דעה | אלו הדרישות מראש הממשלה הבא

דן ארקין טוען שלציבור הישראלי מגיע ראש ממשלה שמתעניין בו, מקשיב לו ואחד שדובר אמת. בנוסף, ראש הממשלה החדש צריך גם לשפר את הקשר עם ארה״ב. מה אתם חושבים? כנסו לקרוא

מאת James Emery from Douglasville, United States - Knesset_1368, CC BY 2.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=2834774

הדברים נכתבים בליל העברת המנדט לנשיא המדינה ואיננו יודעים מי יהיה ראש הממשלה הבא של מדינת ישראל. יש מועמדים, אך לא בהם נעסוק אלא במי שלדעתנו רצוי שיהיה ראש ממשלה בישראל. כי מגיע לעם הזה סוג אחר, חדש, של ראש ממשלה אחרי שנתיים מטורפות של ארבע מערכות בחירות שווא.

ראש ממשלה שנכשל ארבע פעמים בהרכבת ממשלה לא ניצח בבחירות, כפי שטוענים חסידיו. להיפך, הוא נכשל בתוצאות הבחירות למרות 30 המנדטים שלו. כי ככה עובדת השיטה שלנו. בחירות כלליות אינן מבחן מנדטים אלא יכולת להציג לעם ממשלה. לכן מן הראוי שיהיו חילופי שלטון. לתת צ'אנס למישהו אחר. אבל איזה סוג ראש ממשלה נדרש לנו בעת הזאת? 

בן אדם מן הישוב

המצב הפוליטי הנוכחי הוא כה ירוד, כה מבולגן, עד שפחות חשוב אם ראש הממשלה הבא הזה יהיה ימני או שמאלי, דתי או חרדי, אשכנזי או ספרדי. אנו חולמים על ראש מממשלה שיהיה פשוט בן אדם מן הישוב. מענטש. אין צורך בצ'רצ'ילים. אפסו הצ'ר'צילים. יש געגוע לראש ממשלה איש הגון וישר דרך, נטול גינוני שררה, כמובן ללא צל צלו של שמץ חשד בפלילים, בעל יכולות החלטה מוכחות, כושר ניתוח מצבים ואוזן פקוחה לדעות מומחים ויועצים, ולא לעדת מלחכי פנכה אומרי הן. 

התכונה העיקרית של ראש ממשלה לו ראוי הציבור היא יצירת תחושה בעם שראש הממשלה הזה מתעניין בנו, מקשיב לנו, שאכפת לו מאתנו, שאנו בראש מעייניו, ולא כותרת העיתון ואייטם הטלוויזיה של אמש. האובססיה הזאת לתקשורת עומדת בימים אלו ממש במרכזו של משפט.

ואולי כדאי לחזור על ה-BASIC: הממשלה וראשה והתקשורת הן שתי מלכויות שונות. חלק מהמבנה הדמוקרטי האמיתי. תפקיד ראש הממשלה וממשלתו להחליט, ליזום ולבצע, ותפקיד התקשורת הוא לעקוב, לבחון ולמתוח ביקורת. לא ללטף, לא להלל ולשבח ולא להתחנף. ראש  ממשלה בטוח בעצמו ייפגש עם התקשורת, יאזין וישיב לשאלותיה, ולא יסתפק בסרטוני סולו. שתי הרשויות, השלטון והתקשורת, מזינות זו את זו, אך אסור שיהיו תלויות זו בזו.   

מערכת המשפט הישראלית

ועוד מגיע לציבור ראש ממשלה שיניח למערכת המשפט, שגם היא, כמו התקשורת, חלק מהמבנה הדמוקרטי. למערכת המשפט הישראלית, ובעיקר לבית המשפט העליון, יצאו מוניטין בעולם. כמו כל מערכת מופעלת על ידי בני אדם היא אינה חפה משגיאות, ושגיאות אפשר וצריך לתקן. אבל אסור לרשויות המבצעת והמחוקקת לתקוף דרך קבע את הרשות השופטת.

בלתי נסבל מצב שבו בתחנת שידור ממלכתית תוקפים יום-יום, שש פעמים בשבוע, את בית המשפט העליון, הנשיאה והשופטים בביטויים גסי רוח, בוטים ושקריים. בהזדמנות זו גם תוקפים את נשיא המדינה. ראש ממשלה חדש, הנח למשרד המשפטים, לפרקליטות ולבית המשפט העליון.

תן להם לעשות את מלאכתם במקצועיות. בית המשפט העליון איננו חייב לייצג את כל שכבות ודעות הציבור. זה תפקיד הכנסת המייצגת את העם. בבית משפט העליון מכהנים שופטים, משפטנים, ולא פוליטיקאים. דרוש שם תיקון? לא בהתלהמות ולא בפראות.

ממשלה של דוברי אמת

ועוד מגיע לציבור ראש ממשלה שינהל ממשלה של דוברי אמת ולא של מבטיחי-שווא, ממשלה שפועלת על פי נהלים מסודרים. מעוללות הימים האלו: הייתכן שיובטח לנכי צה"ל מתווה, וכעבור שבועיים מתכחשים לנאמר לפני שבועיים. הייתכן שתהיה התעלמות מוחלטת מדוחות, מהתבטאויות ומהתכתבויות של רבים וטובים שקבעו שהר מירון מסוכן, עד שאירע האסון.

