דעה | אי שיוויון חברתי הרסני יותר מהתערבות זרה בבחירות
חגי צוריאל, לשעבר בכיר במוסד ומנכ"ל משרד המודיעין, טוען שהדגש בשיח הציבור על התערבות זרה בבחירות מסיט מן העיקר - טיפול באי שיוויון חברתי
חגי צוריאל
| 07/11/2021
מאת 'avivi - https://www.flickr.com/photos/avivi/6040690886, CC BY-SA 2.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=16101204
מאז הבחירות לנשיאות בארה"ב ב-2016, וקביעת המודיעין האמריקאי שהמודיעין הרוסי התערב בהן בין היתר באמצעות מבצעי השפעה ברשתות החברתיות, נעשה מאוד אופנתי לעסוק בהשפעה זרה על מערכות בחירות. גם בישראל רבו אזהרות מצד בכירים בדרג המדיני והביטחוני מפני התערבות זרה אפשרית בבחירות וגבר העיסוק בנושא.
זאת, למרות שבשורה של מחקרים לא נמצא שההתערבות הרוסית אכן השפיעה על התנהגות הבוחרים האמריקאים. היא העסיקה את הממסד הפוליטי והביטחוני ואת רשויות אכיפת החוק בארה"ב בחקירה ממושכת, אך לא הכריעה את תוצאות הבחירות.
טראמפ לא נבחר ב-2016 וגם לא זכה בעשרות מיליוני קולות ב-2020 בשל התערבות של הרוסים, הסינים או האיראנים בבחירות בארה"ב. יתכן שהם בחשו, אבל הגורם העיקרי שהשפיע על תוצאות הבחירות ב-2016 והניע עשרות מיליוני אמריקאים להצביע עבור טראמפ גם ב-2020, הוא אי שוויון.
אי שוויון בחינוך, בבריאות, בהכנסה, בייצוג ובהזדמנויות, הוא הגורם החשוב ביותר שעומד מאחורי הטלטלה העולמית שאנו חווים בשנים האחרונות, מ"האביב הערבי" ועד טראמפ וההתקפה של תומכיו על בית הנבחרים בוושינגטון.
העמקת אי השוויון הביאה למתח גובר בין ציבורים לממסדים, לא רק במדינות בעלות משטרים אוטוריטריים כמו מדינות ערב, אלא גם בדמוקרטיות ליברליות, כולל ובדגש על ארה״ב.
ציבורים מתוסכלים וממורמרים גדולים שלא נהנו בראייתם מפירות הגלובליזציה ואף נפגעו ממנה, התמרדו נגדה, כאשר מנהיגים לאומנים פופוליסטים רוכבים על הגל ומלבים אותו בעת ובעונה אחת.
בהעדר צעדים דרמטיים לסגירת הפערים, הציבורים המקופחים, המתוסכלים והממורמרים, והמנהיגים הפופוליסטים שמובלים על ידם ומובילים אותם, יכוליםלקדם בקלפי או ברחוב אג'נדות קיצוניות ולאיים על שלטון החוק, על הדמוקרטיה, על יציבות המרקם החברתי ועל הביטחון האישי של פרטים וקבוצות.
התמקדות באיום ההשפעה הזרה על מערכות בחירות עלולה להסיט את תשומת הלב מהעיקר - הצורך לטפל בחוליים הפנימיים. משקעי אי השוויון מהעבר, והפערים בהווה, בין המרכז לפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, שזורים בישראל בשסעים בין בין יהודים וערבים, בין אשכנזים ומזרחיים, ובין חילוניים וחרדים, וממשיכים להדהד בפוליטיקה וברחוב.
אי שוויון הוא מעצב-על וגורם מערער יציבות עולמי מרכזי. הוא יכול להוביל (וכבר הוביל כידוע בעבר) למלחמות ולמלחמות אזרחים. האיום הפנימי הגלום באי שוויון אינו פחות מסוכן ועלול להיות אף יותר מסוכןמאיום חיצוני, ולא כל שכן כאשר האיום הפנימי והחיצוני חוברים זה לזה.
יש לפיכך להציב את הטיפול בהיבטיו השונים של אי השוויון בראש סדר העדיפויות הלאומי, ולהזהר מלהחצין בעיות פנימיות, באופן שעלול לדחות את הטיפול בהן.
המאמר מתייחס למאמצי השפעה זרים על תודעת הבוחרים באמצעות פרסומים ברשתות החברתיות ובאתרי אינטרנט. זאת, להבדיל מתקיפות סייבר אפשריות על מערכות המחשוב התומכות בתהליך הבחירות, שבהן לא עוסק מאמר זה, ואשר מחייבות כמובן הגנות חזקות.
