אתגרי הזרוע הארוכה: צפיפות, לחץ נפשי, מקום סגור ועמימות
הסתיים קורס צוללנים 119 בחיל הים. מפקד בי"ס צוללן מדבר על השהייה הארוכה בתנאי צפיפות במקום סגור, לחץ חברתי ועמימות. 20,000 מייל מתחת למים - אתגר אישי לא פשוט. מיוחד
דן ארקין
| 21/06/2021
צילום: דובר צה״ל
"אין אדם שמגיע לקורס צוללן בחיל הים עם יכולת התמודדות עם שהייה באטמוספרה סגורה, בצפיפות, במקום סגור למשך זמן רב. לכן אלו נושאים בסיסיים חשובים ביותר שאנו בוחנים ולומדים ומתאמנים עליהם לפני תחילת קורס צוללן ובמשך 14 חודשי הקורס", דברי רס"ן מ', מפקד בית הספר לצוללנים בחיל הים. זאת, לרגל סיום מחזור נוסף בשבוע שעבר, בו הוכשרו 30 לוחמים לשרת בשייטת 7, בצי הצוללות של זרוע הים.
רחוק מהבית
השירות הצבאי בצוללת הוא אחד המאתגרים, הייחודיים והשונים באופיים מכל מסלול שירות אחר בצה"ל. רחוק מהבית, ימים ושבועות בים, ללא אפשרות קשר עם הבית. חיים יומם ולילה בצפיפות עם חבורה של כמה עשרות לוחמים, בתנאי עמימות – לא תמיד תדע מתי מסתיימת ההפלגה ותשוב לחופשה, צפויות הפתעות בתכניות ובמשימות, ויש שינויי משימות תכופים ודרישות לקפדנות, דיוק ובטיחות-על בביצוע המקצועי בעמדה, במוצב שלך בצוללת.
מפקד בית הספר לצוללן רס"ן מ' מספר לישראל דיפנס שההתחלה היא בשלב המיון והגיבוש לפני הגיוס. "מהרגע הראשון בגיבוש מסמנים מאפיינים לשהייה בצוללת: שהייה בחלל סגור. קבוצת מועמדים שוהה בחדר סגור, בצפיפות, בניתוק מהעולם החיצון. טעימה ראשונה של צוללת.
גירוי חושי של צפיפות, ניתוק מהחוץ, נשימת אוויר של מקום סגור. בודקים את התנהגות האנשים, דינמיקה קבוצתית חברתית, מי מסייע לחברו, צופים עליהם מבחוץ ובוחנים את יכולות השליטה העצמית, הריסון העצמי בתנאי אי נוחות.
״רגישות חברתית וניהול צוות. זו ההתחלה, וכבר בשלב הזה יש כאלו שמודים ש'זה לא בשבילם', או שהמדריכים מבחינים שהמועמד אינו מתאים. לא בכדי כ-50 אחוזים מחניכי קורס צוללן נושרים ו-50 אחוזים בערך מסיימים בהצלחה ומקבלים דרגת סמל, סיכת צוללן ותחילת קריירה באחת מצוללות חיל הים".
הקורס התנדבותי. עוברים טירונות בבה"ד חיל הים ומתחילים את קורס צוללן המורכב משלב בסיסי (ששה חודשים) ושלב שני ייעודי (שבעה חודשים), בסך הכל 14 חודשים. השלב הבסיסי כולל הכשרת הלוחם, חיילות, משמעת, חוסן נפשי, הכרות עם הצוללת, תפקידי הלוחם. כעבור כחצי שנה פונים הלוחמים לאחת מחמש המגמות בצוללת: גנ"ק (גילוי, ניווט, קשר), נשק, סונאר, מכונה, מהו"ב (מערכת הספק ובקרה).
הקורס כולל כמות גדולה של ים, למרות שהצוללן יישאר תמיד יבש. שחייה עם סנפירים בצוות, טבילות והקפצות לים ביום, בלילה, בחום ובקור. הרבה 'נגיעות' ים וסדרת ים, כשהעיקר הוא התרגלות לחוויית הים, רטיבות, הקור ועבודת צוות צפופה במים.
