חץ-4: הערכה - יטפל בראשים מתפצלים, דמאים וראש קרבי ממוגן
ד״ר אייל פינקו מעריך אילו פיתוחים חדשים יכנסו לתכנית הפיתוח של המיירט חץ-4, הגרסה החדשה עליה יעמלו ישראל וארה״ב בשנים הקרובות
אייל פינקו
| 21/02/2021
קרדיט: משרד הביטחון
במועד סמלי לציון 30 שנים למלחמת המפרץ, הודיעה דוברות משרד הביטחון, כי ישראל וארצות הברית חתמו על חוזה לפיתוח הדור החדש של טילי היירוט מדגם "חץ" – ה"חץ 4". החוזה שנחתם לפיתוח המיירט מהווה חיזוק משמעותי נוסף לתוכנית ההגנה הרב-שכבתית המשותפת בין המדינות.
שר הביטחון, בני גנץ, כי הפיתוח החדש יביא לקפיצת מדרגה טכנולוגית ומבצעית בשדה הקרב העתידי מול האיומים המתפתחים מכיוון איראן. שר הביטחון הדגיש את חיוניות הפיתוח כמעטפת ההגנה על העורף הישראלי, במקביל לפיתוח יכולות התקפיות חיוניות. מהצד הישראלי ינוהל הפרוייקט על ידי מנהלת "חומה" שבמשרד הביטחון.
ראש הסוכנות האמריקנית להגנה מפני טילים (MDA), אדמירל ג'ון היל, המנהל את הפרוייקט מהצד האמריקאי, הדגיש כי התוכנית המשותפת "מבטאת את מחויבותה של ארצות הברית לסייע למדינת ישראל בחיזוק מערך ההגנה הלאומי נגד איום הטילים".
פיתוח מערך טילי החץ החל ב-1990 לאחר מלחמת המפרץ הראשונה, מהבנת הצורך והפערים שבהגנת העורף הישראלי מפני טילים בליסטיים ארוכי טווח, כדוגמת אלו אשר נורו מעיראק לעבר ערי ישראל במהלך המלחמה. מערכת החץ הייתה הראשונה בעולם שאפשרה יירוט טילים בליסטיים, והיא כללה מכ"מ רב-עוצמה לגילוי הטילים במעופם בטווחים רחוקים (מכ"מי "אורן ירוק" ו"אורן אדיר" תוצרת אלתא), מערכת שליטה, בקרה וניהול ירי תוצרת אלביט, ואת טילי היירוט עצמם, שפותחו ע"י מפעל מל"מ של התעשייה האווירית ורפאל.
מאז הדור הראשון, פותחו שלושה דורות של טילים, בעיקרם כנגד איומי הטילים הבליסטיים של איראן. טיל "חץ 2", מבצעי מ- 2000, ומשמש כשכבת הגנה בקצה האטמוספירה. טיל "חץ 3", המבצעי מ-2017, מהווה את שכבת ההגנה העליונה ומאפשר ליירט טילים בגבהים ומרחקים עצומים ממדינת ישראל, טרם כניסתם של הטילים הבליסטיים לאטמוספירה על מנת לצמצם את יכולתם לפגוע במטרות על הקרקע. שני המיירטים עברו בשנים האחרונות סדרת שיפורים והוכיחו יכולת מבצעית גבוהה בסדרת ניסויי יירוט מוצלחים בישראל ובאלסקה.
במסגרת הפרוייקט החדש, "חץ 4", יפותחו טיל ומערכת נשק חדשה. הכוונה שמערך הטילים החדש יחליף בבוא היום את מערך טילי ה"חץ 2" ההולך ומתיישן, ותחזוקתו הולכת והופכת למורכבת לאור הדרישה לחלקי חילוף מטכנולוגיות שפותחו לפני למעלה משלושים שנים. אך מעבר לכך, מדוע נדרש לפתח את דור המיירטים הבא של מדינת ישראל?
