״המשאב החשוב והיקר ביותר כיום הוא החדשנות הטכנולוגית״
בשיחה עם ישראל דיפנס, שוטחת ד״ר אסתר (אתי) לוצאטו דוגמאות לפתרונות טכנולוגיים של התעשייה הביטחונית שהוסבו לעולם הרפואה בזמן מגפת הקורונה, מסבירה מהם העוגנים שבונים את האקוסיסטם הטכנולוגי הייחודי של ישראל, וגם מזכירה למה הגנה בפטנט היא כל כך קריטית
מנדי קוגוסובסקי
| 09/11/2021
ד״ר אסתר (אתי) לוצאטו. צילום: מיכל לוצאטו
מגפת הקורונה היוותה זרז לחדשנות טכנולוגית ולהסתמכות גוברת על פתרונות מחשוב וסייבר לביצוע פעולות, שעד לפני שנתיים היה נראה דמיוני שלא לבצען פנים מול פנים, ובמגע אדם. מלבד המעבר לעבודה מהסלון הביתי ולקיום פגישות טרנס-אטלנטיות בזום, הדוגמא הבולטת ביותר היא אולי התמורות הטכנולוגיות שחלו בעולם הרפואה. את הגישה הבלתי-אמצעית בין מטפל למטופל החליפו רובוטים, מיקרופונים וטאבלטים, וישראל יכולה לזקוף חלק ניכר להצלחתה בתחום זה לשיתוף הפעולה בין התעשיות הביטחוניות לרפואיות.
״יש המון דוגמאות לטכנולוגיות שמתחילות במערכת הביטחון וניתן להמיר לצרכים אזרחיים כאלה ואחרים, וזה היה בולט במיוחד בתקופת הקורונה״, מסבירה ד״ר אסתר לוצאטו, עורכת פטנטים ומנכ״לית קבוצת לוצאטו, מקבוצות הקניין הרוחני הבולטות בישראל. ״היו פניות לחברות המערכת הביטחונית בבקשה לעזרה, כי ידוע שיש להן את הטכנולוגיות הדרושות להתמודד עם האתגרים החדשים, והן התגייסו כמובן״.
״למשל, במרכז הרפואי שמיר (בי״ח אסף הרופא), הופעל בימי הקורונה רובוט קטן ששוטט במסדרונות, נכנס לחללים ריקים וחיטא אותם באמצעות קרני אולטרה-סגול. זה פיתוח של מהנדסי תעשייה אווירית שנעשה בזמן קצר יחסית, ומדובר למעשה באותו רובוט שיכול להפעיל קרני אינפרה-אדם בשדה הקרב״, אומרת לוצאטו. ״דוגמא נוספת היא טכניקות שפותחו על ידי רפאל, תעשייה אווירית, המכון הביולוגי והועדה לאנרגיה אטומית עבור בתי החולים ואפשרו חיטוי ציוד רפואי ולבוש מגן, כך שניתן היה למחזר אותו.״
״התעשייה הביטחונית פיתחה את הטכניקות הללו עבור הצרכים שלה, לחיטוי המזהמים שלה, אבל הן סיפקו שירות במקרה הזה, כיוון שנוצרה מערכת שיודעת לנקות חומרים מזהמים, ולא משנה אם מקור המזהם הוא נגיף הקורונה או קרינה גרעינית. ויש עוד דוגמאות, כמו מצלמות תרמיות לזיהוי מרחוק של תסמינים, שפותחו ע״י רפאל ותעשייה אווירית, ועושות שימוש בטכנולוגיות שכבר היו קיימות בעולם הביטחוני״.
ממצלמות תרמיות ועד להגנה על הרשת
ש: יש הרבה טכנולוגיות שנודדות בין התחומים? שמתחילות במטרה מסוימת ונמצא שמתאימות גם לתחומים אחרים לגמרי?
