דעה | שומר החומות - המערכה שלא תמה
חודש לאחר שהסתיים, מתברר מבצע שומר החומות כ"סיפור פתוח", מעין מערכה ראשונה בעימות שצפוי להתפרץ שוב בחודשים הקרובים, ייתכן אף בעוצמה רבה יותר
ד"ר מיכאל מילשטיין
| 23/06/2021
www.alqassam.ps
הן ישראל והן חמאס מצויות במעין מילכוד. שני הצדדים הבינו כי היום שאחרי המבצע לא מגלם שינוי עמוק במציאות כפי שקיוו. ישראל לא הצליחה לבסס שקט מוחלט והרתעה עמוקה מול חמאס שממשיכה לאתגר באמצעות טרור הבלונים. האמצעי הזה אומנם הופסק בימים האחרונים, אך ברור כי השימוש בו עלול לשוב נוכח התפתחויות בזירת הרצועה או מחוץ לה.
ֿהחמאס מצידה מתחילה להפנים כי לא זו בלבד שלא הצליחה לבסס משוואה חדשה מול ישראל כפי שייחלה, היא אף החלה לשלם במחיר כבד שלא ציפתה לו בדמות מחיקת הנכסים האזרחיים שקצרה במסגרת ההסדרה שהתקיימה עד פרוץ המבצע. התנועה מייחסת חשיבות רבה למחוות שקידמה ישראל כלפי הרצועה בשנים האחרונות ואובדנן מעמיק את חששה מהחרפת המצוקה האזרחית ומחוסר שקט ציבורי שעלול לערער את השלטון בעזה.
העמדה שבה נוקטים שני הצדדים מאז תום המבצע מחזקת את הסבירות להתפרצות נוספת. ישראל מבינה כי המבצע האחרון מגלם כישלון של דוקטרינת ההסדרה אשר נשענה על הנחה ולפיה שיפור המציאות האזרחית ברצועה יקטין את המוטיבציה של חמאס ליזום מהלכים אלימים.
לאור זאת ישראל מציגה בחודש האחרון עמדה נוקשה שכורכת באופן תקדימי בין שיפור המציאות האזרחית ברצועה לבין התקדמות בנושא השבויים והנעדרים. חמאס מצידה הודפת את המשוואה החדשה ומבהירה כי לא תסכים לוויתורים, ומאיימת לשוב למאבק האלים.
על ישראל לא רק להיערך לקראת תרחיש של חידוש העימות, אלא לפתח תכניות פעולה שבמסגרתן היא תמלא הפעם את תפקיד הצד היוזם - כפי שהיה בכלל המערכות עד "שומר החומות", שבו חמאס היא שפתחה בעימות. נטילת יוזמה עשויה לאפשר לישראל לממש יעדים שאותם התקשתה להשיג בלחימה האחרונה, ובראשם פגיעה בדרג הפיקוד הצבאי וההנהגה הבכירים של חמאס. לפגיעות שכאלה בעבר היה משקל רב בחידוד מחיר ההפסד בתודעת חמאס ובהעמקת רתיעתה מישראל.
ייתכן כי לאחר סבב עימות שכזה תחלחל בחמאס ההבנה לגבי רצינות הכוונות של ישראל בנושא השבויים והנעדרים. הדבר עשוי לחדד בתוך שורות התנועה ובקרב הציבור העזתי הרחב את הדילמה לגבי המחיר המשולם בגין המשך נקיטת עמדה נוקשה בנושא.
אל לישראל לראות בגישה העיקשת הנוכחי של חמאס גזירת גורל שנדרש להשלים עימה, אלא החלטה אנושית שיכולה להשתנות בהתאם לנסיבות ולאילוצים, ואסור כמובן שישראל תעצב את מדיניותה לאור רתיעה מאיומי חמאס לשוב למאבק אם לא ימולאו דרישותיה ומבלי שהיא נכונה לנקוט ויתורים.
כלקח ממבצע שומר החומות, על ישראל להיערך להקרנת מערכה עתידית ברצועה על מגוון זירות, ובראשן החברה הערבית בישראל שהמציאות בה טעונה מאוד. כמו ברצועה, גם במקרה של הציבור הערבי בישראל, מתחוור כי אירועי מאי היו למעשה פרק ראשון בסדרת חיכוכים. חמאס רואה בהתססת החברה הערבית הישג אסטרטגי ממבצע שומר החומות וסביר שתנסה לשחזרו בעתיד.
הן כדי למנוע הקרנה שלילית של מערכה ברצועה אך בעיקר לצורך הבטחת היציבות האסטרטגית בזירה הפנימית, מומלץ לממשלה החדשה בישראל להציב בסדר עדיפויות גבוה את השכנת הרגיעה בחברה הערבית ובינה לבין זו היהודית.
לצורך כך חיוני יהיה לקדם מהלכים ראשונים, אך נחושים, במסגרת ההתמודדות עם נגע הפשיעה והאלימות בחברה הערבית ולצורך שיפור מרקם החיים בה. בדרך הזאת ניתן יהיה למנוע או לפחות להגביל את יכולתה של חמאס להפוך כל מאבק ברצועה לעימות רב-זירתי עבור ישראל.
ד"ר מיכאל מילשטיין משמש ראש הפורום ללימודים פלסטינים במרכז משה דיין באוניברסיטת ת"א וחוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה.
