החממה ששואפת להפוך את הנגב לסיליקון ואלי הישראלי
ארנון קולומבוס, מנכל החממה הטכנולוגית החדשה InNegev, מספר על האתגרים, הסיפוק, והחלום הגדול – ליצור לצעירים הזדמנויות ברמה עולמית שיובילו אותם להישאר בדרום, ואף לעבור אליו
מנדי קוגוסובסקי
| 27/10/2021
REUTERS/Amir Cohen
״אנחנו מביאים לפה חברות סטארט-אפ בעשר אצבעות ועושים הכול בשביל להכניס לפה את קטר ההייטק ולהקפיץ את כל האזור. יש פה פוטנציאל אדיר, לא פחות מאשר בתל אביב וברעננה, והמטרה היא לשנות את תפיסת המציאות פה ולייצר אסטרטגיה שתוביל אותנו למעמד של סיליקון ואלי״.
על הפרויקט השאפתני הזה מספר בלהט ארנון קולומבוס, מנכ״ל החממה הטכנולוגית החדשה InNegev, והאזור המדובר הוא אזור התעשייה ״עידן הנגב״ ברהט, המספק לה בית. ״כרגע בנוי פה רק שליש, ושני השלישים הנותרים מיועדים ברובם להיות הייטק ותעשיות עתירות ידע. אנחנו מייצרים סינרגיה עם כל הדרום בשביל להגיע למטרה הזו״.
רק 3% מחברות הסטארט-אפ פועלות במחוז הדרום
כ-9.8% מהאוכלוסייה העובדת כיום מועסק בתעשיית ההייטק, קטר הצמיחה המשמעותי של מדינת ישראל, ותודות למשכורות הגבוהות – אותה אוכלוסייה גם אחראית לכ-25% ממס ההכנסה הכולל המשולם בארץ, כך על פי נתונים של רשות החדשנות. מטרת הממשלה היא להגדיל את נתח עובדי ההייטק ל-15% עד לשנת 2026, תוספת של כ-180 אלף עובדים.
ואולם, כמו בתחומים רבים אחרים, העבודה מתרכזת בעיקר במרכז: בשנת 2018 היוו תל אביב ואזור המרכז בית ל-77% מחברות הסטארט-אפ, חיפה והצפון יחד היו אחראיות ל-13%, ירושלים ל-8%, ומחוז הדרום כולן ל-3% בלבד. ואת זה בדיוק הגיע קולומבוס לשנות.
בסוף שנת 2019 זכתה חברת InNegev במכרז של רשות החדשנות להקמת חממת חדשנות בנגב. החברה היא התאגדות של מספר כוחות תעשייתיים, אקדמיים ופיננסיים מובילים בישראל הכוללים את המועצה האזורית בני שמעון (היוזמת), נטפים וקיבוץ חצרים, סודהסטרים (הפועלת אף היא מ״עידן הנגב״), אוניברסיטת בן גוריון, קרן אלפא קפיטל ועוד. החממה החדשה, שתזכה להשקעה של עשרות מיליוני שקלים מטעם הרשות, שמה לה למטרה למנף את אזור הדרום כולו למוקד טכנולוגיה וחדשנות, ולהיות האב החדשנות של הנגב. מקור המימון הנוסף, מלבד רשות החדשנות, הוא הבעלים.
חממת InNegev פועלת בתחומי האגטק, פודטק, קלינטק ותעשייה 4.0. ״עד היום כבר הסתכלנו על יותר מ-400 מיזמים, וכרגע אנחנו נמצאים בשלב ה-qualification, שלב הבחינה האחרון, עם שמונה חברות, שתיכף נחליט לגביהן אם מתקדמים לשלב בדיקת הנאותות, הדיו דיליג׳נס״, מספר קולומבוס. ״בשלב הזה, שהוא כבר שלב של וועדת השקעות והגשה לרשות החדשנות, נמצאות כרגע חמש חברות, ולדעתי עד סוף השנה ייכנסו עוד חמש. בשנים הקרובות, אנחנו מדברים על להכניס יותר מ-100 חברות״.
הקו המנחה: פעילות עם זיקה לדרום
כרגע, בתחילת פעילותה של החממה, היא כבר יכולה להתהדר בארבע חברות פורטפוליו: Sightbit, המפתחת טכנולוגיה המבוססת על למידת מכונה לזיהוי סכנות בחופי ים והצלת חיים; Dustoss, שהמציאה שיטה חכמה לניקוי יעיל של פאנלים סולאריים כך שהניצולת תהיה מקסימלית; BeaAir, שעובדת על הפקת מים מהלחות שבאוויר, ונהנית משיתוף פעולה עם המעבדות של סודהסטרים; ו-Port Sight, של מכשור רפואי״.