״בהחלט, יש הרבה כאלה, והרבה מאוד מהן מתחילות במערכת הביטחון. אחת הדוגמאות המוכרות ביותר היא של חברת Given Imaging, שהתחילה כפרויקט של מצלמה עם תכונות ייחודיות במערכת טילים – ואז הבינו שהיא מתאימה לשימושים רפואיים, כמצלמה קטנה עם רזולוציה מאוד גבוהה שגם ניתן לשדר ממקום מסוים, נניח מהגוף, למקום אחר״, מסבירה לוצאטו. ״אבל כמעט בכל תחום, ניתן לראות שלתעשייה הביטחונית יש תרומה מאוד חשובה. למשל, כל נושא הסייבר.
״כלומר, גם כל עולם הסייבר בתחילתו, 8200 ודומיו, היה מיועד לצרכים ביטחוניים – אבל מדובר בעצם באותם צרכים שיש גם לחברות גדולות: לוודא שמידע לא זולג מתוך הארגון, שאף אחד לא חודר פנימה, לנטר כניסות ועוד, והיה מעבר לתעשייה האזרחית, שיש לה צורך חשוב וקיומי לא פחות מהתעשייה הצבאית. כמו כן התעשייה אימצה גם טכנולוגיות שהתחילו באקדמיה, כמו בתחומי מדעי החיים, דיאגנוסטיקה, אנרגיות חילופיות, התפלת מים ועוד, והשתמשה בהן לשימושים מסחריים שונים.
ש: עכשיו, כשאנחנו אולי מתחילים להתרחק קצת מהקורונה, הנושא הבא שעולה יותר למודעות בישראל הוא משבר האקלים. האם צפויה לדעתך הסבה של טכנולוגיות ביטחוניות לשימושי קליימט טק, או שיתופי פעולה של מערכות הביטחון והסביבה?
״בהחלט. מגוון הטכנולוגיות הצבאיות והפיתוחים הטכנולוגיים בתחומי תוכנה, אופטיקה, מכשירים פיזיקליים, סנסורים וכו' יכולים להיות שימושיים גם למיזמי קליימט טק, לצד תעשיות נוספות. שיתופי פעולה מסוג זה בעצם תלויים בצורך העולה מן השוק וכמובן במימון, ואכן, אנחנו רואים שתחום זה מקבל תשומת לב רב עולמית, כך שפיתוחים בתעשייה זו צפויים להתגבר ואיתם גם שיתופי פעולה.
מי אחראי לחדשנות הטכנולוגית?
״השאלה הבסיסית, בעצם, היא מי מייצר את החדשנות הטכנולוגית״, ממשיכה לוצאטו. ״תחשבי שכל טכנולוגיה שמפותחת יכולה להיות רלוונטית למספר שימושים, ולכן הדבר המרכזי כאן זה להבין מי אחראי ליצירתה. המשאב החשוב ביותר, היקר ביותר ובעל הערך הכלכלי הגבוה ביותר כיום הוא חדשנות טכנולוגית״.
״וזה סיפור ההצלחה של ההייטק הישראלי, ומכאן ההצלחה הכלכלית של מדינת ישראל. ההצלחה הגיעה מיצירת חדשנות טכנולוגית. ואיך ישראל הגיעה להצלחה כזאת, כנגד כל הסיכויים? כיוון שיש בה מספר עוגנים, שבונים את האקוסיסטם ליצירת חדשנות טכנולוגית בצורה הכי סינרגיסטית וחזקה שיש, הדרייב הגדול שמניע את כל התעשייה הזאת. ובזכות אותה חדשנות, ישראל הפכה להיות בין שמונה הכלכלות החזקות בעולם. מ-2003 שילשנו את התוצר לנפש, המנייה של המדינה״.
ש: ומהם העוגנים הללו?
