טסים לתקוף בעזה: כך זה נראה ממבט טייס F-15

"ממתינים באוויר מעל הים עד שהבקר מוודא שהמטרה 'נקייה', שאין בסביבתה בלתי מעורבים. לא תוקפים מטרות מנועות". טייס 'בז' F-15 מתאר גיחות תקיפה ברצועת עזה במבצע 'שומרי החומות' 

צילום: דובר צה״ל 

בימי מבצע 'שומרי החומות' נשמעו דיווחים על 160, 180 מטוסים שתקפו מטרות ברצועת עזה. מאסות גדולות של עוצמה אווירית. אבל המאסות מורכבות ממטוסים בודדים, שבכל אחד מהם יושבים שנים, טייס ונווט, שהוא מפעיל מערכות הנשק. 

איך משתלב הטייס האחד, הבודד, בתוך ה'מאסה' של עשרות רבות של מטוסים?  רס"ן מ' הוא טייס מטוס F-15 'בז' בטייסת 133 בתל נוף. אחד מאותם מאות שתקפו לילה-לילה מטרות ברצועה. ישראל דיפנס נתן לרס"ן מ. את רשות הדיבור לתאר את הגיחה הטרייה ביותר שלו, השבוע, ביום רביעי בלילה. ככה זה עובד.

"אנו מקיימים משמרות בטייסת. אני הייתה במשמרת לילה. מגיע עת התדרוך שלפני הטיסה. מצרפים אותך למבנה, מקבלים את כל החומר הקשור למטרות של הגיחה. התדריך מאוד מפורט. מגיעים למטוסים, והמבנה ממריא. בדרך כלל טסים לכיוון הים ושם ממתינים עד שחיל האוויר 'ינקה' את המטרות. 

״כלומר יהיה משוכנע שאין במטרה ובסביבתה הקרובה בלתי מעורבים. ממתינים מעל הים, מרחק של כמה קילומטרים מחוף הרצועה. זה שונה מגיחה לגיחה: לפעמים ממתינים דקות, וקרה גם שהמתנו שעתיים מעל למים עד שקיבלנו 'כיוון לתקיפה'. הבקר נותן כיוון, טסים לאזור המטרה, שמים את אף המטוס על המטרה ומשחררים את החימוש.

"זו הפרוצדורה הסטנדרטית כאשר תוקפים מטרות כמו בתי מלאכה לייצור רקטות, דירות מבצעיות של פעילי מחמאס, או בניינים. כאשר תוקפים למשל את שטחי מטרו, תשתיות התת-קרקע של החמאס, מדובר במטסים מורכבים יותר, עם הרבה מטוסים באוויר שתוקפים תא שטח קטן יחסית. אז צריך לשמור על רצף כאשר עשרות מטוסים תוקפים בו-זמנית".

רס"ן מ'  מסביר שיש חלוקת עבודה ברורה, מובנית ומתורגלת במשך שנים רבות, של תפקידי מטה חיל האוויר על שלוחותיו הרבות לבין טייסת מטוסי קרב, כמו 133 של רס"ן מ'. "במטה יש מומחים שמתכננים איך תיראה התקיפה, זוויות וכיוונים, כיצד להימנע מהרס תשתיות מיותרות. המטה קובע איך הפצצה תגיע למטרה, ואילו אני בטייסת קובע כיצד להטיס את המטוס כדי שיגיע למצב המדויק של תקיפה. 

"אנשי חקר ביצועים במטה קובעים גם איזה סוג חימוש מתאים להשמדת מטרה מסויימת. אלו אנשי מקצוע שעוברים הכשרות מיוחדות כדי לקבוע איזה חימוש יעיל לתקיפה כירורגית. כמו לחדור לחדר מסויים ואיזו פצצה מתאימה לחדירה עמוקה למנהרה. אני כטייס מכיר את תכונות החימוש והתאמתו למטרה שאני תוקף, מכיר את כל הפרטים, כולל השהיות בחימוש שיש לפעמים בהתנהגות חימוש על או מתחת לקרקע". 

מטוסי F-15 'בז' של טייסת 133 הם דו-מושביים. הנווט שבמושב האחורי עובר הכשרה דומה לזו של הטייס שבמושב הקדמי. הנווט אחראי לטיפול בכל מערכות הנשק. הטייס הוא שלוחץ על הכפתור ומשחרר את החימוש, ואילו הנווט שמאחוריו מבצע את הנחיית הפצצה או הטיל אל המטרה. יש סוגי חימוש שעושים את המלאכה לבדם, נשק אוטונומי 'שגר ושכח'. משחררים, והחימוש נע אל המטרה אוטונומית.

