רשות החדשנות: ההיי-טק הישראלי מתבגר ומשנה את פני הכלכלה
על פי דו״ח 2021 של הרשות, כ-10% מהשכירים בישראל עובדים בהיי-טק, ואחראים על 15% מהתמ״ג, 25% ממס ההכנסה ו-43% מהייצוא. לצד שיא בהנפקות, נרשמה ירידה חדה בהקמת חברות חדשות
מנדי קוגוסובסקי
| 15/06/2021
ד״ר עמי אפלבום, יו״ר רשות החדשנות. צילום: חנה טייב
ההיי-טק הישראלי הצליח להפגין עמידות גבוהה להשפעותיו של משבר הקורונה הכלכלי וצמיחה במדדים הכלכליים אל תוך 2020 ו-2021, זאת הודות ליכולת הענף להגיב במהירות לסביבת העבודה החדשה ולתנאי חוסר הוודאות. כך עולה מדו״ח רשות החדשנות לשנת 2021 שמתפרסם היום (ד׳) ומציג, בין היתר, את ההזדמנויות שיש להיי-טק הישראלי לתרום להתאוששות המשק באמצעות האצת טרנספורמציה דיגיטלית, את חוזקותיו המגוונות והמרובות, וכן את האתגרים העיקריים הטמונים בעולמות המימון וההון האנושי.
10% מהשכירים בישראל אחראים על 25% ממס ההכנסה
על פי הנתונים, עובדי ההיי-טק מהווים כ-10% מן השכירים במשק – והם אחראים על 15% מהתמ״ג ועל כ-25% מתקבולי מס ההכנסה משכירים בישראל. ייצוא ההיי-טק גדל בהתמדה, ובשנה האחרונה הגיע לקרוב ל-50 מיליארד דולר – כ-43% מסך הייצוא. ההון שגייסו חברות סטראט-אפ ישראליות צמח פי ארבעה תוך עשור והסתכם ב-11.5 מיליארד דולר ב-2020 – 20% יותר מסך הגיוסים בשנה הקודמת. כמו כן, מספר ההשקעות העולה על 100 מיליון דולר גדל באופן ניכר, משלוש השקעות ב-2015 ל-20 השקעות ב-2020. ברבעון הראשון של 2021 בלבד הוכרזו 20 השקעות בסכום העולה על 100 מיליון דולר.
בהשוואה ל-2019, מספר ההנפקות ב-2020 של חברות טכנולוגיה ישראליות עלה ביותר מ-50%. מספר ההנפקות של סטארט-אפים ישראלים, הצומחים ושומרים על עצמאותם, הגיע ב-2020 לשיא של 31 הנפקות ראשונות לציבור (IPO) של חברות ישראליות, בעיקר בבורסות של תל אביב ווול סטריט. עם זאת, ב-2020 נפתחו ארבעה מרכזי מו"פ חדשים בלבד של חברות רב-לאומיות בישראל, שלרוב מקימות את פעילותן כחלק ממהלכי רכישה ומיזוג - זאת כחלק מהתבגרות הענף והגידול בסטארט-אפים השומרים על עצמאותם.
סכנה לישראל כאומת הסטראט-אפ?
הדוח מצביע גם על מספר מגמות מטרידות, כמו ירידה משמעותית בכמות הסטארט-אפים החדשים הקמים בישראל, שצנחו מ-1,404 שהוקמו בשנת 2014 לכ-850 בשנת 2019, ולכ-520 בלבד בשנת 2020. כמו כן, מעמדה התחרותי הגלובלי של ישראל כ"סטארט-אפ ניישן" הולך ונשחק, ובשנים האחרונות היא נמצאת במגמת ירידה במדדי חדשנות גלובליים. תקציב רשות החדשנות ביחס לתקציב המדינה ירד בחדות, מרמה של כ-1% בתחילת שנות ה-2000 לפחות מ-0.5% כיום, והוא נמוך משמעותית ביחס לשאר המדינות המובילות חדשנות.
לכמות הסטארט-אפים החדשים שקמים כיום השלכה ישירה על עתיד ההיי-טק הישראלי, ועולה השאלה מהו מספר החברות החדשות שמתחתיו תהיה סכנה לעתיד ישראל כאומת הסטארט-אפ. כך, גם מספר המשקיעים שלוקחים חלק בהשקעות Seed – המוכוונות לסטארט-אפים צעירים בשלבים התחלתיים – נמצא בירידה בשנתיים האחרונות.
