מתמטיקה זה לא הכול
כך לפחות טוען סאבו טיילור-דיאב, מייסד שותף ב-Krystal8, שמאמין שיזמים רבים שמים משקל רב מדי על ההיבט הטכנולוגי וגיוס הכספים, תוך הזנחה של אסטרטגיית הבנת השוק וההשלכות החברתיות והסביבתיות
ישראל דיפנס
| 07/11/2021
סאבו טיילור-דיאב, מייסד שותף ב-Krystal8. צילום: אלה פאוסט
לאחרונה פורסמה כוונתה של שרת המדע לייבא עובדים לתחום ההיי-טק מחו"ל. זאת, בהמשך להכרזת המדינה על תכנית חומש לאומית חדשה להנגשת הטכנולוגיה ומקצועות ההיי-טק בחטיבות הביניים ויוזמות לקידום "לימודי הייטק" מגיל הגן. נראה כי מדינת הסטארט-אפ שוקדת בצורה מאד רצינית על מציאת פתרונות שיגדילו את כוח העבודה הטכנולוגי שלה ויגשרו על הפער האדיר בין הרצוי למצוי בשוק. אולם, מדינה שמקדמת בעיקר לימודי מתמטיקה ומחשבים, ומזניחה לימודי ניהול, קבלת החלטות, חברה ורוח, לא תצליח לקיים כאן תעשייה טכנולוגית יציבה לאורך זמן.
סטארט-אפים צומחים רק עם הבנה נכונה של השוק
על מנת שמיזם טכנולוגי יוכל לפרוץ לשוק, נדרשים שלושה עמודי תווך – פיתוח טכנולוגי, הון כספי והון אנושי לתמיכה בפיתוח ובצד העסקי. יזמים רבים שמים משקל רב על ההיבט הטכנולוגי וגיוס הכספים ולעיתים קרובות מדי מניחים לצד העסקי עד לשלבים מתקדמים בפיתוח המוצר. היחס הלא-מאוזן הזה הוא אחת הסיבות העיקריות לנפילתם של סטארט-אפים, במיוחד בתקופת המעבר בין השקעת הסיד וסבב A, התקופה בה מתרחשות מרבית הנפילות של הסטארט-אפים.
הבנת השוק היא מרכיב הכרחי לפיתוח מוצר רלוונטי ובעל ערך למשתמשים, ולכן גם להצלחתן של חברות והבשלתן. קרוב ל-35% מהסטארט-אפים נופלים בשל כך שלא נמצא צורך למוצר בשוק (על פי CBInsights), במילים אחרות, בשל קריאה לא נכונה של השוק.
ניהול היציאה לשוק של המוצר דורש סל יכולות רחב שברוב המקרים לא נלמד במסגרת לימודי ההנדסה ומדעי המחשב ואפילו לא תמיד בלימודי מנהל עסקים. סל זה כולל בין היתר את היכולת לנתר את הצורך המדויק של הצרכן/הלקוח, ולזכך את היתרונות העסקיים אל מול היכולות הטכנולוגיים, ללמוד את השחקנים הקיימים בשוק, לייצר בידול בערכים ולייצר מוטיבציה אצל הלקוחות לקחת חלק בטכנולוגיה.
זאת ועוד - יש לדעת לבנות מערך שיווקי החולש על מגוון תחומים שמרכיבים את הפסיפס המלא, אך כל אחד לבדו שלם, לחבר את הנקודות, לחזות מגמות ולשאול את השאלות הנכונות. יכולות אלו מוטמעות רק אם מגדלים דור צעיר ויזמי, שחושב בצורה אנליטית רוחבית, מחוץ לתבניות המתמטיות המוכרות. האם תכניות הלימוד הקיימות מציידות את הדור הצעיר בסל היכולות הזה?
גיוון אנושי, הרחבת ידע וטיפוח כישורים
כמעט כל תלמיד וכל הורה במסגרת כלשהי במערכת החינוך הציבורית הישראלית מפגין איזו יראת קודש למקצוע הזה שנקרא "מתמטיקה". כולם יודעים – הציון במתמטיקה חשוב בדרך כלל מכל יתר הציונים בתעודה. הוא המפתח, הוא התשובה והוא שסולל את הדרך לעבר קריירה בתחומים רבים, וכמובן בתחום ההייטק הנכסף. אולם כיום, בעוד לימודי הטכנולוגיה הופכים למטרה לאומית, חשוב להיות מודעים לעובדה כי כישורים אלו אינם מספיקים על מנת להצמיח כאן חברות ולבנות תעשייה טכנולוגית יציבה.
מדינת הסטארט-אפ תהפוך למדינת הייטק בשלה ומפותחת רק אם תאמץ תרבות של טיפוח אנשי ניהול בעלי מומחיות, הבנה מעמיקה ויכולת הקשבה וניתוח של שוק הטכנולוגיה הגלובלי - ואף תבנה תשתית להכשרתם. המהלך צריך לחלחל למערכת החינוך ולשנות את התפיסות שעדיין שולטות בה, עם מתן דגש על בנית כישורים הומניים, הרחבת ידע אודות השלכות סביבתיות, ארגוניות וחברתיות וחיזוק יכולת קבלת ההחלטות.
מאת: סאבו טיילור-דיאב, מייסד שותף ב-Krystal8, המתמחה בבניה ויישום אסטרטגיות פריצה לשוק עבור סטארט-אפים.