נכנסים לצוללת
כיום נהוג כי כבר בשבוע הראשון נכנסים החניכים לצוללת. מפקד בית הספר: "כבר מההתחלה אנו רוצים שהוא יבין, יחווה וירגיש לקראת מה הוא הולך. התפקידים בצוללת מחולקים לטכניים וטקטיים. הטכניים הם ערכות ההפעלה, הבקרה, המכונות, חשמל ועוד, ואילו המערכות הטקטיות הן ניווט, קשר, יכולות התקפה, יכולות גילוי בסונאר.
על החלוקה למחלקות מחליט צוות מדריכי הקורס על בסיס איפיון, הכרות והכרת החניך ותכונותיו. בשלב הייעודי, המתקדם בקורס, לומדים את המערכות בסימולטורים ובצוללת. כמו בצה"ל כולו, שימוש בסימולטורים נפוץ ביותר. בשייטת 7 יש סימולטורים לכל אחד מהמקצועות בצוללת. לרשות החניכים יש סימולטור טכני וטקטי.
הטכני המדמה מרכז בקרה שאליו מגיעים כל הנתונים להפעלת ההיגוי, הניהוג, כולל זוויות צלילה ועלייה על פני המים. רס"ן מ' מעיד כי הסימולטור מתקדם מאוד, וכמו במאמן של מטוס, החניך מקבל תחושה של צלילה ושל תנועות הצוללת ממש כמו בים.
שומעים את כל הקולות, הרעשים והצפצופים, כמו בצוללת במעמקי הים. הסימולטור הטקטי מדמה את המי"ק, מרכז ידיעות קרב, הליבה ומרכז השליטה המבצעי של הצוללת. אחרי התנסות והפעלת המערכות בסימולטורים יתחיל החניך להתנסות בהפעלתם בצוללת בים, לקראת ההסמכה שלו למקצועו הספציפי. ההסמכה מתקיימת בים, ואחריה יוצב הצוללן בעמדה, או במוצב שלו בצוללת, ויבצע את תפקידו תחילה בנוכחות צוללן בכיר ממנו.
חוסן נפשי
אחד המרכיבים החשובים ביותר בקורס צוללן ובהמשך דרכו של הלוחם בעמקי הים הוא החוסן הנפשי, והנושא זוכה לדגשים גדולים בדרכו של הלוחם. מתחילת דרכו החניך חייב להתרגל לשהייה ממושכת בצוללת. בונים לחניכים תהליך מסוגלות לתנאי החיים המיוחדים, יכולות לשלוט בעצמם, לשיתוף פעולה ולקיים יחסי עזרה וחברות עם אנשי הצוות כולם. כל אלו נבחנים ומוטמעים.
רס"ן מ': "השירות בצוללת איננו מאמץ פיסי מפרך כי לא מטפסים על ג'בלים ואין מסעות ארוכים. החוסן מתבטא ביכולת לשהות בסביבה שוחקת זמן רב תנאי עמימות. מהי עמימות? אתה יוצא להפלגה ולא יודע מתי בדיוק תחזור לחוף, לנמל, הביתה, לחברה שלך ולמשפחה. תאריך חזרה יכול להשתנות כל רגע ולהאריך את השהייה בים. זו השגרה של שייטת הצוללות.
מטילים עליך משימה, והיא יכולה להשתנות כל רגע. אתה לא תמיד יודע לאן אתה הולך. ולכן מרכיב החוסן הוא במעלה ראשונה אצלנו בעולם הצוללות. אתה עשה הכל כדי לא להתרגז, לא לכעוס, לא לריב עם החבר'ה, כי אין לאן ללכת".
מה תפקידה של צוללת בעידן הלחימה המודרנית ב-2021?