חגי צוריאל, לשעבר בכיר במוסד ומנכ"ל משרד המודיעין, טוען שהדגש בשיח הציבור על התערבות זרה בבחירות מסיט מן העיקר - טיפול באי שיוויון חברתי
מאת 'avivi - https://www.flickr.com/photos/avivi/6040690886, CC BY-SA 2.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=16101204
מאז הבחירות לנשיאות בארה"ב ב-2016, וקביעת המודיעין האמריקאי שהמודיעין הרוסי התערב בהן בין היתר באמצעות מבצעי השפעה ברשתות החברתיות, נעשה מאוד אופנתי לעסוק בהשפעה זרה על מערכות בחירות. גם בישראל רבו אזהרות מצד בכירים בדרג המדיני והביטחוני מפני התערבות זרה אפשרית בבחירות וגבר העיסוק בנושא.
זאת, למרות שבשורה של מחקרים לא נמצא שההתערבות הרוסית אכן השפיעה על התנהגות הבוחרים האמריקאים. היא העסיקה את הממסד הפוליטי והביטחוני ואת רשויות אכיפת החוק בארה"ב בחקירה ממושכת, אך לא הכריעה את תוצאות הבחירות.
טראמפ לא נבחר ב-2016 וגם לא זכה בעשרות מיליוני קולות ב-2020 בשל התערבות של הרוסים, הסינים או האיראנים בבחירות בארה"ב. יתכן שהם בחשו, אבל הגורם העיקרי שהשפיע על תוצאות הבחירות ב-2016 והניע עשרות מיליוני אמריקאים להצביע עבור טראמפ גם ב-2020, הוא אי שוויון.
אי שוויון בחינוך, בבריאות, בהכנסה, בייצוג ובהזדמנויות, הוא הגורם החשוב ביותר שעומד מאחורי הטלטלה העולמית שאנו חווים בשנים האחרונות, מ"האביב הערבי" ועד טראמפ וההתקפה של תומכיו על בית הנבחרים בוושינגטון.
העמקת אי השוויון הביאה למתח גובר בין ציבורים לממסדים, לא רק במדינות בעלות משטרים אוטוריטריים כמו מדינות ערב, אלא גם בדמוקרטיות ליברליות, כולל ובדגש על ארה״ב.
ציבורים מתוסכלים וממורמרים גדולים שלא נהנו בראייתם מפירות הגלובליזציה ואף נפגעו ממנה, התמרדו נגדה, כאשר מנהיגים לאומנים פופוליסטים רוכבים על הגל ומלבים אותו בעת ובעונה אחת.
בהעדר צעדים דרמטיים לסגירת הפערים, הציבורים המקופחים, המתוסכלים והממורמרים, והמנהיגים הפופוליסטים שמובלים על ידם ומובילים אותם, יכוליםלקדם בקלפי או ברחוב אג'נדות קיצוניות ולאיים על שלטון החוק, על הדמוקרטיה, על יציבות המרקם החברתי ועל הביטחון האישי של פרטים וקבוצות.
התמקדות באיום ההשפעה הזרה על מערכות בחירות עלולה להסיט את תשומת הלב מהעיקר - הצורך לטפל בחוליים הפנימיים. משקעי אי השוויון מהעבר, והפערים בהווה, בין המרכז לפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, שזורים בישראל בשסעים בין בין יהודים וערבים, בין אשכנזים ומזרחיים, ובין חילוניים וחרדים, וממשיכים להדהד בפוליטיקה וברחוב.
אי שוויון הוא מעצב-על וגורם מערער יציבות עולמי מרכזי. הוא יכול להוביל (וכבר הוביל כידוע בעבר) למלחמות ולמלחמות אזרחים. האיום הפנימי הגלום באי שוויון אינו פחות מסוכן ועלול להיות אף יותר מסוכןמאיום חיצוני, ולא כל שכן כאשר האיום הפנימי והחיצוני חוברים זה לזה.
יש לפיכך להציב את הטיפול בהיבטיו השונים של אי השוויון בראש סדר העדיפויות הלאומי, ולהזהר מלהחצין בעיות פנימיות, באופן שעלול לדחות את הטיפול בהן.
המאמר מתייחס למאמצי השפעה זרים על תודעת הבוחרים באמצעות פרסומים ברשתות החברתיות ובאתרי אינטרנט. זאת, להבדיל מתקיפות סייבר אפשריות על מערכות המחשוב התומכות בתהליך הבחירות, שבהן לא עוסק מאמר זה, ואשר מחייבות כמובן הגנות חזקות.
