דעה | פרשת NSO עלולה להשפיע על תעסוקת ישראלים בתחום הסייבר בארה״ב
החלטת הממשל האמריקאי לכלול שתי חברות ישראליות ברשימה השחורה של חברות שאסור לעבוד עמן היא בעלת השלכות דרמטיות על תחום הניוד והתעסוקה של אנשי הייטק ישראלים בארה"ב בתחומי הסייבר ההגנתי וההתקפי. דעה של עו"ד צבי קן-תור
ישראל דיפנס
| 09/11/2021
עו"ד צבי קן-תור. קרדיט צילום: משרד עו"ד קן-תור עכו
במשך שנים רבות כשלו ממשלות ישראל להשיג את צרוף ישראל למדינות שאזרחיהן זכאים לקבל אשרת תייר ומבקר עסקי בנמל הכניסה לארה"ב, הידועה השם העממי "פטור מוויזה". כל הממשלים, גם האוהדים שבהם, לא הצליחו לתרגם את הקשר האיתן בין המדינות לפטור זה אשר אזרחי מדינות אחרות נהנים ממנו, וכאשר אזרחי ארה"ב עצמם נהנים ממנו בכניסתם לישראל.
לא הוגן? מתסכל? אולי, אבל רק את מי שלא מבין את מורכבות מנגנון אשרות הכניסה והעבודה של ארה"ב אשר נחשבת כיעד המבוקש ביותר בעולם לתיירות ולעסקים, ובמקביל גם לטרור ומסתננים מסוגים שונים. ארה"ב שומרת היטב על האינטרסים שלה, ומשתדלת מאוד להימנע מקיצורי דרך או העלמת עין. הנהלים יסודיים, נוקשים ומחמירים.
החלטת הממשל האמריקאי לכלול שתי חברות ישראליות, NSO וקנדירו, ברשימת החברות שאסורות בקשרים עסקיים הן לגורמי ממשל והן לגורמים פרטיים עלולה להתברר כבעלת השלכות דרמטיות על עצם היכולת של אנשי הייטק ישראלים בתחומי הסייבר ההגנתי וההתקפי, לקבל אשרות עבודה לארה"ב או אפילו להיכנס לארה"ב לביקורים עסקיים.
אחת המשמעויות האפשרויות של הסנקציות היא, כי כל מי שעובד עבור אחת החברות הללו, או שעבד עבורן בעבר, במישרין או בעקיפין עלול להיות מסורב אשרה לארה"ב, או במקרים קיצוניים, לקבל הודעה על ביטול אשרה תקפה. לתוצאה דרמטית כזו היה בעבר תקדים כאשר רשויות ההגירה של ארה"ב נהגו כך כלפי עובדים של חברות מתחום האופציות הבינאריות, לאחר שבארה"ב נקבע כי חברות מתחום זה הינן "חברות מרמה".
ניתן להעריך כי החלטה זו עלולה להקרין על כל תחום הסייבר ההתקפי, ואולי גם על התחום הגדול הרבה יותר של הסייבר ההגנתי. זאת מכיוון שרשויות ההגירה של ארה"ב עשויות לדרוש מן העובדים הללו לבצע בדיקות ביטחוניות מסוג ( TAL (Technology Alert List כתנאי להנפקת האשרה המבוקשת.
בדיקות TAL נעשות על ידי גורמים בארה"ב אשר זהותם אינה ידועה לקונסול. החוק אוסר על הקונסול להנפיק למבקש את האשרה עד לסיום הבדיקה. הצורך בבדיקה נעשה על ידי הקונסול רק במעמד הריאיון, ולא ניתן לבצע את הבדיקה לפני מועד זה. בדיקת טל לוקחת מספר שבועות עד 8 חודשים. לכן מי שעובד בתעשיות הללו עשוי למצוא עצמו ממתין שבועות וגם חודשים לוויזה מבלי שיש יכולת להשפיע על התהליך.
בדיקת TAL היא "קופסה שחורה" - יסודית וממושכת כאשר מבקש האשרה והקונסול אינם יודעים את זהות הבודק, וכאשר אין אפשרות לזרז את הבדיקה. השבועות והחודשים הקרובים יהוו תקופת מבחן בה נצטרך לעקוב בתשומת לב אחר מדיניות האשרות האמריקאית, תוך מעורבות זהירה ודיפלומטית של גורמי החוץ בממשל הישראלי בטיפול רגיש בנושא.
עו"ד צבי קן-תור, הוא שותף מייסד של משרד קן-תור & עכו, ומומחה מוביל בתחום ניוד מומחים גלובלי. צבי מומחה בהכנת תכניות תאגידיות לניוד מומחים תוך גיבוש אסטרטגיות, יוזמות מתקדמות, ופתרונות "מחוץ לקופסא בנושא הצבת מומחים בעולם בין היתר בהיי-טק וביו-טק, תרופות, בנייה, אנרגיה, גז ותחבורה.
