תחקיר חושף: משחקי אגו וכשלים מקצועיים הקשו על מאמצי כיבוי השריפות בירושלים
השריפה בירושלים, כ-11 שנים לאחר אסון הכרמל, מראה שאמנם חלו שיפורים במערך הכבאות, אך לא מספיק. דו״חות מבקר המדינה ותחקירים עיתונאיים חושפים כי האסון הבא מחכה מעבר לפינה
עמי רוחקס דומבה
| 24/08/2021
מטוס כיבוי שריפות. צילום: משטרת ישראל
תחקיר של ישראל היום חושף ״מחסור חמור בכוח אדם, חוסר הבנה של השטח ושל תנאי מזג האוויר, היעדר תוכנית עבודה מסודרת ומלחמות אגו בין משטרת ישראל למערך הכבאות, שהביאו גם לעיכובים בהזנקת המטוסים״, כך לפי הפרסום.
"במבחן התוצאה, כל המיליארדים שמדינת ישראל השקיעה במערך הכבאות מאז אסון הכרמל לא באו לידי ביטוי", אומר ל', קצין כיבוי ממחוז ירושלים שהשתתף השבוע במאמצי הכיבוי לישראל היום. "מטוסים וכמה כבאיות חדשות לא יכולים להיות שובר השוויון מול שריפה בסדר גודל כזה. כוח האדם של מערך הכבאות צריך להיות גדול פי שניים לפחות, אחרת לא נוכל להתגבר על שריפות כאלה בצורה מהירה ויעילה.״
על פי הדיווח, נציב כבאות והצלה, דדי שמחי, עשה הערכה שגויה של המצב. "בשעות הערב של היום הראשון לשריפה, יום ראשון בשבוע, הנציב הודיע שהושגה שליטה על האש וזאת למרות שתנאי מזג האוויר הראו שהאירוע רחוק מסיום. הוא עשה הערכת מצב שגויה״, טוענים בפרסום.
חלק מהכשלים כללו כבאים שהלכו לאיבוד והגיעו בטעות לקריית יערים במקום לגבעת יערים, ועוד טעויות ניווט כאלו. ״באירוע כזה הפיקוד הוא של המשטרה, אבל הנציב סירב לשבת איתם באותו חפ"ק וכך נפתחו שני חפ"קים, אחד של הכיבוי ואחד של המשטרה, והבלאגן רק הלך וגדל״, לפי הדיווח.
עז שחורה
יש לציין כי הביקורת על טיפול בשריפות בישראל אינו חדש. מבקר המדינה עסק בכך לפני מספר שנים, ובעיקר לאחר אסון הכרמל. עם זאת, כצפוי בישראל, חלק ניכר מהלקחים טרם יושמו. בני אביעד למשל, כתב בפייסבוק פוסט ששווה קריאה על העז השחורה.
״אלף כבאים לא יצליחו למנוע את השריפות הבאות, כמו עז שחורה אחת, שמסייעת בדילול העשב היבש שמעצים את התפשטות האש״, כותב אביעד. מסתבר שמדינת ישראל ערכה מלחמת חורמה בעז השחורה, עובדה שהביאה להתפשטות שריפות בצורה מהירה יותר במרחבי המדינה. כעת מנסים לתקן את העוול, בשאיפה שיצליחו.
גם דה-מרקר חשפו מלחמות אגו מאחורי הקלעים של כיבוי השריפה. ״לא חלפו 20 דקות מרגע ההמראה, והתוכנית המבצעית השתנתה. טייס המסוק הונחה בקשר לשנות מסלול, לזנוח את התצפית ולנחות באופן מיידי במנחת הדסה. הסיבה: המפכ"ל קובי שבתאי רוצה להעיף מבט — ועל הדרך לתפוס טרמפ לחפ"ק בשורש, לשם מתעתד להגיע ראש הממשלה״, כותב העיתונאי אבי בר-אל. ״כך, המסוק נחת. קצין כיבוי האש הורד ממנו והושאר על הקרקע. כשמפות השטח המסומנות בידיו, ניסה לארגן לעצמו הסעה חזרה לחפ"ק.״
עוד טוען בר-אל כלפי הפעלת כוח הכיבוי האווירי. ״טייסת שמנוהלת בידי המשטרה, עבור כיבוי האש (ובמימונו), תחת הסכם שניסח משרד הביטחון, מתופעלת בידי זכיין פרטי (אלביט), שבעצמו מעסיק טייסים בקבלנות משנה, ומהמבנה הבעייתי הזה אי אפשר לחמוק, גם לא תחת אש. שהרי אם על הטייסת מפקד קצין משטרה — בעוד השימוש במטוסים הוא לצרכים שקובע נציב כבאות ראשי — אז למי כפוף כל העסק הזה בזמן שריפה?״, ממשיך בר-אל.
