לחימה בחמישה ממדים: מטרות סייבר וספקטרום קיבלו לגיטימציה מבצעית ב״שומר החומות״
בהמשך ל״צוק איתן״, מבצע ״שומר החומות״ הוא שלב נוסף בהתפתחות הדוקטרינה הצה״לית שמטרתה התמודדות עם לחימה בחמישה ממדים. ראיון מיוחד עם תא״ל (מיל׳) נתי כהן, לשעבר קצין קשר ראשי ומנכ״ל משרד התקשורת
עמי רוחקס דומבה
| 24/05/2021
צילום: דובר צה״ל
מבצע ״שומר החומות״ הסתיים לפני ימים אחדים בעזה ואחת השאלות הנשאלות, בהקשר הצבאי, היא מה ההבדל בין המבצע הנוכחי לקודמיו. ובכן, על מנת להבין את ההיבט התקשובי בלחימה האחרונה בעזה, ראיינתי את תא״ל (מיל׳) נתי כהן. כהן היה בעברו קצין תקשוב ראשי ולאחר מכן מנכ״ל משרד התקשורת. כיום הוא נוכח כמילואימניק במנהלת התרגילים של אגף התקשוב.
״להזכירך, מבצע ״שומר החומות״ יצא לדרך בדיוק בימים הראשונים לתרגיל המלחמה הגדול שצה״ל התכונן אליו״, מסביר כהן. ״אנחנו התכוננו לתרגיל מלחמה ובסוף את התרגיל יישמנו, הלכה למעשה, במלחמה בעזה. זה היה צירוף מקרים מפתיע. שאתה מבצע את התרגיל בפועל. התכוננו לתרחישים מהסוג שצה״ל נתקל בהם בלחימה בעזה.״
פירותיו של צבא יבשה דיגיטלי
השיחה עם כהן התחלקה לשני חלקים. ראשון, האפקטיביות המבצעית. שני, הלחימה במרחב הסייבר. ובכן, כהן לוקח אותי ללקחי לבנון השניה ב2006 כנקודה לפתיחת השיח. ״צה״ל יצא ממלחמת לבנון השניה עם לקח מרכזי - העדר רישתיות וחיבוריות. כל אגף וחיל נלחמו במערכות שלו. גם בין כוחות היבשה, בינם לבין עצמם, כל אחד השתמש במערכות אחרות וגם בינם לעולם החיצון״, מסביר כהן.
״קדם לכך מבצע חומת מגן ב2002. אז, הרמטכ״ל, רא״ל אביב כוכבי היה מח״ט בכיבוש שכם. הוא הבין כבר אז שהיה עושר מודיעיני שנשאר במפקדות המטה הכללי והאוגדה. המודיעין לא הגיע לקמ״ן שלו. כאשר כוכבי הפך להיות ראש אמ״ן, הוא רצה לוחמה מבוססת מודיעין.
״כוכבי רוצה שכל חפ״ק חטיבתי וקמ״ן חטיבתי יקבל את העושר המודיעיני הזה. הוא הוריד חיילי 8200 למפקדות כדי לתפעל את האירוע. האתגר התקשובי המרכזי היה לדחוף את המידע לדרג הטקטי. כאן יש לציין את אלוף (מיל׳) יפתח רון טל שדחף את פרויקט צי״ד (צבא יבשה דיגיטלי). זה הביא שינוי מהותי לצה״ל.״
שו״ב כאמל״ח
השינוי הגדול של מערכת הצי״ד טמון בכך שבצה״ל התחילו להתייחס לשו״ב כאמל״ח. ״לפני כן, ההתייחסות בצה״ל הייתה שונה. לפני רון טל, זו לא הייתה התפיסה ביבשה. ביבשה התעסקנו באמל״ח חד חיילי. טנקים, תותחים, נק״ל. זרוע היבשה תפסה את עצמה כספק אמל״ח לחי״ר. לא ראו את החשיבות הגדולה בתקשוב בעימותים עתידיים״, אומר כהן.
״בפעם הראשונה, זרוע היבשה ראתה ברישתיות חשיבות כמו אמל״ח. פרויקט צי״ד יצא לדרך כפרויקט עתיר ממון, שעסק בשני מרכיבים. שדרוג הציוד הדיגיטלי ביבשה ומרחב העבודה. חמ״לים וחפ״קים שודרגו. סביבת העבודה הייתה יותר מתאימה למקבלי ההחלטות בשעת לחץ.
