחריות למהלך מתגרה זה נגד רוסיה.
באותו הקשר, הצביע אחד המקורות האלה על מה שהוא תיאר כ"דוגמה בולטת" לשיבוש המאמצים הרוסיים לשפר את מצב החיים בסוריה, וציין כי "הסכמים כלכליים שנחתמו עם ממשלת סוריה על מנת לסייע לסוריה להבטיח כמה צרכים בסיסיים, וממשלת רוסיה הודיעה על החלטה על מתן הלוואה בשווי של מיליארד וחצי דולר כדי להתחיל בעבודות לסיוע לצרכים הבסיסיים של המדינה הסורית, אך אף אחד מההסכמים לא יושם עד כה.״
זאת, מכיוון "שהדבר מתנגש עם האינטרסים של קבוצת סוחרי מלחמה המקורבים להנהגה בדמשק ונהנים מערוצי הברחה, שלא רוצים שום שינוי או פתרון מדיני". לדבריו, "ברור שלגורמים הללו יש השפעה על ההנהגה בדמשק, ולכן, כל מאמץ להגעה להסכם בז'נבה יוכשל".
בהקשר הפוליטי, הצביע הדיפלומט על הצהרתו של לברנטייב לאחר כישלון המפגש בג'נבה, שנערך בחסות האו"ם, לפיו לא השיבה דמשק עד כה להצעתו של גייר פדרסן, שליחו המיוחד של מזכ"ל האו"ם לנושא הסורי, בדבר קביעת מועד עתידי לפגישת הוועדה החוקתית.
לדבריו, זו גם הסיבה ל"טינה הרוסית הגוברת בקרב מספר חוגים ברוסיה, שחלקם אף אומרים שדמשק מרמה אותנו, ואחרים רואים שההנהגה בדמשק מנותקת ורחוקה מאוד מסבלו של העם הסורי״.
יצויין כי הרוסים פועלים בהקשר זה בתאום עם החלטות האו"ם, ומדגישים את חשיבות המשך ההתקדמות בתהליך פתרון המשבר בסוריה, על בסיס החלטת מועצת הביטחון של האו”ם 2254.
למרות זאת, הוסיף המקור, מוסקבה עדיין מקווה שאסד יוכל "לשנות את ההחלטה ולהודיע בקרוב על אישורו להמשיך בעבודת הוועדה החוקתית, על פי הצעתו של פדרסן, ולקיים שתי פגישות נוספות שלה לפני סיומה של שנה זו".
הסכמות בין רוסיה לישראל
הצהרותו של השליח הנשיאותי הרוסי על התקיפות הישראליות המתמשכות בסוריה שיקפו, לדעת משקיפים, התפתחות יוצאת דופן בעמדת הרוסים, שנראתה כמחזקת את ההדלפות הישראליות לגבי ההבנות שהושגו לאחרונה בין מוסקבה לתל אביב בנוגע לכך שישראל קיבלה אישור לפעול בסוריה באופן נרחב יותר כנגד איומים המופנים כלפיה.
העיתון "אל-שרק אל-אווסט" ציין כי מוסקבה העדיפה בשנים האחרונות להעלים עין מפעולות ישראל בסוריה, והראתה את מחויבותה להסכמות המוקדמות שהושגו בין ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו עם הנשיא ולדימיר פוטין, מיד עם תחילת המעורבות הצבאית הרוסית בסוריה בסתיו 2015. גם לאחר הפגישה עם ראש הממשלה בנט, נמסר מלשכתו כי פוטין "הביע הבנה מלאה לאינטרסים הביטחוניים של ישראל."
באשר לסוגיית החזרת הפליטים הסורים לארצם, יצויין כי רוסיה פועלת לאחרונה להעלאת הדיון בסוגיית הפליטים על סדר היום, בתקופה שבה האיחוד האירופי מפולג בנושא זה, והיא מנסה לבחון את הדופק של הקהילה הבינלאומית בנושאים שמוסקבה רוצה להשיג.
