דעה | לאן נעלמו טונות אמוניום חנקתי מנמל ביירות וכיצד ניהול חשבונאי של מלאי נפיצים נדרש להפחתת סיכונים
שנה חלפה מאז אסון ביירות, בארה״ב הFBI חושב שבכלל כמות גדולה מהאמוניום חנקתי נלקח מהנמל טרם הפיצוץ. אבי רונן טוען שהעלמות חומר כה מסוכן היא נורה אדומה לכל אלו המחזיקים חומרים כאלו בישראל. מיוחד
אבי רונן
| 05/08/2021
UNOCHA - Beirut Port after an explosion on 4 August 2020. https://news.un.org/en/story/2020/08/1069832
שנה חלפה מאז אסון ביירות (4.8.2020), שנגרם כתוצאה מהתפוצצות אמוניום חנקתי ("אמוניום ניטראט", "AN") בכמות גדולה בנמל ביירות. במהלך השנה, הציגו חוקרים רבים ניתוחים של הפיצוץ, גורמיו והשלכותיו. נצא לרגע מהקופסה, נתבונן בממצאים שפרסם הFBI- ועובדות שהציגו גורמים נוספים, ונתמקד בתובנה כי לפני הפיצוץ נעלם חומר נפיץ בכמות גדולה משמעותית מהכמות שהתפוצצה.
תיעוד מקורי מבסס את ההנחה כי בשנת 2013 נפרקו לנמל ביירות 2,754 טון AN. לדעת מומחי הFBI התפוצצו באסון כ-550 טון "בלבד", מומחים אחרים מציגים טווח אפשרויות רחב יותר, לפיו "השתתפו" בפיצוץ 400-900 טון AN. נשאלת השאלה: לאן נעלמו לפני האירוע 2,350-1,850 טון AN?
באמצעות הכמויות החסרות, ניתן לבצע אירועי טרור ותקיפה פוטנציאליים בהיקף נרחב מאד, לפיכך, המשימה לאתר אותם היא בעלת חשיבות ביטחונית גבוהה. אם מדברים על כמויות חסרות, עולה שאלה מטרידה - האם ייתכן שבתוך מדינת ישראל "ילכו לאיבוד" ויהפכו ל"אמל"ח זמין" כמויות גדולות של AN(אמוניום ניטראט), או אמוניום פרכלוראט, או זיקוקין, או חומרי נפץ איכותיים, או תחמושת של ממש?
האם ייתכן שפערים בניהול החשבונאי ובאבטחת החומרים הללו יוצרים זמינות מבית למתקפות בעלות אופי ביטחוני (טרור) או פלילי, בעוד אנו קוראים את השורות האלו? האם ייתכן שתאונות ואירועי תקיפה מהשנים האחרונות הם רק קצה הקרחון של צבירת אמצעי לחימה ש"זלגו" ממקורות ביטחוניים ואזרחיים לידי עבריינים ופעילי טרור?
בנוסף, על פי נתוני האו"מ המפורטים במסמך הIATG, יש במצבורי תחמושת קונבנציונלית סיכון מובנה לקהילה ולהתרחשות אירועי נפץ בשטחי אחסון התחמושת, שכן, פיצוצים בשטח אחסון תחמושת נפוצים יותר ויותר – בין השנים 1979 לדצמבר 2019 תועדו יותר מ-623 תקריות בלפחות 106 מדינות, לעתים קרובות גרמו אירועים אלה למספר רב של נפגעים, הרס נרחב של תשתיות ושיבוש פרנסת קהילות שלמות.
גם נפיצים שאינם מיועדים להיות "תחמושת", כמו: זיקוקין, "אנפו" (אמוניום חנקתי מהול בסולר) ועוד, גרמו לאסונות רבים ברחבי העולם וגם בישראל, ההסתברות לאירוע פיצוץ באמצעים אלה גבוהה לעתים מהנפיצים שנועדו לשימוש "ביטחוני", עקב איכותם הנמוכה יותר וזמינותם הגבוהה יותר של האמצעים הללו. המוצרים ומרבית תוצרי הביניים שלהם, זמינים לשמש כ"אמל"ח" (אמצעי לחימה) ומהווים סיכון לציבור מעצם אפשרות הגעתם לידי גורמים לא מוסמכים, עוינים או פליליים.
