הסטארט-אפ הסביבתי שרוצה שננשום אוויר נקי יותר

מעל אלפיים ישראלים מתים מדי שנה כתוצאה מזיהום אוויר. בשיחה עם ישראל דיפנס מספרת מדענית האטמוספירה של חברת בריזומטר על האתגרים המקומיים והגלובליים של התופעה, ומסבירה מדוע לפעמים עדיף להישאר על הספה בבית במקום לצאת לרוץ

הסטארט-אפ הסביבתי שרוצה שננשום אוויר נקי יותר

זיהום אוויר חמור בניו יורק בשבוע שעבר. מקור הזיהום: שריפות החורש בחוף המערבי. צילום: Anthony Behar/Sipa USA via REUTERS

״לאחרונה מתפרסמים יותר ויותר מחקרים שמצביעים על הקשר בין התפתחות מחלות שונות לבין זיהום אוויר, וזה סה״כ הגיוני, לא? הרי האוויר שאנחנו נושמים הוא לא רק חמצן וחנקן, יש בו המון חלקיקים נוספים, והגיוני שישפיעו על כל מערכות הגוף״, כך אומרת ד״ר איבון בוזה, מדענית האטמוספירה של הסטארט-אפ הישראלי בריזומטר (BreezoMeter), העוסק בניטור זיהום אוויר.   

91% מאוכלוסיית העולם מתגוררת באזורים בהם זיהום האוויר גבוה מרמה התקנית אותה קבע ארגון הבריאות העולמי. על פי נתוני הארגון, הדבר מיתרגם לכ-4.2 מיליון מקרי מוות בשנה ברחבי העולם, ולהידרדרות בריאותית של מיליארדי אנשים. בישראל חשף דו״ח מטעם המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות (2019) הערכות המצביעות על כך שמעל 2,000 תושבי המדינה מתים מדי שנה כתוצאה מזיהום אוויר. חשיפה מתמשכת לאוויר מזוהם נקשרת למגוון נזקים בריאותיים הכוללים מחלות של דרכי הנשימה, מחלות קרדיו-וסקולריות, מומים מולדים, סוגי סרטן שונים ועוד – וגם עולה למשק מיליארדים מדי שנה בשל ימי אשפוז, אובדן פריון עבודה וכו׳.

במקביל לניסיונות של חברות, ארגונים וממשלות ברחבי העולם למצוא פתרונות שיאפשרו לנו לנשום אוויר נקי יותר, קיים גם הצורך הגובר והולך בניטור המצב הקיים ובקבלת החלטות מיידית, ולשם כך נוסדה בריזומטר כסטארט-אפ סביבתי בשנת 2014 בחיפה. ״החברה ממירה מידע סביבתי לתובנות מעשיות, ומספקת אותן ללקוחותיה דרך אפליקציות בנייד, בתים חכמים, מכשירי IoT, רכבים וחוויות מקושרות נוספות״, מספרת בוזה. ״המטרה היא לספק מידע בזמן אמת בנוגע לאיכות האוויר, כדי שאפשר יהיה לבצע החלטות מושכלות בנוגע לדרכים להגן על עצמנו על בסיס יומיומי כשיוצאים לרכיבה על אופניים, לטיול או לביצוע פעילות גופנית, וגם לנסיעה ברכב״.

איך זה עובד בפועל?

״אנחנו משתמשים במקורות נתונים רבים, שכוללים 47 אלף חיישנים הפרוסים ברחבי העולם. את המידע שהם מעבירים לנו, אנחנו משלבים דאטה מבוסס-מודלים, עם מידע תעבורתי, מידע מלוויינים ועוד, ונעזרים בבינה מלאכותית ובלמידת מכונה כדי לאסוף ולנתח את כל המידע מכל אותם מקורות״, מסבירה בוזה, האוחזת בדוקטורט בפיזיקה אטמוספירית מהמכון הטכנולוגי של ציריך. ״התוצאה היא מידע ברמה גבוהה בנוגע לאיכות האוויר, לאבקנים ולשריפות בכל המקומות בהם אנחנו פועלים. בנוסף, אנחנו מספקים תחזיות: אם מתקרב אירוע זיהום אוויר, נוכל להתריע עליו מראש ולעדכן את המשתמשים שלנו, וכן לייעץ בנוגע למה כדאי לעשות״.  