"הצוללת היא כלי המלחמה החשאי האחרון שקיים בצה"ל. ייחודו – היכולת להגיע ליעד, לבצע פעילות מבצעית במגוון גדול: שת"פים עם יחידות אחרות, איסוף מודיעין, תקיפה, ביצוע משימה בקרבת האויב בלי להתגלות, הוא לא יידע שהיית שם בקרבתו״, מסביר רס"ן מ'.
״או שהייה ממושכת ושקטה באתר מסויים למטרות מבצעיות בלי להיחשף. בתקופת המב"מ יש לשייטת הצוללות המון עבודה, והכלים נמצאים כל הזמן בפעילות מבצעית, בעיקר בחזית הצפון. יש לציין שהטורפדו, שהוא החימוש העיקרי של צוללת, הוא כלי נשק בעל עוצמת פגיעה משמעותית".
הסונאר אף הוא כלי עיקרי ומרכזי בצוללת, כיוון שהצוות אינו רואה את המטרות אלא ניזון משמיעה. מכאן התפקיד החשוב של מפעיל הסונאר. הוא חייב להיות על יכולת שמיעה טובה מאוד, כשרות רפואית מיוחדת והכשרה ארוכה. בצלילה, ללא פריסקופ, הצוללת כמו עיוורת, ובהבנת הקורה סביבה, מקרוב ומרחוק, היא מתבססת על מה שהיא שומעת.
בצוללות של ימינו יש מערכות קשר מתקדמות, כמה סוגי רדיו, קשר לווייני, והתקשורת עם השייטת, עם מפקדת חיל הים ועם גורמים אחרים רציפה, מאובטחת ובטוחה. אבל – אין יכולת להתקשר הביתה. הצוות מנותק מהבית בצאתו לים. המפקדים מבטיחים שנשמר קשר קבוע עם החוף, ואם מתגלה צורך דחוף ומיוחד, יודיעו לאיש הצוות בים.
פרשת ׳דקר׳
חיל הים ידע אסון ימי כבד בתולדותיו, טביעת הצוללת 'דקר' על קציניה ולוחמיה בים התיכון, בדרכה מאנגליה לחיפה. איך מציגים את הפרשה הכאובה הזאת לחניכי קורס צוללן צעירים העושים את צעדיהם הראשונים לקראת שירות ממושך בצוללת?
רס"ן מ': "פרשת 'דקר' היא מרכזית בהיסטוריה של זרוע הים ושל שייטת 7. לא מסתירים. האירוע השפיע על האופן שבו אנו נוקטים בצעדי זהירות ובטיחות המחמירים ביותר. מרבים לעסוק באירועי חירום, שריפה, תקלות, כל מה שעלול לקרות בצוללת בים.
״זה נכלל בהכשרה ובחיי השגרה בשייטת. מדברים המון על בטיחות בכל המחלקות, העמדות והמוצבים. הצוללות שלנו מתקדמות, חלקן מתקדמות יותר ויש בהן מערכות חירום והרבה יתירות. מערכות גיבוי. אתה יודע שאתה יוצא להפלגה ננקטו כל אמצעי הבטיחות הטובים ביותר כדי שתשוב הביתה בשלום".
רס"ן מ', מפקד קורס צוללן, הוא בן 28, החל את דרכו בחיל הלבן בקורס חובלים, ושם נחשף לעולם הצוללות, ובחר במסלול התת-ימי הזה. שירת באח"י 'תקומה' ובאח"י 'לווייתן' בתפקידי פיקוד במערכות נשק וגנ"ק. פיקד על קורס חובלים, וכיום מפקד' קורס צוללן אחרי שעות צלילה רבות שחווה אישית בתפקידי לוחם ומפקד, ולדבריו הוא נהנה מכל צלילה.
זרוע הים של צה"ל מפעילה היום בשייטת 7 חמש צוללות: אח"י 'דולפין', אח"י 'לווייתן' ואח"י 'תקומה'. שתי צוללות מתקדמות AIP אח"י 'תנין' ואח"י 'רהב'. הצוללת הששית אח"י 'דרקון' נבנית במספנה בצפון גרמניה, ואמורה להגיע לנמל חיל הים בחיפה בשנת 2024.
