המפקח על הבנקים: קידום החדשנות במע׳ הבנקאית הוא יעד מהמעלה הראשונה
יאיר אבידן נשא אתמול דברים בכנס שעסק בנושא המעבר של מדינת ישראל לתשלומים מקוונים, וסקר את ההתפתחויות בתחום לצד האתגרים והסיכונים
ישראל דיפנס
| 29/06/2021
BIGSTOCK/Copyright: PVproductions
״אחד מהיעדים שבנק ישראל והפיקוח על הבנקים לקחו על עצמם בשנים האחרונות הוא קידום החדשנות ועידוד המערכת הבנקאית לאמץ טכנולוגיות מתקדמות. בעינינו זהו יעד חשוב מהמעלה הראשונה שצפוי להיטיב עם ציבור הלקוחות והמשק כולו, המתחבר היטב עם התפיסה שלנו השמה את הצרכן במרכז״. כך אמר אתמול (א׳) המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, בפתיחת כנס FinTech2021 של ״כלכליסט״, שעסק בנושא המעבר של מדינת ישראל לתשלומים מקוונים.
״תפיסה זו, מעבר להיותה מיטיבה עם הצרכנים, היא בסופו של דבר גם זו התורמת ליצירת היציבות של המערכת הבנקאית, שללא כל ספק, יציבות המערכת והאמון בה מתכתבים עם טובת האזרח. אחת מהדוגמאות הטובות להמחשת יישום יעד זה מתבטאת ביישום התפיסה של פרויקט הבנקאות הפתוחה. אנו רואים חשיבות רבה באימוץ של סטנדרט בינלאומי, על מנת שגם גופים מחו"ל יוכלו להשתלב באקו-סיסטם הישראלי וכן שפינטקים ישראלים יוכלו להתבסס גם בשווקים בחו"ל״.
״התפתחות הבנקאות הפתוחה, בין היתר, בהיבטי שירותי מידע, תלויה גם בחקיקה שטרם הושלמה. עד שזו תושלם, אנחנו פועלים לעידוד והרחבת מגוון השחקנים הפעילים, כאשר אנחנו מכוונים לגופים פיננסיים מפוקחים נוספים. כולי תקווה שהחקיקה תושלם בהקדם ותאפשר את ההתפתחות המצופה והמהירה של הערכים הגלומים בעולם הבנקאות הפתוחה. במקביל, אנו ממשיכים לפעול כדי ששלבי הפרויקט הבאים יעלו בהתאם ללוחות הזמנים המתוכננים, כאשר כבר במחצית הראשונה של שנת 2022 יפתחו עולמות כרטיסי האשראי, האשראי והפיקדונות.
״תחום נוסף שמתפתח מהר מאוד בשנים האחרונות הינו עולם התשלומים, האפליקציות והארנקים הדיגיטליים שבו השחקנים יכולים לאסוף מידע רלוונטי כמותי ואיכותי על הלקוחות, ויש להם גישה נוחה ורציפה ללקוחות המאפשרת להם להציע להם הצעות ערך, חווית לקוח ועוד. עולמות אלה צומחים בקצב מהיר מאוד. במהלך שנת 2020 בהשוואה לשנת 2019, בשלושת האפליקציות (ביט, פייבוקס ופיי) חלה הכפלה, ואף למעלה מכך, הן במספר הפעולות והן בהיקפן הכספי.
למרות קצב האימוץ המהיר, ישנן עוד סוגיות כבדות משקל בתחום זה, בין היתר, הקישוריות בין רשתות המשתמשים באפליקציות והיבטים שונים הדורשים אסדרה, לרבות השימוש המותר במידע הנאסף במסגרת פעילות הלקוח. בנושא זה, הוקמה לאחרונה ועדה בבנק ישראל שעתידה לבחון את ההתפתחויות בתחום התשלומים והפעילות של ארנקים דיגיטליים. לפני כשבועיים פרסמה הוועדה קול קורא במטרה לקבל מידע בנושא זה משחקנים שונים הפעילים בתחום.
כמו כן, נדרשת השלמת החקיקה וכללי המשחק בתחומים של נותני שירותי מידע, נותני שירותי תשלום, ייזום תשלומים ועוד. במסגרת החקיקה הנדרשת, עדיין קיימים דיונים על מאפייני פעילויות שיותרו ו/או יאסרו על חלק מהשחקנים, פרשנות החקיקה הקיימת בנושאי עיסוקים מותרים, פוטנציאל לניגוד עניינים, לפגיעה בתחרות ולקיומם של כשלי שוק.
אסור שנתעלם מהסיכונים החדשים המתהווים ומהסיכונים המתעצמים לנוכח השימוש הגובר בפלטפורמות טכנולוגיות והנגשת המידע. בין היתר, נדרש להתייחס לסיכוני אבטחת מידע, הגנת הפרטיות, שימוש לרעה במידע, היבטי אחריות, סיכוני סייבר ועוד. מסיבה זו, חשוב שכל הגופים שנוטלים חלק באקו-סיסטם הזה ינהלו את הסיכונים באופן נאות ושאנו ורגולטורים אחרים נמשיך לעקוב, לפקח ולאכוף מקרוב.
לצד סיכונים מתפתחים ומתהווים, נכון לתת תשומת לב גם לסיכונים "מסורתיים" יותר, כגון איסור הלבנת הון ומימון טרור. אלה מקבלים ממד נוסף אגב התפתחותן של טכנולוגיות ופלטפורמות חדשות.