בנובמבר 2020 התקיימה בדמשק ועידת "שיבת הפליטים הסורים", שאורגנה על ידי רוסיה ובחסותה, בהיעדרות של מדינות בהן נמצאים כיום הפליטים הסורים. זאת כאשר ישנם אזורים בסוריה בהם עדיין לא שוררת יציבות בטחונית, וקיים חשש לפעילות צבאית ומעצרים שרירותיים, דבר שיוצר קושי לקיום תהליך של שיקום המדינה ולהחזרה בטוחה של פליטים ועקורים.
בספטמבר האחרון, תיעד ארגון אמנסטי אינטרנשיונל הפרות של זכויות אדם נגד מספר פליטים סורים שחזרו לאזורי מוצאם, שהושמו במעצר, הועלמו, עברו עינויים ואונס בידי כוחות המשטר הסורי, מה שמוכיח שהמצב עדיין לא בטוח לחזרתם של פליטים סורים לארצם.
הדו"ח שפירסם הארגון בנושא זה, מתח ביקורת ספציפית על התנהלותן של מספר מדינות אירופאיות בהן נמצאים כיום פליטים סורים, הלוחצות עליהם לעזוב ולחזור לבתיהם מחד, ומנגד על רוסיה הפועלת תעמולתית כדי לתמוך בנרטיב של המשטר בדמשק, שאכן "התנאים בסוריה בטוחים להחזרת הפליטים אליה", בעוד שהם רחוקים מלהיות כך.
בדיונים שהתקיימו בנושא, הדגישו הסורים כי סוריה עושה כל מאמץ כדי לעודד את הפליטים לחזור לארצם, ותסייע להם להקלט מחדש, וכי מאות אלפים כבר חזרו. השליח הרוסי הדגיש בדבריו כי "רוסיה תמשיך להעניק סיוע לעם הסורי במטרה לשפר את המצב הכלכלי וההומניטרי, וישנה הרבה עבודה בתחום זה בעתיד".
על פי הנתונים של שני הגופים העוסקים בנושא, חזרו לסוריה יותר מ-2,320,000 סורים לבתיהם, למעלה מ-1,372,000 עקורים בתוך סוריה ויותר מ-947,000 עקורים מחו"ל. גם נציגת הנציב העליון של האו"ם לפליטים בסוריה, אישרה את מחויבותה של הסוכנות לתמוך בפליטים המעוניינים לחזור לבתיהם ולהמשיך לשתף פעולה עם ממשלת סוריה ועם רוסיה בנושא זה.
הרוסים מול האיראנים
הביקור של השליח הרוסי המיוחד בטהרן הניב כאמור הצהרות הדדיות על היחסים הבילטראלים בין שתי המדינות, ועל חשיבות שיתוף הפעולה ביניהן בכל הקשור לנושא הסורי. עם זאת, יש להניח כי הרוסים הבהירו גם לאיראנים כיצד הם מתכוונים שהעניינים בסוריה יתנהלו מעתה, ומה הם קווי מדיניותם בנושא.
לסיכום: נראה כי הביקור, למרות כותרתו, נועד להבהיר לאסד כי מהלכיו ומדיניותו אינם תואמים לגמרי את קווי המדיניות הרוסית, לא בתחום הבטחוני ולא בתחום המדיני, וכי עליו להתחיל לנהוג בהתאם.
הנקודה החשובה מבחינתנו היא העמדה הרוסית באשר לאי שימוש בכוח כתגובה לתקיפות המיוחסות לחיל האוויר בשטח סוריה. כך כנראה נרמז גם לאיראנים בעקבות התקפתם על הבסיס האמריקאי בסוריה, בתגובה לאיום האמריקאי להגיב עליה.
לא ברור עד כמה יסכים הנשיא הסורי להתנהג כפי שהרוסים מקווים שיעשה, ועד כמה יפעל לפי תכתיביה של איראן ובגיבויה. כן עומדת השאלה כיצד יגיבו הרוסים במידה ואסד יפעל בניגוד לתכתיביהם בכל התחומים שצוינו לעיל.