בנוסף, הדוח מעלה שאחד מכל ארבעה סטודנטים/יות בישראל לומד/ת לתואר ראשון מקצוע טכנולוגי כהנדסה או מדעי המחשב. זרם הבוגרים הטריים עלול להחריף את בעיית הג'וניורים שקיימת כבר היום: בשנת 2030 צפויים להצטרף לתעשיית ההיי-טק בשנה למעלה מ-20-25 אלף עובדים בעלי ניסיון מוגבל או חסרי ניסיון לחלוטין, ואילו לפי דו"ח ההון האנושי של רשות החדשנות עם עמותת SNC (שבוצע לפני המגפה) רק כ-45% מהחברות מצהירות כי הן קולטות ג׳וניורים.
בתוך זאת, שיעור מקבלי דמי האבטלה בענף ההיי-טק הגיע בשיא שנת הקורונה לכ-14% (סגר א'), שיעור הגבוה פי שבע בהשוואה למקבלי דמי האבטלה בענף טרם החלה מגפת הקורונה (2%, נכון לינואר 2020). אולם בשאר ענפי המשק, שיעור מקבלי דמי האבטלה בתקופת הסגר הראשון היה כפול. נכון לחודש אפריל 2021, עומד שיעור המובטלים בענף ההיי-טק על 8.2%. מחסור מדווח של כ-13,000 עובדים אל מול אלפי מפוטרי היי-טק מצביע על כך שהמעסיקים בענף דבקים בגישתם לגיוס עובדים מנוסים בלבד ולא מוכנים להרחיב את מעגל העבודה למגוון אוכלוסיות נוספות.
מרבית מובטלי ההיי-טק בקורונה היו עובדים בעלי שכר נמוך באופן יחסית לענף ההיי-טק, שכר חודשי הנמוך מ-15 אלף ש"ח. מנתונים אלו ניתן להסיק כי עיקר הפגיעה התעסוקתית בהיי-טק התרכזה בעובדים צעירים (ג'וניורים) ובעובדי מעטפת, המרוויחים בהכללה שכר נמוך מהממוצע בענף, שעומד על 25.3 אלף ש"ח נכון לשנת 2020.
התבגרות התעשייה מציפה שורה של שאלות חדשות
התבגרות תעשיית ההיי-טק הישראלית, שבאה לידי ביטוי בין היתר בגל הנפקות של חברות צמיחה ישראליות, היא סממן חיובי למשק. יחד עם זאת, היא גם מציפה שורה של שאלות איתן תדרש להתמודד הממשלה: לחברות הבוגרות שיתחילו להיסחר בבורסות יהיו צרכים חדשים שלא היו קיימים עד כה, ויתכן שחלקם ידרשו שינויי רגולציה. לדוגמא, ככל שתמשך המגמה, וחברות ישראליות יהפכו להיות חברות רב לאומיות גדולות שחייבות בשקיפות, עשויות גם לעלות שאלות הנוגעות לדיני העבודה והמס בישראל והתאמתם לניהול חברות גלובליות ציבוריות.
בנוסף, השינוי בתמהיל החברות הישראליות, והתבססותן של חברות טכנולוגיה ישראליות בוגרות ידרוש מרשות החדשנות והממשלה לבחון את תמהיל כלי התמיכה הקיימים לעידוד מו״פ. בשורה התחתונה, נדרש מהרגולטורים והמחוקקים בישראל לבחון את השלכות מצב ההיי-טק על תחומם. ככל שהממשלה תלך יד ביד עם התעשייה, ותהיה קשובה לצרכיה בהיבטים הרגולטוריים, כך הענף יוכל להמשיך לצמוח ולשגשג - ולתרום חזרה לצמיחת המשק.
"השפעת של ההיי-טק על חסינות הכלכלה הישראלית מחייבת את ישראל להבטיח את המשך שגשוג הענף: כמות הסטרטאפים החדשים שקמים בכל שנה יורדת בחדות, כמות סבבי ההשקעות בשלבי ה-Seed מדשדשת והתקציבים המושקעים במו"פ על ידי הממשלה יורדים משנה לשנה ונמוכים דרמטית אל מול מדינות העולם״, מסר ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות.
״על המדינה להמשיך ולפעול על מנת להביא להתמודדות איתנה עם האתגרים המהותיים העומדים בפתחו של ענף ההיי-טק הישראלי ומתוארים בדו"ח רשות החדשנות 2021״, הוסיף אפלבום. ״ההתמודדות עם המשבר הכלכלי-בריאותי בעולם הדגישה יותר מכל את אתגריו של הענף, את חשיבותו ותרומתו חסרות התקדים לכלכלה הישראלית. יותר מכל, נוכחנו בצורך לשמר את הצלחתו הגלובלית של ההיי טק הישראלי כערובה לצמיחת המשק כולו. זעזועים בהיי-טק הישראלי עלולים להוביל לפגיעה קריטית בתעסוקה, בהכנסות המדינה ממיסים וביציבותה של הכלכלה הישראלית".
