דעה | אולי השנה החדשה תביא עימה פתרון לעזה
לארצות הברית נמאס ממלחמות מיותרות וישראל נשארת לטפל בעזה, לבנון ואיראן. אולי במקרה העזתי תביא השנה החדשה פתרונות יצירתיים. דן ארקין במאמר מלא תקווה
דן ארקין
| 06/09/2021
https://flic.kr/p/AwuTbS
האם אפגניסטן בשליטת הטאליבן תתווסף לרשימת מדינות ציר הרשע? עוד לא ברור, כי בימים אלו הטאליבן מצוי בעיצומה של מתקפת חיוכים, כדי להיראות סימפטי במערב.
יש לקוות שרשימת אי-הכבוד של מדינות ציר הרשע לא תקבל לזרועותיה עוד חברה, שבה יש ממשלה ועשרות מיליוני תושבים, אבל יש גם טאליבן, אל קאידה ודאעש. ראינו בנמל התעופה של קאבול.
ציר הרשע
מהו ציר הרשע? הנשיא ג'ורג' בוש טבע את המונח ב-2002 וכלל בה את קוריאה הצפונית, איראן ועירק. "הגדרת החברות" היתה: מדינות שתומכות בטרור ומפתחות נשק להשמדה המונית. למונח 'ציר' יש היסטוריה: במלחמת העולם השנייה מדינות הציר כללו את ה'רשעים' גרמניה הנאצית, איטליה הפשיסטית ויפן הקיסרית-אימפריאליסטית.
בסיומה של שנת תשפ"א ולקראת תחילתה של שנה חדשה, סריקה קלה של המדינה וסביבותיה תראה שאנו מוקפים בציר הרשע. מצפון סוריה ולבנון/חיזבאללה, מדרום עזה/חמאס ורחוק יותר עירק ואיראן, ויש לקוות שלא מרחוק יותר אפגניסטן/טאליבן. נכון, ולשם איזון, יש שכני שלום כמו מצרים מדרום, ירדן ממזרח ויותר רחוק ארבע המדינות במפרץ הפרסי.
אבל ציר הרשע קרוב אלינו, יותר מידי קרוב לטעמנו, בדמות איראן עם תכנית גרעינית, איראן עם שלוחות בתימן, בעזה ובלבנון. אין בעולם מדינה שמאויימת מכל עבריה וכמעט בכל גבולותיה, כולל סכנה גרעינית עתידית. ואנו לא רואים עולם שמתקומם נגד מצב כזה או או"ם שמתייחס לחברה בו שיש איום על קיומה וראשיה מאיימים פומבית להשמידה.
ושלא תהיה טעות: האיומים אינם קשורים למתנגדי ה"כיבוש". אפילו נצא מחר בבוקר מכל השטחים ביו"ש, לא ייפסקו איומים אף לא לרגע אחד. לקחים לא מעודדים מניסיונם של אחרים בטיפול בציר הרשע: ארה"ב נסוגה אתמול מוויטנאם ומסייגון בדיוק כפי שהיא נסוגה היום מאפגניסטן ומקאבול.
מלחמת קוריאה, בה הקיזה ארה"ב דם לוחמיה, הסתיימה ביצירתה של קוריאה הצפונית הגרעינית, אחת ממלכות ציר הרשע. איראן מזינה את ציר הרשע בשני ערוצים: פיתוח תכנית גרעין בבית ושיגור שלוחות רשע לתימן, לסוריה ועירק, לעזה (חמאס) ולדרום לבנון (חיזבאללה). טהרן מטפחת את תכניתה למתוח ציר רשע מקביל מטהרן ועד החוף מערבי של סוריה ולהשתמש בציר כצינור להעברת אמל"ח.