פוטין שלח את אלכסנדר לאברנטייב ליישר את אסד לפי קווי הקרמלין. בהקשר הישראלי, לאברנטייב הבהיר לאסד שלא יגיב על פעולות ישראליות ורוסיה תטפל בזה מול ירושלים. כמו גם, הוא הזהיר את האיראנים מתגובה נגד מטרות אמריקאיות בסוריה
Kobi Gidon/GPO
לאחרונה ( 19-17 בנובמבר) ביקר אלכסנדר לאברנטייב, שליחו המיוחד של הנשיא פוטין לנושא הסורי, בראשות משלחת בדמשק, ונפגש עם הנשיא בשאר אל-אסד ואנשיו. במשלחת הרוסית נטלו חלק קולונל גנרל מיכאיל מיזינצב (Mizintsev), ראש הוועדה הרוסית להחזרת הפליטים לסוריה, וכן נציגים ממשרדי ממשלה שונים וגם סגנית ראש הדומה (Duma), הבית התחתון של הפרלמנט הרוסי.
לברנטייב מבקר בסוריה תדירות, ועוסק בנושאים בילטרליים הקשורים ליחסים ולשיתוף הפעולה בין שתי המדינות. לא ברור מה היתה הסיבה, או הסיבות לביקור זה, אך ניתן לשרטט את הנושאים שעלו בו. בעיקר לאור דברים שאמר לברנטייב עצמו לתקשורת לפני הביקור ובמהלכו, והתייחסות גורמים במוסקבה לאופי היחסים בין שתי המדינות בתקופה האחרונה.
במהלך הפגישה עם הנשיא בשאר אל-אסד נדונו בהרחבה הדרכים לייצוב המצב הפנימי בסוריה, לקידום המאמצים להשגת פיוס לאומי וליצירת תנאים שיאפשרו את שובם של מיליוני הפליטים שברחו מסוריה לחו"ל ונעקרו מבתיהם בתוך סוריה במהלך מלחמת האזרחים.
רוצים שקט בסוריה
במסגרת הביקור נערך גם רב שיח תחת הכותרת "סוריה במצור- כיצד להשיג נצחון מבלי לאבד את תמיכת העולם". השליח הרוסי הציג את עמדתה של רוסיה בנושאים הבאים.
תמיכת מוסקבה באחדותה, ריבונותה ושלמותה הטריטוריאלית של סוריה, תוך שלילת הנסיונות להקים בשטחה אזורי חסות של מדינות זרות. נראה שבכך התכוון לברנטייב להשתלטות ההדרגתית של טורקיה על שטחים לאורך הגבול הצפוני, ולהמשך הנוכחות הצבאית האמריקנית במזרח סוריה, ותמיכתה של ארה"ב בשאיפות האוטונומיה של הכורדים באיזור זה.
התנגדות רוסית למעורבות גורמים זרים בדיאלוג הפנימי להשגת פיוס לאומי, והצורך הדחוף להתגבר על המחלוקות בין נציגי המשטר לבין גורמי האופוזיציה, שמנעו עד כה השגת התקדמות בדיונים המתמשכים בוועדה לניסוח חוקה חדשה.
יש להדגיש התייחסות יוצאת דופן של השליח הרוסי לפעילות חיל האויר הישראלי בתחומה של סוריה. לברנטייב חזר על עמדתה של רוסיה המתנגדת להמשך ההפצצות הישראליות בסוריה, וכי צריך לכבד את ריבונותה, אך הדגיש כי "בעיתוי הנוכחי" מוסקבה מתנגדת ל"צעדים כוחניים" כנגד פעילותה של ישראל, שכן אלו עלולים להביא לתוצאות הפוכות מהרצוי.
עוד ציין כי אין לרוסיה עניין בעימות צבאי חדש בסוריה. תחת זאת, קרא לברנטייב לקיים מגעים דיפלומטיים עם ישראל "בכל הדרגים" וציין כי מוסקבה תמשיך בהידברות עם ישראל כדי להביא להפסקה מוחלטת של התקיפות הישראליות.