על פי דו״ח 2021 של הרשות, כ-10% מהשכירים בישראל עובדים בהיי-טק, ואחראים על 15% מהתמ״ג, 25% ממס ההכנסה ו-43% מהייצוא. לצד שיא בהנפקות, נרשמה ירידה חדה בהקמת חברות חדשות
ד״ר עמי אפלבום, יו״ר רשות החדשנות. צילום: חנה טייב
ההיי-טק הישראלי הצליח להפגין עמידות גבוהה להשפעותיו של משבר הקורונה הכלכלי וצמיחה במדדים הכלכליים אל תוך 2020 ו-2021, זאת הודות ליכולת הענף להגיב במהירות לסביבת העבודה החדשה ולתנאי חוסר הוודאות. כך עולה מדו״ח רשות החדשנות לשנת 2021 שמתפרסם היום (ד׳) ומציג, בין היתר, את ההזדמנויות שיש להיי-טק הישראלי לתרום להתאוששות המשק באמצעות האצת טרנספורמציה דיגיטלית, את חוזקותיו המגוונות והמרובות, וכן את האתגרים העיקריים הטמונים בעולמות המימון וההון האנושי.
10% מהשכירים בישראל אחראים על 25% ממס ההכנסה
על פי הנתונים, עובדי ההיי-טק מהווים כ-10% מן השכירים במשק – והם אחראים על 15% מהתמ״ג ועל כ-25% מתקבולי מס ההכנסה משכירים בישראל. ייצוא ההיי-טק גדל בהתמדה, ובשנה האחרונה הגיע לקרוב ל-50 מיליארד דולר – כ-43% מסך הייצוא. ההון שגייסו חברות סטראט-אפ ישראליות צמח פי ארבעה תוך עשור והסתכם ב-11.5 מיליארד דולר ב-2020 – 20% יותר מסך הגיוסים בשנה הקודמת. כמו כן, מספר ההשקעות העולה על 100 מיליון דולר גדל באופן ניכר, משלוש השקעות ב-2015 ל-20 השקעות ב-2020. ברבעון הראשון של 2021 בלבד הוכרזו 20 השקעות בסכום העולה על 100 מיליון דולר.
בהשוואה ל-2019, מספר ההנפקות ב-2020 של חברות טכנולוגיה ישראליות עלה ביותר מ-50%. מספר ההנפקות של סטארט-אפים ישראלים, הצומחים ושומרים על עצמאותם, הגיע ב-2020 לשיא של 31 הנפקות ראשונות לציבור (IPO) של חברות ישראליות, בעיקר בבורסות של תל אביב ווול סטריט. עם זאת, ב-2020 נפתחו ארבעה מרכזי מו"פ חדשים בלבד של חברות רב-לאומיות בישראל, שלרוב מקימות את פעילותן כחלק ממהלכי רכישה ומיזוג - זאת כחלק מהתבגרות הענף והגידול בסטארט-אפים השומרים על עצמאותם.
סכנה לישראל כאומת הסטראט-אפ?
הדוח מצביע גם על מספר מגמות מטרידות, כמו ירידה משמעותית בכמות הסטארט-אפים החדשים הקמים בישראל, שצנחו מ-1,404 שהוקמו בשנת 2014 לכ-850 בשנת 2019, ולכ-520 בלבד בשנת 2020. כמו כן, מעמדה התחרותי הגלובלי של ישראל כ"סטארט-אפ ניישן" הולך ונשחק, ובשנים האחרונות היא נמצאת במגמת ירידה במדדי חדשנות גלובליים. תקציב רשות החדשנות ביחס לתקציב המדינה ירד בחדות, מרמה של כ-1% בתחילת שנות ה-2000 לפחות מ-0.5% כיום, והוא נמוך משמעותית ביחס לשאר המדינות המובילות חדשנות.
לכמות הסטארט-אפים החדשים שקמים כיום השלכה ישירה על עתיד ההיי-טק הישראלי, ועולה השאלה מהו מספר החברות החדשות שמתחתיו תהיה סכנה לעתיד ישראל כאומת הסטארט-אפ. כך, גם מספר המשקיעים שלוקחים חלק בהשקעות Seed – המוכוונות לסטארט-אפים צעירים בשלבים התחלתיים – נמצא בירידה בשנתיים האחרונות.