״אחרי לבנון השניה, אני הייתי מקשא״פ צפון. התחלנו עם אוגדה סדירה ואוגדת מילואים. עם הזמן, הצי״ד הגיע לכל הסד״כ היבשתי. זה היה החזון. לא רק ליחידות איכות. אלא לכל צה״ל. אחרי שהיבשה הטמיעה את צי״ד, אגף התקשוב נכנס לתמונה עם תכנית ׳צה״ל רישתי׳. רצו לחבר כמה וקטורים יחד כדי לייצר שרשרת ערך לתהלכים. תהליך לוגיסטי, תהליך האש, התהליך המודיעיני. כל תהליך כזה פורק לגורמים והותאם לכל גורם מערכות.
״כך, לאט לאט, קם האינטרנט המבצעי. הרעיון הוא לשפוך את כל המידע המודיעיני למאגר אחד (בריכה) וכל אחד ימשוך מה שהוא צריך לפי הרשאות מתאימות. במקום חיבורי תהליכים ורשתות, רצינו לייצר אינטרנט אחד לכל הצבא. כל אגף יהיה נגיש אל מול התהליכים שלו, לשאוב את המידע הרלוונטי. זה צה״ל רישתי ובתוכו האינטרנט המבצעי.״
כיום, התקשוב בונה את הקישוריות לכלל זרועות צה״ל, כאשר כל רכיב שמתחבר לרשת, מתחבר למאגרי המידע של צה״ל. ״היכולת הזו פגשה את צה״ל בצוק איתן בשנת 2014״, מסביר כהן. ״כטב״מ שעולה בבסיס חיל האוויר, המפעיל שלו, מסוגל לדבר עם המ״פ בשטח. הוא מסוגל לראות איפה הוא נמצא ואיך הוא מכווין אותו לנקודה מסוימת. המ״פ יכול גם לציין למפעיל איפה האויב נמצא בזמן אמת. זו הייתה המלחמה הדיגיטלית הראושנה בעולם - בזכות מערכת צי״ד. ׳ניצני האינטרנט המבצעי׳ - קראו לזה אז.
״גם רא״ל (מיל׳) גדי אייזנקוט וגם כוכבי שכללו את זה. צה״ל הפך את עצמו לצבא דיגיטלי הלכה למעשה. נחזור שוב למלחמת לבנון השניה - אחוז הפגיעה במטרות היה כ15 אחוזים ממה שנורה. למה? כי ציירו פוליגון גדול וכולם ירו לשם. המצב הזה יצר אפקטיביות מבצעית נמוכה. יורים הרבה בשביל מטרה קטנה. הרבה כסף לחינם. האמצעים הללו מאד יקרים והאפקטיביות הייתה נמוכה. מנהלתית ומבצעית זה היה לא טוב. גם הנזק האגבי היה גדול יחסית להיום.״
חמאס מחפש את הבטן הרכה של צה״ל
מבצע ׳שומר החומות׳ הוא שדרוג המערכה הדיגיטלית שהתחילה בצוק איתן. כהן מסביר כי מאחורי המטוס שממריא לתקיפה, יושבים אלפי חיילים וחיילות שמנגישים את המידע לטיס. ״אלו מייצרים את המטרות ומנגישים את המטרות. להפעיל מטרה זה תהליך עם המון גורמים שצריכים לאשר אותה. מה ההישג, מה הנזק האגבי ומהי רמת הדיוק. בשביל זה יש לחבר לתוך בריכת המידע מודיעין, אש, תקשוב ועוד״, אומר כהן.
״היום אין כמעט רכיב או אמל״ח שלא מתחבר לרשת הצה״לית. לא משנה הזרוע. האויב הבין זאת כבר בצוק איתן, ואמר ׳אוקיי. נחתכמה לצה״ל׳. נקים יחידות ל״א של חמאס במטרה לשבש את הדיוק של צה״ל. חמאס רוצה לחדור או לשבש את מערכות צה״ל. בספקטרום, ברשת, באמצעות שבשי GPS ועוד יכולות.