הסתיים קורס צוללנים 119 בחיל הים. מפקד בי"ס צוללן מדבר על השהייה הארוכה בתנאי צפיפות במקום סגור, לחץ חברתי ועמימות. 20,000 מייל מתחת למים - אתגר אישי לא פשוט. מיוחד
צילום: דובר צה״ל
"אין אדם שמגיע לקורס צוללן בחיל הים עם יכולת התמודדות עם שהייה באטמוספרה סגורה, בצפיפות, במקום סגור למשך זמן רב. לכן אלו נושאים בסיסיים חשובים ביותר שאנו בוחנים ולומדים ומתאמנים עליהם לפני תחילת קורס צוללן ובמשך 14 חודשי הקורס", דברי רס"ן מ', מפקד בית הספר לצוללנים בחיל הים. זאת, לרגל סיום מחזור נוסף בשבוע שעבר, בו הוכשרו 30 לוחמים לשרת בשייטת 7, בצי הצוללות של זרוע הים.
רחוק מהבית
השירות הצבאי בצוללת הוא אחד המאתגרים, הייחודיים והשונים באופיים מכל מסלול שירות אחר בצה"ל. רחוק מהבית, ימים ושבועות בים, ללא אפשרות קשר עם הבית. חיים יומם ולילה בצפיפות עם חבורה של כמה עשרות לוחמים, בתנאי עמימות – לא תמיד תדע מתי מסתיימת ההפלגה ותשוב לחופשה, צפויות הפתעות בתכניות ובמשימות, ויש שינויי משימות תכופים ודרישות לקפדנות, דיוק ובטיחות-על בביצוע המקצועי בעמדה, במוצב שלך בצוללת.
מפקד בית הספר לצוללן רס"ן מ' מספר לישראל דיפנס שההתחלה היא בשלב המיון והגיבוש לפני הגיוס. "מהרגע הראשון בגיבוש מסמנים מאפיינים לשהייה בצוללת: שהייה בחלל סגור. קבוצת מועמדים שוהה בחדר סגור, בצפיפות, בניתוק מהעולם החיצון. טעימה ראשונה של צוללת.
גירוי חושי של צפיפות, ניתוק מהחוץ, נשימת אוויר של מקום סגור. בודקים את התנהגות האנשים, דינמיקה קבוצתית חברתית, מי מסייע לחברו, צופים עליהם מבחוץ ובוחנים את יכולות השליטה העצמית, הריסון העצמי בתנאי אי נוחות.
״רגישות חברתית וניהול צוות. זו ההתחלה, וכבר בשלב הזה יש כאלו שמודים ש'זה לא בשבילם', או שהמדריכים מבחינים שהמועמד אינו מתאים. לא בכדי כ-50 אחוזים מחניכי קורס צוללן נושרים ו-50 אחוזים בערך מסיימים בהצלחה ומקבלים דרגת סמל, סיכת צוללן ותחילת קריירה באחת מצוללות חיל הים".
הקורס התנדבותי. עוברים טירונות בבה"ד חיל הים ומתחילים את קורס צוללן המורכב משלב בסיסי (ששה חודשים) ושלב שני ייעודי (שבעה חודשים), בסך הכל 14 חודשים. השלב הבסיסי כולל הכשרת הלוחם, חיילות, משמעת, חוסן נפשי, הכרות עם הצוללת, תפקידי הלוחם. כעבור כחצי שנה פונים הלוחמים לאחת מחמש המגמות בצוללת: גנ"ק (גילוי, ניווט, קשר), נשק, סונאר, מכונה, מהו"ב (מערכת הספק ובקרה).
הקורס כולל כמות גדולה של ים, למרות שהצוללן יישאר תמיד יבש. שחייה עם סנפירים בצוות, טבילות והקפצות לים ביום, בלילה, בחום ובקור. הרבה 'נגיעות' ים וסדרת ים, כשהעיקר הוא התרגלות לחוויית הים, רטיבות, הקור ועבודת צוות צפופה במים.