תחרות עם איראן
תעשיית הטילים האיראנית צועדת בצעדי ענק בשני העשורים האחרונים. במהלך השנים הללו פיתחה איראן דגמים רבים של טילים בליסטיים לטווחים רחוקים, ביניהם הטילים גאדיר, עימאד וסג'יל לטווחים של 2,000 ק"מ וטילי שיהאב-4 לטווח של 3,500 ק"מ. במהלך 2020 הודיעה איראן על תחילת פיתוחו של טיל בליסטי חדש מדגם שיהאב-5 לטווח של 5,300 ק"מ. על פי גורמי המודיעין האמריקאיים בשלהי 2020 החזיקה איראן מלאי של 2,500 עד 3,000 טילים בליסטיים מדגמים שונים.
איראן עוקבת אחר פיתוח טילי היירוט הישראלים והאמריקאיים, ובמרוץ, שכמו אין לו סוף, מפתחת טילים בליסטיים בעלי יכולות מתקדמות, שנועדו להתמודד עם יכולות היירוט הישראליות. במסגרת זאת מפתחת התעשייה האיראנית טילים לטווחים ארוכים יותר, מהירים יותר, הנושאים ראשי קרב מתפצלים ודמאים, המשולבים בטילים האיראניים.
ראשי הקרב המתפצלים הם למעשה יחידות נושאות חומר נפץ המתפצלות מהטיל המקורי, ויוצרות מצב בו מכ"מ הגילוי, מערכת הנשק והטיל המיירט "רואים" למעשה מולם מספר מטרות אותם עליהם להשמיד ולא רק מטרה אחת. דמאים הם יחידות, המתפצלות מהטיל התוקף יחד עם ראש הקרב האמיתי. הדמאים טסים באוויר ומתגלים למכ"מ הגילוי של מערכת היירוט כמטרה לגיטימית לכל דבר. גם במצב זה נדרשת מערכת היירוט להחליט מול איזה גוף באוויר היא נדרשת להתמודד על מנת לייצר את שכבת ההגנה.
ראשי הקרב והדמאים של מערך הטילים הבליסטיים האיראניים גורמים למצב של הרווית מטרות במכ"מי מערכות החץ, וגורמים לה למעשה "לבזבז" טילים יקרים על מטרות לא רלוונטיות, בזמן שראש הקרב האמיתי יכול לחדור יותר בקלות את שכבות ההגנה ולפגוע במטרתו על הקרקע. ראשי הקרב והדמאים למעשה משפרים את חדירות הטילים הבליסטיים מול מערכות ההגנה.
מיגון לראשי הקרב
אלמנט נוסף העשוי להיות משולב במערך הטילים הבליסטיים האיראניים הוא מיגון לראשי הקרב שלהם. מיגון הוא למעשה שכבה נוספת של מתכת, המשמשת לבלימתם של רסיסים המתפזרים מפיצוץ ראש הקרב של הטיל המיירט. הרסיסים המתפזרים מהטיל המיירט אמורים לחדור במהירות גבוהה את ראש הקרב של הטיל הבליסטי ולגרום לפיצוצו באוויר.
טילי ה"חץ 4", שלושים שנים מאז לידתו של הדור הראשון פרי תובנות מלחמת המפרץ הראשונה, יידרשו למדינת ישראל על מנת לאפשר לה להתמודד עם מערך הטילים האיראני ההולך וגדל בכמותו ובאיכותו. טילי ה"חץ 4" יידרשו להתמודד עם יירוט הטילים הבליסטיים המתקדמים האיראניים, בטווחים רחוקים יותר, טרם כניסתם לאטמוספירה וטרם התפצלות ראשי הקרב או הדמאים המשולבים בהם. טילי ה"חץ 4" יידרשו להתמודד גם עם ראשי קרב ממוגנים ואולי אף עם המצאות חדשות, פרי החדשנות האיראנית.
שלושים שנים אחרי, האיומים מתגברים, והיום בו המערכות החדשות מדגם "חץ 4" תהיינה מבצעיות עוד רחוק מהעין.