״המטרה היא לגרום לכך שרמת הדיוק של האמל״ח תרד והקישוריות תפגע. בחמאס מבינים שזה החוזק של צה״ל. הבטן הרכה שלו. ראינו בשנים האחרונות בניין כוח עוצמתי של חמאס במרחב הקיברנטי. צריך לזכור, שיבוש של טיל מדויק, אפילו בחמישים מטרים, כתוצאה מל״א, יכול לגרום נזק עצום למדינת ישראל. בנוסף, אירוע כזה גם מוריד את הביטחון העצמי של צה״ל. בצה״ל הבינו זאת ולכן צריך מודיעין ליכולות האויב במרחב הקיברנטי ובספקטרום.״
בניין החדשות בעזה כמשל
במבצע ״שומר החומות״ מטרות בתחום הסייבר והספקטרום הפכו למטרות לגיטימיות. בין שמדובר בכוח אדם מקצועי או מבנים המאחסנים פעילות מסוגים אלו. ״בבניין של החדשות, היו סוכנויות תקשורת בינלאומיות. אבל, באותו בניין היו אמצעים ויחידות של חמאס. כאלו שמטרתן לשבש את המערכות של צה״ל. שאתה מסתכל על הגג, יש הרבה אנטנות, לכאורה של תקשורת. אבל לא כולן כך. חלקן של חמאס״, מסביר כהן.
״כאמור, מדובר בבניין כוח משמעותי של חמאס עם מדינות ציר הרשע (בראשן איראן). חמאס רוצה לשבש את העליוניות התקשובית של צה״ל. זה מרכיב חדש בלחימה, גם ספקטרום וגם סייבר. כאמור, חמאס בנה יחידות עלית בנושא הזה. חלק מהאנשים שחוסלו היו בציר בניין הכוח הזה. לפחות עשר מטרות שהושמדו בשומר החומות היו מטרות תקשוב ולוחמה אלקטרונית של חמאס.
״כראש מנהלת תרגילים בתקשוב במילואים, התרגיל הגדול שהתכוננו אליו המחיש בדיוק את תרחיש ׳שומר החומות׳. בצלע של התקשוב והסייבר, התחפשנו לאויב. כל מה שהיה מוכן לתרגיל - הופעל בלחימה בעזה.״
על פי הערכות, חלק מההכנות של חמאס למערכה עם ישראל כוללות אמצעים לנסות ולשבש את התווך האווירי הגבוה והנמוך וגם את זה המשמש לפעולה קרקעית. אם תהיה כניסה יבשתית לעזה, ככל הנראה, חמאס יהיה מוכן עם אמצעי שיבוש מוכנים לתרחיש זה. המטרה: לשבש את היכולת של צה״ל לפעול באופן אפקטיבי.
האתגר: מטרות זמן אמת
על מנת להבין את הערך המוסף של התקשוב ללחימה, יש לבחון את הקצה המבצעי שלו - כלומר, את היכולת של צה״ל לטפל במטרות שלא נצפו מראש. מטרות אד-הוק. אלו מטרות שצה״ל לא הכיר מראש, לא חקר אותן והן נחשפות לזמן קצר מאד - לא הצלחת לפגוע בהן, הן נעלמות. זה יכול להיות משגר מוטמן, מפקד בכיר או חוליית נ״ט.
״יש מטרות מזדמנות וקבועות מראש. הקבועות נחקרות לפני המלחמה ומוכנות בבנק המטרות של הצבא. המזדמנות, הן אלו שהרישתיות מאד חשובה לטפל בהן״, מסביר כהן. ״אתה מייצר את המטרה מאפס - ייצור המטרה, חקירת המטרה, התאמה של חימוש למטרה ובסוף להוריד פקודה לטיס שיעשה זאת. יש מעטפת שלמה מסביב למטרה. כל זה נעשה על בסיס מערכות תקשוב, בצורה וירטואלית. כל אחד מהגורמים נמצא פיזית במקום אחר. והכל בפרק זמן קצר מאד, של דקות.
״לראשונה בספרי הלחימה בעולם, התרחשה בעזה לחימה קיברנטית. מדובר בדיגטציה של צה״ל מול לוחמה מנגד של חמאס. כראש אגף התקשוב, אתה צריך לייצר מטרות להשמדה. זה ממד לחימה חדש. בעבר, היה קמ״ן אוסף ול״א שעושה שיבוש. זה לא עולם הנוכחי. רק תחשוב על ערוץ ההתראה מהמכ״מ שמזהה את היציאה מעזה, עד ההתראה לאזרח ביישום סלולרי או בצפירה. כל זאת, בפוליגון מאד מדויק.