איך מגיב העולם לגרעין האיראני, לסרקזות המסתובבות ולנוכחות טרור איראני לאורך חופי המפרץ הפרסי וסמוך לעריה וישוביה של ישראל בדרום ובצפון. חלש. אירופה על ארגוניה, האיחוד האירופי, השוק האירופי ונאט"ו מגלים עניין מינימלי.
"מרביצים לך, תחזיר"
ארה"ב, בת ברית וידידת אמת, מתכנסת בד' אמותיה, יוצאת מאפגניסטן ומעירק, מותירה את מערב סוריה לבסיסי רוסיה באוויר ובים ומפקירה את אפגניסטן לטאליבן ושאר מרעין בישין באפגניסטן. אין פלא שבישראל רבים מתחזקים בדעתם שארה"ב של ביידן משאירה את ישראל לבדה מול איראן ותכנית הגרעין שלה.
איך אנחנו מגיבים למופעי ציר הרשע סביב גבולותינו. יש שיגרסו רפיון ורפיסות. מבצעי צה"ל בשנים האחרונות לא שינו את המצב ברצועה ובלבנון ואיננו רואים חיזבללה או חמאס 'מורתעים' ממש. חיזבאללה נהפך כבר מזמן לצבא, אמנם בלי טנקים ומטוסים, אבל עם מאגר עצום של רבבות קנים מסוגים שונים, קנים שעלולים לזרוע אש בכל רחבי המדינה.
חמאס מתקדם יפה בעקבות חיזבאללה, אף הוא ללא טנקים ומטוסים, אבל עם רקטות וקסאמים, ולמרבה הבושה עם בלונים ששורפים שדות בעוטף. כי זו המשוואה לנגד עינינו, ובל נתכחש לה: בלונים מול חמקני F-35, F-15 ו-F-16, טנקי מרכבה 4 ומיטב חטיבות הלוחמים של צה"ל, כטמ"מיו, רחפניו וסטי"ליו.
ממשלות, ראשי ממשלות, שרי ביטחון, רמטכ"לים, פוליטיקאים ומפלגות לדורותיהם לא השכילו לפתור את בעיית עזה. מול המדינה, במרחק של מטרים ספורים מהגדר, עוקץ ודוקר קצה של ציר הרשע, ומדינת ישראל החזקה והאיתנה אינה מוצאת פתרון. אולי לכרות אתם ברית שלום, אולי להשמידם בעוצמה אדירה ואולי להתנתק מהם סופית.
כלום. הכלה. כמו אותה אם שגוערת בבנה הקטן "מרביצים לך, תחזיר", כך תוקף חיל האוויר מחסנים, דיונות, מנהרות, וחלילה לא לשכוח להפעיל "הקש בגג". ואולי השיטה הזאת של תגובה חלושה פשטה את הרגל, לא יעילה, אולי משהו חדש.
ובהקשר למאבק בציר הרשע, עצה צנועה למנהיגים: בשנה הבאה חדלו לאיים. הפסיקו עם 'הפנקס פתוח' ו'נמחה את תשתיות לבנון' ו'צה"ל יפעל במועד שיתאים לו'.
הממשלה הזאת מורכבת ומסובכת. יש בה מגוון מתומן של ימין ושמאל, דתיים וחילונים וערבים, חסידי ההתנחלויות ומתנגדיהן, תומכי שתי מדינות, וכאלו ששתי מדינות מעורר אצלם חלחלה. ובכל זאת מותר לאזרח לאחל לממשלתו לקראת השנה החדשה הבאה עלינו לטובה.
כשם שיש קבינט קורונה, כך מן הראוי שיקום קבינט עזה. צוות מיטב השרים בסיוע טובי המוחות והמומחים, שיטכס עצה ויגיע למסקנות אופרטיביות כיצד משיגים הרתעת אמת, כזו שתבהיר לראשי החמאס, במעש ולא במלל, שלא כדאי להם, שאחריתם תהיה רעה. איש לא יפתור לנו את הבעיה, רק אנחנו לבדנו. ללא הכרזות ואיומי מלל, וזה אפשרי.
