כוחה של הרשת החברתית: טען בפייסבוק לאפליה על רקע מוצאו האתיופי - וניצח את רשת ויקטורי במשפט
לאחר שלוש שנות משפט, הכריע בית המשפט לטובת יובל מקוריה שטען ברשת לאפליה על רקע מוצאו האתיופי. בית המשפט: ״תביעות השתקה הן תביעות דיבה שמוגשות על ידי בעלי כוח או ממון במטרה להשתיק ביקורת״
עמי רוחקס דומבה
| 27/05/2021
צילום מסך מתוך הסרטון שהעלה יובל מקוריה לפייסבוק
המקרה עצמו התרחש בתחילת שנת 2018, כאשר יובל מקוריה הגיע לסניף "ויקטורי" בבית שמש על מנת לבצע קניות כאשר הוא נושא תיק גב. השומר בכניסה לסניף ביקש ממנו להשאיר את התיק בכניסה ולא להיכנס עמו.
אולם לאחר שיובל הבחין שבתוך המרכול נמצאים אנשים הנושאים תיקים שונים, הוא פנה למנהל הסניף לקבלת הבהרות. בתום השיחה השתכנע יובל כי הוא הופלה במרכול באותו יום, ואף במקרים קודמים, על בסיס מוצאו, ובעקבות האירוע צילם סרטון בטלפון הנייד שלו בו הוא מספר את מה שאירע לו בסניף מנקודת מבטו ופרסם אותו בפייסבוק. הסרטון זכה למאות אלפי תגובות ושיתופים ברשת.
לאחר הפרסומים ברשת, מנהל הסניף הגיש נגד יובל תביעה בסך של 100,000 ש״ח בגין הפרת חוק איסור לשון הרע, ורשת "ויקטורי" הגישה נגדו תביעה דומה בסך של 70,000 ש״ח.
יובל פנה ליחידה הממשלתית לתאום המאבק לגזענות שהכווינה אותו לסיוע המשפטי (מחוז מרכז) לצורך קבלת הגנה מפני תביעות לשון הרע. לאחר בחינת התיק ונסיבותיו הוחלט בסיוע המשפטי כי מלבד התקיימותן של עילות הגנה לפי חוק איסור לשון הרע, קיימת גם עילה משפטית להגשת תביעות שכנגד בגין התנהלות הרשת ומנהל הסניף, המהווה הפליה לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים.
בהתאם לכך, מונתה עו"ד גלית ניסים מטעם הסיוע המשפטי לייצג את יובל בהגנה מפני תביעות לשון הרע ולהגשת תביעות שכנגד בגין הפליה. במסגרת ההליכים המשפטיים הועלתה בין היתר גם טענה שלפיה התביעות שהוגשו הן תביעות השתקה לאור פערי הכוחות בין הצדדים.
אתמול (רביעי), לאחר הליך משפטי שנמשך למעלה משלוש שנים, ניתן פסק דינה של כב' השופטת קרן מילר הדוחה את התביעות שהוגשו נגד יובל, תוך קביעה כי התביעות שהוגשו הן בעלות מאפיינים של תביעת השתקה. מנגד, השופטת קיבלה את התביעות שכנגד שהוגשו על ידי יובל, ופסקה כי הרשת ומנהל הסניף ישלמו לו פיצויים בסך של 75,000 ש״ח וכן שכ"ט עו"ד והוצאות משפט בסך של 25,000 ש״ח.
״תביעות השתקה הן תביעות דיבה שמוגשות על ידי בעלי כוח או ממון במטרה להשתיק ביקורת או מאבק ציבורי הפוגע בהם. דומה כי אכן מתקיימים היבטים מסוימים המלמדים שאחד המניעים של התביעות שהוגשו הוא השתקה והרתעה, הן של יובל והן של מי שירצה להביע ביקורת ציבורית בעתיד כנגד "ויקטורי"״, נכתב בפסק הדין.
"דומה כי הפיצוי הניתן כאשר מופר חוק איסור הפליה צריך להיות גבוה יותר מקום בו מדובר על הפליה של קבוצות "חלשות" שסובלות מהפליה היסטורית, כגון המשתייכים לעדה האתיופית. הפגיעה במקרה זה היא אף קשה יותר ובעלת מסר חברתי שלילי, שכן היא מבוססת על סטריאוטיפ קשה וחמור לפיו בחור צעיר ממוצא אתיופי יהיה מועד יותר לגניבה מאשר מקבילו שאינו ממוצא זה. תפיסה סטריאוטיפית זו יש להוקיע באופן ברור וחד משמעי."