״המכ״מים הם של חיה״א, האזעקה של פיקוד העורף ובדרך יש עוד מספר גורמים. זו שרשרת ערך לדייק את הצפירה ל300 אזורים במדינה. רוצים להגיע ל2000 אזורים. זה תהליך שמתחיל בשיגור בעזה, לצפי מיקום הנפילה והתראה בזמן לאזרח - בשניות בודדות. וזה תהליך שצריך להיות אמין ב100 אחוזים ולפעול ללא השבתות.
״לא מן הנמנע שיחידות הסייבר של חמאס ירצו לשבש את שרשרת הערך הזו. לאחוז בה, ולתקוף אותה בזמן אמת. אגף התקשוב לא רק בונה רשת ודיגיטציה, אלא נדרש להגן עליה. בצוק איתן התעסקנו ברשת של צה״ל. עכשיו התעסקנו גם ביכולות מנגד של חמאס.״
בניין כוח מחודש של חמאס
עם זאת, כהן מדגיש כי צה״ל לא רוצה לפגוע בתשתיות אזרחיות כמו רשתות סלולריות. ״זה אמצעי שאתה רוצה להעביר באמצעותו מסר או לאסוף מידע. זה אמצעי אזרחי. האינטרס שלנו לא לפגוע במטרות אזרחיות ולא במרקם החיים האזרחי. אנחנו לא רוצים להתפס כמדינה שבלחימה נועלת את האינטרנט של עזה. זה אמנם אמצעי לגיטימי, אבל זה שיקול מדיני, לא של צה״ל״, ממשיך כהן.
ומה לגבי התקיפה של חוות שרתים של חמאס? ״זו דילמה בין הקמ״ן שרוצה איסוף לבין התקשוב שרוצה לשבש יכולת מנגד. יש תמיד מתח בין האיסוף לתקיפה. מיצינו את המידע, והוחלט שחוות השרתים מייצרת כוח עודף לחמאס. בייצור מסרים , מטרות שלהם. אז החווה הפכה למטרה לגיטימית. זו אמנות המלחמה. מתי נכון לעשות את הדברים האלו״, מסביר כהן.
״במבצע הזה אגף התקשוב הניח הרבה מטרות. יש מחלקת מודיעין של קמ״נים שמייצרים מטרות תקשוביות של האויב. זה חדשני בעולם המלחמה. היחידים שיש להם יכולת דומה אלו הרוסים. אצלם זה בעולמות התודעה. העברת מסרים. הם מומחים ללחימה תודעתית. לניצול אמצעי התקשורת של האויב לצורך שיבוש או עיוות מסרים.
״הדוקטרינה שיש לנו - לייצר דיגיטציה והגנה על הדיגיטציה, ייחודית לצה״ל. אחרי שהפללת מטרה, השאלה היא מתי ואיך לטפל בה. היו הרבה מטרות שעושים לגביהן מבצעי הכלה. מסיטים, מכילים ומביאים למצבים. בחלק מהמקרים חמאס היה בטוח שהוא אוחז בערוצים דיגיטלים שלנו. למעשה, זו הייתה הונאה מכוונת שלנו.״
כהן מסביר כי ברובד הטקטי, ניתן לרכוש במרשתת שבשים די בקלות. ״את בניין הכוח הטקטי מאד פשוט לשקם״, אומר כהן. ״עם זאת, ברמה האסטרטגית, חמאס יצטרך מדינה זרה שתחליט לעזור לו. לאותה מדינה יש כמובן סיכון בכך - היא חושפת את היכולות שלה לצה״ל. חמאס יוכל לשקם יכולות במהלך 2-3 שנים מהיום. המטרה היא לאו דווקא למנוע בניין כוח. בהיבט מודיעיני, אתה רוצה לעוקב , ללמוד ולחקור את היכולות של האויב דרך בניין הכוח שלו.
מוכנים ללבנון ועזה - יחד
״היינו מוכנים גם למלחמה בלבנון״, משיב כהן לשאלה מה היה קורה אילו הלחימה הייתה מתפתחת לגזרת לבנון. ״היכולות של חיזבאללה הרבה יותר גדולות מחמאס. לכן, כאשר צה״ל מתרגל, הוא מתרגל את ההחרפה ומצבי קיצון. אלו הנקודות שאתה בוחן את עצמך.