״עם החברה האחרונה חרגנו קצת מתנאי המכרז, וקיבלנו לכך אישור מיוחד. יש פה שיתוף פעולה נהדר מרשות החדשנות, שעומדת מאחורי הכוונות שלה: הרשות רצתה שתהיה פה פעילות עם זיקה דרומית, ו-Port Sight נוסדה ומתפתחת בדרום, ולכן הם מאפשרים לנו לפתח אותה. זו גמישות מאוד יפה מצד הרשות, שרואה את הצורך בלהביא תוצאות״, מספר ארנון.
החממה ושותפיה מעמידים לחברות את כל האמצעים שיש ברשותם – החל ממעבדות, מרחב עבודה פיזי וקשרים חזקים בתעשייה, וכלה בעזרה מנטלית ומנטורינג בכל שלבי הפיתוח, מהרעיון ועד היציאה לשוק. ״אנחנו לא רק מגיעים עד לסבב הבא של גיוס כספים ואז משחררים״, אומר קולומבוס. ״אנחנו מכינים לחברה את הקרקע ויוצרים תשתיות, וממנפים את האקוסיסטם של הנגב על כל מרכיביו, מחברים לשותפים אסטרטגיים ולפיננסיים. זה נותן גם פתח לעולם הגלובלי, וגם עוגן שמחבר אותם לדרום. אנחנו פועלים גם מול כל הרשויות המקומיות. המטרה היא להיעזר בכל מה שקיים״.
קידום טכנולוגי, חינוכי ותעסוקתי של האוכלוסייה הבדואית, ושינוי הסטטוס קוו
קולומבוס הוא איש נגב מקיבוץ חצרים, שבאמתחתו 20 שנות עבודה בתפקידים בכירים בנטפים, ועוד 10 שנים כ-CTO של כיל (ICL). ״יש לכיל את המשקולת של המזהמת שהיא נושאת על הצוואר, אבל כבר 15 שנה שהיא נמצאת במקומות אחרים לגמרי, חברה ירוקה בת קיימא, סטנדרט עולמי בתחום המפעלים הכימיים״, מגן קולומבוס בלהט על מקום עבודתו הקודם, בשיחה שהתקיימה יום לאחר פרסום מדד ההשפעה הסביבתית של המשרד להגנת הסביבה לשנת 2019, שממקם את כיל במקום השני והמפוקפק מבין החברות בעלות ההשפעה הסביבתית השלילית הגבוהה ביותר. ״כיל עושה הרבה יותר טוב ממה שהיא יודעת לצאת בתקשורת״, הוא אומר.
ארנון קולומבוס. צילום: ניק סמירנוב
בנוסף על הפעילות העסקית והטכנולוגית, הקים קולומבוס עמותות לפיתוח מנהיגות ועשייה חברתית, והתמקד רבות גם במגזר הבדואי. כך שאת האתגרים הייחודיים לדרום הארץ הוא מכיר היטב. ״קראתי הרבה ניתוחים של ה-OECD על המתח בין הפריפריה למטרופולינים הגדולים, וברוב העולם מדובר במתח מתמשך. צריך לפתור את זה על ידי שינוי שיווי המשקל ויצירת כמה עוגנים חזקים לפריפריה״, הוא מסביר. ״עוגן אחד וגשר משמעותי שכבר קיים זה פארק ההייטק גב-ים, שמכוון לסייבר, אבל זה לא מספיק בשביל אזור של 750 אלף תושבים, שמורכב מכ-30% בדואים כיום, מספר שצפוי עוד לעלות ל-50%״.
על פי ההערכה של חברת ההייטק הבדואית סיראז׳ (שעובדת בשיתוף פעולה עם InNegev), כ-50 בדואים בלבד מועסקים בתעשייה זו. ״ממוצע ההכנסה בנגב נמוך מהממוצע הלאומי ב-13%, ומזה של ת״א ב-21%״, אומר קולומבוס. ״והנגב כולל גם את האוכלוסיות האמידות של מיתר, להבים, עומר, וגם את באר שבע כמובן, ערי הפיתוח, והבדואים. כדי לצמצם את הפערים צריך לעזור לאוכלוסייה הבדואית להדביק את הפער החינוכי והיכולות הטכניות, לטפל בה באופן מיוחד – לקחת אותם איתנו אל תוך המסע הזה בצורה מתעדפת.
