דעה | פערים גדולים בין הערכת המוסד לראש הממשלה בנושא איראן - נדרש פיקוח הדוק יותר על המוסד
נפתלי בנט, באומץ, אומר שמדיניות מדינת ישראל כלפי איראן כשלה. את המדיניות הובילו נתניהו וכהן שסיים תפקידו לפני כחמישה חודשים בלבד. לאור הפערים בין המצג לציבור שיצר המוסד לדברי רוה״מ, ראוי שיהיה פיקוח הדוק יותר על פעילות המוסד
עמי רוחקס דומבה
| 23/11/2021
צילום: קובי גדעון - לע״מ
״במשך שלושה עשורים, אויב הייחוס מספר אחת של ישראל היא הרפובליקה האסלאמית של איראן. המשאבים שהשקיעה המדינה בהתמודדות עם האיום האיראני - הצבאיים, המדיניים, הכלכליים, הטכנולוגיים, החשאיים והגלויים - הם אדירים״, כך פתח את נאומו הבוקר (ג), ראש הממשלה, נפתלי בנט בכנס הביטחוני-מדיני של המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) באוניברסיטת רייכמן.
חוד החנית במאבק הזה היה המוסד. מאז מינוי מאיר דגן ז״ל, דרך תמיר פרדו, יוסי כהן ועד דוד ברנע. מתוך אלו, כהן, שסיים תפקיד בחודש יוני האחרון, היה זה שפתח לציבור הישראלי צוהר למבצעי המוסד באיראן. בתקופתו המוסד הגיע לכותרות כמעט כל שני וחמישי, הוא זה שהביא את ארכיון הגרעין לישראל והוא זה שטען שיש למוסד ״יותר מאזניים ועיניים״ באיראן. ובכן, למרות כל ההצהרות, דבריו של בנט מראים את ההפך.
״כשנכנסתי ללשכת ראש הממשלה, לפני פחות מחצי שנה, נדהמתי מהפער בין הרטוריקה לבין המעשה. מצאתי מרחק מטריד בין ההיגדים מסוג "לעולם לא נרשה שאיראן תהיה גרעינית", לבין הירושה שקיבלתי. אם לסכם את המציאות שירשנו במשפט אחד – איראן נמצאת במצב מתקדם ביותר של תכנית הגרעין שלה, כשמכונת ההעשרה שלה משוכללת ורחבה מתמיד.
״נדמה שאחרי תקופה כה ארוכה יש צורך להתבונן על מה השגנו, ולבדוק האם עלינו לכייל מחדש את המאמץ העצום הזה. התשובה, אם מתבוננים בגלוי ובאופן מפוכח - חיובית.״
בחינה מחודשת של מדיניות הפעולה באיראן
כיצד דברי רוה״מ מסתדרים עם דבריו של ראש המוסד הקודם, יוסי כהן, שטען להצלחות מסחררות של המוסד בעצירת תכנית הגרעין האיראנית? כאמור, כהן סיים את תפקידו לפני כחמישה חודשים בלבד, עת החילופים עם דוד ברנע. כלומר, הפערים הם בין דבריו של בנט לאלו של כהן.
״כשנכנסתי לתפקידי, אחד הדברים הראשונים שעשיתי, ממש בשבוע השני, הוא להתחיל POLICY REVIEW, בחינה מחדש של המדיניות של ישראל בנושא האיראני, בדגש כמובן על הגרעין, אבל גם תוך התייחסות למלחמה הקרה, המתמשכת, בינינו לבין האיראנים באזור. זה היה תהליך ארוך ומחכים, שהיו לו שני מימדים - להבין היטב את האויב, ככל שניתן, ולהבין אותנו. מה עשינו עד כה, היכן טעינו, היכן הצלחנו״, ממשיך ראש הממשלה.
״הטעות שעשינו אחרי הסכם הגרעין הראשון, ב- 2015 - לא תחזור. אז, עם כל הרעש שלפני, מהרגע שנחתם ההסכם, הוא השפיע עלינו כמו גלולת שינה. מדינת ישראל פשוט נרדמה בשמירה. עסקנו בדברים אחרים. מהטעות הזאת נלמד. נשמור על חופש הפעולה שלנו. בכל מקרה, גם אם תהיה חזרה להסכם, ישראל היא כמובן לא צד לו והוא לא מחייב אותה.״
לא היה אף אחד בכנסת שירים דגל
אין ספק כי בנט מגלה אומץ רב בכך שהוא שם את האמת על השולחן - המדיניות שהוביל נתניהו יחד עם כהן בשנים האחרונות מול איראן - כשלה. ולא היה אף אחד בכנסת או בממשלה שהרים דגל, שפיקח על אפקטיביות המוסד ביחס ליעדים של מדינת ישראל בהקשר זה. מישהו, פרט לרוה״מ, שרואה את התמונה ואומר שהמלך עירום.
המשמעות היא כי הנהלת המוסד הקודמת סיפקה לציבור מצד שווא ביחס למצב תכנית הגרעין האיראנית. מדובר גם בראש המוסד הנוכחי, דוד ברנע, שהיה בתקופה המדוברת סגן ראש המוסד. גם עליו נופלת האחריות לפערים האלו.
הנהלת המוסד היא פונקציה שאמורה להיות מקצועית נטו, ללא הטיות פוליטיות. ובכן, המציאות הוכיחה אחרת. נראה כי העובדה שראש הממשלה ממנה אישית את ראש המוסד, מעיבה על יכולתו של ראש המוסד להיות מקצועי נטו. לכן, נדרש פיקוח הדוק יותר של הכנסת על האפקטיביות של המוסד.
בשל מעטפת הסודיות תחתיה עובד המוסד, טרם ברור האם ברנע עשה שינויים בתפיסת ההפעלה של המוסד באיראן לאור הפערים עליהם מצביע ראש הממשלה.
