לראשונה: רפאל פיתחה מיגון ריאקטיבי בפני חודרי שיריון
מדובר במיגון ריאקטיבי המורכב ממודולים כאשר בפגיעה ישנו פיצוץ מקומי שמרסק את החודרן. הסקפטים לא מאמינים, אבל ברפאל מתעקשים - המיגון פועל נגד חודרן בכל קוטר
עמי רוחקס דומבה
| 24/03/2021
צילום: דובר צה״ל
רפאל חושפת לראשונה כי הצליחה לפתח מיגון ריאקטיבי לרק״מ נגד חודרי שיריון. מדובר ביכולת שנחשבה עד כה ״בלתי אפשרית״ בשל האנרגיה הקינטית שמפיק חודר שיריון בעת מעופו למטרה.
המערכת היחידה שנטען לגביה כי היא מתמודדת עם איום כזה היא ״חץ דורבן״ של אלביט. מדובר במערכת אקטיבית (משגרת משהו נגד האיום טרם פגיעתו), שהיצרן טוען כי היא מסוגלת להסית חודר שיריון במספר מעלות בעת מעופו ובכך כמות האנרגיה הקינטית של החודרן פוחתת משמעותית ואינה מסכנת את הרק״מ. אלביט גם מייצרת חודרי שיריון.
עוצרים חודרן בכל קוטר
כאמור, ההצהרה של רפאל הצליחה ״להרים גבות״ בקרב מספר מומחים לתחום בישראל, שטוענים, למרות הפרסום של רפאל, כי לא ניתן לעשות זאת. עם זאת, ראובן ת׳, ראש קו מיגון במנהלת מערכות שרידות ותמרון של חטיבת יבשה וים ברפאל, אומר בראיון לישראל דיפנס כי המיגון הריאקטיבי שפיתחה החברה מסוגל לעצור חודר שיריון בכל קוטר שהוא.
״מיגון פאסיבי מורכב ממתכות שונות וחומרים מרוכבים, שילוב ביניהם. מיגון ריאקטיבי, הוא מיגון פאסיבי עם תוספת של חומרים אנרגטיים שיוצרים תגובה מול האיום בעת פגיעה. החומרים האלו מגיבים לאיום בפיצוץ״, מסבירים ברפאל.
״רפאל עוסקת במיגון ריאקטיבי החל ממלחמת יום הכיפורים ומכרה מערכות כאלו בכל העולם, כולל לצבא ארה״ב, צבאות אירופאים ועוד. החברה משקיעה בשוטף הון במו״פ בתחום זה, על מנת לייצר דורות חדשים. רפאל נחשבת כמובילה עולמית במיגון ריאקטיבי, כאשר המתחרה העיקרי שלה הוא צבא ארה״ב שמפתח רק לעצמו. יש גם מיגונים מזרחיים, תוצרת רוסיה וסין, אך אלו פחות נפוצים על כלים מערביים, השוק העיקרי של רפאל בהקשר זה.״
שוברים לרסיסים
על פי ת׳, המיגון החדש מיועד להתמודד עם פגזי 105-120-125 מ״מ וכן עם חודרי שיריון. ״מדובר במיגון כבד יחסית, כאשר קהל היעד אלו טנקים המסוגלים לשאת את המשקל של המיגון. את המיגון ממקמים בחזית של התובה והצריח. בקרבות שיריון, לרוב, הטנק עומד עם הפנים לאויב״, אומר ת׳.
״הפתרון הריאקטיבי, בשונה מהאקטיבי, אינו ׳יוצא׳ לקראת האיום. במקרה של חודר שיריון, מדובר באנרגיה קינטית מאד גבוהה. הניסיון של מערכת אקטיבית כלשהי להתמודד איתו לפני שהוא מגיע לטנק - מאתגר. בלשון המעטה. האנרגיה מאד גבוהה וקשה להסית אותו. גם אם הצלחת, הוא עדיין יגרום נזק גדול.
״אנחנו אומרים אחרת. לא מנסים להסית אותו. במקום זאת, מחכים לו על הכלי עם מיגון ריאקטיבי - ואז שוברים אותו לרסיסים. המיגון שלנו יודע, בעת פגיעה, על ידי שרשרת פעולות, לשבור את החודרן לרסיסים. בצורה כזו, הרסיסים שנותרים חסרים את האנרגיה לחדור את מעטפת הטנק.״
איך זה עובד בפועל?