מעבר לכך, יש בתהליכי ייצור וסילוק של תחמושת, לאור ההרכב הכימי של החומרים המעורבים, סיכון מובהק לזיהום מסכן חיים דרך האוויר, הקרקע והמים.
ֿתיאור המענה
העיסוק בנפיצים כולל אחסנה (storage, stockpiles), ייצור production)) ועיבוד (processing), תחזוקה (maintenance) ותיקון (repair), סילוק(demilitarization, destruction, disposal), ניסוי ((experiments, tests ושינוע (transport). בכל העיסוקים הללו, יש חשיבות לניהול חשבונאי של המלאי מהשיקולים הבאים: שיקולי איכות המוצר – כמויות, תוקף ונתוני רכיבים, חמרי גלם ואצוות ייצור.
שיקולים כלכליים של מקסימום תועלת ורווח. שיקולי ביטחון המדינה – רמת המענה לצורך המבצעי הלאומי, רמת המניעה של "זליגת" חומרים לגורמי טרור. שיקולי מניעת סיכונים - הגנה על העובדים, הציבור, הסביבה והסדר הציבורי - מניעת אובדן או גניבה, הפחתת סיכונים לבטיחות, לסביבה ולאירועים פליליים.
ניהול חשבונאי של מלאי הנפיצים, המסוכן, החשוב ויקר הערך, חייב להתקיים באווירה של הקפדה ומשמעת בין העוסקים בנפיצים, על בסיס מערכת ניהול מלאי חשבונאית מקיפה וחכמה, נהלים, הדרכת והכשרת עובדים, הטמעה בתהליכי העבודה ואבטחה מתאימה.
דרישות החקיקה והרגולציה למניעת סיכונים באמצעות ניהול פרטני וכמותי של נפיצים וחומרים מתפוצצים הן מקיפות ונרחבות, אך מפוזרות בין מסמכים שונים ואצל רגולטורים שונים, שאינם מתואמים מספיק.
בארגונים בהם הוא מתקיים, תרם הניהול החשבונאי של מלאי הנפיצים לשיפור במניעת הסיכונים. במשך השנים, נצברו לקחים חיוביים ולקחים שליליים ביישום חלקי של ניהול מלאי הנפיצים. כך למשל, לקח שלילי - היעלמות בלתי מוסברת של פסולת נפיצים בכמות גדולה ממפעל בצפון הארץ, מול לקח חיובי - איתור מדויק של הגורם לשריפה ופיצוץ בבונקר נפיצים באותו מפעל, במסגרת חקירת חוקר דליקות של שירותי הכבאות.
ניהול חשבונאי של מלאי הנפיצים מיועד לצמצם מראש, חריגה מהוראות הרגולציה ולהפחית את ההסתברות לאירוע, תקרית, גניבה או להתפתחות אירוע/תקרית לתאונה עם נפגעים או לאסון. למנוע "פנקסנות כפולה" ולהבטיח את אמינות הנתונים המדווחים במסמכים שונים הנדרשים בחקיקה, אשר עוסקים במלאי הנפיצים המשתנה.
מסמכים עליהם נמנים - היתר רעלים, פנקס רעלים, צו פינוי רעלים, יבוא יצוא מכירת ורכישת חומרים מסוכנים, תיק המפעל, חובת דיווח על מצאי חומרים מסוכנים, תיעוד ניהול וסילוק פסולת חומרים מסוכנים, שטר מטען להובלת חומר מסוכן, הצהרת מזמין ההובלה/מוסר המטען המסוכן להובלה, נתונים לצורך קבלת היתרים מתוקף חוק חומרי הנפץ ונתונים הנמסרים לפיקוד העורף מתוקף חוק הג"א. (הערה: עקב אופי התהליכים, לא ניתן להגיע ל100% מתאם).
הניהול החשבונאי של מלאי הנפיצים מחייב התייחסות פרטנית לשינויים בנתוני הנפיצים ומאפייניהם, הנגרמים בתהליכים ובעיסוקים השונים בנפיצים, בפרט – נתוני מוצר/פריט בשינויי צורה, בשינוי מצב הצבירה ושינוי יחידות המדידה הרלבנטיות בהתאם לשלב בתהליך ותנועותיו בארגון.