חודש לאחר שהסתיים, מתברר מבצע שומר החומות כ"סיפור פתוח", מעין מערכה ראשונה בעימות שצפוי להתפרץ שוב בחודשים הקרובים, ייתכן אף בעוצמה רבה יותר
www.alqassam.ps
הן ישראל והן חמאס מצויות במעין מילכוד. שני הצדדים הבינו כי היום שאחרי המבצע לא מגלם שינוי עמוק במציאות כפי שקיוו. ישראל לא הצליחה לבסס שקט מוחלט והרתעה עמוקה מול חמאס שממשיכה לאתגר באמצעות טרור הבלונים. האמצעי הזה אומנם הופסק בימים האחרונים, אך ברור כי השימוש בו עלול לשוב נוכח התפתחויות בזירת הרצועה או מחוץ לה.
ֿהחמאס מצידה מתחילה להפנים כי לא זו בלבד שלא הצליחה לבסס משוואה חדשה מול ישראל כפי שייחלה, היא אף החלה לשלם במחיר כבד שלא ציפתה לו בדמות מחיקת הנכסים האזרחיים שקצרה במסגרת ההסדרה שהתקיימה עד פרוץ המבצע. התנועה מייחסת חשיבות רבה למחוות שקידמה ישראל כלפי הרצועה בשנים האחרונות ואובדנן מעמיק את חששה מהחרפת המצוקה האזרחית ומחוסר שקט ציבורי שעלול לערער את השלטון בעזה.
העמדה שבה נוקטים שני הצדדים מאז תום המבצע מחזקת את הסבירות להתפרצות נוספת. ישראל מבינה כי המבצע האחרון מגלם כישלון של דוקטרינת ההסדרה אשר נשענה על הנחה ולפיה שיפור המציאות האזרחית ברצועה יקטין את המוטיבציה של חמאס ליזום מהלכים אלימים.
לאור זאת ישראל מציגה בחודש האחרון עמדה נוקשה שכורכת באופן תקדימי בין שיפור המציאות האזרחית ברצועה לבין התקדמות בנושא השבויים והנעדרים. חמאס מצידה הודפת את המשוואה החדשה ומבהירה כי לא תסכים לוויתורים, ומאיימת לשוב למאבק האלים.
על ישראל לא רק להיערך לקראת תרחיש של חידוש העימות, אלא לפתח תכניות פעולה שבמסגרתן היא תמלא הפעם את תפקיד הצד היוזם - כפי שהיה בכלל המערכות עד "שומר החומות", שבו חמאס היא שפתחה בעימות. נטילת יוזמה עשויה לאפשר לישראל לממש יעדים שאותם התקשתה להשיג בלחימה האחרונה, ובראשם פגיעה בדרג הפיקוד הצבאי וההנהגה הבכירים של חמאס. לפגיעות שכאלה בעבר היה משקל רב בחידוד מחיר ההפסד בתודעת חמאס ובהעמקת רתיעתה מישראל.
ייתכן כי לאחר סבב עימות שכזה תחלחל בחמאס ההבנה לגבי רצינות הכוונות של ישראל בנושא השבויים והנעדרים. הדבר עשוי לחדד בתוך שורות התנועה ובקרב הציבור העזתי הרחב את הדילמה לגבי המחיר המשולם בגין המשך נקיטת עמדה נוקשה בנושא.
אל לישראל לראות בגישה העיקשת הנוכחי של חמאס גזירת גורל שנדרש להשלים עימה, אלא החלטה אנושית שיכולה להשתנות בהתאם לנסיבות ולאילוצים, ואסור כמובן שישראל תעצב את מדיניותה לאור רתיעה מאיומי חמאס לשוב למאבק אם לא ימולאו דרישותיה ומבלי שהיא נכונה לנקוט ויתורים.
כלקח ממבצע שומר החומות, על ישראל להיערך להקרנת מערכה עתידית ברצועה על מגוון זירות, ובראשן החברה הערבית בישראל שהמציאות בה טעונה מאוד. כמו ברצועה, גם במקרה של הציבור הערבי בישראל, מתחוור כי אירועי מאי היו למעשה פרק ראשון בסדרת חיכוכים. חמאס רואה בהתססת החברה הערבית הישג אסטרטגי ממבצע שומר החומות וסביר שתנסה לשחזרו בעתיד.
הן כדי למנוע הקרנה שלילית של מערכה ברצועה אך בעיקר לצורך הבטחת היציבות האסטרטגית בזירה הפנימית, מומלץ לממשלה החדשה בישראל להציב בסדר עדיפויות גבוה את השכנת הרגיעה בחברה הערבית ובינה לבין זו היהודית.
לצורך כך חיוני יהיה לקדם מהלכים ראשונים, אך נחושים, במסגרת ההתמודדות עם נגע הפשיעה והאלימות בחברה הערבית ולצורך שיפור מרקם החיים בה. בדרך הזאת ניתן יהיה למנוע או לפחות להגביל את יכולתה של חמאס להפוך כל מאבק ברצועה לעימות רב-זירתי עבור ישראל.
ד"ר מיכאל מילשטיין משמש ראש הפורום ללימודים פלסטינים במרכז משה דיין באוניברסיטת ת"א וחוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה.