״מצד אחד, הכבאים לא יכולים להפעיל יחידת כיבוי מוטסת. העסק הזה גדול על מידותיהם. מצד שני, כיבוי שריפות אינו בראש מעייניה של משטרה, ויוצא שהכבאים מתחננים להפעיל טייסת שבעבורה הם משלמים.״
מלחמות פנימיות במערך הכבאות
בכלכליסט מדווחים על מלחמות פנימיות במערך הכבאות. ״מאז כניסתו של שמחי לתפקיד בשנת 2017, ועל רקע שינויים שהוא ביקש להנהיג בארגון הלקוחים מאותו עולם מושגים ותפיסה "צבאיים", קמה לו חזית התנגדות עזה מצד ארגון הכבאים בראשות היו"ר החזק אבי אנקורי. ארגון הכבאים יצא נגד מינויים בכירים במערך ששמחי קידם והוביל בטענה של "סידור עבודה" למקורביו מהצבא, טען ששמחי מנסה להביא לפירוק העבודה המאורגנת בכבאות ושהוא ומנהליו מתנכלים לעובדים ומתעמרים בהם״, כותב העיתונאי עמיר קורץ.
״כך למעשה ניצת סכסוך אימים שנמשך כבר ארבע שנים בין הנהלת הכבאות - ולעתים גם המשרד לביטחון הפנים עצמו - לבין ועדי העובדים במערך בתמיכת ההסתדרות, שמעניקה גב לארגון הכבאים. [...] הסכסוכים הפנימים האלה והעיצומים הרבים גבו מחיר כבד בכל הנוגע למוכנות מערך הכיבוי.״
הזכרתי קודם לכן שההמלצות של מבקר המדינה אינן מיושמות במלואן? ובכן, במאי 2021 פרסם מבקר המדינה דו״ח תחת הכותרת ״הכשרות ואימונים ברשות הארצית לכבאות והצלה בראי איומי הייחוס״.
״מתוך 2,289 משרות שנועדו לתפקידים מבצעיים, ביולי 2020 היו מאוישות בפועל 1,641 משרות של לוחמי אש ומפקדים (72% איוש). גם אם תאושר ותבוצע התוכנית הרב-שנתית לשנים 2019 – 2023, עדיין יחסרו לרשות 554 לוחמי אש (כ-17%) כדי להגיע לבניין הכוח הנדרש לפי תרחיש הייחוס מ-2018״, קובע המבקר באותו דו״ח.
הערות יש גם על כשירות לוחמי האש (בכמה תחומים נמצאו ליקויים ברמת הכשירות המקצועית של לוחמי האש), פערים בין התכנון לביצוע של פעולות הדרכה. בתחקירי הרשות עולים פערים מבצעיים המחייבים מתן מענה באמצעות הדרכות ואימונים. טרם אושרו תפיסות ההפעלה של חטיבת תורה והדרכה, המכללה ומתקן הסימולטור המפרטות את התפקידים, תחומי האחריות ותהליכי העבודה שבתחום פעילותם.
״ראוי כי השר לביטחון הפנים והרשות ייתנו דעתם על הפער בין הצעת התוכנית הרב-שנתית של הרשות לשנים 2019 - 2023 ובין בניין הכוח הדרוש לרשות על פי תרחיש הייחוס משנת 2018 ולהשפעת פער זה על מסוגלותו של המערך לספק שירותים מצילי חיים לתושבי המדינה ולמלא כראוי את תפקידיו על פי חוק בשגרה ובחירום״, כותב המבקר.
הדו״ח פורסם כאמור בתקופת הממשלה הקודמת, אך רלוונטי גם לממשלה הנוכחית וגם לכל הממשלות הקודמות לה. לא מאמינים? בבקשה. לדוחות מבקר המדינה בהקשר מערך הכבאות.
תגובות
מהרשות הארצית לכבאות והצלה נמסר לישראל היום: "אין בכוונתנו להתייחס לטענות שווא הנסמכות על רכילות זולה, במקרה הטוב, מטעמם של גורמים אינטרסנטיים המונעים משיקולים שלהם, ולהתפתחות הכבאות בשנים האחרונות אין כל קשר. מדובר בניסיונות חוזרים ונשנים לפגוע בסגל הפיקוד הבכיר בכבאות, במפקדים ובלוחמי האש, תוך התעלמות מכוונת מהמציאות ומהעובדות בשטח".
