טהרן - ירושלים - וושינגטון: בלינקן סותר את דברי נתניהו בראיון לערוץ חדשות ישראלי
נתניהו טען בפומבי כי על ארה״ב להמנע מחזרה להסכם הגרעין וכי ישראל אינה מחוייבת אליו. בלינקין בתגובה טען שההסכם הוא החלופה הכי טובה כרגע ומאז שאין הסכם - תכנית הגרעין של איראן התפתחה עוד יותר
עמי רוחקס דומבה
| 27/05/2021
סטילס: חיים צח/ לע"מ
במהלך ראיון שניתן לטלוויזיה הישראלית, שאלה העיתונאית יונית לוי שאלות את מזכיר המדינה האמריקאי, אנתוני בלינקן. ובכן, בלינקן לא התבלבל, והחזיר לנתניהו על דבריו בטקס מינוי ראש המוסד החדש. בעוד נתניהו אמר לבלינקן שישראל לא מחוייבת להסכם הגרעין שארה״ב חותרת אליו עם איראן (בהתבסס על הסכם 2015), בלינקן טען חזרה שהיציאה מההסכם (אותה דחפו נתניהו ויוסי כהן) - מסוכנת יותר לישראל ולעולם.
לפי בלינקן: הסכם הגרעין הוא החלופה הכי מוצלחת שיש כרגע
״ארצות הברית וישראל מאוחדות לחלוטין בהצעה שאיראן לעולם לא תוכל להשיג נשק גרעיני. אנו מצטרפים למטרה זו ולמחויבות זו. זה גם לא סוד שעם הזמן היו בינינו חילוקי דעות לגבי הדרך הטובה ביותר להגיע לשם, כדי לוודא שאיראן לא תשיג נשק״, אמר בלינקן.
״מנקודת מבטנו, הסכם הגרעין (JCPOA) עשה בדיוק את מה שהוא הצליח להשיג, וזה לנתק את כל המסלולים שאיראן נקטה בהם לייצר חומר בקיע לנשק גרעיני. המומחים שלנו אימתו שזה עובד, מומחים בינלאומיים אימתו שהוא עובד, והיה משטר פיקוח פולשני, יותר מכל הסכם לבקרת נשק שהושג אי פעם.
״התוצאה הייתה שכאשר ההסכם היה בתוקף, איראן, אם הייתה מחליטה לנסות לייצר חומר בקיע לנשק גרעיני, הייתה נדרשת לפחות שנה לעשות זאת, וזה היה מספיק זמן לראות את זה ואם יש צורך, לעשות משהו בנידון.
״לאחר שיצאנו מהעסקה, איראן החלה להתעלם מהאילוצים שהעסקה הטילה. וזה קירב אותה יותר ליכולת לייצר חומר בקיע לנשק גרעיני. במקום שהמצב יהיה פחות מסוכן בלי העסקה, הוא נהיה מסוכן יותר. ואני חושב שיש דחיפות מסוימת לנסות להחזיר את איראן לתיבה הגרעינית שהעסקה בנתה.
״אז אחרי שאמרנו את זה, אם איראן תחזור לעמידה בעסקה, נעשה את אותו הדבר. אנו נבקש גם להפוך את ההסכם לארוך וחזק יותר. אנחנו נעבוד קשה לעסוק בשאר הנושאים שבהם איראן היא שחקן מסוכן ובעייתי מאוד עבורנו ועבור ישראל - יציבות הפעילות באזור, התפשטות אמצעי לחימה, תמיכה בקבוצות טרור וכו '. כל הדברים האלה.
״שני לוחות הזמנים החשובים ביותר - הרמה שבה איראן יכולה להעשיר, 3.67 אחוזים והמגבלות על מלאי האורניום המועשר ל -300 ק"ג - אלה לא יפוגו עד 2030. אז אם איראן תחזור לעמידה יהיה לנו גם קצת זמן לחפש להאריך את המועדים האלה ואחרים.״
סיוע לעזה
בלינקן גם הניח בפומבי את הציפיות שלו, ושל הבוס שלו - נשיא ארה״ב, מממשלת ישראל בהקשר הפלסטיני לאחר סיומו של מבצע ״שומר החומות״.
״ראשית, כמובן, עלינו להתמודד עם המצב הדחוף בעזה עצמה - סיוע הומניטרי, מים, חשמל, תברואה - כדי לענות על הצרכים המיידיים״, אמר בלינקן. ״אך חשוב לא פחות, אנו ממשיכים להאמין חזק מאוד כי פיתרון של שתי מדינות אינו רק הדרך הטובה ביותר, אלא ככל הנראה הדרך היחידה להבטיח כי לישראל יש עתיד כמדינה יהודית ודמוקרטית בטוחה, והפלסטינים. יש להם מדינה שהם זכאים לה.