פער בניהול המלאי יגרום, בין השאר, להיווצרות "מלאי מת" – מלאי הקיים בפועל, אך נעלם רישומית. זאת בנוסף לחוסר יכולת לזהות גניבה, התיישנות והיווצרות פסולת שאינה מטופלת כיאות ותופעות לוואי מסוכנות נוספות. שיפור בניהול חשבונאי של המשאב היקר והמסוכן - מלאי הנפיצים, מביא עימו חיסכון ורווח כלכלי, לצד הפחתת סיכוני העיסוק בנפיצים.
כלים מומלצים לניהול חשבונאי של מלאי נפיצים בגישת צמצום סיכונים
ניהול חשבונאי של מלאי הנפיצים במפעל/ארגון, צריך להיות מתועד. התיעוד יישמר לחמש שנים לפחות ויהיה מוגן ומאובטח, ע"פ הנחיות הממונה על הביטחון בארגון. ניהול המלאי יכלול נפיצים מכל סוג של בעלות, הנמצאים בשטח הארגון וכאלה הנמצאים מחוץ לשטחו אך בשליטת הארגון או באחריותו.
ניהול מלאי הנפיצים יהיה בזיקה חד משמעית להגדרת מיקום גיאוגרפית ומגבלות אחסון (קבוצות סווג/התאמה, כמויות מירביות) של מתקנים ואתרים בהם מאחסן הארגון נפיצים, בשטחו או מחוצה לו, באופן קבוע או זמני, כהכנה להעמסה, כמקום פריקה וקליטה ובכל סוג של אחסון ביניים של הנפיצים. יש להגדיר מראש את כללי המרת שיטות המדידה של פריטי מלאי הנפיצים, בהתאמה להשתנות הנפיצים בתהליכי העבודה.
יפורטו נתוני הנפיצים - מוצרים/פריטי המלאי: סווג על פי הגדרות "הספר הכתום": מספר או"ם, קבוצת סווג הסיכון, קבוצת התאמה. כמות בהתאם ליחידות המידה ומצב הצבירה של הנפיצים - כמות פריטי מוצר, משקל או נפח של מוצק, נוזל או אבקה, אחוז ונפח בנוזל מהול וכיו"ב.
נתוני השלב בתהליך בו נתונים הנפיצים, מקליטת חומרי הגלם, עד אחסון, אספקת מוצר מוגמר או גריטה. כולל תהליכי ייצור ועיבוד, פסולת הייצור, תחזוקת נפיצים, ניסויים, שינוי סטטוס של נפיצים, סילוק או מיחזור פסולת נפיצים. מספר האצווה (כשרלבנטי), מספר הפריט (כשרלבנטי), מיקום בארגון ושיוך לפרויקט או לבעלות.
נתוני הנפיצים יעודכנו לאחר כל תהליך, בפרט כזה הגורם לשינוי בסיווג הנפיצים, במצב הצבירה, בשינוי שיטת המדידה או בכמות המדודה. בכל תנועה בארגון, אליו וממנו, באופן קבוע או זמני, לרבות הוצאת נפיצים לצורך פעילות הארגון באתר מחוץ לשטח הקבוע של הארגון. יפורטו פעולות רכישה, קבלה, מכירה או מסירה של נפיצים, לרבות הגורם המוסר או המקבל, קיום הרשאות והיתרים נדרשים. תישמר זיקה לאסמכתאות.
יפורטו תהליכי טיפול בפסולת נפיצים, ממועד קבלת ההחלטה על כך שהנפיצים הם פסולת נפיצים ועד להשלמת כל הפעולות בארגון לסילוק פסולת הנפיצים. בקרת מלאי הנפיצים תימנע או תתריע מפני אפשרות של אחסון או שינוע נפיצים בניגוד למגבלות שנקבעו, כך גם לגבי אפשרות של תנועת מלאי המביאה לחריגה מייעוד מתקן הנפיצים.
בפרט, תסייע מערכת ניהול המלאי למנוע אחסנת נפיצים בחריגה מסוג או כמות המותרת לאחסון במתקן. אחסנת נפיצים עם חומרים אחרים שאינם נפיצים. אחסנה בניגוד לקבוצות ההתאמה. אחסנת פסולת נפיצים עם נפיצים שאינם פסולת. מסירת נפיצים או פסולת נפיצים למי שאינו מורשה לכך. קבלת נפיצים או פסולת נפיצים ממי שאינו מורשה לכך. אחסנה של נפיצים או פסולת נפיצים לפרק זמן החורג מהמותר. התראה לגבי מועד פג תוקף של נפיצים.
