הודו מחפשת כטב״מ שינחת על ספינה: אירונאוטיקס ו-Schiebel התמודדו על המכרז
על פי הערכות בישראל, אירונאוטיקס זכתה בפרויקט שמותנה באישור ממשלתי בהודו למימון במסלול מהיר. היקף הפרויקט מוערך בכ-100 מליוני דולרים לפיתוח ואספקה של 15 מערכות. הפיתוח צריך להסתיים שנה לאחר חתימת ההסכם
עמי רוחקס דומבה
| 27/09/2021
יואב הר אבן, מנכ״ל רפאל. צילום: רפאל
בימים האחרונים פורסם בכלכליסט אודות עסקת ענק שסגרה חברת אירונאוטיקס בהודו בהיקף של כ-200 מליוני דולרים. ובכן, לאחר חיפושים בתקשורת ההודית, לא נמצא זכר לידיעה זו. מוזר. שאלתי באירונאוטיקס אם העסקה עברה אישור של ממשלת הודו - נאמר לי שכאשר יהיה מה לפרסם, החברה תפרסם. כרגע, העסקה עדיין טעונה אישור ממשלת הודו.
15 מערכות מל״ט
בירור נוסף העלה כי המכרז אמור להיות במימון ״מסלול מהיר״ בהודו (Fast Track) ומטרתו לרכוש כטב״מ שיוכל לנחות על ספינות חיל הים ההודי. מדובר בכלי הידוע כVTOL, בעגה מקצועית. כלומר, נוחת וממריא אנכית בדומה למסוק.
חיפוש נוסף העלה כי מדובר במכרז תחת השם NSUAS או Naval Ship-borne Unmanned Aerial System. במסגרת הפרויקט, הודו מבקשת לרכוש כ -15 מערכות מל״ט למטרות סיור, ניטור קווי תקשורת ימיים (SLOC), מעקב אחר אזור כלכלי (EEZ), פעילות נגד פיראטיות וטרור וסיוע בחיפוש והצלה. הRFI יצא בסוף חודש פברואר האחרון.
שתי החברות שהתחרו על המכרז היו אירונאוטיקס וחברת Schiebel האוסטרית שהציעה את הCAMCOPTER® S-100. מדובר במסוק לא מאויש, מבצעי, שכבר נמכר לכמה צבאות בעולם. טרם ברור מה הציעה אירונאוטיקס להודים, היות ובארסנל החברה אין כלי VTOL מבצעי שמתאים לאופי הדרישה.
עם זאת, אירונאוטיקס נתנה מחיר טוב יותר מ-Schiebel וזכתה במכרז שטעון אישור סופי של ממשלת הודו, כאמור. שלא כפי שפורסם בארץ, מקורות ישראל דיפנס טוענים כי מדובר במכרז שהיקפו כ-100 מליוני דולרים.
אך אליה וקוץ בה - המוצר צריך להיות מבצעי תוך שנה מרגע חתימת ההסכם. והספק צריך לספק מערכת אחת ,כל חודש, לאחר הוכחת היכולת המבצעית. כאמור, אירונאוטיקס צריכה לפתח מוצר כזה.
הרפתקה הנדסית
גם עבור חברה ותיקה בתחום הכטב״מ כמו אירונאוטיקס מדובר בסוג של הרפתקה הנדסית - לפתח כלי VTOL שיעמוד בכל הבדיקות של הודו וכל זה בתוך שנה. אזכיר כי אירונאוטיקס עשתה מהלך דומה, גם הוא בגדר הרפתקה הנדסית, מול משרד הביטחון במכרז מסווג.
גם במקרה זה המתחרים פרשו (תעשייה אווירית ואלביט), אירונאוטיקס זכתה, ועכשיו צריכה להוכיח יכולת פיתוח בתקציב וזמן נתונים. הפרטים מסווגים, אך מקורות בתעשייה תוהים האם הפיתוח יסתיים ללא חריגת זמן ותקציב.
שני המהלכים שעשתה אירונאוטיקס התקיימו לאחר רכישת החברה על ידי רפאל, שרצתה להכנס לתחום המל״ט בכל מחיר. אולם, בעוד ישראל היא שוק בית עבור רפאל, עם סלחנות רבה מצד משהב״ט לעיכובים בפיתוח, הודו היא לקוח שונה.
מחד, שוק הביטחון ההודי ענק, וככזה, מהווה ״מכרה זהב״ ששווה להכנס אליו, כמעט בכל מחיר. היתרון בשוק ההודי הוא שאם אתה נכנס, אתה מוכר בכמויות גדולות וישנה תחזוקה להרבה שנים המייצרת ערוץ הכנסה קבוע. ראו דוגמא את תעשייה אווירית בהקשר זה עם מערכות הגנ״א (ברק-8) ומל״טי ההרון וההארפי. הודו היא אחד מערוצי ההכנסה העיקריים של החברה.