״בעימות רב זירתי, כל היכולות מאדירות את עצמן - של צה״ל ומנגד. ב׳שומר החומות׳ לא הגענו אפילו ל15 אחוזים מיכולות צה״ל. ועדיין, יש לומר בהגינות - האתגר של חזית הצפון מאד משמעותי.״
בהמשך ל״צוק איתן״, מבצע ״שומר החומות״ הוא שלב נוסף בהתפתחות הדוקטרינה הצה״לית שמטרתה התמודדות עם לחימה בחמישה ממדים. ראיון מיוחד עם תא״ל (מיל׳) נתי כהן, לשעבר קצין קשר ראשי ומנכ״ל משרד התקשורת
צילום: דובר צה״ל
מבצע ״שומר החומות״ הסתיים לפני ימים אחדים בעזה ואחת השאלות הנשאלות, בהקשר הצבאי, היא מה ההבדל בין המבצע הנוכחי לקודמיו. ובכן, על מנת להבין את ההיבט התקשובי בלחימה האחרונה בעזה, ראיינתי את תא״ל (מיל׳) נתי כהן. כהן היה בעברו קצין תקשוב ראשי ולאחר מכן מנכ״ל משרד התקשורת. כיום הוא נוכח כמילואימניק במנהלת התרגילים של אגף התקשוב.
״להזכירך, מבצע ״שומר החומות״ יצא לדרך בדיוק בימים הראשונים לתרגיל המלחמה הגדול שצה״ל התכונן אליו״, מסביר כהן. ״אנחנו התכוננו לתרגיל מלחמה ובסוף את התרגיל יישמנו, הלכה למעשה, במלחמה בעזה. זה היה צירוף מקרים מפתיע. שאתה מבצע את התרגיל בפועל. התכוננו לתרחישים מהסוג שצה״ל נתקל בהם בלחימה בעזה.״
פירותיו של צבא יבשה דיגיטלי
השיחה עם כהן התחלקה לשני חלקים. ראשון, האפקטיביות המבצעית. שני, הלחימה במרחב הסייבר. ובכן, כהן לוקח אותי ללקחי לבנון השניה ב2006 כנקודה לפתיחת השיח. ״צה״ל יצא ממלחמת לבנון השניה עם לקח מרכזי - העדר רישתיות וחיבוריות. כל אגף וחיל נלחמו במערכות שלו. גם בין כוחות היבשה, בינם לבין עצמם, כל אחד השתמש במערכות אחרות וגם בינם לעולם החיצון״, מסביר כהן.
״קדם לכך מבצע חומת מגן ב2002. אז, הרמטכ״ל, רא״ל אביב כוכבי היה מח״ט בכיבוש שכם. הוא הבין כבר אז שהיה עושר מודיעיני שנשאר במפקדות המטה הכללי והאוגדה. המודיעין לא הגיע לקמ״ן שלו. כאשר כוכבי הפך להיות ראש אמ״ן, הוא רצה לוחמה מבוססת מודיעין.
״כוכבי רוצה שכל חפ״ק חטיבתי וקמ״ן חטיבתי יקבל את העושר המודיעיני הזה. הוא הוריד חיילי 8200 למפקדות כדי לתפעל את האירוע. האתגר התקשובי המרכזי היה לדחוף את המידע לדרג הטקטי. כאן יש לציין את אלוף (מיל׳) יפתח רון טל שדחף את פרויקט צי״ד (צבא יבשה דיגיטלי). זה הביא שינוי מהותי לצה״ל.״
שו״ב כאמל״ח
השינוי הגדול של מערכת הצי״ד טמון בכך שבצה״ל התחילו להתייחס לשו״ב כאמל״ח. ״לפני כן, ההתייחסות בצה״ל הייתה שונה. לפני רון טל, זו לא הייתה התפיסה ביבשה. ביבשה התעסקנו באמל״ח חד חיילי. טנקים, תותחים, נק״ל. זרוע היבשה תפסה את עצמה כספק אמל״ח לחי״ר. לא ראו את החשיבות הגדולה בתקשוב בעימותים עתידיים״, אומר כהן.
״בפעם הראשונה, זרוע היבשה ראתה ברישתיות חשיבות כמו אמל״ח. פרויקט צי״ד יצא לדרך כפרויקט עתיר ממון, שעסק בשני מרכיבים. שדרוג הציוד הדיגיטלי ביבשה ומרחב העבודה. חמ״לים וחפ״קים שודרגו. סביבת העבודה הייתה יותר מתאימה למקבלי ההחלטות בשעת לחץ.