״אני מזהה ארבעה עוגנים״, משיבה לוצאטו במהירות לשאלה המתבקשת. ״העוגן הראשון הוא מערכת הביטחון. לכמה מדינות יש אפשרות לקחת צעירים בני 17, למיין אותם לפי הצרכים והכישורים, ולנתב אותם ליחידות כמו 8200? ואותם צעירים מוכשרים נמצאים שם בין שלוש לחמש שנים, מקבלים השקעה אדירה, ומיד לאחר מכן נוחתים לחזית של הטכנולוגיה. בשרשרת הזאת גם תכניסי את התעשיות הביטחוניות הגדולות – אלביט, רפאל, תעשייה אווירית. ביחס לגודל שוק, אין מדינה שיש לה כזו שרשרת עם אימפקט כל כך חזק. ליחידה 8200 יש 35 אלף בוגרים שנמצאים עכשיו בתעשיית ההייטק, בחזית הטכנולוגיה״.
״העוגן השני הוא שיתוף הפעולה הפורה בין אקדמיה לתעשייה. כבר יותר משלושה עשורים שישראל נמצאת בין שלושת המקומות הראשונים בעולם בשיתוף פעולה כזה. העוגן השלישי הוא הכסף הפרטי שמכניסה תעשיית ההייטק הישראלית: כסף של קרנות הון-סיכון, הנפקות, מכירות, כסף פרטי שמאמין בהון האנושי. וגם כאן, מדובר בהרבה מאוד כסף ביחס לגודל שוק. והעוגן הרביעי הוא החברות הבינלאומיות: למעלה מ-400 חברות טכנולוגיה בינלאומיות הקימו בישראל מרכזי מו״פ, שמעסיקים למעלה מ-300 אלף עובדים״.
הקניין הרוחני הוא הנכס החשוב ביותר
ש: אז נניח שחברה מסוימת המציאה טכנולוגיה וגילתה שיש לה הרבה שימושים אחרים. אבל בכל זאת, זו הטכנולוגיה של החברה, הקניין הרוחני שלה. איך מגנים על זה?
״קודם כל, קניין רוחני זו מעטפת שלמה שכוללת פטנטים, סימני מסחר, עיצובים, זכויות יוצרים, זכויות מטפחים, ועוד הרבה״, אומרת לוצאטו. ״היום, משהו כמו 85% מהערך המצרפי של חברות ציבוריות נובע מהקניין הרוחני שלהן – משמע, שזה הופך להיות הנכס החשוב והעיקרי של חברות כיום. כל חברה שמפתחת משהו תגן קודם כל על הקניין הרוחני שלה, כי אם לא תגן – זו נחלת הכלל. והעולם הוא גלובלי, התחרות מאוד גדולה.
״הרבה חברות, וגם מוסדות אקדמיים, הבינו שאפשר להכניס הרבה מאוד כסף ממכירה של קניין רוחני וממתן רישיון שיאפשר שימוש בטכנולוגיה מוגנת. ואם נחזור לדוגמאות מתחילת השיחה שלנו – אם פיתחתי משהו בתחום הביטחון, שגם מתאים לעולם הרפואה, ויש חברה שמעוניינת לקחת את הפיתוח הזה לצרכים רפואיים, אני יכולה לתת לה רישיון על שימוש בפטנט היכן שהוא מוגן, כאשר חשוב לזכור שהגנה על קניין רוחני היא טריטוריאלית. במדינה שיש בה קניין רוחני מוגן זה מקנה מונופולין ובמדינה שאין – זו נחלת הכלל. ולכן, איפה שנמצא השוק, בין אם השוק הישיר או שווקים משניים, שם חשוב להגן על המוצר״.
מה צופן לנו העתיד?
אין ספק שאנחנו חיים בעידן של חדשנות טכנולוגית הולכת וגוברת, ולמזלנו ישראל נמצאת בין המדינות המובילות, עם יתרונות מאוד מובהקים ובולטים. אני חושבת שמדינת ישראל רק תשגשג עוד יותר בזכות כל זה. כמובן, אם לא נעשה שטויות במישורים אחרים״.
