דוברת משרד הביטחון ביקשה לפרוש
ארנה שמחוני-עופר פורשת מתפקידה לאחר שמונה שנים כדוברת משרד הביטחון
עמי רוחקס דומבה
| 24/05/2021
ארנה שמחוני-עופר. צילום: משרד הביטחון
ראש אגף דוברות והסברה במשרד הביטחון, ארנה שמחוני-עופר, הודיעה היום למנכ"ל המשרד, אלוף (מיל') אמיר אשל, על רצונה לסיים את תפקידה בתום כהונה של שמונה שנים.
כראש אגף דוברות והסברה הובילה ארנה וניהלה את האסטרטגיה התקשורתית בשנים הסוערות של המאבק על תקציב הביטחון, דוח ועדת לוקר, מבצע "צוק איתן", הסכם כחלון-יעלון, הסכם ה-MOU החדש, וכן מהלכים לאומיים רבים כמו מעבר צה"ל דרומה, הפרטת תע"ש, פינוי שדה דב ובניית היכל הזיכרון הלאומי בהר הרצל.
בשנים אלה רשם המשרד הישגים רבים, ביניהם שיאים ברכש ובייצוא הביטחוני, הקמת המכשול התת-קרקעי בדרום, פיתוח מערכת ההגנה הרב-שכבתית, כולל ניסוי "חץ 3" באלסקה, שיגורי לוויינים, וההכרזה על פריצת הדרך בפיתוח מערכת לייזר רב-עוצמה. את כל אלה, ועוד פרויקטים רבים נוספים, ליוו אנשי אגף דוברות והסברה בראשותה של ארנה, תוך טיפוח קשרי עבודה פוריים עם צה"ל, התעשיות הביטחוניות וגופים רבים נוספים.
בראשית כהונתה הקימה ארנה את מערך הניו-מדיה והדיגיטל של משרד הביטחון, והפכה אותו לחלק בלתי נפרד מעבודת הדוברות ולכלי משמעותי לקידום המשרד בתקשורת הישראלית והבינלאומית. המערך כולל היום פעילות שוטפת ברשתות החברתיות פייסבוק וטוויטר בעברית ובאנגלית, אינסטגרם, יוטיוב וכן אתרי אינטרנט בעברית ובאנגלית.
במהלך כהונתה ביצעה ארנה שינוי ארגוני כדי לתמוך בתפיסת התקשורת החדשה – הן בגיוס כוח אדם והן בהקמת התשתיות. כל השינויים הללו הוכיחו את עצמם גם במהלך ההתמודדות עם אתגרי משבר הקורונה. ארנה עבדה תחת ארבעה מנכ"לים וחמישה שרי ביטחון. לפני שהגיעה למשרד הביטחון שימשה במשך חמש שנים דוברת חברת "ויזה כאל".
ארנה שמחוני-עופר פורשת מתפקידה לאחר שמונה שנים כדוברת משרד הביטחון
ארנה שמחוני-עופר. צילום: משרד הביטחון
ראש אגף דוברות והסברה במשרד הביטחון, ארנה שמחוני-עופר, הודיעה היום למנכ"ל המשרד, אלוף (מיל') אמיר אשל, על רצונה לסיים את תפקידה בתום כהונה של שמונה שנים.
כראש אגף דוברות והסברה הובילה ארנה וניהלה את האסטרטגיה התקשורתית בשנים הסוערות של המאבק על תקציב הביטחון, דוח ועדת לוקר, מבצע "צוק איתן", הסכם כחלון-יעלון, הסכם ה-MOU החדש, וכן מהלכים לאומיים רבים כמו מעבר צה"ל דרומה, הפרטת תע"ש, פינוי שדה דב ובניית היכל הזיכרון הלאומי בהר הרצל.
בשנים אלה רשם המשרד הישגים רבים, ביניהם שיאים ברכש ובייצוא הביטחוני, הקמת המכשול התת-קרקעי בדרום, פיתוח מערכת ההגנה הרב-שכבתית, כולל ניסוי "חץ 3" באלסקה, שיגורי לוויינים, וההכרזה על פריצת הדרך בפיתוח מערכת לייזר רב-עוצמה. את כל אלה, ועוד פרויקטים רבים נוספים, ליוו אנשי אגף דוברות והסברה בראשותה של ארנה, תוך טיפוח קשרי עבודה פוריים עם צה"ל, התעשיות הביטחוניות וגופים רבים נוספים.
בראשית כהונתה הקימה ארנה את מערך הניו-מדיה והדיגיטל של משרד הביטחון, והפכה אותו לחלק בלתי נפרד מעבודת הדוברות ולכלי משמעותי לקידום המשרד בתקשורת הישראלית והבינלאומית. המערך כולל היום פעילות שוטפת ברשתות החברתיות פייסבוק וטוויטר בעברית ובאנגלית, אינסטגרם, יוטיוב וכן אתרי אינטרנט בעברית ובאנגלית.
במהלך כהונתה ביצעה ארנה שינוי ארגוני כדי לתמוך בתפיסת התקשורת החדשה – הן בגיוס כוח אדם והן בהקמת התשתיות. כל השינויים הללו הוכיחו את עצמם גם במהלך ההתמודדות עם אתגרי משבר הקורונה. ארנה עבדה תחת ארבעה מנכ"לים וחמישה שרי ביטחון. לפני שהגיעה למשרד הביטחון שימשה במשך חמש שנים דוברת חברת "ויזה כאל".