נכנסים לצוללת
כיום נהוג כי כבר בשבוע הראשון נכנסים החניכים לצוללת. מפקד בית הספר: "כבר מההתחלה אנו רוצים שהוא יבין, יחווה וירגיש לקראת מה הוא הולך. התפקידים בצוללת מחולקים לטכניים וטקטיים. הטכניים הם ערכות ההפעלה, הבקרה, המכונות, חשמל ועוד, ואילו המערכות הטקטיות הן ניווט, קשר, יכולות התקפה, יכולות גילוי בסונאר.
על החלוקה למחלקות מחליט צוות מדריכי הקורס על בסיס איפיון, הכרות והכרת החניך ותכונותיו. בשלב הייעודי, המתקדם בקורס, לומדים את המערכות בסימולטורים ובצוללת. כמו בצה"ל כולו, שימוש בסימולטורים נפוץ ביותר. בשייטת 7 יש סימולטורים לכל אחד מהמקצועות בצוללת. לרשות החניכים יש סימולטור טכני וטקטי.
הטכני המדמה מרכז בקרה שאליו מגיעים כל הנתונים להפעלת ההיגוי, הניהוג, כולל זוויות צלילה ועלייה על פני המים. רס"ן מ' מעיד כי הסימולטור מתקדם מאוד, וכמו במאמן של מטוס, החניך מקבל תחושה של צלילה ושל תנועות הצוללת ממש כמו בים.
שומעים את כל הקולות, הרעשים והצפצופים, כמו בצוללת במעמקי הים. הסימולטור הטקטי מדמה את המי"ק, מרכז ידיעות קרב, הליבה ומרכז השליטה המבצעי של הצוללת. אחרי התנסות והפעלת המערכות בסימולטורים יתחיל החניך להתנסות בהפעלתם בצוללת בים, לקראת ההסמכה שלו למקצועו הספציפי. ההסמכה מתקיימת בים, ואחריה יוצב הצוללן בעמדה, או במוצב שלו בצוללת, ויבצע את תפקידו תחילה בנוכחות צוללן בכיר ממנו.
חוסן נפשי
אחד המרכיבים החשובים ביותר בקורס צוללן ובהמשך דרכו של הלוחם בעמקי הים הוא החוסן הנפשי, והנושא זוכה לדגשים גדולים בדרכו של הלוחם. מתחילת דרכו החניך חייב להתרגל לשהייה ממושכת בצוללת. בונים לחניכים תהליך מסוגלות לתנאי החיים המיוחדים, יכולות לשלוט בעצמם, לשיתוף פעולה ולקיים יחסי עזרה וחברות עם אנשי הצוות כולם. כל אלו נבחנים ומוטמעים.
רס"ן מ': "השירות בצוללת איננו מאמץ פיסי מפרך כי לא מטפסים על ג'בלים ואין מסעות ארוכים. החוסן מתבטא ביכולת לשהות בסביבה שוחקת זמן רב תנאי עמימות. מהי עמימות? אתה יוצא להפלגה ולא יודע מתי בדיוק תחזור לחוף, לנמל, הביתה, לחברה שלך ולמשפחה. תאריך חזרה יכול להשתנות כל רגע ולהאריך את השהייה בים. זו השגרה של שייטת הצוללות.
מטילים עליך משימה, והיא יכולה להשתנות כל רגע. אתה לא תמיד יודע לאן אתה הולך. ולכן מרכיב החוסן הוא במעלה ראשונה אצלנו בעולם הצוללות. אתה עשה הכל כדי לא להתרגז, לא לכעוס, לא לריב עם החבר'ה, כי אין לאן ללכת".
מה תפקידה של צוללת בעידן הלחימה המודרנית ב-2021?
"הצוללת היא כלי המלחמה החשאי האחרון שקיים בצה"ל. ייחודו – היכולת להגיע ליעד, לבצע פעילות מבצעית במגוון גדול: שת"פים עם יחידות אחרות, איסוף מודיעין, תקיפה, ביצוע משימה בקרבת האויב בלי להתגלות, הוא לא יידע שהיית שם בקרבתו״, מסביר רס"ן מ'.