רס"ן מ' מעיד כי ב-11 ימי המבצע ביצעו הוא ועמיתיו בטייסת מספר גדול של גיחות. "אם ממריאים וניגשים מיד לתקיפה, אז הגיחה נמשכת כחצי שעה. אבל לפעמים צריך להמתין אפילו שעתיים מעל הים. ויש שמגיעים לאזור התקיפה והבקר מודיע שהמטרה 'לא נקייה', ואז חוזרים הביתה".

רס"ן מ' מדגיש את החשיבות שמייחס חיל האוויר לנושא של מטרות 'לא נקיות'. מטרות שמתגלים בהם בלתי מעורבים, או בלשון הטייסים 'מטרות מנועות'. "כלי תצפית של צה"ל מודיע לי שהמטרה מנועה, אני לא תוקף. 'חדל מטרה'. אינני יכול לראות את המטרה בעין. מדובר בלילה חשוך, וחלק נכבד מסוגי החימוש הם 'נשק מנגד', שיגור החימוש ממרחק רב מהמטרה״, מסביר מ׳. 

"אנו עוסקים המון בנושא הזה של אי פגיעה בבלתי מעורבים, כאלו שאין שום עניין לפגוע בהם. ברור לנו שאם נעשה טעות בעניין הזה, לא תהיה לגיטימציה למה שאנחנו עושים כחיל אוויר".

טייסת 133 "אבירי הזנב הכפול", היא ותיקה ועתירת מורשת קרב. הטייסת נוסדה ב-1 באפריל 1976 כטייסת 'בז' הראשונה בחיל האוויר. לזכות הטייסת שתי הפלות בכורה: ביולי 1979 הפלת בכורה עולמי של מטוס מיג-21 סורי באמצעות מטוס F-15. 
בפברואר 1981 הפלת בכורה של מיג-25 סורי. מטוסי הטייסת השתתפו במבצע 'אופרה' להשמדת הכור הגרעיני העירקי: בעוד שמיניית מטוסי F-16 תוקפים את הכור, טסו מעליהם 10 מטוסי F-15 בתפקידי ליווי, ממסר, עתודה והגנה על אגפי זירות הטיסה לעירק.

רס"ן מ' משרת 15 שנה כטייס קרב, כל השנים בטייסת 133. נשוי ואב לשתי בנות. בתקופה זו הוא ממלא תפקיד אחר בחיל ובא לטוס בטייסת כהצ"ח. במבצע 'שומרי החומות' הוא בגיוס מלא, ומספר כיצד יוצרים תיאום של עשרות מטוסים מכמה סוגים בתקיפה בזמן קצר על פני שטח מצומצם, כמו מתחם התת-קרקע. 

"למדנו ותרגלנו את זה היטב. יש סנכרון בין הטייסות, וזה דורש תכנון מאוד מפורט ומדוייק. לחיל האוויר יש מערכות מיוחדות היודעות להפריד בין הטייסות ובין המבנים. אני בקוקפיט רואה על המכשירים את הפרדות הגבהים בין המטוסים והמבנים. 

״יש חשיבות רבה לכיווני הטיסה, כי הרעיון הוא להכניס כמות גדולה של חימוש לתוך התת-קרקע כדי שמי שנמצא שם למטה לא יוכל לברוח. מדובר בפרקי זמן של שניות. אנו מתאמנים בזה ורגילים לפעולה במספרים גדולים של כלי טיס. הרי רוב חיינו בחיל האוויר אנו מתאמנים כדי שנהיה מוכנים ביום פקודה", אומר מ׳.  

רס"ן מ' מלא שבחים לעבודתם של צוותי הקרקע, חיילים וחיילות הגף הטכני של הטייסת. "בתל נוף הם עושים עבודה מדהימה על המטוסים. אנשי התחזוקה עובדים יותר קשה מאתנו. תקלה הכי קטנה שאנו מגלים באוויר, הם יתקנו מיד אחרי הנחיתה כדי להשמיש את המטוס", אומר מ׳. 

מטוסי 'בז' F-15 הם  ותיקים, אך האמון במטוס הוא ברמה גבוהה. רס"ן מ' מדגיש שהמטוסים עברו שדרוגים ושיפורים רבים בקריירה הארוכה שלהם. "F-15 הוא מטוס גדול, כבד, נושא כמויות של חימוש מגוון, שני מנועים רבי-עוצמה, כוח אווירי רציני". 
 

אולי יעניין אותך גם