״אז אני חושב שאנחנו רוצים להגיע לזה. אבל כרגע, המיקוד הוא להתמודד עם התוצאות שלאחר מכן, האלימות האחרונה, ניסיון לבנות על הפסקת האש, לתת מענה לצרכים ולחששות המיידיים, ואז לראות אם לאורך זמן התנאים הם כאלה שיש סביבה טובה יותר לנסות להמשיך פיתרון של שתי מדינות.״
מתווה ישראלי מדיני תיאורטי
דבריו של בלינקן בנוגע לנושא הפלסטיני מקבלים רוח גבית גם בקרב חלק מצמרת הממשל בישראל. לאחרונה הציבו בכירים בפוליטיקה הישראלית מתווה לעזה ויו״ש.
עיקרי המתווה כוללים חיזוק ברית המתונים - החלשת החמאס וחידוש הקשר המדיני עם הרש"פ. מנגנון בינלאומי ואזורי דרך הרשות הפלסטינית וגופים בינלאומיים מפוקחים לשיקום עזה. שילוב ארה"ב, האיחוד האירופי ומדינות מתונות בקידום התהליך המדיני, ההסדרה, וחיזוק הרש"פ.
רתימת קטאר גם חלק מהתהליך- מתקיימת עבודת מטה למנגנון חדש שיחזק את הכוחות המתונים וגם ישנה את אופן העברת הכספים. התניית שיקום עזה בשו"ן. חיזוק הזיקה בין מדינות הנורמליזציה והציר המתון לשיקום עזה ולתהליכים בעזה ובאיו"ש.
עד לקידום התהליכים המדיניים- הישארות עזה ברף ההומניטארי הבסיסי. החמרת עוצמת התגובה- דין שדרות כדין ירושלים. ברמה הפנים ישראלית - הקמת קבינט הפיוס בממשלה הבאה שיטפל במצב החברתי בין יהודים לערבים (בין השאר).
כמו בכל מתווה פוליטי תיאורטי, טרם ברור כמה ממנו ימומש בפועל, בעיקר כאשר אנחנו בתקופת ממשלת מעבר ועוד לא ברור מתי תקום ממשלה קבועה.
נתניהו טען בפומבי כי על ארה״ב להמנע מחזרה להסכם הגרעין וכי ישראל אינה מחוייבת אליו. בלינקין בתגובה טען שההסכם הוא החלופה הכי טובה כרגע ומאז שאין הסכם - תכנית הגרעין של איראן התפתחה עוד יותר
סטילס: חיים צח/ לע"מ
במהלך ראיון שניתן לטלוויזיה הישראלית, שאלה העיתונאית יונית לוי שאלות את מזכיר המדינה האמריקאי, אנתוני בלינקן. ובכן, בלינקן לא התבלבל, והחזיר לנתניהו על דבריו בטקס מינוי ראש המוסד החדש. בעוד נתניהו אמר לבלינקן שישראל לא מחוייבת להסכם הגרעין שארה״ב חותרת אליו עם איראן (בהתבסס על הסכם 2015), בלינקן טען חזרה שהיציאה מההסכם (אותה דחפו נתניהו ויוסי כהן) - מסוכנת יותר לישראל ולעולם.
לפי בלינקן: הסכם הגרעין הוא החלופה הכי מוצלחת שיש כרגע
״ארצות הברית וישראל מאוחדות לחלוטין בהצעה שאיראן לעולם לא תוכל להשיג נשק גרעיני. אנו מצטרפים למטרה זו ולמחויבות זו. זה גם לא סוד שעם הזמן היו בינינו חילוקי דעות לגבי הדרך הטובה ביותר להגיע לשם, כדי לוודא שאיראן לא תשיג נשק״, אמר בלינקן.
״מנקודת מבטנו, הסכם הגרעין (JCPOA) עשה בדיוק את מה שהוא הצליח להשיג, וזה לנתק את כל המסלולים שאיראן נקטה בהם לייצר חומר בקיע לנשק גרעיני. המומחים שלנו אימתו שזה עובד, מומחים בינלאומיים אימתו שהוא עובד, והיה משטר פיקוח פולשני, יותר מכל הסכם לבקרת נשק שהושג אי פעם.
