דעה | שלמה כהן: כך ניתן לפעול על מנת למנוע אנרכיה בערי ישראל
שלמה כהן, רב טפסר (בדימוס) ותא״ל במילואים מספק מספר דרכים בהם ניתן להחזיר את המשילות לערי ישראל בעת חירום
ישראל דיפנס
| 18/05/2021
ישראל מנהלת שתי חזיתות, חזית חוץ (או פנים, תלוי את מי שואלים) מול חמאס, וחזית פנים בין יהודים לערבים, בעיקר בערים מעורבות. בחזית החוץ ישראל מתמודדת היטב סה״כ, ומן הסתם הדרג הביטחוני-מדיני יערוך הערכת מצב והפקת לקחים בהמשך.
החזית הבעייתית יותר היא חזית הפנים, בה אלימות אזרחית ממחישה את העדר ההיערכות, המוכנות, האסטרטגיה, ותוכנית הפעולה. התחושה היא של אנרכיה ועל מדינה דמוקרטית לעשות כל שביכולתה על מנת למנוע מצב זה. אלו הפעולות שיש לעשות על מנת לא להגיע למצב הנ״ל. גיבוש תורת הפעלה בשטח עירוני של חיילי מג״ב - לא קיימת כרגע אסטרטגיה סדורה של כניסת והפעלת כוחות מג״ב ליישוב בתחומי ישראל הריבונית.
הנחיה של גורמי החירום - יש מחסור בפקודות קבע לתרחיש של אלימות אזרחית רחבה, גם בערים מעורבות. הארועים מקצינים במיוחד כשלשטח זורמים תושבי חוץ במטרה ברורה להסלים את האלימות.
חלוקת אחריות ברורה בין הרשויות - האחריות על נושא אלימות בין-מגזרית היא לא רק של משטרת ישראל, אלא גם של ראשי הרשויות המקומיות, שמבחינה חוקית נושאים באחריות העליונה על הנעשה בשטח הרשות.
שדרוג יכולות התיאום של מכלול גורמי החירום בשטח עירוני - גופי החירום סובלים ממוכנות לקויה לאירועים של אלימות רחבה, ללא תרגול הולם של תגובה ותיאום. הרשויות המקומיות גם הן אינם מתורגלות בתכלול בין המשטרה, נציגי פיקוד העורף, כבאות והצלה, ומד״א. ישנן ערים חריגות עם פק״ל חירום הכוללת חלוקה לרובעים תחת שרשרת פיקוד ברורה שבראשה ראש הרשות או דמות יעודית מקבילה. עם זאת, מוכנות דומה צריכה להיות מושרשת בכל עיר ועיר בישראל.
משנה זהירות בעת הכנסת חיילי צה״ל לזירות העירוניות - הכנסת חיילי צה״ל לערים מחייבת קודם כל חקיקת חירום, ועם בעיות המשילות היום, ספק אם הדבר אפשרי. הפתרון הריאלי הוא חקיקה מהירה (חקיקת חירום). בנוסף לכך, הכנסת חיילי צה״ל לערים ללא הכנה ספציפית לזירה האזרחית עלולה להסתיים באסון. לכן, לפני הכנסת כוחות קרביים לשטחים אזרחיים יש לבצע הכנה מינימלית, כפי שנעשה באימון לפני תעסוקה מבצעית, אימון הכולל הצגת נהלים והוראות שימוש בנשק.
הקמת ועדת חקירה ממלכתית, קבועה, עם סמכויות, בראשות שופט עליון בדימוס, ו״בנק״ אישים כחברי הוועדות - מטרתה לחקור ליקויים רבים במדינתנו בתקופה האחרונה, רובם ככולם ברמת קבלת החלטות וניהול אסטרטגי. יש חשיבות עליונה בתיקון הליקויים ובשיקום החברה והמדינה.
בכל רשות מקומית יש מאות קצינים בכירים בדימוס, שיכולים ומוכנים להתנדב ולסייע לרשויות המקומיות - אך הרשות מתעקשת שלא להיעזר בידע והניסיון שנמצאים אצל אותם מפקדים בכירים. בתקופת הקורונה הציבו בתבונה רבה את אלוף במיל׳ רוני נומה כמפקד על העיר בני ברק. באותו מודל ניתן לפעול לרוחב המדינה, ונכון הדבר שבעתיים אם המפקד יהיה תושב המקום.