״אחרי לבנון השניה, אני הייתי מקשא״פ צפון. התחלנו עם אוגדה סדירה ואוגדת מילואים. עם הזמן, הצי״ד הגיע לכל הסד״כ היבשתי. זה היה החזון. לא רק ליחידות איכות. אלא לכל צה״ל. אחרי שהיבשה הטמיעה את צי״ד, אגף התקשוב נכנס לתמונה עם תכנית ׳צה״ל רישתי׳. רצו לחבר כמה וקטורים יחד כדי לייצר שרשרת ערך לתהלכים. תהליך לוגיסטי, תהליך האש, התהליך המודיעיני. כל תהליך כזה פורק לגורמים והותאם לכל גורם מערכות.
״כך, לאט לאט, קם האינטרנט המבצעי. הרעיון הוא לשפוך את כל המידע המודיעיני למאגר אחד (בריכה) וכל אחד ימשוך מה שהוא צריך לפי הרשאות מתאימות. במקום חיבורי תהליכים ורשתות, רצינו לייצר אינטרנט אחד לכל הצבא. כל אגף יהיה נגיש אל מול התהליכים שלו, לשאוב את המידע הרלוונטי. זה צה״ל רישתי ובתוכו האינטרנט המבצעי.״
כיום, התקשוב בונה את הקישוריות לכלל זרועות צה״ל, כאשר כל רכיב שמתחבר לרשת, מתחבר למאגרי המידע של צה״ל. ״היכולת הזו פגשה את צה״ל בצוק איתן בשנת 2014״, מסביר כהן. ״כטב״מ שעולה בבסיס חיל האוויר, המפעיל שלו, מסוגל לדבר עם המ״פ בשטח. הוא מסוגל לראות איפה הוא נמצא ואיך הוא מכווין אותו לנקודה מסוימת. המ״פ יכול גם לציין למפעיל איפה האויב נמצא בזמן אמת. זו הייתה המלחמה הדיגיטלית הראושנה בעולם - בזכות מערכת צי״ד. ׳ניצני האינטרנט המבצעי׳ - קראו לזה אז.
״גם רא״ל (מיל׳) גדי אייזנקוט וגם כוכבי שכללו את זה. צה״ל הפך את עצמו לצבא דיגיטלי הלכה למעשה. נחזור שוב למלחמת לבנון השניה - אחוז הפגיעה במטרות היה כ15 אחוזים ממה שנורה. למה? כי ציירו פוליגון גדול וכולם ירו לשם. המצב הזה יצר אפקטיביות מבצעית נמוכה. יורים הרבה בשביל מטרה קטנה. הרבה כסף לחינם. האמצעים הללו מאד יקרים והאפקטיביות הייתה נמוכה. מנהלתית ומבצעית זה היה לא טוב. גם הנזק האגבי היה גדול יחסית להיום.״
חמאס מחפש את הבטן הרכה של צה״ל
מבצע ׳שומר החומות׳ הוא שדרוג המערכה הדיגיטלית שהתחילה בצוק איתן. כהן מסביר כי מאחורי המטוס שממריא לתקיפה, יושבים אלפי חיילים וחיילות שמנגישים את המידע לטיס. ״אלו מייצרים את המטרות ומנגישים את המטרות. להפעיל מטרה זה תהליך עם המון גורמים שצריכים לאשר אותה. מה ההישג, מה הנזק האגבי ומהי רמת הדיוק. בשביל זה יש לחבר לתוך בריכת המידע מודיעין, אש, תקשוב ועוד״, אומר כהן.
״היום אין כמעט רכיב או אמל״ח שלא מתחבר לרשת הצה״לית. לא משנה הזרוע. האויב הבין זאת כבר בצוק איתן, ואמר ׳אוקיי. נחתכמה לצה״ל׳. נקים יחידות ל״א של חמאס במטרה לשבש את הדיוק של צה״ל. חמאס רוצה לחדור או לשבש את מערכות צה״ל. בספקטרום, ברשת, באמצעות שבשי GPS ועוד יכולות.