כך לפחות טוען סאבו טיילור-דיאב, מייסד שותף ב-Krystal8, שמאמין שיזמים רבים שמים משקל רב מדי על ההיבט הטכנולוגי וגיוס הכספים, תוך הזנחה של אסטרטגיית הבנת השוק וההשלכות החברתיות והסביבתיות
סאבו טיילור-דיאב, מייסד שותף ב-Krystal8. צילום: אלה פאוסט
לאחרונה פורסמה כוונתה של שרת המדע לייבא עובדים לתחום ההיי-טק מחו"ל. זאת, בהמשך להכרזת המדינה על תכנית חומש לאומית חדשה להנגשת הטכנולוגיה ומקצועות ההיי-טק בחטיבות הביניים ויוזמות לקידום "לימודי הייטק" מגיל הגן. נראה כי מדינת הסטארט-אפ שוקדת בצורה מאד רצינית על מציאת פתרונות שיגדילו את כוח העבודה הטכנולוגי שלה ויגשרו על הפער האדיר בין הרצוי למצוי בשוק. אולם, מדינה שמקדמת בעיקר לימודי מתמטיקה ומחשבים, ומזניחה לימודי ניהול, קבלת החלטות, חברה ורוח, לא תצליח לקיים כאן תעשייה טכנולוגית יציבה לאורך זמן.
סטארט-אפים צומחים רק עם הבנה נכונה של השוק
על מנת שמיזם טכנולוגי יוכל לפרוץ לשוק, נדרשים שלושה עמודי תווך – פיתוח טכנולוגי, הון כספי והון אנושי לתמיכה בפיתוח ובצד העסקי. יזמים רבים שמים משקל רב על ההיבט הטכנולוגי וגיוס הכספים ולעיתים קרובות מדי מניחים לצד העסקי עד לשלבים מתקדמים בפיתוח המוצר. היחס הלא-מאוזן הזה הוא אחת הסיבות העיקריות לנפילתם של סטארט-אפים, במיוחד בתקופת המעבר בין השקעת הסיד וסבב A, התקופה בה מתרחשות מרבית הנפילות של הסטארט-אפים.
הבנת השוק היא מרכיב הכרחי לפיתוח מוצר רלוונטי ובעל ערך למשתמשים, ולכן גם להצלחתן של חברות והבשלתן. קרוב ל-35% מהסטארט-אפים נופלים בשל כך שלא נמצא צורך למוצר בשוק (על פי CBInsights), במילים אחרות, בשל קריאה לא נכונה של השוק.
ניהול היציאה לשוק של המוצר דורש סל יכולות רחב שברוב המקרים לא נלמד במסגרת לימודי ההנדסה ומדעי המחשב ואפילו לא תמיד בלימודי מנהל עסקים. סל זה כולל בין היתר את היכולת לנתר את הצורך המדויק של הצרכן/הלקוח, ולזכך את היתרונות העסקיים אל מול היכולות הטכנולוגיים, ללמוד את השחקנים הקיימים בשוק, לייצר בידול בערכים ולייצר מוטיבציה אצל הלקוחות לקחת חלק בטכנולוגיה.
זאת ועוד - יש לדעת לבנות מערך שיווקי החולש על מגוון תחומים שמרכיבים את הפסיפס המלא, אך כל אחד לבדו שלם, לחבר את הנקודות, לחזות מגמות ולשאול את השאלות הנכונות. יכולות אלו מוטמעות רק אם מגדלים דור צעיר ויזמי, שחושב בצורה אנליטית רוחבית, מחוץ לתבניות המתמטיות המוכרות. האם תכניות הלימוד הקיימות מציידות את הדור הצעיר בסל היכולות הזה?
גיוון אנושי, הרחבת ידע וטיפוח כישורים
כמעט כל תלמיד וכל הורה במסגרת כלשהי במערכת החינוך הציבורית הישראלית מפגין איזו יראת קודש למקצוע הזה שנקרא "מתמטיקה". כולם יודעים – הציון במתמטיקה חשוב בדרך כלל מכל יתר הציונים בתעודה. הוא המפתח, הוא התשובה והוא שסולל את הדרך לעבר קריירה בתחומים רבים, וכמובן בתחום ההייטק הנכסף. אולם כיום, בעוד לימודי הטכנולוגיה הופכים למטרה לאומית, חשוב להיות מודעים לעובדה כי כישורים אלו אינם מספיקים על מנת להצמיח כאן חברות ולבנות תעשייה טכנולוגית יציבה.
מדינת הסטארט-אפ תהפוך למדינת הייטק בשלה ומפותחת רק אם תאמץ תרבות של טיפוח אנשי ניהול בעלי מומחיות, הבנה מעמיקה ויכולת הקשבה וניתוח של שוק הטכנולוגיה הגלובלי - ואף תבנה תשתית להכשרתם. המהלך צריך לחלחל למערכת החינוך ולשנות את התפיסות שעדיין שולטות בה, עם מתן דגש על בנית כישורים הומניים, הרחבת ידע אודות השלכות סביבתיות, ארגוניות וחברתיות וחיזוק יכולת קבלת ההחלטות.
מאת: סאבו טיילור-דיאב, מייסד שותף ב-Krystal8, המתמחה בבניה ויישום אסטרטגיות פריצה לשוק עבור סטארט-אפים.
