דעה | ישראל חייבת להמשיך ולהתיר מכירת יכולות סייבר התקפי
אם ישראל תשגה ותפעל על פי האג'נדה של אמנסטי - ציר ההתנגדות לאיראן יכחד. במקומו יעלו איראן, דאע"ש, או אנרכיה מהסוג הסורי, העירקי או הלבנוני
שבתאי שובל
| 22/07/2021
באדיבות הכותב
כאשר נופלות רקטות וטילים על ישראל האם אנחנו זוכרים להודות לרפאל על כך שפיתחה את כיפת ברזל? האם אנחנו זוכרים להודות לאלביט, תעשיה אווירית, וחברות אזרחיות וממשלתיות על כך שהם מצילות חיים ומצליחות לשמר את היתרון התחרותי של צה"ל? אין הבדל עקרוני בין NSO, קנדירו וחברות אחרות בתחום הסיבר ההתקפי של ישראל – לבין החברות שעוסקות בפיתוח וייצור אמצעי לחימה.
ללא תעשיית סייבר התקפי שתמכור גם למדינות פרו מערביות – כמו הודו, סעודיה ואחרות, יכולותיה האסטרטגיות של ישראל בתחום יפגעו. אם לא די בכך, יכולתה של ישראל להנהיג את המאמץ לחסום את ההתפשטות האיראנית על מרחב המזרח התיכון צפויה להפגע גם היא.
אם ישראל תשגה ותפעל על פי האג'נדה של אמנסטי –המשטרים ששותפים לישראל במלחמת על ההגנת המזרח התיכון מהכיבוש המתקדם בהצלחה של איראן – יכחדו. מי שיחליף אותם זו האחים המוסלמים, איראן, דאע"ש, או אנרכיה מהסוג הסורי, עירקי או לבנוני. אם נחטא ונגביל מידי את ייצוא הסייבר ההתקפי, התעשייה תכשל בהגנת ישראל מאיומי סייבר אסטרטגיים שיכולים לפגוע בתשתיות קריטיות, צבאיות ואחרות.
ברור לכולם שחברות הסייבר הישראליות מובילות עולמית, אבל הן לא היחידות. חברות אמריקניות, קפריסאיות, רוסיות, סיניות, איטלקיות ואחרות עוסקות בדבקות בתחום. הם לא מופיעות בדוחות של אמנסטי ולא זוכות לרמת החשיפה התקשורתית השלילית.
חברת NSO, קנדירו וישראליות אחרות - דווקא כן. לא ברור מהדו״חות שפרסומו על ידי אמנסטי ומאמרים עיתונאיים, מי מספק סוסים טרויאניים לאיראן? מהיכן מגיעים כלי הסייבר ההתקפי של רוסיה? של סין? מי מכר לחזבאללה ציוד האזנה שאפשר להם לפי פרסומים זרים לאתר "מרגלים עבור ישראל"? מי מוכר ציוד סייבר לחמאס?
ישראל אחת משש המדינות המובילות במכירת נשק, אבל במקומות הראשונים מדינות אחרות. למרות שסייבר התקפי הוא נשק, וירוס מחשב במקרה הטוב מאפשר מעקב. אקדח, תת מקלע, כטב"ם וטיל הורגים. מדוע נשק הסייבר מוקצה מחמת מיאוס ביחס לנשק קטלני כמו טילים, פגזים, רובים ואקדחים? הסיבה פשוטה, האוזניים המערביות הליבראליות רגישות לנושא פרטיות.
למרות שווירוס מחשב לאיסוף מידע אינו קטלני כמו טיל – תשומת הלב שפעילות הסייבר תופסת משוללת פרופורציה. האם מכירת נשק ונשק סייבר צריכה להיות מותרת למדינות דיקטטוריות, אך כאלו שהן פרו מערביות או פרו ישראליות כמו מדינות המפרץ או מדינות ברה"מ לשעבר? האם יש להתיר למכור נשק למדינות אלו למרות יחסן לאוכלוסיה המקומית? בעיה מוסרית קלה לפתרון.