מערכת ניהול המלאי תסייע, לאחר אירוע פיצוץ או שריפה, בזיהוי הפריט או הפריטים אשר תרמו או החלו את התרחשות האירוע או התקרית. תובטח התאמה בין נתוני מערכת ניהול מלאי הנפיצים, לבין נתונים המוצגים בדווחים ומסמכים בהתאם לתחולת החקיקה על הארגון. פנקס הרעלים והיתר הרעלים של הארגון, לפי סעיפים 3, 5 לחוק החומרים המסוכנים, בתחום קבוצת סווג הסיכון מס' 1.
תיק המפעל - "פירוט החומרים המסוכנים, סימוניהם ושיטות הטיפול בהם", לפי תקנה 4 לתקנות רישוי עסקים (מפעלים מסוכנים). הדו"ח של הארגון לרגולטור, לפי תקנה 5 לתקנות רישוי עסקים (מפעלים מסוכנים). בעל מפעל מסוכן יגיש לרשות הרישוי דין וחשבון ובו פרטים מלאים מעודכנים ונכונים על סוגי החומרים המסוכנים, כמויותיהם ואופן השימוש בהם; פרטים על שינויים במערכת הייצור ובאופן השימוש בחומרים המסוכנים בתהליכי הייצור;
״אופן אחזקתם של החומרים המסוכנים בתחום המפעל לרבות פירוט תנאי האחסון (כגון טמפרטורה ולחץ), סוגי האריזות, אמצעי ההפרדה בין סוגי חומרים שונים וכן פרטים בדבר אזור האחסון ודרכי אחזקתו ..."
תיעוד הארגון על עמידה בהוראות תקנות 2, 3 לתקנות רישוי עסקים (סילוק פסולת חומרים מסוכנים), בפרט – אי חריגה ממגבלת הזמן, ומסירה לטיפול באתר מאושר לטיפול בפסולת. סיוע בהוכחת מילוי הוראה חקוקה לאחסנה "לפי מיטב הידע והטכנולוגייה..." והיעדר רשלנות של חריגה באחסנה, בעת חקירת אירוע או תקרית בנפיצים. שטר המטען ותצהירי המזמין, המוגדרים בחוק ותקנות שירותי הובלה. דווחים לצורך קבלת היתרים מתוקף חוק חומרי הנפץ (לפי תחולת החוק).
התאמה בין מצאי הנפיצים בפועל למלאי המתועד תיבדק על ידי מי שקבע מנהל הארגון, בתדירות שיקבע המנהל לאור ניתוח סיכוני הנפיצים. התאמה כזו תיבדק אחת לשנה לפחות בכל הארגון. מבצע המבדק ומנהל הארגון יהיו חתומים על דוח המבדק.
עמידת מלאי הנפיצים של המפעל בכללים אלה, תיבדק באופן בלתי תלוי, על ידי מבקר הפנים של הארגון, או מומחה חיצוני בעל כשירות מתאימה של מבקר פנים. מבצע המבדק יחתום על הדוח. דוח המבדק יוצג לרגולטור לפי דרישה.
היה ונמצאו חוסר או אי התאמה בין מצאי הנפיצים בפועל לבין המלאי המתועד, יימסר דווח מיידי על כך למנהל הארגון ולממונה הביטחון, אשר יבצעו וישלימו, תוך 7 ימי עבודה, בדיקה לבירור הסיבות לאי ההתאמה ולאיתור הפריטים החסרים. הודעה על כך תימסר גם למשטרת ישראל.
הנהלת הארגון, תעמיד באירוע חירום, את דוח מלאי הנפיצים העדכני – המודפס, בזמינות מיידית לכל צורך של גופי החירום וההצלה המטפלים באירוע.
אבי רונן, אל"מ (מיל), שימש בין השנים 2001-2017 כמנהל היחידה לרישוי מפעלים ביטחוניים במשרד הפנים. לפני כן שירת כמנהל פרויקט בתעשייה ביטחונית , נספח צבאי באירופה ובמגוון תפקידי לחימה, פיקוד ומטה בצה"ל.