נפתלי בנט, באומץ, אומר שמדיניות מדינת ישראל כלפי איראן כשלה. את המדיניות הובילו נתניהו וכהן שסיים תפקידו לפני כחמישה חודשים בלבד. לאור הפערים בין המצג לציבור שיצר המוסד לדברי רוה״מ, ראוי שיהיה פיקוח הדוק יותר על פעילות המוסד
צילום: קובי גדעון - לע״מ
״במשך שלושה עשורים, אויב הייחוס מספר אחת של ישראל היא הרפובליקה האסלאמית של איראן. המשאבים שהשקיעה המדינה בהתמודדות עם האיום האיראני - הצבאיים, המדיניים, הכלכליים, הטכנולוגיים, החשאיים והגלויים - הם אדירים״, כך פתח את נאומו הבוקר (ג), ראש הממשלה, נפתלי בנט בכנס הביטחוני-מדיני של המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) באוניברסיטת רייכמן.
חוד החנית במאבק הזה היה המוסד. מאז מינוי מאיר דגן ז״ל, דרך תמיר פרדו, יוסי כהן ועד דוד ברנע. מתוך אלו, כהן, שסיים תפקיד בחודש יוני האחרון, היה זה שפתח לציבור הישראלי צוהר למבצעי המוסד באיראן. בתקופתו המוסד הגיע לכותרות כמעט כל שני וחמישי, הוא זה שהביא את ארכיון הגרעין לישראל והוא זה שטען שיש למוסד ״יותר מאזניים ועיניים״ באיראן. ובכן, למרות כל ההצהרות, דבריו של בנט מראים את ההפך.
״כשנכנסתי ללשכת ראש הממשלה, לפני פחות מחצי שנה, נדהמתי מהפער בין הרטוריקה לבין המעשה. מצאתי מרחק מטריד בין ההיגדים מסוג "לעולם לא נרשה שאיראן תהיה גרעינית", לבין הירושה שקיבלתי. אם לסכם את המציאות שירשנו במשפט אחד – איראן נמצאת במצב מתקדם ביותר של תכנית הגרעין שלה, כשמכונת ההעשרה שלה משוכללת ורחבה מתמיד.
״נדמה שאחרי תקופה כה ארוכה יש צורך להתבונן על מה השגנו, ולבדוק האם עלינו לכייל מחדש את המאמץ העצום הזה. התשובה, אם מתבוננים בגלוי ובאופן מפוכח - חיובית.״
בחינה מחודשת של מדיניות הפעולה באיראן
כיצד דברי רוה״מ מסתדרים עם דבריו של ראש המוסד הקודם, יוסי כהן, שטען להצלחות מסחררות של המוסד בעצירת תכנית הגרעין האיראנית? כאמור, כהן סיים את תפקידו לפני כחמישה חודשים בלבד, עת החילופים עם דוד ברנע. כלומר, הפערים הם בין דבריו של בנט לאלו של כהן.
״כשנכנסתי לתפקידי, אחד הדברים הראשונים שעשיתי, ממש בשבוע השני, הוא להתחיל POLICY REVIEW, בחינה מחדש של המדיניות של ישראל בנושא האיראני, בדגש כמובן על הגרעין, אבל גם תוך התייחסות למלחמה הקרה, המתמשכת, בינינו לבין האיראנים באזור. זה היה תהליך ארוך ומחכים, שהיו לו שני מימדים - להבין היטב את האויב, ככל שניתן, ולהבין אותנו. מה עשינו עד כה, היכן טעינו, היכן הצלחנו״, ממשיך ראש הממשלה.
״הטעות שעשינו אחרי הסכם הגרעין הראשון, ב- 2015 - לא תחזור. אז, עם כל הרעש שלפני, מהרגע שנחתם ההסכם, הוא השפיע עלינו כמו גלולת שינה. מדינת ישראל פשוט נרדמה בשמירה. עסקנו בדברים אחרים. מהטעות הזאת נלמד. נשמור על חופש הפעולה שלנו. בכל מקרה, גם אם תהיה חזרה להסכם, ישראל היא כמובן לא צד לו והוא לא מחייב אותה.״
לא היה אף אחד בכנסת שירים דגל
אין ספק כי בנט מגלה אומץ רב בכך שהוא שם את האמת על השולחן - המדיניות שהוביל נתניהו יחד עם כהן בשנים האחרונות מול איראן - כשלה. ולא היה אף אחד בכנסת או בממשלה שהרים דגל, שפיקח על אפקטיביות המוסד ביחס ליעדים של מדינת ישראל בהקשר זה. מישהו, פרט לרוה״מ, שרואה את התמונה ואומר שהמלך עירום.
המשמעות היא כי הנהלת המוסד הקודמת סיפקה לציבור מצד שווא ביחס למצב תכנית הגרעין האיראנית. מדובר גם בראש המוסד הנוכחי, דוד ברנע, שהיה בתקופה המדוברת סגן ראש המוסד. גם עליו נופלת האחריות לפערים האלו.
הנהלת המוסד היא פונקציה שאמורה להיות מקצועית נטו, ללא הטיות פוליטיות. ובכן, המציאות הוכיחה אחרת. נראה כי העובדה שראש הממשלה ממנה אישית את ראש המוסד, מעיבה על יכולתו של ראש המוסד להיות מקצועי נטו. לכן, נדרש פיקוח הדוק יותר של הכנסת על האפקטיביות של המוסד.
בשל מעטפת הסודיות תחתיה עובד המוסד, טרם ברור האם ברנע עשה שינויים בתפיסת ההפעלה של המוסד באיראן לאור הפערים עליהם מצביע ראש הממשלה.