״ובכן, כאשר החודרן מגיע לאנרגיה קינטית גבוהה, הוא מייצר חום וחיכוך. הפרמטרים האלו מייזמים את החומרים האנרגטיים במיגון על הכלי״, אומר ת׳. ״כך, נוצר פיצוץ מקומי שעובד רק על החודרן. הצלחנו להוכיח במאות ניסויים שעשינו, שהפיצוץ לא מייצר נזק סביבתי. במילים אחרות, אם יעמדו ליד הטנק חיילי חי״ר או אזרחים, הם לא יפגעו מהפיצוץ המקומי של המיגון הריאקטיבי.״
האם ירי של מספר חודרנים, אחד אחרי השני, יכול להכניע את המיגון?
ברפאל מסבירים כי המיגון מורכב ממודולים. כל מודול מורכב ממספר ״קופונים״. כאשר החודרן חודר את השכבה הראשונה במודול, יש את הפיצוץ שעובד נקודתית על החודרן ושובר אותו לרסיסים. אם יגיע חודרן שני לאותו מודול, בהנחה והם לא ״חור בחור״, ישארו קופונים נוספים באותו מודול להתפוצץ גם עליו.
״בניסויים, ירינו על כל מודול שני חודרים. היות ותכננו את המודול כך שלא יהיה מעבר של הפיצוץ בין הקופונים המרכיבים אותו, ההגנה של אותו מודול נשארת גם לאחר החודרן הראשון. היתרון במיגון מודולורי, הוא שאם המודול בכל זאת ״הלך״, אתה מחליף את המודול וממשיך להלחם. לא צריך אף שינוי במרכב הטנק להרכיב את המיגון, הכל מבחוץ״, אומר ת׳.
המטרה: הגנה הוליסטית על טנק
ברפאל מדגישים כי ההגנה על הטנק חייבת להיות הוליסטית. כלומר, שילוב של הגנה אקטיבית (מעיל רוח במקרה של רפאל) ומיגון ריאקטיבי. יתרה מכך, יש לזכור כי במהלך לחימה, הטנק נמצא בתנועה, במסתור ואינו עומד כברווז במטווח (לפחות לא אמור). לכן, ההסתברות לפגיעה של שני חודרנים באותו מודול קטנה, ובתצורת ״חור בחור״ - קטנה אף יותר.
מבירור שערכתי, צה״ל טרם רכש את המיגון הריאקטיבי החדש. פניתי לדובר צה״ל בשאלה, שהפנה אותי למשרד הביטחון שאחראי על הרכש עבור צה״ל. בהקשר העולמי, ברפאל אומרים שבימים אלו עובדים על מכירות המיגון לחו״ל.
מדובר במיגון ריאקטיבי המורכב ממודולים כאשר בפגיעה ישנו פיצוץ מקומי שמרסק את החודרן. הסקפטים לא מאמינים, אבל ברפאל מתעקשים - המיגון פועל נגד חודרן בכל קוטר
צילום: דובר צה״ל
רפאל חושפת לראשונה כי הצליחה לפתח מיגון ריאקטיבי לרק״מ נגד חודרי שיריון. מדובר ביכולת שנחשבה עד כה ״בלתי אפשרית״ בשל האנרגיה הקינטית שמפיק חודר שיריון בעת מעופו למטרה.
המערכת היחידה שנטען לגביה כי היא מתמודדת עם איום כזה היא ״חץ דורבן״ של אלביט. מדובר במערכת אקטיבית (משגרת משהו נגד האיום טרם פגיעתו), שהיצרן טוען כי היא מסוגלת להסית חודר שיריון במספר מעלות בעת מעופו ובכך כמות האנרגיה הקינטית של החודרן פוחתת משמעותית ואינה מסכנת את הרק״מ. אלביט גם מייצרת חודרי שיריון.
עוצרים חודרן בכל קוטר
כאמור, ההצהרה של רפאל הצליחה ״להרים גבות״ בקרב מספר מומחים לתחום בישראל, שטוענים, למרות הפרסום של רפאל, כי לא ניתן לעשות זאת. עם זאת, ראובן ת׳, ראש קו מיגון במנהלת מערכות שרידות ותמרון של חטיבת יבשה וים ברפאל, אומר בראיון לישראל דיפנס כי המיגון הריאקטיבי שפיתחה החברה מסוגל לעצור חודר שיריון בכל קוטר שהוא.
״מיגון פאסיבי מורכב ממתכות שונות וחומרים מרוכבים, שילוב ביניהם. מיגון ריאקטיבי, הוא מיגון פאסיבי עם תוספת של חומרים אנרגטיים שיוצרים תגובה מול האיום בעת פגיעה. החומרים האלו מגיבים לאיום בפיצוץ״, מסבירים ברפאל.