ממשטרת ישראל לא התקבלה תגובה לפרסום המדובר.
השריפה בירושלים, כ-11 שנים לאחר אסון הכרמל, מראה שאמנם חלו שיפורים במערך הכבאות, אך לא מספיק. דו״חות מבקר המדינה ותחקירים עיתונאיים חושפים כי האסון הבא מחכה מעבר לפינה
מטוס כיבוי שריפות. צילום: משטרת ישראל
תחקיר של ישראל היום חושף ״מחסור חמור בכוח אדם, חוסר הבנה של השטח ושל תנאי מזג האוויר, היעדר תוכנית עבודה מסודרת ומלחמות אגו בין משטרת ישראל למערך הכבאות, שהביאו גם לעיכובים בהזנקת המטוסים״, כך לפי הפרסום.
"במבחן התוצאה, כל המיליארדים שמדינת ישראל השקיעה במערך הכבאות מאז אסון הכרמל לא באו לידי ביטוי", אומר ל', קצין כיבוי ממחוז ירושלים שהשתתף השבוע במאמצי הכיבוי לישראל היום. "מטוסים וכמה כבאיות חדשות לא יכולים להיות שובר השוויון מול שריפה בסדר גודל כזה. כוח האדם של מערך הכבאות צריך להיות גדול פי שניים לפחות, אחרת לא נוכל להתגבר על שריפות כאלה בצורה מהירה ויעילה.״
על פי הדיווח, נציב כבאות והצלה, דדי שמחי, עשה הערכה שגויה של המצב. "בשעות הערב של היום הראשון לשריפה, יום ראשון בשבוע, הנציב הודיע שהושגה שליטה על האש וזאת למרות שתנאי מזג האוויר הראו שהאירוע רחוק מסיום. הוא עשה הערכת מצב שגויה״, טוענים בפרסום.
חלק מהכשלים כללו כבאים שהלכו לאיבוד והגיעו בטעות לקריית יערים במקום לגבעת יערים, ועוד טעויות ניווט כאלו. ״באירוע כזה הפיקוד הוא של המשטרה, אבל הנציב סירב לשבת איתם באותו חפ"ק וכך נפתחו שני חפ"קים, אחד של הכיבוי ואחד של המשטרה, והבלאגן רק הלך וגדל״, לפי הדיווח.
עז שחורה
יש לציין כי הביקורת על טיפול בשריפות בישראל אינו חדש. מבקר המדינה עסק בכך לפני מספר שנים, ובעיקר לאחר אסון הכרמל. עם זאת, כצפוי בישראל, חלק ניכר מהלקחים טרם יושמו. בני אביעד למשל, כתב בפייסבוק פוסט ששווה קריאה על העז השחורה.
״אלף כבאים לא יצליחו למנוע את השריפות הבאות, כמו עז שחורה אחת, שמסייעת בדילול העשב היבש שמעצים את התפשטות האש״, כותב אביעד. מסתבר שמדינת ישראל ערכה מלחמת חורמה בעז השחורה, עובדה שהביאה להתפשטות שריפות בצורה מהירה יותר במרחבי המדינה. כעת מנסים לתקן את העוול, בשאיפה שיצליחו.
גם דה-מרקר חשפו מלחמות אגו מאחורי הקלעים של כיבוי השריפה. ״לא חלפו 20 דקות מרגע ההמראה, והתוכנית המבצעית השתנתה. טייס המסוק הונחה בקשר לשנות מסלול, לזנוח את התצפית ולנחות באופן מיידי במנחת הדסה. הסיבה: המפכ"ל קובי שבתאי רוצה להעיף מבט — ועל הדרך לתפוס טרמפ לחפ"ק בשורש, לשם מתעתד להגיע ראש הממשלה״, כותב העיתונאי אבי בר-אל. ״כך, המסוק נחת. קצין כיבוי האש הורד ממנו והושאר על הקרקע. כשמפות השטח המסומנות בידיו, ניסה לארגן לעצמו הסעה חזרה לחפ"ק.״
עוד טוען בר-אל כלפי הפעלת כוח הכיבוי האווירי. ״טייסת שמנוהלת בידי המשטרה, עבור כיבוי האש (ובמימונו), תחת הסכם שניסח משרד הביטחון, מתופעלת בידי זכיין פרטי (אלביט), שבעצמו מעסיק טייסים בקבלנות משנה, ומהמבנה הבעייתי הזה אי אפשר לחמוק, גם לא תחת אש. שהרי אם על הטייסת מפקד קצין משטרה — בעוד השימוש במטוסים הוא לצרכים שקובע נציב כבאות ראשי — אז למי כפוף כל העסק הזה בזמן שריפה?״, ממשיך בר-אל.