״המטרה היא לגרום לכך שרמת הדיוק של האמל״ח תרד והקישוריות תפגע. בחמאס מבינים שזה החוזק של צה״ל. הבטן הרכה שלו. ראינו בשנים האחרונות בניין כוח עוצמתי של חמאס במרחב הקיברנטי. צריך לזכור, שיבוש של טיל מדויק, אפילו בחמישים מטרים, כתוצאה מל״א, יכול לגרום נזק עצום למדינת ישראל. בנוסף, אירוע כזה גם מוריד את הביטחון העצמי של צה״ל. בצה״ל הבינו זאת ולכן צריך מודיעין ליכולות האויב במרחב הקיברנטי ובספקטרום.״
בניין החדשות בעזה כמשל
במבצע ״שומר החומות״ מטרות בתחום הסייבר והספקטרום הפכו למטרות לגיטימיות. בין שמדובר בכוח אדם מקצועי או מבנים המאחסנים פעילות מסוגים אלו. ״בבניין של החדשות, היו סוכנויות תקשורת בינלאומיות. אבל, באותו בניין היו אמצעים ויחידות של חמאס. כאלו שמטרתן לשבש את המערכות של צה״ל. שאתה מסתכל על הגג, יש הרבה אנטנות, לכאורה של תקשורת. אבל לא כולן כך. חלקן של חמאס״, מסביר כהן.
״כאמור, מדובר בבניין כוח משמעותי של חמאס עם מדינות ציר הרשע (בראשן איראן). חמאס רוצה לשבש את העליוניות התקשובית של צה״ל. זה מרכיב חדש בלחימה, גם ספקטרום וגם סייבר. כאמור, חמאס בנה יחידות עלית בנושא הזה. חלק מהאנשים שחוסלו היו בציר בניין הכוח הזה. לפחות עשר מטרות שהושמדו בשומר החומות היו מטרות תקשוב ולוחמה אלקטרונית של חמאס.
״כראש מנהלת תרגילים בתקשוב במילואים, התרגיל הגדול שהתכוננו אליו המחיש בדיוק את תרחיש ׳שומר החומות׳. בצלע של התקשוב והסייבר, התחפשנו לאויב. כל מה שהיה מוכן לתרגיל - הופעל בלחימה בעזה.״
על פי הערכות, חלק מההכנות של חמאס למערכה עם ישראל כוללות אמצעים לנסות ולשבש את התווך האווירי הגבוה והנמוך וגם את זה המשמש לפעולה קרקעית. אם תהיה כניסה יבשתית לעזה, ככל הנראה, חמאס יהיה מוכן עם אמצעי שיבוש מוכנים לתרחיש זה. המטרה: לשבש את היכולת של צה״ל לפעול באופן אפקטיבי.
האתגר: מטרות זמן אמת
על מנת להבין את הערך המוסף של התקשוב ללחימה, יש לבחון את הקצה המבצעי שלו - כלומר, את היכולת של צה״ל לטפל במטרות שלא נצפו מראש. מטרות אד-הוק. אלו מטרות שצה״ל לא הכיר מראש, לא חקר אותן והן נחשפות לזמן קצר מאד - לא הצלחת לפגוע בהן, הן נעלמות. זה יכול להיות משגר מוטמן, מפקד בכיר או חוליית נ״ט.
״יש מטרות מזדמנות וקבועות מראש. הקבועות נחקרות לפני המלחמה ומוכנות בבנק המטרות של הצבא. המזדמנות, הן אלו שהרישתיות מאד חשובה לטפל בהן״, מסביר כהן. ״אתה מייצר את המטרה מאפס - ייצור המטרה, חקירת המטרה, התאמה של חימוש למטרה ובסוף להוריד פקודה לטיס שיעשה זאת. יש מעטפת שלמה מסביב למטרה. כל זה נעשה על בסיס מערכות תקשוב, בצורה וירטואלית. כל אחד מהגורמים נמצא פיזית במקום אחר. והכל בפרק זמן קצר מאד, של דקות.
״לראשונה בספרי הלחימה בעולם, התרחשה בעזה לחימה קיברנטית. מדובר בדיגטציה של צה״ל מול לוחמה מנגד של חמאס. כראש אגף התקשוב, אתה צריך לייצר מטרות להשמדה. זה ממד לחימה חדש. בעבר, היה קמ״ן אוסף ול״א שעושה שיבוש. זה לא עולם הנוכחי. רק תחשוב על ערוץ ההתראה מהמכ״מ שמזהה את היציאה מעזה, עד ההתראה לאזרח ביישום סלולרי או בצפירה. כל זאת, בפוליגון מאד מדויק.