ד״ר אייל פינקו מעריך אילו פיתוחים חדשים יכנסו לתכנית הפיתוח של המיירט חץ-4, הגרסה החדשה עליה יעמלו ישראל וארה״ב בשנים הקרובות
קרדיט: משרד הביטחון
במועד סמלי לציון 30 שנים למלחמת המפרץ, הודיעה דוברות משרד הביטחון, כי ישראל וארצות הברית חתמו על חוזה לפיתוח הדור החדש של טילי היירוט מדגם "חץ" – ה"חץ 4". החוזה שנחתם לפיתוח המיירט מהווה חיזוק משמעותי נוסף לתוכנית ההגנה הרב-שכבתית המשותפת בין המדינות.
שר הביטחון, בני גנץ, כי הפיתוח החדש יביא לקפיצת מדרגה טכנולוגית ומבצעית בשדה הקרב העתידי מול האיומים המתפתחים מכיוון איראן. שר הביטחון הדגיש את חיוניות הפיתוח כמעטפת ההגנה על העורף הישראלי, במקביל לפיתוח יכולות התקפיות חיוניות. מהצד הישראלי ינוהל הפרוייקט על ידי מנהלת "חומה" שבמשרד הביטחון.
ראש הסוכנות האמריקנית להגנה מפני טילים (MDA), אדמירל ג'ון היל, המנהל את הפרוייקט מהצד האמריקאי, הדגיש כי התוכנית המשותפת "מבטאת את מחויבותה של ארצות הברית לסייע למדינת ישראל בחיזוק מערך ההגנה הלאומי נגד איום הטילים".
פיתוח מערך טילי החץ החל ב-1990 לאחר מלחמת המפרץ הראשונה, מהבנת הצורך והפערים שבהגנת העורף הישראלי מפני טילים בליסטיים ארוכי טווח, כדוגמת אלו אשר נורו מעיראק לעבר ערי ישראל במהלך המלחמה. מערכת החץ הייתה הראשונה בעולם שאפשרה יירוט טילים בליסטיים, והיא כללה מכ"מ רב-עוצמה לגילוי הטילים במעופם בטווחים רחוקים (מכ"מי "אורן ירוק" ו"אורן אדיר" תוצרת אלתא), מערכת שליטה, בקרה וניהול ירי תוצרת אלביט, ואת טילי היירוט עצמם, שפותחו ע"י מפעל מל"מ של התעשייה האווירית ורפאל.
מאז הדור הראשון, פותחו שלושה דורות של טילים, בעיקרם כנגד איומי הטילים הבליסטיים של איראן. טיל "חץ 2", מבצעי מ- 2000, ומשמש כשכבת הגנה בקצה האטמוספירה. טיל "חץ 3", המבצעי מ-2017, מהווה את שכבת ההגנה העליונה ומאפשר ליירט טילים בגבהים ומרחקים עצומים ממדינת ישראל, טרם כניסתם של הטילים הבליסטיים לאטמוספירה על מנת לצמצם את יכולתם לפגוע במטרות על הקרקע. שני המיירטים עברו בשנים האחרונות סדרת שיפורים והוכיחו יכולת מבצעית גבוהה בסדרת ניסויי יירוט מוצלחים בישראל ובאלסקה.
במסגרת הפרוייקט החדש, "חץ 4", יפותחו טיל ומערכת נשק חדשה. הכוונה שמערך הטילים החדש יחליף בבוא היום את מערך טילי ה"חץ 2" ההולך ומתיישן, ותחזוקתו הולכת והופכת למורכבת לאור הדרישה לחלקי חילוף מטכנולוגיות שפותחו לפני למעלה משלושים שנים. אך מעבר לכך, מדוע נדרש לפתח את דור המיירטים הבא של מדינת ישראל?