בולטת בהקשר זה פעילות דיפלומטית רוסית מואצת בחדשים האחרונים, שכללה את ביקורו של ראש הממשלה בנט במוסקבה, פגישה של לברנטייב עם מקבילו האמריקני בז'נבה, וכן הצעתה של מוסקבה לחדש את הרב-שיח בין היועצים לביטחון לאומי של רוסיה, ארה"ב וישראל.
מדבריו של השליח הרוסי ניתן להתרשם שמוסקבה תומכת גם במגעים דיפלומטיים בין סוריה לישראל. יצויין כי לפי פרסומים בתקשורת הערבית, התקיימו מגעים כאלה בשנים האחרונות וכללו פגישות בתיווך רוסי בקפריסין ובמיפקדת כוח המשלוח הרוסי בשדה התעופה חמיימים שבצפון-מערב סוריה.
נראה גם כי בעיתוי הנוכחי, שבו טורקיה מאיימת במתקפה חדשה כנגד הכורדים בצפון סוריה, אין לרוסים אינטרס בעימות ישיר בין סוריה לישראל, במיוחד לאור חולשתו של הצבא הסורי.
בנוסף, על רקע המתיחות עם מדינות המערב בשל ריכוזי הצבא הרוסי לאורך גבולותיה של אוקראינה, אין למוסקבה עניין בעימות נוסף עם ארה"ב, בשל התלקחות צבאית חדשה בגבול סוריה עם ישראל.
לברנטייב הביע גם את שביעות רצונה של רוסיה מהשינוי הניכר לאחרונה בעמדה הערבית כלפי דמשק, ואף אמר בראיון לסוכנות האיראנית "תסנים" במהלך ביקורו, כי "רוסיה מברכת על השינוי בעמדת מדינות ערב כלפי דמשק, וכי לחזרתה של סוריה לליגה הערבית תהיה השפעה חיובית על סוריה ועל המדינות הערביות. כל אזור המזרח התיכון".
ההודעה הסורית
הצד הסורי פרסם הודעה קצרה על הביקור, הנערך במסגרת המפגש הקבוע המשותף של גופי התיאום הסורים והרוסים בנושא החזרת פליטים ועקורים.
ההודעה מציינת כי במהלך המפגש שיבחו שני הצדדים את התוצאות החיוביות המושגות בשטח כתוצאה מהפעילות, העבודה היעילה והמאמצים המשותפים של שני הצדדים, שנועדו להבטיח את התנאים המתאימים להמשך שובם של הפליטים לערים ולכפרים בהם התגוררו. כמו גם, להאיץ את קצב הפיוסים הלאומיים. שני הצדדים הדגישו את חשיבות ההסכמים הדו-צדדיים ומזכרי ההבנות שייחתמו בשולי הפגישות המשותפות של גופי התיאום הסורי והרוסי.
הנשיא אל-אסד ציין את חשיבות העשייה של הפדרציה הרוסית בסוריה, המתבטאת בצעדים המעשיים שהיא עושה בשטח, שנועדו לסייע לעם הסורי להתגבר על השפעות מלחמת הטרור, והסנקציות הלא צודקות שהוטלו עליו.
זאת, בנוסף לעמדותיה הפוליטיות האיתנות והעקרוניות, ותמיכתה בזכותם של הסורים להגן על ארצם ועל ריבונות אדמותיהם, תוך שימת דגש על הצורך לקיים ועידות, פגישות ופעילות לחיזוק היחסים ברמות התרבותיות והעממיות, במקביל לחיזוק היחסים בין מוסדות וגופים שונים בשתי המדינות הידידות.
בדברי תגובתו הדגיש השליח הרוסי כי הפגישות בין שני הצדדים תמשכנה ברמות שונות, על מנת ליישם את ההמלצות וההסכמים שנחתמו, ולהעצים את שיתוף הפעולה בין מוסדות וגופים ממשלתיים בשתי המדינות.