״המכ״מים הם של חיה״א, האזעקה של פיקוד העורף ובדרך יש עוד מספר גורמים. זו שרשרת ערך לדייק את הצפירה ל300 אזורים במדינה. רוצים להגיע ל2000 אזורים. זה תהליך שמתחיל בשיגור בעזה, לצפי מיקום הנפילה והתראה בזמן לאזרח - בשניות בודדות. וזה תהליך שצריך להיות אמין ב100 אחוזים ולפעול ללא השבתות.
״לא מן הנמנע שיחידות הסייבר של חמאס ירצו לשבש את שרשרת הערך הזו. לאחוז בה, ולתקוף אותה בזמן אמת. אגף התקשוב לא רק בונה רשת ודיגיטציה, אלא נדרש להגן עליה. בצוק איתן התעסקנו ברשת של צה״ל. עכשיו התעסקנו גם ביכולות מנגד של חמאס.״
בניין כוח מחודש של חמאס
עם זאת, כהן מדגיש כי צה״ל לא רוצה לפגוע בתשתיות אזרחיות כמו רשתות סלולריות. ״זה אמצעי שאתה רוצה להעביר באמצעותו מסר או לאסוף מידע. זה אמצעי אזרחי. האינטרס שלנו לא לפגוע במטרות אזרחיות ולא במרקם החיים האזרחי. אנחנו לא רוצים להתפס כמדינה שבלחימה נועלת את האינטרנט של עזה. זה אמנם אמצעי לגיטימי, אבל זה שיקול מדיני, לא של צה״ל״, ממשיך כהן.
ומה לגבי התקיפה של חוות שרתים של חמאס? ״זו דילמה בין הקמ״ן שרוצה איסוף לבין התקשוב שרוצה לשבש יכולת מנגד. יש תמיד מתח בין האיסוף לתקיפה. מיצינו את המידע, והוחלט שחוות השרתים מייצרת כוח עודף לחמאס. בייצור מסרים , מטרות שלהם. אז החווה הפכה למטרה לגיטימית. זו אמנות המלחמה. מתי נכון לעשות את הדברים האלו״, מסביר כהן.
״במבצע הזה אגף התקשוב הניח הרבה מטרות. יש מחלקת מודיעין של קמ״נים שמייצרים מטרות תקשוביות של האויב. זה חדשני בעולם המלחמה. היחידים שיש להם יכולת דומה אלו הרוסים. אצלם זה בעולמות התודעה. העברת מסרים. הם מומחים ללחימה תודעתית. לניצול אמצעי התקשורת של האויב לצורך שיבוש או עיוות מסרים.
״הדוקטרינה שיש לנו - לייצר דיגיטציה והגנה על הדיגיטציה, ייחודית לצה״ל. אחרי שהפללת מטרה, השאלה היא מתי ואיך לטפל בה. היו הרבה מטרות שעושים לגביהן מבצעי הכלה. מסיטים, מכילים ומביאים למצבים. בחלק מהמקרים חמאס היה בטוח שהוא אוחז בערוצים דיגיטלים שלנו. למעשה, זו הייתה הונאה מכוונת שלנו.״
כהן מסביר כי ברובד הטקטי, ניתן לרכוש במרשתת שבשים די בקלות. ״את בניין הכוח הטקטי מאד פשוט לשקם״, אומר כהן. ״עם זאת, ברמה האסטרטגית, חמאס יצטרך מדינה זרה שתחליט לעזור לו. לאותה מדינה יש כמובן סיכון בכך - היא חושפת את היכולות שלה לצה״ל. חמאס יוכל לשקם יכולות במהלך 2-3 שנים מהיום. המטרה היא לאו דווקא למנוע בניין כוח. בהיבט מודיעיני, אתה רוצה לעוקב , ללמוד ולחקור את היכולות של האויב דרך בניין הכוח שלו.
מוכנים ללבנון ועזה - יחד
״היינו מוכנים גם למלחמה בלבנון״, משיב כהן לשאלה מה היה קורה אילו הלחימה הייתה מתפתחת לגזרת לבנון. ״היכולות של חיזבאללה הרבה יותר גדולות מחמאס. לכן, כאשר צה״ל מתרגל, הוא מתרגל את ההחרפה ומצבי קיצון. אלו הנקודות שאתה בוחן את עצמך.
״בעימות רב זירתי, כל היכולות מאדירות את עצמן - של צה״ל ומנגד. ב׳שומר החומות׳ לא הגענו אפילו ל15 אחוזים מיכולות צה״ל. ועדיין, יש לומר בהגינות - האתגר של חזית הצפון מאד משמעותי.״