שנה חלפה מאז אסון ביירות, בארה״ב הFBI חושב שבכלל כמות גדולה מהאמוניום חנקתי נלקח מהנמל טרם הפיצוץ. אבי רונן טוען שהעלמות חומר כה מסוכן היא נורה אדומה לכל אלו המחזיקים חומרים כאלו בישראל. מיוחד
UNOCHA - Beirut Port after an explosion on 4 August 2020. https://news.un.org/en/story/2020/08/1069832
שנה חלפה מאז אסון ביירות (4.8.2020), שנגרם כתוצאה מהתפוצצות אמוניום חנקתי ("אמוניום ניטראט", "AN") בכמות גדולה בנמל ביירות. במהלך השנה, הציגו חוקרים רבים ניתוחים של הפיצוץ, גורמיו והשלכותיו. נצא לרגע מהקופסה, נתבונן בממצאים שפרסם הFBI- ועובדות שהציגו גורמים נוספים, ונתמקד בתובנה כי לפני הפיצוץ נעלם חומר נפיץ בכמות גדולה משמעותית מהכמות שהתפוצצה.
תיעוד מקורי מבסס את ההנחה כי בשנת 2013 נפרקו לנמל ביירות 2,754 טון AN. לדעת מומחי הFBI התפוצצו באסון כ-550 טון "בלבד", מומחים אחרים מציגים טווח אפשרויות רחב יותר, לפיו "השתתפו" בפיצוץ 400-900 טון AN. נשאלת השאלה: לאן נעלמו לפני האירוע 2,350-1,850 טון AN?
באמצעות הכמויות החסרות, ניתן לבצע אירועי טרור ותקיפה פוטנציאליים בהיקף נרחב מאד, לפיכך, המשימה לאתר אותם היא בעלת חשיבות ביטחונית גבוהה. אם מדברים על כמויות חסרות, עולה שאלה מטרידה - האם ייתכן שבתוך מדינת ישראל "ילכו לאיבוד" ויהפכו ל"אמל"ח זמין" כמויות גדולות של AN(אמוניום ניטראט), או אמוניום פרכלוראט, או זיקוקין, או חומרי נפץ איכותיים, או תחמושת של ממש?
האם ייתכן שפערים בניהול החשבונאי ובאבטחת החומרים הללו יוצרים זמינות מבית למתקפות בעלות אופי ביטחוני (טרור) או פלילי, בעוד אנו קוראים את השורות האלו? האם ייתכן שתאונות ואירועי תקיפה מהשנים האחרונות הם רק קצה הקרחון של צבירת אמצעי לחימה ש"זלגו" ממקורות ביטחוניים ואזרחיים לידי עבריינים ופעילי טרור?
בנוסף, על פי נתוני האו"מ המפורטים במסמך הIATG, יש במצבורי תחמושת קונבנציונלית סיכון מובנה לקהילה ולהתרחשות אירועי נפץ בשטחי אחסון התחמושת, שכן, פיצוצים בשטח אחסון תחמושת נפוצים יותר ויותר – בין השנים 1979 לדצמבר 2019 תועדו יותר מ-623 תקריות בלפחות 106 מדינות, לעתים קרובות גרמו אירועים אלה למספר רב של נפגעים, הרס נרחב של תשתיות ושיבוש פרנסת קהילות שלמות.
גם נפיצים שאינם מיועדים להיות "תחמושת", כמו: זיקוקין, "אנפו" (אמוניום חנקתי מהול בסולר) ועוד, גרמו לאסונות רבים ברחבי העולם וגם בישראל, ההסתברות לאירוע פיצוץ באמצעים אלה גבוהה לעתים מהנפיצים שנועדו לשימוש "ביטחוני", עקב איכותם הנמוכה יותר וזמינותם הגבוהה יותר של האמצעים הללו. המוצרים ומרבית תוצרי הביניים שלהם, זמינים לשמש כ"אמל"ח" (אמצעי לחימה) ומהווים סיכון לציבור מעצם אפשרות הגעתם לידי גורמים לא מוסמכים, עוינים או פליליים.