הוא גם הדגיש כי מטרת הפגישות המשותפות של הגופים המתאמים, הסורי והרוסי, היא לא רק להקל על שובם של הפליטים הסורים, אלא לעזור לשפר את המצב בסוריה באופן כללי, ולחזק את הקשרים בין שתי המדינות ובין העמים הידידותיים.
אחרי סיום ביקורו בדמשק הגיע השליח הרוסי, בלווית סגן שר החוץ וורשינין (Vershinin) לביקור עבודה בטהרן, במהלכו נועד עם שר החוץ האיראני. כמדווח, נדונו קידום שיתוף הפעולה בין המדינות לשיקומה הכלכלי של סוריה, והמשך המאמצים לשים קץ לבידודה המדיני של סוריה בעולם הערבי.
להערכתנו, הרוסים העלו במהלך הביקור נושאים נוספים, בדגש על המתיחות בין הנשיא אסד לבין נציג המשה"ם בסוריה, וכן השלכות של תקיפת הבסיס האמריקני בטנף שבגבול סוריה-עיראק על ידי המיליציות הפרו איראניות.
הוועדה לענייני החוקה
נראה כי בנוסף למטרות הביקור המוצהרות, ניתן להעריך כי הביקור נועד להכתיב את מדיניותה של רוסיה בסוריה בתחומים השונים, בעיקר בשל אי שביעות רצון ההנהגה במוסקבה ממהלכים שונים בהם נקט המשטר הסורי לאחרונה, שעמדו בניגוד למאמצים הרוסיים, ובראש וראשונה בתחום הבטחוני.
זאת, לנוכח מה שנראה כמדיניות שונה של האיראנים, הנוטים לנקוט בצעדי תגובה צבאיים מול תקיפות מאחזיהם בסוריה, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בהתקפה על הבסיס האמריקאי לאחרונה. נראה כי נושא זה גם עלה בביקור של השליח המיוחד ומשלחתו בטהרן, עם סיום הביקור בסוריה.
יש להניח שלברנטייב גם הבהיר לאסד את חוסר שביעות רצונה של מוסקבה מאופן טיפולו בנושא החוקה החדשה, ופעילות הוועדה העוסקת בנושא, שטורפדה לאחרונה ביוזמת המשטר. דבר שזכה להתבטאות חריפה של לברנטייב עצמו בהקשר זה, וזאת על רקע המאמצים הגדולים שמוסקבה עשתה כדי שהמפגש האחרון של וועדה זו יצליח. בכך הצביעו הרוסים על המשטר כמי שאשם בכך, ובמשתמע כמי שעומד מאחורי ארוע הטרור שארע, שפגע בהצלחת מפגש זה, ולא על גורמי האופוזיציה.
ארוע הטרור בדמשק ארע ב-20 באוקטובר, בו נהרגו 17 חיילים מפיצוץ של מכונית תופת, דבר שהביא לטרפוד עבודתה של הוועדה לענייני החוקה, על רקע האשמות של גורמי המשטר נגד האופוזיציה, כמי שעומדת מאחורי המעשה, וגרמו לסיום המפגש בכישלון ובאי הסכמה בין הצדדים.
על פי מקורות דיפלומטיים במוסקבה, הביעו הרוסים "אכזבה גדולה, שכן הם בנו במשך זמן רב על הצלחת הסבב הזה, ושלחו את השליח הנשיאותי המיוחד לדמשק רגע לפני כן, כדי להפציר בנשיא אסד לגלות את הגמישות הגדולה ביותר שאפשר".
בפועל מה שקרה הוא ההיפך מכך, וכפי שנמסר, "נודע לכל הצדדים, כולל האומות המאוחדות, שחלק מחברי המשלחת המייצגת את דמשק קיבלו הנחיות מדמשק לא להסכים לכלום, ולמנוע כל התקדמות בעבודת הוועדה".
בנוסף לכך הביעו הרוסים את אכזבתם מכך שחלק מתושבי דיר א-זור, שבמזרח סוריה, מנעו מסיור של הכוחות הרוסיים לחצות לגדה השמאלית של הפרת. חוגים רוסים האשימו את המשטר כמי שנושא באחריות למהלך מתגרה זה נגד רוסיה.