שלמה כהן, רב טפסר (בדימוס), תא״ל במילואים וחבר בתנועת מפקדים למען ביטחון ישראל.
שלמה כהן, רב טפסר (בדימוס) ותא״ל במילואים מספק מספר דרכים בהם ניתן להחזיר את המשילות לערי ישראל בעת חירום
ישראל מנהלת שתי חזיתות, חזית חוץ (או פנים, תלוי את מי שואלים) מול חמאס, וחזית פנים בין יהודים לערבים, בעיקר בערים מעורבות. בחזית החוץ ישראל מתמודדת היטב סה״כ, ומן הסתם הדרג הביטחוני-מדיני יערוך הערכת מצב והפקת לקחים בהמשך.
החזית הבעייתית יותר היא חזית הפנים, בה אלימות אזרחית ממחישה את העדר ההיערכות, המוכנות, האסטרטגיה, ותוכנית הפעולה. התחושה היא של אנרכיה ועל מדינה דמוקרטית לעשות כל שביכולתה על מנת למנוע מצב זה. אלו הפעולות שיש לעשות על מנת לא להגיע למצב הנ״ל. גיבוש תורת הפעלה בשטח עירוני של חיילי מג״ב - לא קיימת כרגע אסטרטגיה סדורה של כניסת והפעלת כוחות מג״ב ליישוב בתחומי ישראל הריבונית.
הנחיה של גורמי החירום - יש מחסור בפקודות קבע לתרחיש של אלימות אזרחית רחבה, גם בערים מעורבות. הארועים מקצינים במיוחד כשלשטח זורמים תושבי חוץ במטרה ברורה להסלים את האלימות.
חלוקת אחריות ברורה בין הרשויות - האחריות על נושא אלימות בין-מגזרית היא לא רק של משטרת ישראל, אלא גם של ראשי הרשויות המקומיות, שמבחינה חוקית נושאים באחריות העליונה על הנעשה בשטח הרשות.
שדרוג יכולות התיאום של מכלול גורמי החירום בשטח עירוני - גופי החירום סובלים ממוכנות לקויה לאירועים של אלימות רחבה, ללא תרגול הולם של תגובה ותיאום. הרשויות המקומיות גם הן אינם מתורגלות בתכלול בין המשטרה, נציגי פיקוד העורף, כבאות והצלה, ומד״א. ישנן ערים חריגות עם פק״ל חירום הכוללת חלוקה לרובעים תחת שרשרת פיקוד ברורה שבראשה ראש הרשות או דמות יעודית מקבילה. עם זאת, מוכנות דומה צריכה להיות מושרשת בכל עיר ועיר בישראל.
משנה זהירות בעת הכנסת חיילי צה״ל לזירות העירוניות - הכנסת חיילי צה״ל לערים מחייבת קודם כל חקיקת חירום, ועם בעיות המשילות היום, ספק אם הדבר אפשרי. הפתרון הריאלי הוא חקיקה מהירה (חקיקת חירום). בנוסף לכך, הכנסת חיילי צה״ל לערים ללא הכנה ספציפית לזירה האזרחית עלולה להסתיים באסון. לכן, לפני הכנסת כוחות קרביים לשטחים אזרחיים יש לבצע הכנה מינימלית, כפי שנעשה באימון לפני תעסוקה מבצעית, אימון הכולל הצגת נהלים והוראות שימוש בנשק.
הקמת ועדת חקירה ממלכתית, קבועה, עם סמכויות, בראשות שופט עליון בדימוס, ו״בנק״ אישים כחברי הוועדות - מטרתה לחקור ליקויים רבים במדינתנו בתקופה האחרונה, רובם ככולם ברמת קבלת החלטות וניהול אסטרטגי. יש חשיבות עליונה בתיקון הליקויים ובשיקום החברה והמדינה.
בכל רשות מקומית יש מאות קצינים בכירים בדימוס, שיכולים ומוכנים להתנדב ולסייע לרשויות המקומיות - אך הרשות מתעקשת שלא להיעזר בידע והניסיון שנמצאים אצל אותם מפקדים בכירים. בתקופת הקורונה הציבו בתבונה רבה את אלוף במיל׳ רוני נומה כמפקד על העיר בני ברק. באותו מודל ניתן לפעול לרוחב המדינה, ונכון הדבר שבעתיים אם המפקד יהיה תושב המקום.
שלמה כהן, רב טפסר (בדימוס), תא״ל במילואים וחבר בתנועת מפקדים למען ביטחון ישראל.
