המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת חושף נתונים לגבי אירועי חשש לאובדנות
מתוך סך אירועי חשש לאובדנות שטופלו במוקד 105, רוב בני הנוער המשתפים במצוקותיהם בפורומים הם בגילאי 12-15. 90% מהאירועים סווגו כאירועי חירום
ישראל דיפנס
| 28/07/2021
אילוסטרציה. צילום: BIGSTOCK/Copyright: TeroVesalainen
לפי דוח מיוחד של המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת (המשרד לביטחון פנים) עולה כי מתוך סך אירועי חשש לאובדנות שטופלו במוקד 105, רוב בני הנוער המשתפים במצוקותיהם בפורומים הם בגילאי 12-15. 90% מהאירועים סווגו כאירועי חירום
2,590 אירועים של חשש לאובדנות וחשש לחיי אדם התקבלו וטופלו במוקד 105 מיום הפעלתו בפברואר 2018 ועד פברואר 2021; 54% מתוכם התקבלו בתקופת הקורונה (מרץ 2020 עד פברואר 2021), על פי דוח מיוחד של יחידה 105 - המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת.
מתוך הדו"ח עולה, כי פורומים שבהם נמצאים ילדים ובני נוער מהווים מרחב מקוון אנונימי ובטוח, לקבלת תמיכה מצד הגולשים. חלק מהכותבים מביעים אמירות המעידות על רצון לשים קץ לחייהם וחלקם שביצע פעולה אובדנית. במצבים אלו, מוקד 105 פועל על פי נוהל חירום ומטפל בכל אירוע במטרה להציל חיים באמצעות הגורמים הרלוונטיים בקהילה, במערכות החינוך, הרווחה והבריאות, ולהעניק מעטפת תומכת.
נתונים ומגמות מתוך כלל האירועים של חשש לאובדנות וחשש לחיי אדם שטופלו במוקד 105:
● כ-90% מהאירועים סווגו כאירועי חירום.
● רוב מוחלט של השיח מתקיים בפורומים של בני נוער וחלק קטן מתקיים ברשתות החברתיות.
● מרב הכותבים המשתפים במצוקותיהם הם בגילי 12–15. ב-28 אירועים שטופלו במוקד כותבי התוכן האובדני היו ילדים מתחת לגיל 10.
● רוב הדיווחים מגיעים למוקד מגולשים שנחשפו למצוקה ולפוסטים בהם חשש לאובדנות ששיתפו בני הנוער ברשת. בתקופת הקורונה הייתה עלייה של 129% בדיווחים מסוג זה.
● חלק לא מבוטל מהדיווחים מגיע גם ממנהלי עמותות ופורומים.
● 69% מהכותבים פוסטים שמהם עולה חשש לאובדנות הינם ילדות ונערות. ניתן לומר כי יותר בנות משתפות ברשת בנוגע לחוויות קשות שהן חוות.
מניתוח תוכן של 536 אירועי חשש לאובדנות עולה, כי בתקופת הקורונה נצפתה עלייה בכמות הפוסטים המביעים מצוקה קשה ומעידים על דיכאון וחשש לאובדנות, ובד בבד הגיל הממוצע של כותבי הפוסטים בעלי תוכן אובדני ירד בהתמדה. בני נוער רבים ציינו שמגפת הקורונה יצרה עומס רגשי משמעותי בחייהם. גם החזרה לשגרה, שהינה דבר חיובי, נשאה בחובה קשיים ומורכבות, בין היתר בשל הצורך להתאקלם מחדש למסגרות. ב-90% מהפוסטים תיארו הכותבים מחשבות אובדניות, מתוכם קרוב לשליש תיארו מחשבות אובדניות עם כוונה ממשית להתאבד. 10% מהפוסטים תיארו ניסיונות אובדניים בפועל.