באותו הקשר, הצביע אחד המקורות האלה על מה שהוא תיאר כ"דוגמה בולטת" לשיבוש המאמצים הרוסיים לשפר את מצב החיים בסוריה, וציין כי "הסכמים כלכליים שנחתמו עם ממשלת סוריה על מנת לסייע לסוריה להבטיח כמה צרכים בסיסיים, וממשלת רוסיה הודיעה על החלטה על מתן הלוואה בשווי של מיליארד וחצי דולר כדי להתחיל בעבודות לסיוע לצרכים הבסיסיים של המדינה הסורית, אך אף אחד מההסכמים לא יושם עד כה.״
זאת, מכיוון "שהדבר מתנגש עם האינטרסים של קבוצת סוחרי מלחמה המקורבים להנהגה בדמשק ונהנים מערוצי הברחה, שלא רוצים שום שינוי או פתרון מדיני". לדבריו, "ברור שלגורמים הללו יש השפעה על ההנהגה בדמשק, ולכן, כל מאמץ להגעה להסכם בז'נבה יוכשל".
בהקשר הפוליטי, הצביע הדיפלומט על הצהרתו של לברנטייב לאחר כישלון המפגש בג'נבה, שנערך בחסות האו"ם, לפיו לא השיבה דמשק עד כה להצעתו של גייר פדרסן, שליחו המיוחד של מזכ"ל האו"ם לנושא הסורי, בדבר קביעת מועד עתידי לפגישת הוועדה החוקתית.
לדבריו, זו גם הסיבה ל"טינה הרוסית הגוברת בקרב מספר חוגים ברוסיה, שחלקם אף אומרים שדמשק מרמה אותנו, ואחרים רואים שההנהגה בדמשק מנותקת ורחוקה מאוד מסבלו של העם הסורי״.
יצויין כי הרוסים פועלים בהקשר זה בתאום עם החלטות האו"ם, ומדגישים את חשיבות המשך ההתקדמות בתהליך פתרון המשבר בסוריה, על בסיס החלטת מועצת הביטחון של האו”ם 2254.
למרות זאת, הוסיף המקור, מוסקבה עדיין מקווה שאסד יוכל "לשנות את ההחלטה ולהודיע בקרוב על אישורו להמשיך בעבודת הוועדה החוקתית, על פי הצעתו של פדרסן, ולקיים שתי פגישות נוספות שלה לפני סיומה של שנה זו".
הסכמות בין רוסיה לישראל
הצהרותו של השליח הנשיאותי הרוסי על התקיפות הישראליות המתמשכות בסוריה שיקפו, לדעת משקיפים, התפתחות יוצאת דופן בעמדת הרוסים, שנראתה כמחזקת את ההדלפות הישראליות לגבי ההבנות שהושגו לאחרונה בין מוסקבה לתל אביב בנוגע לכך שישראל קיבלה אישור לפעול בסוריה באופן נרחב יותר כנגד איומים המופנים כלפיה.
העיתון "אל-שרק אל-אווסט" ציין כי מוסקבה העדיפה בשנים האחרונות להעלים עין מפעולות ישראל בסוריה, והראתה את מחויבותה להסכמות המוקדמות שהושגו בין ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו עם הנשיא ולדימיר פוטין, מיד עם תחילת המעורבות הצבאית הרוסית בסוריה בסתיו 2015. גם לאחר הפגישה עם ראש הממשלה בנט, נמסר מלשכתו כי פוטין "הביע הבנה מלאה לאינטרסים הביטחוניים של ישראל."
באשר לסוגיית החזרת הפליטים הסורים לארצם, יצויין כי רוסיה פועלת לאחרונה להעלאת הדיון בסוגיית הפליטים על סדר היום, בתקופה שבה האיחוד האירופי מפולג בנושא זה, והיא מנסה לבחון את הדופק של הקהילה הבינלאומית בנושאים שמוסקבה רוצה להשיג.