כאמור, הודו פחות סלחנית לאיחור באספקה. בהודו פועלים שני כוחות מנוגדים - רכש אמל״ח זר מחד ופיתוח מקומי בהובלת הDRDO (מקביל למפא״ת בארץ) מאידך. שני כוחות אלו עובדים כל הזמן, כמעט בכל תחום רכש אמל״ח.
אתגר לרפאל
הDRDO לוחץ לפתח הכל בהודו ואילו הצבא רוצה מוצרים זרים שכבר מבצעיים. בסופו של דבר, הודו מתמודדת עם סין ובת בריתה פקיסטן והתעשייה הסינית מציגה מוצרים מצוינים (ראו את החידושים האחרונים בתערוכת Zhuhai2021). מולם, הודו צריכה להעמיד כלים משלה.
המשמעות היא שאם הספק הזר לא עומד ביעדים, ממשלת הודו תהיה תחת לחצים מצד הDRDO לזנוח את הפרויקט ולהחליפו בפיתוח מקומי. זה בסוף משחק על תקציב. הכסף הולך לפיתוח אצל ספק זר או לDRDO. כדי למתן את הלחץ, הודו מכריחה ספקים זרים לפתח ולייצר חלק מהפרויקט במדינה. כך הכסף מתפזר גם אצל גופי פיתוח מקומיים ומפחית לחץ פוליטי. במקרה זה, אירונאוטיקס הולכת עם חברת Mahindra Defence.
אין ספק כי המהלך בהודו של רפאל באמצעות אירונאוטיקס, אם יתממש ויצליח, יספק לרפאל דריסת רגל בשוק הכטב״מ ההודי לעשור הקרוב לפחות. הצלחה כזו יכולה לפתוח עוד דלתות לרפאל בהודו, מול מתחרות ישראליות ואמריקאיות שכבר פועלות בשוק זה.
עם זאת, היות וביצועי אירונאוטיקס אינם ציבוריים יותר (החברה נמחקה מהבורסה), אלא נכללים בדו״חות רפאל, לא ניתן לדעת מה רווחיות הפרויקטים וכמה סבסוד חברת האם, רפאל, סופגת או מרוויחה על פרויקטים של אירונאוטיקס.
על פי הערכות בישראל, אירונאוטיקס זכתה בפרויקט שמותנה באישור ממשלתי בהודו למימון במסלול מהיר. היקף הפרויקט מוערך בכ-100 מליוני דולרים לפיתוח ואספקה של 15 מערכות. הפיתוח צריך להסתיים שנה לאחר חתימת ההסכם
יואב הר אבן, מנכ״ל רפאל. צילום: רפאל
בימים האחרונים פורסם בכלכליסט אודות עסקת ענק שסגרה חברת אירונאוטיקס בהודו בהיקף של כ-200 מליוני דולרים. ובכן, לאחר חיפושים בתקשורת ההודית, לא נמצא זכר לידיעה זו. מוזר. שאלתי באירונאוטיקס אם העסקה עברה אישור של ממשלת הודו - נאמר לי שכאשר יהיה מה לפרסם, החברה תפרסם. כרגע, העסקה עדיין טעונה אישור ממשלת הודו.
15 מערכות מל״ט
בירור נוסף העלה כי המכרז אמור להיות במימון ״מסלול מהיר״ בהודו (Fast Track) ומטרתו לרכוש כטב״מ שיוכל לנחות על ספינות חיל הים ההודי. מדובר בכלי הידוע כVTOL, בעגה מקצועית. כלומר, נוחת וממריא אנכית בדומה למסוק.
חיפוש נוסף העלה כי מדובר במכרז תחת השם NSUAS או Naval Ship-borne Unmanned Aerial System. במסגרת הפרויקט, הודו מבקשת לרכוש כ -15 מערכות מל״ט למטרות סיור, ניטור קווי תקשורת ימיים (SLOC), מעקב אחר אזור כלכלי (EEZ), פעילות נגד פיראטיות וטרור וסיוע בחיפוש והצלה. הRFI יצא בסוף חודש פברואר האחרון.
שתי החברות שהתחרו על המכרז היו אירונאוטיקס וחברת Schiebel האוסטרית שהציעה את הCAMCOPTER® S-100. מדובר במסוק לא מאויש, מבצעי, שכבר נמכר לכמה צבאות בעולם. טרם ברור מה הציעה אירונאוטיקס להודים, היות ובארסנל החברה אין כלי VTOL מבצעי שמתאים לאופי הדרישה.