בנוסף, הדוח מעלה שאחד מכל ארבעה סטודנטים/יות בישראל לומד/ת לתואר ראשון מקצוע טכנולוגי כהנדסה או מדעי המחשב. זרם הבוגרים הטריים עלול להחריף את בעיית הג'וניורים שקיימת כבר היום: בשנת 2030 צפויים להצטרף לתעשיית ההיי-טק בשנה למעלה מ-20-25 אלף עובדים בעלי ניסיון מוגבל או חסרי ניסיון לחלוטין, ואילו לפי דו"ח ההון האנושי של רשות החדשנות עם עמותת SNC (שבוצע לפני המגפה) רק כ-45% מהחברות מצהירות כי הן קולטות ג׳וניורים.
בתוך זאת, שיעור מקבלי דמי האבטלה בענף ההיי-טק הגיע בשיא שנת הקורונה לכ-14% (סגר א'), שיעור הגבוה פי שבע בהשוואה למקבלי דמי האבטלה בענף טרם החלה מגפת הקורונה (2%, נכון לינואר 2020). אולם בשאר ענפי המשק, שיעור מקבלי דמי האבטלה בתקופת הסגר הראשון היה כפול. נכון לחודש אפריל 2021, עומד שיעור המובטלים בענף ההיי-טק על 8.2%. מחסור מדווח של כ-13,000 עובדים אל מול אלפי מפוטרי היי-טק מצביע על כך שהמעסיקים בענף דבקים בגישתם לגיוס עובדים מנוסים בלבד ולא מוכנים להרחיב את מעגל העבודה למגוון אוכלוסיות נוספות.
מרבית מובטלי ההיי-טק בקורונה היו עובדים בעלי שכר נמוך באופן יחסית לענף ההיי-טק, שכר חודשי הנמוך מ-15 אלף ש"ח. מנתונים אלו ניתן להסיק כי עיקר הפגיעה התעסוקתית בהיי-טק התרכזה בעובדים צעירים (ג'וניורים) ובעובדי מעטפת, המרוויחים בהכללה שכר נמוך מהממוצע בענף, שעומד על 25.3 אלף ש"ח נכון לשנת 2020.
התבגרות התעשייה מציפה שורה של שאלות חדשות
התבגרות תעשיית ההיי-טק הישראלית, שבאה לידי ביטוי בין היתר בגל הנפקות של חברות צמיחה ישראליות, היא סממן חיובי למשק. יחד עם זאת, היא גם מציפה שורה של שאלות איתן תדרש להתמודד הממשלה: לחברות הבוגרות שיתחילו להיסחר בבורסות יהיו צרכים חדשים שלא היו קיימים עד כה, ויתכן שחלקם ידרשו שינויי רגולציה. לדוגמא, ככל שתמשך המגמה, וחברות ישראליות יהפכו להיות חברות רב לאומיות גדולות שחייבות בשקיפות, עשויות גם לעלות שאלות הנוגעות לדיני העבודה והמס בישראל והתאמתם לניהול חברות גלובליות ציבוריות.
בנוסף, השינוי בתמהיל החברות הישראליות, והתבססותן של חברות טכנולוגיה ישראליות בוגרות ידרוש מרשות החדשנות והממשלה לבחון את תמהיל כלי התמיכה הקיימים לעידוד מו״פ. בשורה התחתונה, נדרש מהרגולטורים והמחוקקים בישראל לבחון את השלכות מצב ההיי-טק על תחומם. ככל שהממשלה תלך יד ביד עם התעשייה, ותהיה קשובה לצרכיה בהיבטים הרגולטוריים, כך הענף יוכל להמשיך לצמוח ולשגשג - ולתרום חזרה לצמיחת המשק.
"השפעת של ההיי-טק על חסינות הכלכלה הישראלית מחייבת את ישראל להבטיח את המשך שגשוג הענף: כמות הסטרטאפים החדשים שקמים בכל שנה יורדת בחדות, כמות סבבי ההשקעות בשלבי ה-Seed מדשדשת והתקציבים המושקעים במו"פ על ידי הממשלה יורדים משנה לשנה ונמוכים דרמטית אל מול מדינות העולם״, מסר ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות.
״על המדינה להמשיך ולפעול על מנת להביא להתמודדות איתנה עם האתגרים המהותיים העומדים בפתחו של ענף ההיי-טק הישראלי ומתוארים בדו"ח רשות החדשנות 2021״, הוסיף אפלבום. ״ההתמודדות עם המשבר הכלכלי-בריאותי בעולם הדגישה יותר מכל את אתגריו של הענף, את חשיבותו ותרומתו חסרות התקדים לכלכלה הישראלית. יותר מכל, נוכחנו בצורך לשמר את הצלחתו הגלובלית של ההיי טק הישראלי כערובה לצמיחת המשק כולו. זעזועים בהיי-טק הישראלי עלולים להוביל לפגיעה קריטית בתעסוקה, בהכנסות המדינה ממיסים וביציבותה של הכלכלה הישראלית".