מהנתונים עולה כי מצבם של ילדים ובני נוער, שטרום מגפת הקורונה התמודדו עם קשיים נפשיים, לימודיים וחברתיים, החריף בתקופת הקורונה. המצב "הנורמלי החדש", החליש עוד יותר את מערכות התמיכה הקיימות וכל אלה באו לידי ביטוי בעוצמת התחושות הקשות שעלו בפוסטים.
מהנתונים שהתקבלו מהמערכות של משטרת ישראל, משרדי החינוך והרווחה וגורמים בקהילה עולה כי מרבית הכותבים שביטאו מצוקה אובדנית ברשת סובלים משלושה גורמי סיכון עיקריים:
- קשיים משפחתיים: תפקוד זוגי והורי לקוי וקשיים ביחסים בין ההורים לבין הילד/ה.
- הפרעות נפשיות: הפרעות קשב וריכוז, חרדות והפרעות אישיות, דיכאון והפרעות פוסט-טראומטיות על רקע פגיעות מיניות הכוללות אשפוז.
- קשיים חברתיים ולימודיים: התנהגויות חברתיות כמו חרם, בריונות, ביוש (שיימינג), דחייה חברתית ועוד. בנוסף, עלו קשיים סביב הלימוד מרחוק. (*הנתונים מבוססים על מידע שניתן היה לקבל מהמערכות השונות בכפוף למגבלות החוקיות).
תגובות אופייניות של גולשים ברשת לתוכן המביע מצוקה וחשש לאובדנות
מרבית התגובות היו מכוונות למניעת אובדנות ומתן תחושה של דאגה ואכפתיות לכותבים:
1. אמירה ברורה השוללת את המעשה האובדני
2. הזמנה לצ'ט פרטי בעיקר מצד אנשים פרטיים (על-פי התרשמותנו, חלקם בגירים) ומצד נציגי עמותת סה"ר
3. מתן עצות וכלים להקלת הכאב הנפשי והתמודדות עם הקשיים שהועלו.
התגובות מעידות כי בני הנוער ואזרחים משמשים כשומרי סף למניעת אובדנות, ומתגייסים במצבי משבר לסייע. הכשרות שומרי סף למניעת אובדנות נערכות כל העת בחסות היחידה למניעת אובדנות במשרד הבריאות.
במצבי משבר אקוטיים שבהם עולה חשש לאובדנות ולחיי אדם בקרב קטינים ברשת, יש לפנות למוקד 105 הפועל 24/7. במקרים שבהם הכותבים הינם תלמידים במוסדות החינוך, המשך הטיפול מועבר לבתי הספר בעזרת המפקחת על היועצים ומדריכת היחידה להתמודדות במצבי משבר, חירום ואובדנות של שפ"י. במקרים בהם נדרשת תמיכה רגשית ניתן לפנות גם לעמותות המציעות התערבות במשבר 24/7 כמו ער"ן או צ'אט של סה"ר.
השר לביטחון הפנים, עמר בר-לב, מסר כי: "הנתונים המוצגים בדו״ח הם קשים. בתקופת הקורונה בפרט, אך גם לפניה, מספר רב של בני נוער הגיעו לנקודת שבר קשה. במוקד 105 נעשית עבודת קודש של הצלת חיים, לא פחות מכך. פעילות זו של מוקד 105 ודסק השותפויות לסיוע לאותם בני נוער היא ״היד הרכה״ והפנים היפות של משטרת ישראל והמשרדים האזרחיים השותפים לעשייה, שנותנים מענה למצוקות האזרח בחיים עצמם. אנחנו נמשיך לחזק ולפתח את המענים הללו ונמשיך לפעול ברגישות ובנחישות הנדרשת בשביל להסביר לכל נערה ונער - אתם חשובים לנו״.
מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים, תומר לוטן: "הנתונים המטרידים הללו מצביעים על קשר ישיר על רקע מצוקות אישיות ומשפחתיות של ילדים ובני נוער בשנת הקורונה. המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, הפועל 24/7, נועד לסייע לנו כחברה ולספק רשת הגנה לילדים ובני נוער בכלל האירועים ובפרט בחשש לאובדנות״.