״ישנם שלושה רבדים לקידום הטכנולוגי במגזר״, ממשיך קולומבוס. ״הראשון הוא חשיפה וחינוך, השני הוא הכשרות והסבות מקצועיות – ייצור אקוסיסטם עבור אנשים שלא היו בממר״ם או ב-8200 ובכל המעגלים שמובילים לחברות בגדולות, והקמת אזורי תעשייה. גם אחרי שהבדואים מסיימים לימודים אקדמאים, קשה להם להתקבל לעבודות – המבטא מרתיע, השם, הפער התרבותי, קורות החיים שלהם לא עוברים בגדול את המשקפיים הממוצעים בארגונים. לכן אנחנו גם עושים להם הדרכה לראיונות, מזהים איפה נכון להם להיות, מלווים אותם לאורך כל הדרך.
״אחת מהסיבות שבחרנו לשבת כאן ב׳עידן הנגב׳ ברהט היא בגלל השילוב שלנו עם האוכלוסייה הבדואית. לדעתנו זה חשוב סימבולית, שמי שהולך לקדם את הנגב יישב באזור תעשייה כזה״, הוא מסכם.
מה לתפיסתך המשוכה הכי גבוהה שאתם צריכים בשביל להצליח באמת? האתגר הכי גדול?
״האתגר האמיתי הוא לנסות להשאיר צעירים בדרום. כל האקוסיסטם הזה שאנחנו בונים פה ושיתוף הפעולה עם מכוני המחקר, התעשייה, האוניברסיטאות – כל זה לא יספיק. ההשקעה של הרשות לא תשנה את הסטטוס קוו שלא הצליח עד היום״, אומר קולומבוס.
״לכן, אנחנו ננסה לעשות את זה על ידי בניית מרכז חדשנות שיקדם תמיכה ותעסוקה ויהווה גורם ממנף ומחבר. יצירת סביבה שמצמיחה חברות סטארט-אפ וחברות בנות קיימא, שתאפשר לבעלי כישורים גבוהים, במיוחד צעירים, להישאר בנגב או לעבור לכאן – זה האתגר. באזור התעשייה של ההייטק אנחנו מפתחים גם אזורי בילוי, בתי קפה, שבילי אופניים, מקדמים שימוש ברחפנים וכל מיני טכנולוגיות. אנחנו רוצים ליצור מקום שהצעירים יחפשו להיות בו, שיהיו גאים ללכת אליו בבוקר״.
ארנון קולומבוס, מנכל החממה הטכנולוגית החדשה InNegev, מספר על האתגרים, הסיפוק, והחלום הגדול – ליצור לצעירים הזדמנויות ברמה עולמית שיובילו אותם להישאר בדרום, ואף לעבור אליו
REUTERS/Amir Cohen
״אנחנו מביאים לפה חברות סטארט-אפ בעשר אצבעות ועושים הכול בשביל להכניס לפה את קטר ההייטק ולהקפיץ את כל האזור. יש פה פוטנציאל אדיר, לא פחות מאשר בתל אביב וברעננה, והמטרה היא לשנות את תפיסת המציאות פה ולייצר אסטרטגיה שתוביל אותנו למעמד של סיליקון ואלי״.
על הפרויקט השאפתני הזה מספר בלהט ארנון קולומבוס, מנכ״ל החממה הטכנולוגית החדשה InNegev, והאזור המדובר הוא אזור התעשייה ״עידן הנגב״ ברהט, המספק לה בית. ״כרגע בנוי פה רק שליש, ושני השלישים הנותרים מיועדים ברובם להיות הייטק ותעשיות עתירות ידע. אנחנו מייצרים סינרגיה עם כל הדרום בשביל להגיע למטרה הזו״.
רק 3% מחברות הסטארט-אפ פועלות במחוז הדרום
כ-9.8% מהאוכלוסייה העובדת כיום מועסק בתעשיית ההייטק, קטר הצמיחה המשמעותי של מדינת ישראל, ותודות למשכורות הגבוהות – אותה אוכלוסייה גם אחראית לכ-25% ממס ההכנסה הכולל המשולם בארץ, כך על פי נתונים של רשות החדשנות. מטרת הממשלה היא להגדיל את נתח עובדי ההייטק ל-15% עד לשנת 2026, תוספת של כ-180 אלף עובדים.
ואולם, כמו בתחומים רבים אחרים, העבודה מתרכזת בעיקר במרכז: בשנת 2018 היוו תל אביב ואזור המרכז בית ל-77% מחברות הסטארט-אפ, חיפה והצפון יחד היו אחראיות ל-13%, ירושלים ל-8%, ומחוז הדרום כולן ל-3% בלבד. ואת זה בדיוק הגיע קולומבוס לשנות.