מעבר לכך, יש בתהליכי ייצור וסילוק של תחמושת, לאור ההרכב הכימי של החומרים המעורבים, סיכון מובהק לזיהום מסכן חיים דרך האוויר, הקרקע והמים.
ֿתיאור המענה
העיסוק בנפיצים כולל אחסנה (storage, stockpiles), ייצור production)) ועיבוד (processing), תחזוקה (maintenance) ותיקון (repair), סילוק(demilitarization, destruction, disposal), ניסוי ((experiments, tests ושינוע (transport). בכל העיסוקים הללו, יש חשיבות לניהול חשבונאי של המלאי מהשיקולים הבאים: שיקולי איכות המוצר – כמויות, תוקף ונתוני רכיבים, חמרי גלם ואצוות ייצור.
שיקולים כלכליים של מקסימום תועלת ורווח. שיקולי ביטחון המדינה – רמת המענה לצורך המבצעי הלאומי, רמת המניעה של "זליגת" חומרים לגורמי טרור. שיקולי מניעת סיכונים - הגנה על העובדים, הציבור, הסביבה והסדר הציבורי - מניעת אובדן או גניבה, הפחתת סיכונים לבטיחות, לסביבה ולאירועים פליליים.
ניהול חשבונאי של מלאי הנפיצים, המסוכן, החשוב ויקר הערך, חייב להתקיים באווירה של הקפדה ומשמעת בין העוסקים בנפיצים, על בסיס מערכת ניהול מלאי חשבונאית מקיפה וחכמה, נהלים, הדרכת והכשרת עובדים, הטמעה בתהליכי העבודה ואבטחה מתאימה.
דרישות החקיקה והרגולציה למניעת סיכונים באמצעות ניהול פרטני וכמותי של נפיצים וחומרים מתפוצצים הן מקיפות ונרחבות, אך מפוזרות בין מסמכים שונים ואצל רגולטורים שונים, שאינם מתואמים מספיק.
בארגונים בהם הוא מתקיים, תרם הניהול החשבונאי של מלאי הנפיצים לשיפור במניעת הסיכונים. במשך השנים, נצברו לקחים חיוביים ולקחים שליליים ביישום חלקי של ניהול מלאי הנפיצים. כך למשל, לקח שלילי - היעלמות בלתי מוסברת של פסולת נפיצים בכמות גדולה ממפעל בצפון הארץ, מול לקח חיובי - איתור מדויק של הגורם לשריפה ופיצוץ בבונקר נפיצים באותו מפעל, במסגרת חקירת חוקר דליקות של שירותי הכבאות.
ניהול חשבונאי של מלאי הנפיצים מיועד לצמצם מראש, חריגה מהוראות הרגולציה ולהפחית את ההסתברות לאירוע, תקרית, גניבה או להתפתחות אירוע/תקרית לתאונה עם נפגעים או לאסון. למנוע "פנקסנות כפולה" ולהבטיח את אמינות הנתונים המדווחים במסמכים שונים הנדרשים בחקיקה, אשר עוסקים במלאי הנפיצים המשתנה.
מסמכים עליהם נמנים - היתר רעלים, פנקס רעלים, צו פינוי רעלים, יבוא יצוא מכירת ורכישת חומרים מסוכנים, תיק המפעל, חובת דיווח על מצאי חומרים מסוכנים, תיעוד ניהול וסילוק פסולת חומרים מסוכנים, שטר מטען להובלת חומר מסוכן, הצהרת מזמין ההובלה/מוסר המטען המסוכן להובלה, נתונים לצורך קבלת היתרים מתוקף חוק חומרי הנפץ ונתונים הנמסרים לפיקוד העורף מתוקף חוק הג"א. (הערה: עקב אופי התהליכים, לא ניתן להגיע ל100% מתאם).
הניהול החשבונאי של מלאי הנפיצים מחייב התייחסות פרטנית לשינויים בנתוני הנפיצים ומאפייניהם, הנגרמים בתהליכים ובעיסוקים השונים בנפיצים, בפרט – נתוני מוצר/פריט בשינויי צורה, בשינוי מצב הצבירה ושינוי יחידות המדידה הרלבנטיות בהתאם לשלב בתהליך ותנועותיו בארגון.