שנה טובה.
לארצות הברית נמאס ממלחמות מיותרות וישראל נשארת לטפל בעזה, לבנון ואיראן. אולי במקרה העזתי תביא השנה החדשה פתרונות יצירתיים. דן ארקין במאמר מלא תקווה
https://flic.kr/p/AwuTbS
האם אפגניסטן בשליטת הטאליבן תתווסף לרשימת מדינות ציר הרשע? עוד לא ברור, כי בימים אלו הטאליבן מצוי בעיצומה של מתקפת חיוכים, כדי להיראות סימפטי במערב.
יש לקוות שרשימת אי-הכבוד של מדינות ציר הרשע לא תקבל לזרועותיה עוד חברה, שבה יש ממשלה ועשרות מיליוני תושבים, אבל יש גם טאליבן, אל קאידה ודאעש. ראינו בנמל התעופה של קאבול.
ציר הרשע
מהו ציר הרשע? הנשיא ג'ורג' בוש טבע את המונח ב-2002 וכלל בה את קוריאה הצפונית, איראן ועירק. "הגדרת החברות" היתה: מדינות שתומכות בטרור ומפתחות נשק להשמדה המונית. למונח 'ציר' יש היסטוריה: במלחמת העולם השנייה מדינות הציר כללו את ה'רשעים' גרמניה הנאצית, איטליה הפשיסטית ויפן הקיסרית-אימפריאליסטית.
בסיומה של שנת תשפ"א ולקראת תחילתה של שנה חדשה, סריקה קלה של המדינה וסביבותיה תראה שאנו מוקפים בציר הרשע. מצפון סוריה ולבנון/חיזבאללה, מדרום עזה/חמאס ורחוק יותר עירק ואיראן, ויש לקוות שלא מרחוק יותר אפגניסטן/טאליבן. נכון, ולשם איזון, יש שכני שלום כמו מצרים מדרום, ירדן ממזרח ויותר רחוק ארבע המדינות במפרץ הפרסי.
אבל ציר הרשע קרוב אלינו, יותר מידי קרוב לטעמנו, בדמות איראן עם תכנית גרעינית, איראן עם שלוחות בתימן, בעזה ובלבנון. אין בעולם מדינה שמאויימת מכל עבריה וכמעט בכל גבולותיה, כולל סכנה גרעינית עתידית. ואנו לא רואים עולם שמתקומם נגד מצב כזה או או"ם שמתייחס לחברה בו שיש איום על קיומה וראשיה מאיימים פומבית להשמידה.
ושלא תהיה טעות: האיומים אינם קשורים למתנגדי ה"כיבוש". אפילו נצא מחר בבוקר מכל השטחים ביו"ש, לא ייפסקו איומים אף לא לרגע אחד. לקחים לא מעודדים מניסיונם של אחרים בטיפול בציר הרשע: ארה"ב נסוגה אתמול מוויטנאם ומסייגון בדיוק כפי שהיא נסוגה היום מאפגניסטן ומקאבול.
מלחמת קוריאה, בה הקיזה ארה"ב דם לוחמיה, הסתיימה ביצירתה של קוריאה הצפונית הגרעינית, אחת ממלכות ציר הרשע. איראן מזינה את ציר הרשע בשני ערוצים: פיתוח תכנית גרעין בבית ושיגור שלוחות רשע לתימן, לסוריה ועירק, לעזה (חמאס) ולדרום לבנון (חיזבאללה). טהרן מטפחת את תכניתה למתוח ציר רשע מקביל מטהרן ועד החוף מערבי של סוריה ולהשתמש בציר כצינור להעברת אמל"ח.
איך מגיב העולם לגרעין האיראני, לסרקזות המסתובבות ולנוכחות טרור איראני לאורך חופי המפרץ הפרסי וסמוך לעריה וישוביה של ישראל בדרום ובצפון. חלש. אירופה על ארגוניה, האיחוד האירופי, השוק האירופי ונאט"ו מגלים עניין מינימלי.