״מצד אחד, הכבאים לא יכולים להפעיל יחידת כיבוי מוטסת. העסק הזה גדול על מידותיהם. מצד שני, כיבוי שריפות אינו בראש מעייניה של משטרה, ויוצא שהכבאים מתחננים להפעיל טייסת שבעבורה הם משלמים.״
מלחמות פנימיות במערך הכבאות
בכלכליסט מדווחים על מלחמות פנימיות במערך הכבאות. ״מאז כניסתו של שמחי לתפקיד בשנת 2017, ועל רקע שינויים שהוא ביקש להנהיג בארגון הלקוחים מאותו עולם מושגים ותפיסה "צבאיים", קמה לו חזית התנגדות עזה מצד ארגון הכבאים בראשות היו"ר החזק אבי אנקורי. ארגון הכבאים יצא נגד מינויים בכירים במערך ששמחי קידם והוביל בטענה של "סידור עבודה" למקורביו מהצבא, טען ששמחי מנסה להביא לפירוק העבודה המאורגנת בכבאות ושהוא ומנהליו מתנכלים לעובדים ומתעמרים בהם״, כותב העיתונאי עמיר קורץ.
״כך למעשה ניצת סכסוך אימים שנמשך כבר ארבע שנים בין הנהלת הכבאות - ולעתים גם המשרד לביטחון הפנים עצמו - לבין ועדי העובדים במערך בתמיכת ההסתדרות, שמעניקה גב לארגון הכבאים. [...] הסכסוכים הפנימים האלה והעיצומים הרבים גבו מחיר כבד בכל הנוגע למוכנות מערך הכיבוי.״
הזכרתי קודם לכן שההמלצות של מבקר המדינה אינן מיושמות במלואן? ובכן, במאי 2021 פרסם מבקר המדינה דו״ח תחת הכותרת ״הכשרות ואימונים ברשות הארצית לכבאות והצלה בראי איומי הייחוס״.
״מתוך 2,289 משרות שנועדו לתפקידים מבצעיים, ביולי 2020 היו מאוישות בפועל 1,641 משרות של לוחמי אש ומפקדים (72% איוש). גם אם תאושר ותבוצע התוכנית הרב-שנתית לשנים 2019 – 2023, עדיין יחסרו לרשות 554 לוחמי אש (כ-17%) כדי להגיע לבניין הכוח הנדרש לפי תרחיש הייחוס מ-2018״, קובע המבקר באותו דו״ח.
הערות יש גם על כשירות לוחמי האש (בכמה תחומים נמצאו ליקויים ברמת הכשירות המקצועית של לוחמי האש), פערים בין התכנון לביצוע של פעולות הדרכה. בתחקירי הרשות עולים פערים מבצעיים המחייבים מתן מענה באמצעות הדרכות ואימונים. טרם אושרו תפיסות ההפעלה של חטיבת תורה והדרכה, המכללה ומתקן הסימולטור המפרטות את התפקידים, תחומי האחריות ותהליכי העבודה שבתחום פעילותם.
״ראוי כי השר לביטחון הפנים והרשות ייתנו דעתם על הפער בין הצעת התוכנית הרב-שנתית של הרשות לשנים 2019 - 2023 ובין בניין הכוח הדרוש לרשות על פי תרחיש הייחוס משנת 2018 ולהשפעת פער זה על מסוגלותו של המערך לספק שירותים מצילי חיים לתושבי המדינה ולמלא כראוי את תפקידיו על פי חוק בשגרה ובחירום״, כותב המבקר.
הדו״ח פורסם כאמור בתקופת הממשלה הקודמת, אך רלוונטי גם לממשלה הנוכחית וגם לכל הממשלות הקודמות לה. לא מאמינים? בבקשה. לדוחות מבקר המדינה בהקשר מערך הכבאות.
תגובות
מהרשות הארצית לכבאות והצלה נמסר לישראל היום: "אין בכוונתנו להתייחס לטענות שווא הנסמכות על רכילות זולה, במקרה הטוב, מטעמם של גורמים אינטרסנטיים המונעים משיקולים שלהם, ולהתפתחות הכבאות בשנים האחרונות אין כל קשר. מדובר בניסיונות חוזרים ונשנים לפגוע בסגל הפיקוד הבכיר בכבאות, במפקדים ובלוחמי האש, תוך התעלמות מכוונת מהמציאות ומהעובדות בשטח".
ממשטרת ישראל לא התקבלה תגובה לפרסום המדובר.