בשיחה עם ישראל דיפנס, שוטחת ד״ר אסתר (אתי) לוצאטו דוגמאות לפתרונות טכנולוגיים של התעשייה הביטחונית שהוסבו לעולם הרפואה בזמן מגפת הקורונה, מסבירה מהם העוגנים שבונים את האקוסיסטם הטכנולוגי הייחודי של ישראל, וגם מזכירה למה הגנה בפטנט היא כל כך קריטית
ד״ר אסתר (אתי) לוצאטו. צילום: מיכל לוצאטו
מגפת הקורונה היוותה זרז לחדשנות טכנולוגית ולהסתמכות גוברת על פתרונות מחשוב וסייבר לביצוע פעולות, שעד לפני שנתיים היה נראה דמיוני שלא לבצען פנים מול פנים, ובמגע אדם. מלבד המעבר לעבודה מהסלון הביתי ולקיום פגישות טרנס-אטלנטיות בזום, הדוגמא הבולטת ביותר היא אולי התמורות הטכנולוגיות שחלו בעולם הרפואה. את הגישה הבלתי-אמצעית בין מטפל למטופל החליפו רובוטים, מיקרופונים וטאבלטים, וישראל יכולה לזקוף חלק ניכר להצלחתה בתחום זה לשיתוף הפעולה בין התעשיות הביטחוניות לרפואיות.
״יש המון דוגמאות לטכנולוגיות שמתחילות במערכת הביטחון וניתן להמיר לצרכים אזרחיים כאלה ואחרים, וזה היה בולט במיוחד בתקופת הקורונה״, מסבירה ד״ר אסתר לוצאטו, עורכת פטנטים ומנכ״לית קבוצת לוצאטו, מקבוצות הקניין הרוחני הבולטות בישראל. ״היו פניות לחברות המערכת הביטחונית בבקשה לעזרה, כי ידוע שיש להן את הטכנולוגיות הדרושות להתמודד עם האתגרים החדשים, והן התגייסו כמובן״.
״למשל, במרכז הרפואי שמיר (בי״ח אסף הרופא), הופעל בימי הקורונה רובוט קטן ששוטט במסדרונות, נכנס לחללים ריקים וחיטא אותם באמצעות קרני אולטרה-סגול. זה פיתוח של מהנדסי תעשייה אווירית שנעשה בזמן קצר יחסית, ומדובר למעשה באותו רובוט שיכול להפעיל קרני אינפרה-אדם בשדה הקרב״, אומרת לוצאטו. ״דוגמא נוספת היא טכניקות שפותחו על ידי רפאל, תעשייה אווירית, המכון הביולוגי והועדה לאנרגיה אטומית עבור בתי החולים ואפשרו חיטוי ציוד רפואי ולבוש מגן, כך שניתן היה למחזר אותו.״
״התעשייה הביטחונית פיתחה את הטכניקות הללו עבור הצרכים שלה, לחיטוי המזהמים שלה, אבל הן סיפקו שירות במקרה הזה, כיוון שנוצרה מערכת שיודעת לנקות חומרים מזהמים, ולא משנה אם מקור המזהם הוא נגיף הקורונה או קרינה גרעינית. ויש עוד דוגמאות, כמו מצלמות תרמיות לזיהוי מרחוק של תסמינים, שפותחו ע״י רפאל ותעשייה אווירית, ועושות שימוש בטכנולוגיות שכבר היו קיימות בעולם הביטחוני״.
ממצלמות תרמיות ועד להגנה על הרשת
ש: יש הרבה טכנולוגיות שנודדות בין התחומים? שמתחילות במטרה מסוימת ונמצא שמתאימות גם לתחומים אחרים לגמרי?