יאיר אבידן נשא אתמול דברים בכנס שעסק בנושא המעבר של מדינת ישראל לתשלומים מקוונים, וסקר את ההתפתחויות בתחום לצד האתגרים והסיכונים
BIGSTOCK/Copyright: PVproductions
״אחד מהיעדים שבנק ישראל והפיקוח על הבנקים לקחו על עצמם בשנים האחרונות הוא קידום החדשנות ועידוד המערכת הבנקאית לאמץ טכנולוגיות מתקדמות. בעינינו זהו יעד חשוב מהמעלה הראשונה שצפוי להיטיב עם ציבור הלקוחות והמשק כולו, המתחבר היטב עם התפיסה שלנו השמה את הצרכן במרכז״. כך אמר אתמול (א׳) המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, בפתיחת כנס FinTech2021 של ״כלכליסט״, שעסק בנושא המעבר של מדינת ישראל לתשלומים מקוונים.
״תפיסה זו, מעבר להיותה מיטיבה עם הצרכנים, היא בסופו של דבר גם זו התורמת ליצירת היציבות של המערכת הבנקאית, שללא כל ספק, יציבות המערכת והאמון בה מתכתבים עם טובת האזרח. אחת מהדוגמאות הטובות להמחשת יישום יעד זה מתבטאת ביישום התפיסה של פרויקט הבנקאות הפתוחה. אנו רואים חשיבות רבה באימוץ של סטנדרט בינלאומי, על מנת שגם גופים מחו"ל יוכלו להשתלב באקו-סיסטם הישראלי וכן שפינטקים ישראלים יוכלו להתבסס גם בשווקים בחו"ל״.
״התפתחות הבנקאות הפתוחה, בין היתר, בהיבטי שירותי מידע, תלויה גם בחקיקה שטרם הושלמה. עד שזו תושלם, אנחנו פועלים לעידוד והרחבת מגוון השחקנים הפעילים, כאשר אנחנו מכוונים לגופים פיננסיים מפוקחים נוספים. כולי תקווה שהחקיקה תושלם בהקדם ותאפשר את ההתפתחות המצופה והמהירה של הערכים הגלומים בעולם הבנקאות הפתוחה. במקביל, אנו ממשיכים לפעול כדי ששלבי הפרויקט הבאים יעלו בהתאם ללוחות הזמנים המתוכננים, כאשר כבר במחצית הראשונה של שנת 2022 יפתחו עולמות כרטיסי האשראי, האשראי והפיקדונות.
״תחום נוסף שמתפתח מהר מאוד בשנים האחרונות הינו עולם התשלומים, האפליקציות והארנקים הדיגיטליים שבו השחקנים יכולים לאסוף מידע רלוונטי כמותי ואיכותי על הלקוחות, ויש להם גישה נוחה ורציפה ללקוחות המאפשרת להם להציע להם הצעות ערך, חווית לקוח ועוד. עולמות אלה צומחים בקצב מהיר מאוד. במהלך שנת 2020 בהשוואה לשנת 2019, בשלושת האפליקציות (ביט, פייבוקס ופיי) חלה הכפלה, ואף למעלה מכך, הן במספר הפעולות והן בהיקפן הכספי.
למרות קצב האימוץ המהיר, ישנן עוד סוגיות כבדות משקל בתחום זה, בין היתר, הקישוריות בין רשתות המשתמשים באפליקציות והיבטים שונים הדורשים אסדרה, לרבות השימוש המותר במידע הנאסף במסגרת פעילות הלקוח. בנושא זה, הוקמה לאחרונה ועדה בבנק ישראל שעתידה לבחון את ההתפתחויות בתחום התשלומים והפעילות של ארנקים דיגיטליים. לפני כשבועיים פרסמה הוועדה קול קורא במטרה לקבל מידע בנושא זה משחקנים שונים הפעילים בתחום.
כמו כן, נדרשת השלמת החקיקה וכללי המשחק בתחומים של נותני שירותי מידע, נותני שירותי תשלום, ייזום תשלומים ועוד. במסגרת החקיקה הנדרשת, עדיין קיימים דיונים על מאפייני פעילויות שיותרו ו/או יאסרו על חלק מהשחקנים, פרשנות החקיקה הקיימת בנושאי עיסוקים מותרים, פוטנציאל לניגוד עניינים, לפגיעה בתחרות ולקיומם של כשלי שוק.
אסור שנתעלם מהסיכונים החדשים המתהווים ומהסיכונים המתעצמים לנוכח השימוש הגובר בפלטפורמות טכנולוגיות והנגשת המידע. בין היתר, נדרש להתייחס לסיכוני אבטחת מידע, הגנת הפרטיות, שימוש לרעה במידע, היבטי אחריות, סיכוני סייבר ועוד. מסיבה זו, חשוב שכל הגופים שנוטלים חלק באקו-סיסטם הזה ינהלו את הסיכונים באופן נאות ושאנו ורגולטורים אחרים נמשיך לעקוב, לפקח ולאכוף מקרוב.
לצד סיכונים מתפתחים ומתהווים, נכון לתת תשומת לב גם לסיכונים "מסורתיים" יותר, כגון איסור הלבנת הון ומימון טרור. אלה מקבלים ממד נוסף אגב התפתחותן של טכנולוגיות ופלטפורמות חדשות.