עם זאת, אירונאוטיקס נתנה מחיר טוב יותר מ-Schiebel וזכתה במכרז שטעון אישור סופי של ממשלת הודו, כאמור. שלא כפי שפורסם בארץ, מקורות ישראל דיפנס טוענים כי מדובר במכרז שהיקפו כ-100 מליוני דולרים.
אך אליה וקוץ בה - המוצר צריך להיות מבצעי תוך שנה מרגע חתימת ההסכם. והספק צריך לספק מערכת אחת ,כל חודש, לאחר הוכחת היכולת המבצעית. כאמור, אירונאוטיקס צריכה לפתח מוצר כזה.
הרפתקה הנדסית
גם עבור חברה ותיקה בתחום הכטב״מ כמו אירונאוטיקס מדובר בסוג של הרפתקה הנדסית - לפתח כלי VTOL שיעמוד בכל הבדיקות של הודו וכל זה בתוך שנה. אזכיר כי אירונאוטיקס עשתה מהלך דומה, גם הוא בגדר הרפתקה הנדסית, מול משרד הביטחון במכרז מסווג.
גם במקרה זה המתחרים פרשו (תעשייה אווירית ואלביט), אירונאוטיקס זכתה, ועכשיו צריכה להוכיח יכולת פיתוח בתקציב וזמן נתונים. הפרטים מסווגים, אך מקורות בתעשייה תוהים האם הפיתוח יסתיים ללא חריגת זמן ותקציב.
שני המהלכים שעשתה אירונאוטיקס התקיימו לאחר רכישת החברה על ידי רפאל, שרצתה להכנס לתחום המל״ט בכל מחיר. אולם, בעוד ישראל היא שוק בית עבור רפאל, עם סלחנות רבה מצד משהב״ט לעיכובים בפיתוח, הודו היא לקוח שונה.
מחד, שוק הביטחון ההודי ענק, וככזה, מהווה ״מכרה זהב״ ששווה להכנס אליו, כמעט בכל מחיר. היתרון בשוק ההודי הוא שאם אתה נכנס, אתה מוכר בכמויות גדולות וישנה תחזוקה להרבה שנים המייצרת ערוץ הכנסה קבוע. ראו דוגמא את תעשייה אווירית בהקשר זה עם מערכות הגנ״א (ברק-8) ומל״טי ההרון וההארפי. הודו היא אחד מערוצי ההכנסה העיקריים של החברה.
כאמור, הודו פחות סלחנית לאיחור באספקה. בהודו פועלים שני כוחות מנוגדים - רכש אמל״ח זר מחד ופיתוח מקומי בהובלת הDRDO (מקביל למפא״ת בארץ) מאידך. שני כוחות אלו עובדים כל הזמן, כמעט בכל תחום רכש אמל״ח.
אתגר לרפאל
הDRDO לוחץ לפתח הכל בהודו ואילו הצבא רוצה מוצרים זרים שכבר מבצעיים. בסופו של דבר, הודו מתמודדת עם סין ובת בריתה פקיסטן והתעשייה הסינית מציגה מוצרים מצוינים (ראו את החידושים האחרונים בתערוכת Zhuhai2021). מולם, הודו צריכה להעמיד כלים משלה.
המשמעות היא שאם הספק הזר לא עומד ביעדים, ממשלת הודו תהיה תחת לחצים מצד הDRDO לזנוח את הפרויקט ולהחליפו בפיתוח מקומי. זה בסוף משחק על תקציב. הכסף הולך לפיתוח אצל ספק זר או לDRDO. כדי למתן את הלחץ, הודו מכריחה ספקים זרים לפתח ולייצר חלק מהפרויקט במדינה. כך הכסף מתפזר גם אצל גופי פיתוח מקומיים ומפחית לחץ פוליטי. במקרה זה, אירונאוטיקס הולכת עם חברת Mahindra Defence.
אין ספק כי המהלך בהודו של רפאל באמצעות אירונאוטיקס, אם יתממש ויצליח, יספק לרפאל דריסת רגל בשוק הכטב״מ ההודי לעשור הקרוב לפחות. הצלחה כזו יכולה לפתוח עוד דלתות לרפאל בהודו, מול מתחרות ישראליות ואמריקאיות שכבר פועלות בשוק זה.
עם זאת, היות וביצועי אירונאוטיקס אינם ציבוריים יותר (החברה נמחקה מהבורסה), אלא נכללים בדו״חות רפאל, לא ניתן לדעת מה רווחיות הפרויקטים וכמה סבסוד חברת האם, רפאל, סופגת או מרוויחה על פרויקטים של אירונאוטיקס.