לאחר שלוש שנות משפט, הכריע בית המשפט לטובת יובל מקוריה שטען ברשת לאפליה על רקע מוצאו האתיופי. בית המשפט: ״תביעות השתקה הן תביעות דיבה שמוגשות על ידי בעלי כוח או ממון במטרה להשתיק ביקורת״
צילום מסך מתוך הסרטון שהעלה יובל מקוריה לפייסבוק
המקרה עצמו התרחש בתחילת שנת 2018, כאשר יובל מקוריה הגיע לסניף "ויקטורי" בבית שמש על מנת לבצע קניות כאשר הוא נושא תיק גב. השומר בכניסה לסניף ביקש ממנו להשאיר את התיק בכניסה ולא להיכנס עמו.
אולם לאחר שיובל הבחין שבתוך המרכול נמצאים אנשים הנושאים תיקים שונים, הוא פנה למנהל הסניף לקבלת הבהרות. בתום השיחה השתכנע יובל כי הוא הופלה במרכול באותו יום, ואף במקרים קודמים, על בסיס מוצאו, ובעקבות האירוע צילם סרטון בטלפון הנייד שלו בו הוא מספר את מה שאירע לו בסניף מנקודת מבטו ופרסם אותו בפייסבוק. הסרטון זכה למאות אלפי תגובות ושיתופים ברשת.
לאחר הפרסומים ברשת, מנהל הסניף הגיש נגד יובל תביעה בסך של 100,000 ש״ח בגין הפרת חוק איסור לשון הרע, ורשת "ויקטורי" הגישה נגדו תביעה דומה בסך של 70,000 ש״ח.
יובל פנה ליחידה הממשלתית לתאום המאבק לגזענות שהכווינה אותו לסיוע המשפטי (מחוז מרכז) לצורך קבלת הגנה מפני תביעות לשון הרע. לאחר בחינת התיק ונסיבותיו הוחלט בסיוע המשפטי כי מלבד התקיימותן של עילות הגנה לפי חוק איסור לשון הרע, קיימת גם עילה משפטית להגשת תביעות שכנגד בגין התנהלות הרשת ומנהל הסניף, המהווה הפליה לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים.
בהתאם לכך, מונתה עו"ד גלית ניסים מטעם הסיוע המשפטי לייצג את יובל בהגנה מפני תביעות לשון הרע ולהגשת תביעות שכנגד בגין הפליה. במסגרת ההליכים המשפטיים הועלתה בין היתר גם טענה שלפיה התביעות שהוגשו הן תביעות השתקה לאור פערי הכוחות בין הצדדים.
אתמול (רביעי), לאחר הליך משפטי שנמשך למעלה משלוש שנים, ניתן פסק דינה של כב' השופטת קרן מילר הדוחה את התביעות שהוגשו נגד יובל, תוך קביעה כי התביעות שהוגשו הן בעלות מאפיינים של תביעת השתקה. מנגד, השופטת קיבלה את התביעות שכנגד שהוגשו על ידי יובל, ופסקה כי הרשת ומנהל הסניף ישלמו לו פיצויים בסך של 75,000 ש״ח וכן שכ"ט עו"ד והוצאות משפט בסך של 25,000 ש״ח.
״תביעות השתקה הן תביעות דיבה שמוגשות על ידי בעלי כוח או ממון במטרה להשתיק ביקורת או מאבק ציבורי הפוגע בהם. דומה כי אכן מתקיימים היבטים מסוימים המלמדים שאחד המניעים של התביעות שהוגשו הוא השתקה והרתעה, הן של יובל והן של מי שירצה להביע ביקורת ציבורית בעתיד כנגד "ויקטורי"״, נכתב בפסק הדין.
"דומה כי הפיצוי הניתן כאשר מופר חוק איסור הפליה צריך להיות גבוה יותר מקום בו מדובר על הפליה של קבוצות "חלשות" שסובלות מהפליה היסטורית, כגון המשתייכים לעדה האתיופית. הפגיעה במקרה זה היא אף קשה יותר ובעלת מסר חברתי שלילי, שכן היא מבוססת על סטריאוטיפ קשה וחמור לפיו בחור צעיר ממוצא אתיופי יהיה מועד יותר לגניבה מאשר מקבילו שאינו ממוצא זה. תפיסה סטריאוטיפית זו יש להוקיע באופן ברור וחד משמעי."