האפליקציה של בריזומטר. צילום: באדיבות החברה

בריזומטר פעילה בלמעלה ממאה מדינות ברחבי העולם. בין לקוחותיה ניתן למצוא חברות מובילות כגון אסטרהזנקה, לוריאל, בוש, דייסון, וגם אפל – שמשתמשת במידע הסביבתי שמספקת החברה באפליקציית מזג האוויר שלה בכעשר מדינות. לאחרונה גייסה בריזומיטר 30 מיליון דולר בסבב גיוס C, מה שמביא את סך הגיוסים שלה עד כה ל-45 מיליון דולר. וזה לא מפתיע: בין גל חום קיצוני בקנדה, לשיטפונות באירופה ובסין, לשריפות ענק מקליפורניה ועד לסיביר – נושא שינוי האקלים תופס יותר ויותר כותרות. זו כבר לא הבעיה של הנכדים או הנינים שלנו: זה קורה כאן, ועכשיו. וזיהום אוויר הוא, כמובן, חלק מהמשוואה.

בעיה שלא עוצרת בגבולות גיאופוליטיים

״זיהום אוויר הוא תופעה מקומית שיכולה להיגרם בגלל פקק התנועה בו אנו תקועים או מפעל בטון באזור התעשייתי הסמוך – ובמקביל גם תופעה המושפעת מפקטורים שמתרחשים מאות ואלפי קילומטרים מאיתנו״, אומרת בוזה. ״בשבוע שעבר דווח על רמות קיצוניות של זיהום אוויר בניו יורק, וזה נגרם בגלל השריפות בחוף המערבי, בצד השני של היבשת. גם אבק הסהרה, לדוגמא, גורם לזיהום באוויר באמריקה ובאירופה. זו בעיה שלא עוצרת בגבולות גיאופוליטיים. בישראל, בנוסף לזיהום התעשייתי והתעבורתי, גם סופות חול נפוצות מאוד, במיוחד הרוחות המזרחיות שגורמות סבל לאנשים רבים״.

פקטור זיהום האוויר לא פוסח גם על השחקן האכזרי שמשבש את חיינו כבר שנה וחצי, נגיף הקורונה. בוזה: ״באופן כללי, יש קשר רב בין השניים. אנחנו יודעים שלאוויר מזוהם יש אפקט משמעותי על הבריאות הנשימתית. החלקיקים הקטנים והמזיקים ביותר חודרים עמוק אל תוך הריאות ויכולים גם לחדור אל תוך מחזור הדם. כלומר, הם מסוכנים גם לאדם בריא. ישנן אינדיקציות שבאזורים עם הרבה זיהום אוויר יש יותר קורונה.

ד״ר איבון בוזה, מדענית האטמוספירה של בריזומטר. צילום: באדיבות החברה

״קשה מאוד לאמוד את זה – יש כל כך הרבה גורמים הקשורים להעברת הנגיף ולתחלואה, ברור שזה לא הפקטור היחיד״, היא מוסיפה, ״אבל יש מחקרים שמציעים קשר בין אנשים שגם ככה סובלים מתחלואה עקב זיהום אוויר לבין רמת התחלואה בקורונה וחומרת הסימפטומים. כמו כן, הנגיף עלול להיצמד לאותם חלקיקים מזוהמים, ואז הסכנה היא שנשאף גם אותו, בנוסף לשאר המזיקים.

״המפתח הוא להתאים את עצמך לסיטואציה, להיות מודעים ומעודכנים לגבי המצב ולנקוט באמצעים הדרושים על מנת להתגונן״, מסכמת בוזה. ״למשל, להישאר בפנים הבית בזמן זיהום גבוה, לא לפתוח חלונות אלא להפעיל מיזוג אוויר עם מסננים באיכות גבוהה, לא להתעמל – כי אז שואפים את החלקיקים וזה גורם לעוד יותר נזק. לפעמים, למען הבריאות, עדיף לוותר על הריצה ופשוט להישאר בבית ולנשום אוויר נקי. וזאת המטרה שלנו: לעורר מודעות לנושא ברחבי העולם בעזרת הנתונים שלנו, כדי שהמשתמשים יוכלו להגן על חייהם ועל רווחתם״.

אולי יעניין אותך גם