פער בניהול המלאי יגרום, בין השאר, להיווצרות "מלאי מת" – מלאי הקיים בפועל, אך נעלם רישומית. זאת בנוסף לחוסר יכולת לזהות גניבה, התיישנות והיווצרות פסולת שאינה מטופלת כיאות ותופעות לוואי מסוכנות נוספות. שיפור בניהול חשבונאי של המשאב היקר והמסוכן - מלאי הנפיצים, מביא עימו חיסכון ורווח כלכלי, לצד הפחתת סיכוני העיסוק בנפיצים.
כלים מומלצים לניהול חשבונאי של מלאי נפיצים בגישת צמצום סיכונים
ניהול חשבונאי של מלאי הנפיצים במפעל/ארגון, צריך להיות מתועד. התיעוד יישמר לחמש שנים לפחות ויהיה מוגן ומאובטח, ע"פ הנחיות הממונה על הביטחון בארגון. ניהול המלאי יכלול נפיצים מכל סוג של בעלות, הנמצאים בשטח הארגון וכאלה הנמצאים מחוץ לשטחו אך בשליטת הארגון או באחריותו.
ניהול מלאי הנפיצים יהיה בזיקה חד משמעית להגדרת מיקום גיאוגרפית ומגבלות אחסון (קבוצות סווג/התאמה, כמויות מירביות) של מתקנים ואתרים בהם מאחסן הארגון נפיצים, בשטחו או מחוצה לו, באופן קבוע או זמני, כהכנה להעמסה, כמקום פריקה וקליטה ובכל סוג של אחסון ביניים של הנפיצים. יש להגדיר מראש את כללי המרת שיטות המדידה של פריטי מלאי הנפיצים, בהתאמה להשתנות הנפיצים בתהליכי העבודה.
יפורטו נתוני הנפיצים - מוצרים/פריטי המלאי: סווג על פי הגדרות "הספר הכתום": מספר או"ם, קבוצת סווג הסיכון, קבוצת התאמה. כמות בהתאם ליחידות המידה ומצב הצבירה של הנפיצים - כמות פריטי מוצר, משקל או נפח של מוצק, נוזל או אבקה, אחוז ונפח בנוזל מהול וכיו"ב.
נתוני השלב בתהליך בו נתונים הנפיצים, מקליטת חומרי הגלם, עד אחסון, אספקת מוצר מוגמר או גריטה. כולל תהליכי ייצור ועיבוד, פסולת הייצור, תחזוקת נפיצים, ניסויים, שינוי סטטוס של נפיצים, סילוק או מיחזור פסולת נפיצים. מספר האצווה (כשרלבנטי), מספר הפריט (כשרלבנטי), מיקום בארגון ושיוך לפרויקט או לבעלות.
נתוני הנפיצים יעודכנו לאחר כל תהליך, בפרט כזה הגורם לשינוי בסיווג הנפיצים, במצב הצבירה, בשינוי שיטת המדידה או בכמות המדודה. בכל תנועה בארגון, אליו וממנו, באופן קבוע או זמני, לרבות הוצאת נפיצים לצורך פעילות הארגון באתר מחוץ לשטח הקבוע של הארגון. יפורטו פעולות רכישה, קבלה, מכירה או מסירה של נפיצים, לרבות הגורם המוסר או המקבל, קיום הרשאות והיתרים נדרשים. תישמר זיקה לאסמכתאות.
יפורטו תהליכי טיפול בפסולת נפיצים, ממועד קבלת ההחלטה על כך שהנפיצים הם פסולת נפיצים ועד להשלמת כל הפעולות בארגון לסילוק פסולת הנפיצים. בקרת מלאי הנפיצים תימנע או תתריע מפני אפשרות של אחסון או שינוע נפיצים בניגוד למגבלות שנקבעו, כך גם לגבי אפשרות של תנועת מלאי המביאה לחריגה מייעוד מתקן הנפיצים.
בפרט, תסייע מערכת ניהול המלאי למנוע אחסנת נפיצים בחריגה מסוג או כמות המותרת לאחסון במתקן. אחסנת נפיצים עם חומרים אחרים שאינם נפיצים. אחסנה בניגוד לקבוצות ההתאמה. אחסנת פסולת נפיצים עם נפיצים שאינם פסולת. מסירת נפיצים או פסולת נפיצים למי שאינו מורשה לכך. קבלת נפיצים או פסולת נפיצים ממי שאינו מורשה לכך. אחסנה של נפיצים או פסולת נפיצים לפרק זמן החורג מהמותר. התראה לגבי מועד פג תוקף של נפיצים.