מתוך סך אירועי חשש לאובדנות שטופלו במוקד 105, רוב בני הנוער המשתפים במצוקותיהם בפורומים הם בגילאי 12-15. 90% מהאירועים סווגו כאירועי חירום
אילוסטרציה. צילום: BIGSTOCK/Copyright: TeroVesalainen
לפי דוח מיוחד של המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת (המשרד לביטחון פנים) עולה כי מתוך סך אירועי חשש לאובדנות שטופלו במוקד 105, רוב בני הנוער המשתפים במצוקותיהם בפורומים הם בגילאי 12-15. 90% מהאירועים סווגו כאירועי חירום
2,590 אירועים של חשש לאובדנות וחשש לחיי אדם התקבלו וטופלו במוקד 105 מיום הפעלתו בפברואר 2018 ועד פברואר 2021; 54% מתוכם התקבלו בתקופת הקורונה (מרץ 2020 עד פברואר 2021), על פי דוח מיוחד של יחידה 105 - המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת.
מתוך הדו"ח עולה, כי פורומים שבהם נמצאים ילדים ובני נוער מהווים מרחב מקוון אנונימי ובטוח, לקבלת תמיכה מצד הגולשים. חלק מהכותבים מביעים אמירות המעידות על רצון לשים קץ לחייהם וחלקם שביצע פעולה אובדנית. במצבים אלו, מוקד 105 פועל על פי נוהל חירום ומטפל בכל אירוע במטרה להציל חיים באמצעות הגורמים הרלוונטיים בקהילה, במערכות החינוך, הרווחה והבריאות, ולהעניק מעטפת תומכת.
נתונים ומגמות מתוך כלל האירועים של חשש לאובדנות וחשש לחיי אדם שטופלו במוקד 105:
● כ-90% מהאירועים סווגו כאירועי חירום.
● רוב מוחלט של השיח מתקיים בפורומים של בני נוער וחלק קטן מתקיים ברשתות החברתיות.
● מרב הכותבים המשתפים במצוקותיהם הם בגילי 12–15. ב-28 אירועים שטופלו במוקד כותבי התוכן האובדני היו ילדים מתחת לגיל 10.
● רוב הדיווחים מגיעים למוקד מגולשים שנחשפו למצוקה ולפוסטים בהם חשש לאובדנות ששיתפו בני הנוער ברשת. בתקופת הקורונה הייתה עלייה של 129% בדיווחים מסוג זה.
● חלק לא מבוטל מהדיווחים מגיע גם ממנהלי עמותות ופורומים.
● 69% מהכותבים פוסטים שמהם עולה חשש לאובדנות הינם ילדות ונערות. ניתן לומר כי יותר בנות משתפות ברשת בנוגע לחוויות קשות שהן חוות.
מניתוח תוכן של 536 אירועי חשש לאובדנות עולה, כי בתקופת הקורונה נצפתה עלייה בכמות הפוסטים המביעים מצוקה קשה ומעידים על דיכאון וחשש לאובדנות, ובד בבד הגיל הממוצע של כותבי הפוסטים בעלי תוכן אובדני ירד בהתמדה. בני נוער רבים ציינו שמגפת הקורונה יצרה עומס רגשי משמעותי בחייהם. גם החזרה לשגרה, שהינה דבר חיובי, נשאה בחובה קשיים ומורכבות, בין היתר בשל הצורך להתאקלם מחדש למסגרות. ב-90% מהפוסטים תיארו הכותבים מחשבות אובדניות, מתוכם קרוב לשליש תיארו מחשבות אובדניות עם כוונה ממשית להתאבד. 10% מהפוסטים תיארו ניסיונות אובדניים בפועל.
מהנתונים עולה כי מצבם של ילדים ובני נוער, שטרום מגפת הקורונה התמודדו עם קשיים נפשיים, לימודיים וחברתיים, החריף בתקופת הקורונה. המצב "הנורמלי החדש", החליש עוד יותר את מערכות התמיכה הקיימות וכל אלה באו לידי ביטוי בעוצמת התחושות הקשות שעלו בפוסטים.