״בהחלט, יש הרבה כאלה, והרבה מאוד מהן מתחילות במערכת הביטחון. אחת הדוגמאות המוכרות ביותר היא של חברת Given Imaging, שהתחילה כפרויקט של מצלמה עם תכונות ייחודיות במערכת טילים – ואז הבינו שהיא מתאימה לשימושים רפואיים, כמצלמה קטנה עם רזולוציה מאוד גבוהה שגם ניתן לשדר ממקום מסוים, נניח מהגוף, למקום אחר״, מסבירה לוצאטו. ״אבל כמעט בכל תחום, ניתן לראות שלתעשייה הביטחונית יש תרומה מאוד חשובה. למשל, כל נושא הסייבר.
״כלומר, גם כל עולם הסייבר בתחילתו, 8200 ודומיו, היה מיועד לצרכים ביטחוניים – אבל מדובר בעצם באותם צרכים שיש גם לחברות גדולות: לוודא שמידע לא זולג מתוך הארגון, שאף אחד לא חודר פנימה, לנטר כניסות ועוד, והיה מעבר לתעשייה האזרחית, שיש לה צורך חשוב וקיומי לא פחות מהתעשייה הצבאית. כמו כן התעשייה אימצה גם טכנולוגיות שהתחילו באקדמיה, כמו בתחומי מדעי החיים, דיאגנוסטיקה, אנרגיות חילופיות, התפלת מים ועוד, והשתמשה בהן לשימושים מסחריים שונים.
ש: עכשיו, כשאנחנו אולי מתחילים להתרחק קצת מהקורונה, הנושא הבא שעולה יותר למודעות בישראל הוא משבר האקלים. האם צפויה לדעתך הסבה של טכנולוגיות ביטחוניות לשימושי קליימט טק, או שיתופי פעולה של מערכות הביטחון והסביבה?
״בהחלט. מגוון הטכנולוגיות הצבאיות והפיתוחים הטכנולוגיים בתחומי תוכנה, אופטיקה, מכשירים פיזיקליים, סנסורים וכו' יכולים להיות שימושיים גם למיזמי קליימט טק, לצד תעשיות נוספות. שיתופי פעולה מסוג זה בעצם תלויים בצורך העולה מן השוק וכמובן במימון, ואכן, אנחנו רואים שתחום זה מקבל תשומת לב רב עולמית, כך שפיתוחים בתעשייה זו צפויים להתגבר ואיתם גם שיתופי פעולה.
מי אחראי לחדשנות הטכנולוגית?
״השאלה הבסיסית, בעצם, היא מי מייצר את החדשנות הטכנולוגית״, ממשיכה לוצאטו. ״תחשבי שכל טכנולוגיה שמפותחת יכולה להיות רלוונטית למספר שימושים, ולכן הדבר המרכזי כאן זה להבין מי אחראי ליצירתה. המשאב החשוב ביותר, היקר ביותר ובעל הערך הכלכלי הגבוה ביותר כיום הוא חדשנות טכנולוגית״.
״וזה סיפור ההצלחה של ההייטק הישראלי, ומכאן ההצלחה הכלכלית של מדינת ישראל. ההצלחה הגיעה מיצירת חדשנות טכנולוגית. ואיך ישראל הגיעה להצלחה כזאת, כנגד כל הסיכויים? כיוון שיש בה מספר עוגנים, שבונים את האקוסיסטם ליצירת חדשנות טכנולוגית בצורה הכי סינרגיסטית וחזקה שיש, הדרייב הגדול שמניע את כל התעשייה הזאת. ובזכות אותה חדשנות, ישראל הפכה להיות בין שמונה הכלכלות החזקות בעולם. מ-2003 שילשנו את התוצר לנפש, המנייה של המדינה״.
ש: ומהם העוגנים הללו?