"מרביצים לך, תחזיר"
ארה"ב, בת ברית וידידת אמת, מתכנסת בד' אמותיה, יוצאת מאפגניסטן ומעירק, מותירה את מערב סוריה לבסיסי רוסיה באוויר ובים ומפקירה את אפגניסטן לטאליבן ושאר מרעין בישין באפגניסטן. אין פלא שבישראל רבים מתחזקים בדעתם שארה"ב של ביידן משאירה את ישראל לבדה מול איראן ותכנית הגרעין שלה.
איך אנחנו מגיבים למופעי ציר הרשע סביב גבולותינו. יש שיגרסו רפיון ורפיסות. מבצעי צה"ל בשנים האחרונות לא שינו את המצב ברצועה ובלבנון ואיננו רואים חיזבללה או חמאס 'מורתעים' ממש. חיזבאללה נהפך כבר מזמן לצבא, אמנם בלי טנקים ומטוסים, אבל עם מאגר עצום של רבבות קנים מסוגים שונים, קנים שעלולים לזרוע אש בכל רחבי המדינה.
חמאס מתקדם יפה בעקבות חיזבאללה, אף הוא ללא טנקים ומטוסים, אבל עם רקטות וקסאמים, ולמרבה הבושה עם בלונים ששורפים שדות בעוטף. כי זו המשוואה לנגד עינינו, ובל נתכחש לה: בלונים מול חמקני F-35, F-15 ו-F-16, טנקי מרכבה 4 ומיטב חטיבות הלוחמים של צה"ל, כטמ"מיו, רחפניו וסטי"ליו.
ממשלות, ראשי ממשלות, שרי ביטחון, רמטכ"לים, פוליטיקאים ומפלגות לדורותיהם לא השכילו לפתור את בעיית עזה. מול המדינה, במרחק של מטרים ספורים מהגדר, עוקץ ודוקר קצה של ציר הרשע, ומדינת ישראל החזקה והאיתנה אינה מוצאת פתרון. אולי לכרות אתם ברית שלום, אולי להשמידם בעוצמה אדירה ואולי להתנתק מהם סופית.
כלום. הכלה. כמו אותה אם שגוערת בבנה הקטן "מרביצים לך, תחזיר", כך תוקף חיל האוויר מחסנים, דיונות, מנהרות, וחלילה לא לשכוח להפעיל "הקש בגג". ואולי השיטה הזאת של תגובה חלושה פשטה את הרגל, לא יעילה, אולי משהו חדש.
ובהקשר למאבק בציר הרשע, עצה צנועה למנהיגים: בשנה הבאה חדלו לאיים. הפסיקו עם 'הפנקס פתוח' ו'נמחה את תשתיות לבנון' ו'צה"ל יפעל במועד שיתאים לו'.
הממשלה הזאת מורכבת ומסובכת. יש בה מגוון מתומן של ימין ושמאל, דתיים וחילונים וערבים, חסידי ההתנחלויות ומתנגדיהן, תומכי שתי מדינות, וכאלו ששתי מדינות מעורר אצלם חלחלה. ובכל זאת מותר לאזרח לאחל לממשלתו לקראת השנה החדשה הבאה עלינו לטובה.
כשם שיש קבינט קורונה, כך מן הראוי שיקום קבינט עזה. צוות מיטב השרים בסיוע טובי המוחות והמומחים, שיטכס עצה ויגיע למסקנות אופרטיביות כיצד משיגים הרתעת אמת, כזו שתבהיר לראשי החמאס, במעש ולא במלל, שלא כדאי להם, שאחריתם תהיה רעה. איש לא יפתור לנו את הבעיה, רק אנחנו לבדנו. ללא הכרזות ואיומי מלל, וזה אפשרי.
שנה טובה.