מהנתונים שהתקבלו מהמערכות של משטרת ישראל, משרדי החינוך והרווחה וגורמים בקהילה עולה כי מרבית הכותבים שביטאו מצוקה אובדנית ברשת סובלים משלושה גורמי סיכון עיקריים:
- קשיים משפחתיים: תפקוד זוגי והורי לקוי וקשיים ביחסים בין ההורים לבין הילד/ה.
- הפרעות נפשיות: הפרעות קשב וריכוז, חרדות והפרעות אישיות, דיכאון והפרעות פוסט-טראומטיות על רקע פגיעות מיניות הכוללות אשפוז.
- קשיים חברתיים ולימודיים: התנהגויות חברתיות כמו חרם, בריונות, ביוש (שיימינג), דחייה חברתית ועוד. בנוסף, עלו קשיים סביב הלימוד מרחוק. (*הנתונים מבוססים על מידע שניתן היה לקבל מהמערכות השונות בכפוף למגבלות החוקיות).
תגובות אופייניות של גולשים ברשת לתוכן המביע מצוקה וחשש לאובדנות
מרבית התגובות היו מכוונות למניעת אובדנות ומתן תחושה של דאגה ואכפתיות לכותבים:
1. אמירה ברורה השוללת את המעשה האובדני
2. הזמנה לצ'ט פרטי בעיקר מצד אנשים פרטיים (על-פי התרשמותנו, חלקם בגירים) ומצד נציגי עמותת סה"ר
3. מתן עצות וכלים להקלת הכאב הנפשי והתמודדות עם הקשיים שהועלו.
התגובות מעידות כי בני הנוער ואזרחים משמשים כשומרי סף למניעת אובדנות, ומתגייסים במצבי משבר לסייע. הכשרות שומרי סף למניעת אובדנות נערכות כל העת בחסות היחידה למניעת אובדנות במשרד הבריאות.
במצבי משבר אקוטיים שבהם עולה חשש לאובדנות ולחיי אדם בקרב קטינים ברשת, יש לפנות למוקד 105 הפועל 24/7. במקרים שבהם הכותבים הינם תלמידים במוסדות החינוך, המשך הטיפול מועבר לבתי הספר בעזרת המפקחת על היועצים ומדריכת היחידה להתמודדות במצבי משבר, חירום ואובדנות של שפ"י. במקרים בהם נדרשת תמיכה רגשית ניתן לפנות גם לעמותות המציעות התערבות במשבר 24/7 כמו ער"ן או צ'אט של סה"ר.
השר לביטחון הפנים, עמר בר-לב, מסר כי: "הנתונים המוצגים בדו״ח הם קשים. בתקופת הקורונה בפרט, אך גם לפניה, מספר רב של בני נוער הגיעו לנקודת שבר קשה. במוקד 105 נעשית עבודת קודש של הצלת חיים, לא פחות מכך. פעילות זו של מוקד 105 ודסק השותפויות לסיוע לאותם בני נוער היא ״היד הרכה״ והפנים היפות של משטרת ישראל והמשרדים האזרחיים השותפים לעשייה, שנותנים מענה למצוקות האזרח בחיים עצמם. אנחנו נמשיך לחזק ולפתח את המענים הללו ונמשיך לפעול ברגישות ובנחישות הנדרשת בשביל להסביר לכל נערה ונער - אתם חשובים לנו״.
מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים, תומר לוטן: "הנתונים המטרידים הללו מצביעים על קשר ישיר על רקע מצוקות אישיות ומשפחתיות של ילדים ובני נוער בשנת הקורונה. המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, הפועל 24/7, נועד לסייע לנו כחברה ולספק רשת הגנה לילדים ובני נוער בכלל האירועים ובפרט בחשש לאובדנות״.