תחרות עם איראן
תעשיית הטילים האיראנית צועדת בצעדי ענק בשני העשורים האחרונים. במהלך השנים הללו פיתחה איראן דגמים רבים של טילים בליסטיים לטווחים רחוקים, ביניהם הטילים גאדיר, עימאד וסג'יל לטווחים של 2,000 ק"מ וטילי שיהאב-4 לטווח של 3,500 ק"מ. במהלך 2020 הודיעה איראן על תחילת פיתוחו של טיל בליסטי חדש מדגם שיהאב-5 לטווח של 5,300 ק"מ. על פי גורמי המודיעין האמריקאיים בשלהי 2020 החזיקה איראן מלאי של 2,500 עד 3,000 טילים בליסטיים מדגמים שונים.
איראן עוקבת אחר פיתוח טילי היירוט הישראלים והאמריקאיים, ובמרוץ, שכמו אין לו סוף, מפתחת טילים בליסטיים בעלי יכולות מתקדמות, שנועדו להתמודד עם יכולות היירוט הישראליות. במסגרת זאת מפתחת התעשייה האיראנית טילים לטווחים ארוכים יותר, מהירים יותר, הנושאים ראשי קרב מתפצלים ודמאים, המשולבים בטילים האיראניים.
ראשי הקרב המתפצלים הם למעשה יחידות נושאות חומר נפץ המתפצלות מהטיל המקורי, ויוצרות מצב בו מכ"מ הגילוי, מערכת הנשק והטיל המיירט "רואים" למעשה מולם מספר מטרות אותם עליהם להשמיד ולא רק מטרה אחת. דמאים הם יחידות, המתפצלות מהטיל התוקף יחד עם ראש הקרב האמיתי. הדמאים טסים באוויר ומתגלים למכ"מ הגילוי של מערכת היירוט כמטרה לגיטימית לכל דבר. גם במצב זה נדרשת מערכת היירוט להחליט מול איזה גוף באוויר היא נדרשת להתמודד על מנת לייצר את שכבת ההגנה.
ראשי הקרב והדמאים של מערך הטילים הבליסטיים האיראניים גורמים למצב של הרווית מטרות במכ"מי מערכות החץ, וגורמים לה למעשה "לבזבז" טילים יקרים על מטרות לא רלוונטיות, בזמן שראש הקרב האמיתי יכול לחדור יותר בקלות את שכבות ההגנה ולפגוע במטרתו על הקרקע. ראשי הקרב והדמאים למעשה משפרים את חדירות הטילים הבליסטיים מול מערכות ההגנה.
מיגון לראשי הקרב
אלמנט נוסף העשוי להיות משולב במערך הטילים הבליסטיים האיראניים הוא מיגון לראשי הקרב שלהם. מיגון הוא למעשה שכבה נוספת של מתכת, המשמשת לבלימתם של רסיסים המתפזרים מפיצוץ ראש הקרב של הטיל המיירט. הרסיסים המתפזרים מהטיל המיירט אמורים לחדור במהירות גבוהה את ראש הקרב של הטיל הבליסטי ולגרום לפיצוצו באוויר.
טילי ה"חץ 4", שלושים שנים מאז לידתו של הדור הראשון פרי תובנות מלחמת המפרץ הראשונה, יידרשו למדינת ישראל על מנת לאפשר לה להתמודד עם מערך הטילים האיראני ההולך וגדל בכמותו ובאיכותו. טילי ה"חץ 4" יידרשו להתמודד עם יירוט הטילים הבליסטיים המתקדמים האיראניים, בטווחים רחוקים יותר, טרם כניסתם לאטמוספירה וטרם התפצלות ראשי הקרב או הדמאים המשולבים בהם. טילי ה"חץ 4" יידרשו להתמודד גם עם ראשי קרב ממוגנים ואולי אף עם המצאות חדשות, פרי החדשנות האיראנית.
שלושים שנים אחרי, האיומים מתגברים, והיום בו המערכות החדשות מדגם "חץ 4" תהיינה מבצעיות עוד רחוק מהעין.