״או שהייה ממושכת ושקטה באתר מסויים למטרות מבצעיות בלי להיחשף. בתקופת המב"מ יש לשייטת הצוללות המון עבודה, והכלים נמצאים כל הזמן בפעילות מבצעית, בעיקר בחזית הצפון. יש לציין שהטורפדו, שהוא החימוש העיקרי של צוללת, הוא כלי נשק בעל עוצמת פגיעה משמעותית".
הסונאר אף הוא כלי עיקרי ומרכזי בצוללת, כיוון שהצוות אינו רואה את המטרות אלא ניזון משמיעה. מכאן התפקיד החשוב של מפעיל הסונאר. הוא חייב להיות על יכולת שמיעה טובה מאוד, כשרות רפואית מיוחדת והכשרה ארוכה. בצלילה, ללא פריסקופ, הצוללת כמו עיוורת, ובהבנת הקורה סביבה, מקרוב ומרחוק, היא מתבססת על מה שהיא שומעת.
בצוללות של ימינו יש מערכות קשר מתקדמות, כמה סוגי רדיו, קשר לווייני, והתקשורת עם השייטת, עם מפקדת חיל הים ועם גורמים אחרים רציפה, מאובטחת ובטוחה. אבל – אין יכולת להתקשר הביתה. הצוות מנותק מהבית בצאתו לים. המפקדים מבטיחים שנשמר קשר קבוע עם החוף, ואם מתגלה צורך דחוף ומיוחד, יודיעו לאיש הצוות בים.
פרשת ׳דקר׳
חיל הים ידע אסון ימי כבד בתולדותיו, טביעת הצוללת 'דקר' על קציניה ולוחמיה בים התיכון, בדרכה מאנגליה לחיפה. איך מציגים את הפרשה הכאובה הזאת לחניכי קורס צוללן צעירים העושים את צעדיהם הראשונים לקראת שירות ממושך בצוללת?
רס"ן מ': "פרשת 'דקר' היא מרכזית בהיסטוריה של זרוע הים ושל שייטת 7. לא מסתירים. האירוע השפיע על האופן שבו אנו נוקטים בצעדי זהירות ובטיחות המחמירים ביותר. מרבים לעסוק באירועי חירום, שריפה, תקלות, כל מה שעלול לקרות בצוללת בים.
״זה נכלל בהכשרה ובחיי השגרה בשייטת. מדברים המון על בטיחות בכל המחלקות, העמדות והמוצבים. הצוללות שלנו מתקדמות, חלקן מתקדמות יותר ויש בהן מערכות חירום והרבה יתירות. מערכות גיבוי. אתה יודע שאתה יוצא להפלגה ננקטו כל אמצעי הבטיחות הטובים ביותר כדי שתשוב הביתה בשלום".
רס"ן מ', מפקד קורס צוללן, הוא בן 28, החל את דרכו בחיל הלבן בקורס חובלים, ושם נחשף לעולם הצוללות, ובחר במסלול התת-ימי הזה. שירת באח"י 'תקומה' ובאח"י 'לווייתן' בתפקידי פיקוד במערכות נשק וגנ"ק. פיקד על קורס חובלים, וכיום מפקד' קורס צוללן אחרי שעות צלילה רבות שחווה אישית בתפקידי לוחם ומפקד, ולדבריו הוא נהנה מכל צלילה.
זרוע הים של צה"ל מפעילה היום בשייטת 7 חמש צוללות: אח"י 'דולפין', אח"י 'לווייתן' ואח"י 'תקומה'. שתי צוללות מתקדמות AIP אח"י 'תנין' ואח"י 'רהב'. הצוללת הששית אח"י 'דרקון' נבנית במספנה בצפון גרמניה, ואמורה להגיע לנמל חיל הים בחיפה בשנת 2024.