ללא מכירת נשק כזה למדינות הפרו מערביות – המדינות האוטוקרטיות והטוטליטריות כמו איראן וסין ינצחו. האם עדיף לנו סיסי שאינו רואה בישראל ובמערב אויב על פני מורסי הקיצוני ואנטי מערבי? האם האלטרנטיבה לסיסי היא אמא תרזה או ליברליזם מערבי דמוקרטי? יש לנו ניסיון כזה - האביב הערבי. רק שהוא קידם את האחים המוסלמים, דאעש והביא להתפשטות חסרת תקדים של איראן.
גם מדינה פרו ישראלית נדרשת לסיוע על מנת לשמר את כוחה נגד אויביה. אלו בדרך כלל איסלמיסטיים ותומכי אל קאידה ודעאש. גם מדינות המפרץ, ייתכן, זקוקות לישראל בתחום הסייבר בכדי להילחם בסכנה של איראן האימפריאליסטית. האם ישראל והמערב, על בסיס יומרה מוסרית אבסורדית, יוותרו על חיזוק מדינות אלה בפני האיום האיראני ודעאש?
אם ימשיך מסע הטיהור נגד תעשיית הסייבר ההתקפי, האינטרסים של ישראל והמערב בסכנה. בכדי שמדינות המערב יצליחו להתמודד עם מתקפות מצד צפון קוריאה, סין, רוסיה או איראן, חייבים להישען גם על תעשיית סייבר התקפי. בכדי שתעשייה כזו תוכל לתפקד ולפרוח, חייבים למכור למדינות בעלות אינטרסים חופפים, גם אם הן דיקטטוריות. כל עוד הן עומדות בחוקי פיקוח ייצוא של מדינות המוכרות מוצרים כאלו.
הכותב הוא שבתאי שובל מנכ"ל SDS (סיינטיפיק דירבן סיסטמס) המתמחה באסטרטגית סייבר מדינתית.
אם ישראל תשגה ותפעל על פי האג'נדה של אמנסטי - ציר ההתנגדות לאיראן יכחד. במקומו יעלו איראן, דאע"ש, או אנרכיה מהסוג הסורי, העירקי או הלבנוני
באדיבות הכותב
כאשר נופלות רקטות וטילים על ישראל האם אנחנו זוכרים להודות לרפאל על כך שפיתחה את כיפת ברזל? האם אנחנו זוכרים להודות לאלביט, תעשיה אווירית, וחברות אזרחיות וממשלתיות על כך שהם מצילות חיים ומצליחות לשמר את היתרון התחרותי של צה"ל? אין הבדל עקרוני בין NSO, קנדירו וחברות אחרות בתחום הסיבר ההתקפי של ישראל – לבין החברות שעוסקות בפיתוח וייצור אמצעי לחימה.
ללא תעשיית סייבר התקפי שתמכור גם למדינות פרו מערביות – כמו הודו, סעודיה ואחרות, יכולותיה האסטרטגיות של ישראל בתחום יפגעו. אם לא די בכך, יכולתה של ישראל להנהיג את המאמץ לחסום את ההתפשטות האיראנית על מרחב המזרח התיכון צפויה להפגע גם היא.
אם ישראל תשגה ותפעל על פי האג'נדה של אמנסטי –המשטרים ששותפים לישראל במלחמת על ההגנת המזרח התיכון מהכיבוש המתקדם בהצלחה של איראן – יכחדו. מי שיחליף אותם זו האחים המוסלמים, איראן, דאע"ש, או אנרכיה מהסוג הסורי, עירקי או לבנוני. אם נחטא ונגביל מידי את ייצוא הסייבר ההתקפי, התעשייה תכשל בהגנת ישראל מאיומי סייבר אסטרטגיים שיכולים לפגוע בתשתיות קריטיות, צבאיות ואחרות.