״רפאל עוסקת במיגון ריאקטיבי החל ממלחמת יום הכיפורים ומכרה מערכות כאלו בכל העולם, כולל לצבא ארה״ב, צבאות אירופאים ועוד. החברה משקיעה בשוטף הון במו״פ בתחום זה, על מנת לייצר דורות חדשים. רפאל נחשבת כמובילה עולמית במיגון ריאקטיבי, כאשר המתחרה העיקרי שלה הוא צבא ארה״ב שמפתח רק לעצמו. יש גם מיגונים מזרחיים, תוצרת רוסיה וסין, אך אלו פחות נפוצים על כלים מערביים, השוק העיקרי של רפאל בהקשר זה.״
שוברים לרסיסים
על פי ת׳, המיגון החדש מיועד להתמודד עם פגזי 105-120-125 מ״מ וכן עם חודרי שיריון. ״מדובר במיגון כבד יחסית, כאשר קהל היעד אלו טנקים המסוגלים לשאת את המשקל של המיגון. את המיגון ממקמים בחזית של התובה והצריח. בקרבות שיריון, לרוב, הטנק עומד עם הפנים לאויב״, אומר ת׳.
״הפתרון הריאקטיבי, בשונה מהאקטיבי, אינו ׳יוצא׳ לקראת האיום. במקרה של חודר שיריון, מדובר באנרגיה קינטית מאד גבוהה. הניסיון של מערכת אקטיבית כלשהי להתמודד איתו לפני שהוא מגיע לטנק - מאתגר. בלשון המעטה. האנרגיה מאד גבוהה וקשה להסית אותו. גם אם הצלחת, הוא עדיין יגרום נזק גדול.
״אנחנו אומרים אחרת. לא מנסים להסית אותו. במקום זאת, מחכים לו על הכלי עם מיגון ריאקטיבי - ואז שוברים אותו לרסיסים. המיגון שלנו יודע, בעת פגיעה, על ידי שרשרת פעולות, לשבור את החודרן לרסיסים. בצורה כזו, הרסיסים שנותרים חסרים את האנרגיה לחדור את מעטפת הטנק.״
איך זה עובד בפועל?
״ובכן, כאשר החודרן מגיע לאנרגיה קינטית גבוהה, הוא מייצר חום וחיכוך. הפרמטרים האלו מייזמים את החומרים האנרגטיים במיגון על הכלי״, אומר ת׳. ״כך, נוצר פיצוץ מקומי שעובד רק על החודרן. הצלחנו להוכיח במאות ניסויים שעשינו, שהפיצוץ לא מייצר נזק סביבתי. במילים אחרות, אם יעמדו ליד הטנק חיילי חי״ר או אזרחים, הם לא יפגעו מהפיצוץ המקומי של המיגון הריאקטיבי.״
האם ירי של מספר חודרנים, אחד אחרי השני, יכול להכניע את המיגון?
ברפאל מסבירים כי המיגון מורכב ממודולים. כל מודול מורכב ממספר ״קופונים״. כאשר החודרן חודר את השכבה הראשונה במודול, יש את הפיצוץ שעובד נקודתית על החודרן ושובר אותו לרסיסים. אם יגיע חודרן שני לאותו מודול, בהנחה והם לא ״חור בחור״, ישארו קופונים נוספים באותו מודול להתפוצץ גם עליו.
״בניסויים, ירינו על כל מודול שני חודרים. היות ותכננו את המודול כך שלא יהיה מעבר של הפיצוץ בין הקופונים המרכיבים אותו, ההגנה של אותו מודול נשארת גם לאחר החודרן הראשון. היתרון במיגון מודולורי, הוא שאם המודול בכל זאת ״הלך״, אתה מחליף את המודול וממשיך להלחם. לא צריך אף שינוי במרכב הטנק להרכיב את המיגון, הכל מבחוץ״, אומר ת׳.
המטרה: הגנה הוליסטית על טנק
ברפאל מדגישים כי ההגנה על הטנק חייבת להיות הוליסטית. כלומר, שילוב של הגנה אקטיבית (מעיל רוח במקרה של רפאל) ומיגון ריאקטיבי. יתרה מכך, יש לזכור כי במהלך לחימה, הטנק נמצא בתנועה, במסתור ואינו עומד כברווז במטווח (לפחות לא אמור). לכן, ההסתברות לפגיעה של שני חודרנים באותו מודול קטנה, ובתצורת ״חור בחור״ - קטנה אף יותר.
מבירור שערכתי, צה״ל טרם רכש את המיגון הריאקטיבי החדש. פניתי לדובר צה״ל בשאלה, שהפנה אותי למשרד הביטחון שאחראי על הרכש עבור צה״ל. בהקשר העולמי, ברפאל אומרים שבימים אלו עובדים על מכירות המיגון לחו״ל.