בסוף שנת 2019 זכתה חברת InNegev במכרז של רשות החדשנות להקמת חממת חדשנות בנגב. החברה היא התאגדות של מספר כוחות תעשייתיים, אקדמיים ופיננסיים מובילים בישראל הכוללים את המועצה האזורית בני שמעון (היוזמת), נטפים וקיבוץ חצרים, סודהסטרים (הפועלת אף היא מ״עידן הנגב״), אוניברסיטת בן גוריון, קרן אלפא קפיטל ועוד. החממה החדשה, שתזכה להשקעה של עשרות מיליוני שקלים מטעם הרשות, שמה לה למטרה למנף את אזור הדרום כולו למוקד טכנולוגיה וחדשנות, ולהיות האב החדשנות של הנגב. מקור המימון הנוסף, מלבד רשות החדשנות, הוא הבעלים.
חממת InNegev פועלת בתחומי האגטק, פודטק, קלינטק ותעשייה 4.0. ״עד היום כבר הסתכלנו על יותר מ-400 מיזמים, וכרגע אנחנו נמצאים בשלב ה-qualification, שלב הבחינה האחרון, עם שמונה חברות, שתיכף נחליט לגביהן אם מתקדמים לשלב בדיקת הנאותות, הדיו דיליג׳נס״, מספר קולומבוס. ״בשלב הזה, שהוא כבר שלב של וועדת השקעות והגשה לרשות החדשנות, נמצאות כרגע חמש חברות, ולדעתי עד סוף השנה ייכנסו עוד חמש. בשנים הקרובות, אנחנו מדברים על להכניס יותר מ-100 חברות״.
הקו המנחה: פעילות עם זיקה לדרום
כרגע, בתחילת פעילותה של החממה, היא כבר יכולה להתהדר בארבע חברות פורטפוליו: Sightbit, המפתחת טכנולוגיה המבוססת על למידת מכונה לזיהוי סכנות בחופי ים והצלת חיים; Dustoss, שהמציאה שיטה חכמה לניקוי יעיל של פאנלים סולאריים כך שהניצולת תהיה מקסימלית; BeaAir, שעובדת על הפקת מים מהלחות שבאוויר, ונהנית משיתוף פעולה עם המעבדות של סודהסטרים; ו-Port Sight, של מכשור רפואי״.
״עם החברה האחרונה חרגנו קצת מתנאי המכרז, וקיבלנו לכך אישור מיוחד. יש פה שיתוף פעולה נהדר מרשות החדשנות, שעומדת מאחורי הכוונות שלה: הרשות רצתה שתהיה פה פעילות עם זיקה דרומית, ו-Port Sight נוסדה ומתפתחת בדרום, ולכן הם מאפשרים לנו לפתח אותה. זו גמישות מאוד יפה מצד הרשות, שרואה את הצורך בלהביא תוצאות״, מספר ארנון.
החממה ושותפיה מעמידים לחברות את כל האמצעים שיש ברשותם – החל ממעבדות, מרחב עבודה פיזי וקשרים חזקים בתעשייה, וכלה בעזרה מנטלית ומנטורינג בכל שלבי הפיתוח, מהרעיון ועד היציאה לשוק. ״אנחנו לא רק מגיעים עד לסבב הבא של גיוס כספים ואז משחררים״, אומר קולומבוס. ״אנחנו מכינים לחברה את הקרקע ויוצרים תשתיות, וממנפים את האקוסיסטם של הנגב על כל מרכיביו, מחברים לשותפים אסטרטגיים ולפיננסיים. זה נותן גם פתח לעולם הגלובלי, וגם עוגן שמחבר אותם לדרום. אנחנו פועלים גם מול כל הרשויות המקומיות. המטרה היא להיעזר בכל מה שקיים״.
קידום טכנולוגי, חינוכי ותעסוקתי של האוכלוסייה הבדואית, ושינוי הסטטוס קוו
קולומבוס הוא איש נגב מקיבוץ חצרים, שבאמתחתו 20 שנות עבודה בתפקידים בכירים בנטפים, ועוד 10 שנים כ-CTO של כיל (ICL). ״יש לכיל את המשקולת של המזהמת שהיא נושאת על הצוואר, אבל כבר 15 שנה שהיא נמצאת במקומות אחרים לגמרי, חברה ירוקה בת קיימא, סטנדרט עולמי בתחום המפעלים הכימיים״, מגן קולומבוס בלהט על מקום עבודתו הקודם, בשיחה שהתקיימה יום לאחר פרסום מדד ההשפעה הסביבתית של המשרד להגנת הסביבה לשנת 2019, שממקם את כיל במקום השני והמפוקפק מבין החברות בעלות ההשפעה הסביבתית השלילית הגבוהה ביותר. ״כיל עושה הרבה יותר טוב ממה שהיא יודעת לצאת בתקשורת״, הוא אומר.