ברור לכולם שחברות הסייבר הישראליות מובילות עולמית, אבל הן לא היחידות. חברות אמריקניות, קפריסאיות, רוסיות, סיניות, איטלקיות ואחרות עוסקות בדבקות בתחום. הם לא מופיעות בדוחות של אמנסטי ולא זוכות לרמת החשיפה התקשורתית השלילית.
חברת NSO, קנדירו וישראליות אחרות - דווקא כן. לא ברור מהדו״חות שפרסומו על ידי אמנסטי ומאמרים עיתונאיים, מי מספק סוסים טרויאניים לאיראן? מהיכן מגיעים כלי הסייבר ההתקפי של רוסיה? של סין? מי מכר לחזבאללה ציוד האזנה שאפשר להם לפי פרסומים זרים לאתר "מרגלים עבור ישראל"? מי מוכר ציוד סייבר לחמאס?
ישראל אחת משש המדינות המובילות במכירת נשק, אבל במקומות הראשונים מדינות אחרות. למרות שסייבר התקפי הוא נשק, וירוס מחשב במקרה הטוב מאפשר מעקב. אקדח, תת מקלע, כטב"ם וטיל הורגים. מדוע נשק הסייבר מוקצה מחמת מיאוס ביחס לנשק קטלני כמו טילים, פגזים, רובים ואקדחים? הסיבה פשוטה, האוזניים המערביות הליבראליות רגישות לנושא פרטיות.
למרות שווירוס מחשב לאיסוף מידע אינו קטלני כמו טיל – תשומת הלב שפעילות הסייבר תופסת משוללת פרופורציה. האם מכירת נשק ונשק סייבר צריכה להיות מותרת למדינות דיקטטוריות, אך כאלו שהן פרו מערביות או פרו ישראליות כמו מדינות המפרץ או מדינות ברה"מ לשעבר? האם יש להתיר למכור נשק למדינות אלו למרות יחסן לאוכלוסיה המקומית? בעיה מוסרית קלה לפתרון.
ללא מכירת נשק כזה למדינות הפרו מערביות – המדינות האוטוקרטיות והטוטליטריות כמו איראן וסין ינצחו. האם עדיף לנו סיסי שאינו רואה בישראל ובמערב אויב על פני מורסי הקיצוני ואנטי מערבי? האם האלטרנטיבה לסיסי היא אמא תרזה או ליברליזם מערבי דמוקרטי? יש לנו ניסיון כזה - האביב הערבי. רק שהוא קידם את האחים המוסלמים, דאעש והביא להתפשטות חסרת תקדים של איראן.
גם מדינה פרו ישראלית נדרשת לסיוע על מנת לשמר את כוחה נגד אויביה. אלו בדרך כלל איסלמיסטיים ותומכי אל קאידה ודעאש. גם מדינות המפרץ, ייתכן, זקוקות לישראל בתחום הסייבר בכדי להילחם בסכנה של איראן האימפריאליסטית. האם ישראל והמערב, על בסיס יומרה מוסרית אבסורדית, יוותרו על חיזוק מדינות אלה בפני האיום האיראני ודעאש?
אם ימשיך מסע הטיהור נגד תעשיית הסייבר ההתקפי, האינטרסים של ישראל והמערב בסכנה. בכדי שמדינות המערב יצליחו להתמודד עם מתקפות מצד צפון קוריאה, סין, רוסיה או איראן, חייבים להישען גם על תעשיית סייבר התקפי. בכדי שתעשייה כזו תוכל לתפקד ולפרוח, חייבים למכור למדינות בעלות אינטרסים חופפים, גם אם הן דיקטטוריות. כל עוד הן עומדות בחוקי פיקוח ייצוא של מדינות המוכרות מוצרים כאלו.
הכותב הוא שבתאי שובל מנכ"ל SDS (סיינטיפיק דירבן סיסטמס) המתמחה באסטרטגית סייבר מדינתית.