איזו מדינה מסודרת בעולם מתנהלת כשנתיים ללא תקציב ואין פוצה פה ומצפצף. הייתכן שראש ממשלה מניח לתושבי עוטף עזה ושדרות לסבול שנים מקסאמים שנוחתים על בתיהם ושדותיהם, וממציאים עבורם ביטוי אווילי כמו 'הכלה', שפירושו 'אין מה לעשות, ככה זה, נמתין ל'סבב הבא והשם יעזור'. 

ובעניין 'השם יעזור'  נעז לומר: אולי הגיע הזמן שמישהו במדינה הזאת יתחיל להרהר באפשרות של התקרבות למצב של הפרדה בין דת למדינה. דמיוני? פרוע? במציאות הנוכחית אכן. אבל בימים האלו ממש, דומה שהפוליטיקה מונחה ומנוהלת על ידי רבנים. מכובדים, אבל רבנים. אישי מדינה מתייעצים דרך קבע עם מועצות גדולי תורה  למיניהן.

באישון לילה חומק לו בכיר אל נכדו של רב ידוע, ורב ידוע לא פחות מסביר לעם ישראל בטלוויזיה מי יצטרף או לא יצטרף לממשלה זו או אחרת. רב אחד אוסר ושני  מתיר צירוף מפלגה של בני מיעוטים המוגדרים תומכי מטרור. מישהו שם תומך טרור? יש לפנות מיד למשטרה.

מדובר בעשרים אחוזים מאוכלוסיית המדינה. אלו מצבים שאין להם מקום בדמוקרטיה. וכי מיהו רב? רועה רוחני של קהילה, של ציבור מאמינים, ראש ישיבה, רב בית כנסת, פוסק הלכות למי שמקיים את ההלכה. מה עניינו של זה להרכבת ממשלה? אומרים שאנו מדינה יהודית ודמוקרטית. הפערים בין ה'יהודית' ל'דמוקרטית' עמוקים וכמעט בלתי  ניתנים לגישור. 

הקשר עם הממשל החדש בוושינגטון

 ועוד מגיע לציבור ראש ממשלה שיערוך רוויזיה מעמיקה בקשר עם הממשל החדש בוושינגטון. הצמידות הבהולה ההיא לטראמפ היא בעוכרנו. הברית האסטרטגית עם ארה"ב חשובה כיום מאי פעם. ראש הממשלה חייב למצוא נתיבים אל לב ליבו של המשרד הסגלגל של ג'ו ביידן ואנשיו.

אנו זקוקים לארה"ב לחשובים שבפריטי ציודינו, ורוח צוננת נושבת היום וושינגטון של ביידן לירושלים. קשור לנושא הזה הידוק הקשרים עם יהדות ארה"ב, נושא שהוזנח בשנים האחרונות לטובת העדיפויות האורתודוקסיות. ועוד מגיע לציבור ראש ממשלה שיידע ליצור תחושה שממשלתו רואה בראש מעייניה את הציבור הכללי, כולו, את משלמי המיסים ואת המשרתים בצה"ל והמנהלים את חייהם ביושר ובהגינות כאזרחים שומרי חוק.

האזרחים משוועים לקץ הפקקים, למשרדי ממשלה עובדים, לפקידים שעונים בטלפון, למיניסטרים שיראו לנו שבכל שעות העבודה הם משקיעים מאמצים ומשאבים כדי להיטיב את חיינו בארץ הלא קלה הזו. מחמאות לראש ממשלה שהביא חיסונים וכרת בריתות אברהם, אבל הקורונה תחלוף ואנו פה, משוועים למדינה שפויה.

זה, ויש עוד, מה שאנו רוצים מראש ממשלה חדש. ויורשה להשיא שתי עצות קטנות: ראש הממשלה המכהן מסתובב באולמות הכנסת, אחד המתקנים הכי מאובטחים בישראל, כשהוא מוקף בששה-שמונה מאבטחים ממיטב בחורינו המצויינים. בבניין הכנסת זה נראה קצת מוזר, לא פחות מהרעיון שראשי ממשלה לשעבר יאובטחו במשך 20 שנה.  

ודבר קטן לסיום: ראש הממשלה המכהן, בכל מקום שהוא מופיע בפומבי, מציבים מאחוריו בין ששה לשמונה דגלי לאום ענקיים. כמו מאבטחים. הערת טעם אישי: די והותר בדגל אחד. זה יותר אסטטי. תמונה של מנהיג שמאחוריו המון דגלי לאום מעוררת זיכרונות לא טובים.  

אולי יעניין אותך גם

צילום מסך, מתוך הכנס. מימין לשמאל: מנחת הכנס אודרי פלונק, ראש תחום כלכלה דיגיטלית ב-OECD ; מתיאס קורמן, מזכ״ל ה-OECD ; יגאל אונא, ראש מערך הסייבר הישראלי; וחיים אסרף, שגריר ישראל ב-OECD

ישראל מארחת לראשונה את כנס הסייבר השנתי של ה-OECD

הכנס נפתח היום ויימשך שלושה ימים במתכונת מקוונת, תחת הכותרת המרכזית "אתגרים מקומיים – פתרונות גלובליים". מזכ״ל הארגון: החולשה המנוצלת ביותר ע״י תוקפי סייבר היא היעדר שיתוף הפעולה