ארנון קולומבוס. צילום: ניק סמירנוב
בנוסף על הפעילות העסקית והטכנולוגית, הקים קולומבוס עמותות לפיתוח מנהיגות ועשייה חברתית, והתמקד רבות גם במגזר הבדואי. כך שאת האתגרים הייחודיים לדרום הארץ הוא מכיר היטב. ״קראתי הרבה ניתוחים של ה-OECD על המתח בין הפריפריה למטרופולינים הגדולים, וברוב העולם מדובר במתח מתמשך. צריך לפתור את זה על ידי שינוי שיווי המשקל ויצירת כמה עוגנים חזקים לפריפריה״, הוא מסביר. ״עוגן אחד וגשר משמעותי שכבר קיים זה פארק ההייטק גב-ים, שמכוון לסייבר, אבל זה לא מספיק בשביל אזור של 750 אלף תושבים, שמורכב מכ-30% בדואים כיום, מספר שצפוי עוד לעלות ל-50%״.
על פי ההערכה של חברת ההייטק הבדואית סיראז׳ (שעובדת בשיתוף פעולה עם InNegev), כ-50 בדואים בלבד מועסקים בתעשייה זו. ״ממוצע ההכנסה בנגב נמוך מהממוצע הלאומי ב-13%, ומזה של ת״א ב-21%״, אומר קולומבוס. ״והנגב כולל גם את האוכלוסיות האמידות של מיתר, להבים, עומר, וגם את באר שבע כמובן, ערי הפיתוח, והבדואים. כדי לצמצם את הפערים צריך לעזור לאוכלוסייה הבדואית להדביק את הפער החינוכי והיכולות הטכניות, לטפל בה באופן מיוחד – לקחת אותם איתנו אל תוך המסע הזה בצורה מתעדפת.
״ישנם שלושה רבדים לקידום הטכנולוגי במגזר״, ממשיך קולומבוס. ״הראשון הוא חשיפה וחינוך, השני הוא הכשרות והסבות מקצועיות – ייצור אקוסיסטם עבור אנשים שלא היו בממר״ם או ב-8200 ובכל המעגלים שמובילים לחברות בגדולות, והקמת אזורי תעשייה. גם אחרי שהבדואים מסיימים לימודים אקדמאים, קשה להם להתקבל לעבודות – המבטא מרתיע, השם, הפער התרבותי, קורות החיים שלהם לא עוברים בגדול את המשקפיים הממוצעים בארגונים. לכן אנחנו גם עושים להם הדרכה לראיונות, מזהים איפה נכון להם להיות, מלווים אותם לאורך כל הדרך.
״אחת מהסיבות שבחרנו לשבת כאן ב׳עידן הנגב׳ ברהט היא בגלל השילוב שלנו עם האוכלוסייה הבדואית. לדעתנו זה חשוב סימבולית, שמי שהולך לקדם את הנגב יישב באזור תעשייה כזה״, הוא מסכם.
מה לתפיסתך המשוכה הכי גבוהה שאתם צריכים בשביל להצליח באמת? האתגר הכי גדול?
״האתגר האמיתי הוא לנסות להשאיר צעירים בדרום. כל האקוסיסטם הזה שאנחנו בונים פה ושיתוף הפעולה עם מכוני המחקר, התעשייה, האוניברסיטאות – כל זה לא יספיק. ההשקעה של הרשות לא תשנה את הסטטוס קוו שלא הצליח עד היום״, אומר קולומבוס.
״לכן, אנחנו ננסה לעשות את זה על ידי בניית מרכז חדשנות שיקדם תמיכה ותעסוקה ויהווה גורם ממנף ומחבר. יצירת סביבה שמצמיחה חברות סטארט-אפ וחברות בנות קיימא, שתאפשר לבעלי כישורים גבוהים, במיוחד צעירים, להישאר בנגב או לעבור לכאן – זה האתגר. באזור התעשייה של ההייטק אנחנו מפתחים גם אזורי בילוי, בתי קפה, שבילי אופניים, מקדמים שימוש ברחפנים וכל מיני טכנולוגיות. אנחנו רוצים ליצור מקום שהצעירים יחפשו להיות בו, שיהיו גאים ללכת אליו בבוקר״.