החלטת הממשל האמריקאי לכלול שתי חברות ישראליות ברשימה השחורה של חברות שאסור לעבוד עמן היא בעלת השלכות דרמטיות על תחום הניוד והתעסוקה של אנשי הייטק ישראלים בארה"ב בתחומי הסייבר ההגנתי וההתקפי. דעה של עו"ד צבי קן-תור
עו"ד צבי קן-תור. קרדיט צילום: משרד עו"ד קן-תור עכו
במשך שנים רבות כשלו ממשלות ישראל להשיג את צרוף ישראל למדינות שאזרחיהן זכאים לקבל אשרת תייר ומבקר עסקי בנמל הכניסה לארה"ב, הידועה השם העממי "פטור מוויזה". כל הממשלים, גם האוהדים שבהם, לא הצליחו לתרגם את הקשר האיתן בין המדינות לפטור זה אשר אזרחי מדינות אחרות נהנים ממנו, וכאשר אזרחי ארה"ב עצמם נהנים ממנו בכניסתם לישראל.
לא הוגן? מתסכל? אולי, אבל רק את מי שלא מבין את מורכבות מנגנון אשרות הכניסה והעבודה של ארה"ב אשר נחשבת כיעד המבוקש ביותר בעולם לתיירות ולעסקים, ובמקביל גם לטרור ומסתננים מסוגים שונים. ארה"ב שומרת היטב על האינטרסים שלה, ומשתדלת מאוד להימנע מקיצורי דרך או העלמת עין. הנהלים יסודיים, נוקשים ומחמירים.
החלטת הממשל האמריקאי לכלול שתי חברות ישראליות, NSO וקנדירו, ברשימת החברות שאסורות בקשרים עסקיים הן לגורמי ממשל והן לגורמים פרטיים עלולה להתברר כבעלת השלכות דרמטיות על עצם היכולת של אנשי הייטק ישראלים בתחומי הסייבר ההגנתי וההתקפי, לקבל אשרות עבודה לארה"ב או אפילו להיכנס לארה"ב לביקורים עסקיים.
אחת המשמעויות האפשרויות של הסנקציות היא, כי כל מי שעובד עבור אחת החברות הללו, או שעבד עבורן בעבר, במישרין או בעקיפין עלול להיות מסורב אשרה לארה"ב, או במקרים קיצוניים, לקבל הודעה על ביטול אשרה תקפה. לתוצאה דרמטית כזו היה בעבר תקדים כאשר רשויות ההגירה של ארה"ב נהגו כך כלפי עובדים של חברות מתחום האופציות הבינאריות, לאחר שבארה"ב נקבע כי חברות מתחום זה הינן "חברות מרמה".
ניתן להעריך כי החלטה זו עלולה להקרין על כל תחום הסייבר ההתקפי, ואולי גם על התחום הגדול הרבה יותר של הסייבר ההגנתי. זאת מכיוון שרשויות ההגירה של ארה"ב עשויות לדרוש מן העובדים הללו לבצע בדיקות ביטחוניות מסוג ( TAL (Technology Alert List כתנאי להנפקת האשרה המבוקשת.
בדיקות TAL נעשות על ידי גורמים בארה"ב אשר זהותם אינה ידועה לקונסול. החוק אוסר על הקונסול להנפיק למבקש את האשרה עד לסיום הבדיקה. הצורך בבדיקה נעשה על ידי הקונסול רק במעמד הריאיון, ולא ניתן לבצע את הבדיקה לפני מועד זה. בדיקת טל לוקחת מספר שבועות עד 8 חודשים. לכן מי שעובד בתעשיות הללו עשוי למצוא עצמו ממתין שבועות וגם חודשים לוויזה מבלי שיש יכולת להשפיע על התהליך.
בדיקת TAL היא "קופסה שחורה" - יסודית וממושכת כאשר מבקש האשרה והקונסול אינם יודעים את זהות הבודק, וכאשר אין אפשרות לזרז את הבדיקה. השבועות והחודשים הקרובים יהוו תקופת מבחן בה נצטרך לעקוב בתשומת לב אחר מדיניות האשרות האמריקאית, תוך מעורבות זהירה ודיפלומטית של גורמי החוץ בממשל הישראלי בטיפול רגיש בנושא.
עו"ד צבי קן-תור, הוא שותף מייסד של משרד קן-תור & עכו, ומומחה מוביל בתחום ניוד מומחים גלובלי. צבי מומחה בהכנת תכניות תאגידיות לניוד מומחים תוך גיבוש אסטרטגיות, יוזמות מתקדמות, ופתרונות "מחוץ לקופסא בנושא הצבת מומחים בעולם בין היתר בהיי-טק וביו-טק, תרופות, בנייה, אנרגיה, גז ותחבורה.