״אני מזהה ארבעה עוגנים״, משיבה לוצאטו במהירות לשאלה המתבקשת. ״העוגן הראשון הוא מערכת הביטחון. לכמה מדינות יש אפשרות לקחת צעירים בני 17, למיין אותם לפי הצרכים והכישורים, ולנתב אותם ליחידות כמו 8200? ואותם צעירים מוכשרים נמצאים שם בין שלוש לחמש שנים, מקבלים השקעה אדירה, ומיד לאחר מכן נוחתים לחזית של הטכנולוגיה. בשרשרת הזאת גם תכניסי את התעשיות הביטחוניות הגדולות – אלביט, רפאל, תעשייה אווירית. ביחס לגודל שוק, אין מדינה שיש לה כזו שרשרת עם אימפקט כל כך חזק. ליחידה 8200 יש 35 אלף בוגרים שנמצאים עכשיו בתעשיית ההייטק, בחזית הטכנולוגיה״.
״העוגן השני הוא שיתוף הפעולה הפורה בין אקדמיה לתעשייה. כבר יותר משלושה עשורים שישראל נמצאת בין שלושת המקומות הראשונים בעולם בשיתוף פעולה כזה. העוגן השלישי הוא הכסף הפרטי שמכניסה תעשיית ההייטק הישראלית: כסף של קרנות הון-סיכון, הנפקות, מכירות, כסף פרטי שמאמין בהון האנושי. וגם כאן, מדובר בהרבה מאוד כסף ביחס לגודל שוק. והעוגן הרביעי הוא החברות הבינלאומיות: למעלה מ-400 חברות טכנולוגיה בינלאומיות הקימו בישראל מרכזי מו״פ, שמעסיקים למעלה מ-300 אלף עובדים״.
הקניין הרוחני הוא הנכס החשוב ביותר
ש: אז נניח שחברה מסוימת המציאה טכנולוגיה וגילתה שיש לה הרבה שימושים אחרים. אבל בכל זאת, זו הטכנולוגיה של החברה, הקניין הרוחני שלה. איך מגנים על זה?
״קודם כל, קניין רוחני זו מעטפת שלמה שכוללת פטנטים, סימני מסחר, עיצובים, זכויות יוצרים, זכויות מטפחים, ועוד הרבה״, אומרת לוצאטו. ״היום, משהו כמו 85% מהערך המצרפי של חברות ציבוריות נובע מהקניין הרוחני שלהן – משמע, שזה הופך להיות הנכס החשוב והעיקרי של חברות כיום. כל חברה שמפתחת משהו תגן קודם כל על הקניין הרוחני שלה, כי אם לא תגן – זו נחלת הכלל. והעולם הוא גלובלי, התחרות מאוד גדולה.
״הרבה חברות, וגם מוסדות אקדמיים, הבינו שאפשר להכניס הרבה מאוד כסף ממכירה של קניין רוחני וממתן רישיון שיאפשר שימוש בטכנולוגיה מוגנת. ואם נחזור לדוגמאות מתחילת השיחה שלנו – אם פיתחתי משהו בתחום הביטחון, שגם מתאים לעולם הרפואה, ויש חברה שמעוניינת לקחת את הפיתוח הזה לצרכים רפואיים, אני יכולה לתת לה רישיון על שימוש בפטנט היכן שהוא מוגן, כאשר חשוב לזכור שהגנה על קניין רוחני היא טריטוריאלית. במדינה שיש בה קניין רוחני מוגן זה מקנה מונופולין ובמדינה שאין – זו נחלת הכלל. ולכן, איפה שנמצא השוק, בין אם השוק הישיר או שווקים משניים, שם חשוב להגן על המוצר״.
מה צופן לנו העתיד?
אין ספק שאנחנו חיים בעידן של חדשנות טכנולוגית הולכת וגוברת, ולמזלנו ישראל נמצאת בין המדינות המובילות, עם יתרונות מאוד מובהקים ובולטים. אני חושבת שמדינת ישראל רק תשגשג עוד יותר בזכות כל זה. כמובן, אם לא נעשה שטויות במישורים אחרים״.