בנובמבר 2020 התקיימה בדמשק ועידת "שיבת הפליטים הסורים", שאורגנה על ידי רוסיה ובחסותה, בהיעדרות של מדינות בהן נמצאים כיום הפליטים הסורים. זאת כאשר ישנם אזורים בסוריה בהם עדיין לא שוררת יציבות בטחונית, וקיים חשש לפעילות צבאית ומעצרים שרירותיים, דבר שיוצר קושי לקיום תהליך של שיקום המדינה ולהחזרה בטוחה של פליטים ועקורים.
בספטמבר האחרון, תיעד ארגון אמנסטי אינטרנשיונל הפרות של זכויות אדם נגד מספר פליטים סורים שחזרו לאזורי מוצאם, שהושמו במעצר, הועלמו, עברו עינויים ואונס בידי כוחות המשטר הסורי, מה שמוכיח שהמצב עדיין לא בטוח לחזרתם של פליטים סורים לארצם.
הדו"ח שפירסם הארגון בנושא זה, מתח ביקורת ספציפית על התנהלותן של מספר מדינות אירופאיות בהן נמצאים כיום פליטים סורים, הלוחצות עליהם לעזוב ולחזור לבתיהם מחד, ומנגד על רוסיה הפועלת תעמולתית כדי לתמוך בנרטיב של המשטר בדמשק, שאכן "התנאים בסוריה בטוחים להחזרת הפליטים אליה", בעוד שהם רחוקים מלהיות כך.
בדיונים שהתקיימו בנושא, הדגישו הסורים כי סוריה עושה כל מאמץ כדי לעודד את הפליטים לחזור לארצם, ותסייע להם להקלט מחדש, וכי מאות אלפים כבר חזרו. השליח הרוסי הדגיש בדבריו כי "רוסיה תמשיך להעניק סיוע לעם הסורי במטרה לשפר את המצב הכלכלי וההומניטרי, וישנה הרבה עבודה בתחום זה בעתיד".
על פי הנתונים של שני הגופים העוסקים בנושא, חזרו לסוריה יותר מ-2,320,000 סורים לבתיהם, למעלה מ-1,372,000 עקורים בתוך סוריה ויותר מ-947,000 עקורים מחו"ל. גם נציגת הנציב העליון של האו"ם לפליטים בסוריה, אישרה את מחויבותה של הסוכנות לתמוך בפליטים המעוניינים לחזור לבתיהם ולהמשיך לשתף פעולה עם ממשלת סוריה ועם רוסיה בנושא זה.
הרוסים מול האיראנים
הביקור של השליח הרוסי המיוחד בטהרן הניב כאמור הצהרות הדדיות על היחסים הבילטראלים בין שתי המדינות, ועל חשיבות שיתוף הפעולה ביניהן בכל הקשור לנושא הסורי. עם זאת, יש להניח כי הרוסים הבהירו גם לאיראנים כיצד הם מתכוונים שהעניינים בסוריה יתנהלו מעתה, ומה הם קווי מדיניותם בנושא.
לסיכום: נראה כי הביקור, למרות כותרתו, נועד להבהיר לאסד כי מהלכיו ומדיניותו אינם תואמים לגמרי את קווי המדיניות הרוסית, לא בתחום הבטחוני ולא בתחום המדיני, וכי עליו להתחיל לנהוג בהתאם.
הנקודה החשובה מבחינתנו היא העמדה הרוסית באשר לאי שימוש בכוח כתגובה לתקיפות המיוחסות לחיל האוויר בשטח סוריה. כך כנראה נרמז גם לאיראנים בעקבות התקפתם על הבסיס האמריקאי בסוריה, בתגובה לאיום האמריקאי להגיב עליה.
לא ברור עד כמה יסכים הנשיא הסורי להתנהג כפי שהרוסים מקווים שיעשה, ועד כמה יפעל לפי תכתיביה של איראן ובגיבויה. כן עומדת השאלה כיצד יגיבו הרוסים במידה ואסד יפעל בניגוד לתכתיביהם בכל התחומים שצוינו לעיל.