מערכת ניהול המלאי תסייע, לאחר אירוע פיצוץ או שריפה, בזיהוי הפריט או הפריטים אשר תרמו או החלו את התרחשות האירוע או התקרית. תובטח התאמה בין נתוני מערכת ניהול מלאי הנפיצים, לבין נתונים המוצגים בדווחים ומסמכים בהתאם לתחולת החקיקה על הארגון. פנקס הרעלים והיתר הרעלים של הארגון, לפי סעיפים 3, 5 לחוק החומרים המסוכנים, בתחום קבוצת סווג הסיכון מס' 1.
תיק המפעל - "פירוט החומרים המסוכנים, סימוניהם ושיטות הטיפול בהם", לפי תקנה 4 לתקנות רישוי עסקים (מפעלים מסוכנים). הדו"ח של הארגון לרגולטור, לפי תקנה 5 לתקנות רישוי עסקים (מפעלים מסוכנים). בעל מפעל מסוכן יגיש לרשות הרישוי דין וחשבון ובו פרטים מלאים מעודכנים ונכונים על סוגי החומרים המסוכנים, כמויותיהם ואופן השימוש בהם; פרטים על שינויים במערכת הייצור ובאופן השימוש בחומרים המסוכנים בתהליכי הייצור;
״אופן אחזקתם של החומרים המסוכנים בתחום המפעל לרבות פירוט תנאי האחסון (כגון טמפרטורה ולחץ), סוגי האריזות, אמצעי ההפרדה בין סוגי חומרים שונים וכן פרטים בדבר אזור האחסון ודרכי אחזקתו ..."
תיעוד הארגון על עמידה בהוראות תקנות 2, 3 לתקנות רישוי עסקים (סילוק פסולת חומרים מסוכנים), בפרט – אי חריגה ממגבלת הזמן, ומסירה לטיפול באתר מאושר לטיפול בפסולת. סיוע בהוכחת מילוי הוראה חקוקה לאחסנה "לפי מיטב הידע והטכנולוגייה..." והיעדר רשלנות של חריגה באחסנה, בעת חקירת אירוע או תקרית בנפיצים. שטר המטען ותצהירי המזמין, המוגדרים בחוק ותקנות שירותי הובלה. דווחים לצורך קבלת היתרים מתוקף חוק חומרי הנפץ (לפי תחולת החוק).
התאמה בין מצאי הנפיצים בפועל למלאי המתועד תיבדק על ידי מי שקבע מנהל הארגון, בתדירות שיקבע המנהל לאור ניתוח סיכוני הנפיצים. התאמה כזו תיבדק אחת לשנה לפחות בכל הארגון. מבצע המבדק ומנהל הארגון יהיו חתומים על דוח המבדק.
עמידת מלאי הנפיצים של המפעל בכללים אלה, תיבדק באופן בלתי תלוי, על ידי מבקר הפנים של הארגון, או מומחה חיצוני בעל כשירות מתאימה של מבקר פנים. מבצע המבדק יחתום על הדוח. דוח המבדק יוצג לרגולטור לפי דרישה.
היה ונמצאו חוסר או אי התאמה בין מצאי הנפיצים בפועל לבין המלאי המתועד, יימסר דווח מיידי על כך למנהל הארגון ולממונה הביטחון, אשר יבצעו וישלימו, תוך 7 ימי עבודה, בדיקה לבירור הסיבות לאי ההתאמה ולאיתור הפריטים החסרים. הודעה על כך תימסר גם למשטרת ישראל.
הנהלת הארגון, תעמיד באירוע חירום, את דוח מלאי הנפיצים העדכני – המודפס, בזמינות מיידית לכל צורך של גופי החירום וההצלה המטפלים באירוע.
אבי רונן, אל"מ (מיל), שימש בין השנים 2001-2017 כמנהל היחידה לרישוי מפעלים ביטחוניים במשרד הפנים. לפני כן שירת כמנהל פרויקט בתעשייה ביטחונית , נספח צבאי באירופה ובמגוון תפקידי לחימה, פיקוד ומטה בצה"ל.