״התוצאה הייתה שכאשר ההסכם היה בתוקף, איראן, אם הייתה מחליטה לנסות לייצר חומר בקיע לנשק גרעיני, הייתה נדרשת לפחות שנה לעשות זאת, וזה היה מספיק זמן לראות את זה ואם יש צורך, לעשות משהו בנידון.
״לאחר שיצאנו מהעסקה, איראן החלה להתעלם מהאילוצים שהעסקה הטילה. וזה קירב אותה יותר ליכולת לייצר חומר בקיע לנשק גרעיני. במקום שהמצב יהיה פחות מסוכן בלי העסקה, הוא נהיה מסוכן יותר. ואני חושב שיש דחיפות מסוימת לנסות להחזיר את איראן לתיבה הגרעינית שהעסקה בנתה.
״אז אחרי שאמרנו את זה, אם איראן תחזור לעמידה בעסקה, נעשה את אותו הדבר. אנו נבקש גם להפוך את ההסכם לארוך וחזק יותר. אנחנו נעבוד קשה לעסוק בשאר הנושאים שבהם איראן היא שחקן מסוכן ובעייתי מאוד עבורנו ועבור ישראל - יציבות הפעילות באזור, התפשטות אמצעי לחימה, תמיכה בקבוצות טרור וכו '. כל הדברים האלה.
״שני לוחות הזמנים החשובים ביותר - הרמה שבה איראן יכולה להעשיר, 3.67 אחוזים והמגבלות על מלאי האורניום המועשר ל -300 ק"ג - אלה לא יפוגו עד 2030. אז אם איראן תחזור לעמידה יהיה לנו גם קצת זמן לחפש להאריך את המועדים האלה ואחרים.״
סיוע לעזה
בלינקן גם הניח בפומבי את הציפיות שלו, ושל הבוס שלו - נשיא ארה״ב, מממשלת ישראל בהקשר הפלסטיני לאחר סיומו של מבצע ״שומר החומות״.
״ראשית, כמובן, עלינו להתמודד עם המצב הדחוף בעזה עצמה - סיוע הומניטרי, מים, חשמל, תברואה - כדי לענות על הצרכים המיידיים״, אמר בלינקן. ״אך חשוב לא פחות, אנו ממשיכים להאמין חזק מאוד כי פיתרון של שתי מדינות אינו רק הדרך הטובה ביותר, אלא ככל הנראה הדרך היחידה להבטיח כי לישראל יש עתיד כמדינה יהודית ודמוקרטית בטוחה, והפלסטינים. יש להם מדינה שהם זכאים לה.
״אז אני חושב שאנחנו רוצים להגיע לזה. אבל כרגע, המיקוד הוא להתמודד עם התוצאות שלאחר מכן, האלימות האחרונה, ניסיון לבנות על הפסקת האש, לתת מענה לצרכים ולחששות המיידיים, ואז לראות אם לאורך זמן התנאים הם כאלה שיש סביבה טובה יותר לנסות להמשיך פיתרון של שתי מדינות.״
מתווה ישראלי מדיני תיאורטי
דבריו של בלינקן בנוגע לנושא הפלסטיני מקבלים רוח גבית גם בקרב חלק מצמרת הממשל בישראל. לאחרונה הציבו בכירים בפוליטיקה הישראלית מתווה לעזה ויו״ש.
עיקרי המתווה כוללים חיזוק ברית המתונים - החלשת החמאס וחידוש הקשר המדיני עם הרש"פ. מנגנון בינלאומי ואזורי דרך הרשות הפלסטינית וגופים בינלאומיים מפוקחים לשיקום עזה. שילוב ארה"ב, האיחוד האירופי ומדינות מתונות בקידום התהליך המדיני, ההסדרה, וחיזוק הרש"פ.
רתימת קטאר גם חלק מהתהליך- מתקיימת עבודת מטה למנגנון חדש שיחזק את הכוחות המתונים וגם ישנה את אופן העברת הכספים. התניית שיקום עזה בשו"ן. חיזוק הזיקה בין מדינות הנורמליזציה והציר המתון לשיקום עזה ולתהליכים בעזה ובאיו"ש.
עד לקידום התהליכים המדיניים- הישארות עזה ברף ההומניטארי הבסיסי. החמרת עוצמת התגובה- דין שדרות כדין ירושלים. ברמה הפנים ישראלית - הקמת קבינט הפיוס בממשלה הבאה שיטפל במצב החברתי בין יהודים לערבים (בין השאר).
כמו בכל מתווה פוליטי תיאורטי, טרם ברור כמה ממנו ימומש בפועל, בעיקר כאשר אנחנו בתקופת ממשלת מעבר ועוד לא ברור מתי תקום ממשלה קבועה.
