דעה: לא, אין 'קופה קטנה' למלחמה באיראן
לממשלת ישראל אין קופה סודית להתמודדות עם מלחמה. אם רוצים להלחם באיראן, צריך לקחת כסף ממשרדים אחרים ולתת לביטחון או לגייס חוב. בתקופת בחירות וקורונה, ההסתברות לכך קטנה מאד
עמי רוחקס דומבה
| 04/02/2021
צילום: דובר צה"ל
לאחרונה יצאו בכירי מערכת הביטחון וראש הממשלה בהצהרות שונות לגבי תקיפה אפשרית באיראן במטרה לעצור את בניית פצצת הגרעין בידי איראן. ובכן, חלק מהפרסומים הקשורים באמירות אלו, התייחסו לדיונים בין לשכת רוה"מ למשרד האוצר בהקשר תקציב לתרגולים הדרושים לצה"ל לצורך תקיפה באיראן.
חלק מהדיווחים טענו שישנן "רזרבות ביטחוניות" באוצר לצורך פעילות מלחמתית של ישראל. דיווחים אלו אינם מדוייקים , בלשון המעטה. אין בישראל 'קופה קטנה' ששומר האוצר בצד לעת מלחמה. אם ירושלים רוצה לצאת למלחמה, התקציב יגיע מתקציב המדינה. תקציב 2021 הוא תקציב המשכי של 2019 בגלל שלא עבר תקציב מסודר בממשלה כבר שנתייים, והוא עומד על כ-480 מיליארדי ש"ח. פירוט אפשר למצוא בפרסומים של משרד האוצר.
תקציב משרד הביטחון עומד על כ-52 מיליארדי ש"ח, לפני סיוע חוץ והוצאה מותנית בהכנסה. אם נתניהו רוצה להעביר עוד כסף לצה"ל (משרד הביטחון) על מנת שזה יתרגל תקיפות באיראן, או יפעל באיראן, הוא צריך לקחת ממשרדים אחרים. תקציב המדינה 'כלים שלובים' - כלומר, הכנסת מאשר את התקציב שמחולק למשרדים השונים. אם רוצים לקחת ממשרד אחד, למשרד אחר - תפדל.
מכאן ניתן ללמוד כמה דברים. אם נתניהו רוצה לקחת ממשרדים אחרים לטובת משרד הביטחון, הוא יצטרך להכנס למריבות פוליטיות כאשר אנחנו נמצאים בתקופת בחירות. כלומר, מי שיפגע היום, לא ימליץ עליו בעוד חודש לראשות ממשלה.
בהיבט המשפטי, כאמור, אין תקציב מאושר ל2021, אלא תקציב המשכי. אנחנו גם בתקופת בחירות. אזי, ההיבטים המשפטיים של העברות תקציב בין משרדיות, יכולה נדרשת אישור של היועמ"ש לממשלה. זאת, על מנת למנוע 'כלכלת בחירות'.
בהיבט מאקרו כלכלי, היות וישראל מתנהלת ללא תקציב מאושר מחד, ומגדילה את יחס החוב - תל"ג מאידך, גופים פיננסיים וכאלו שמדרגים יציבות כלכלית של מדינות, בוחנים את התנהלות הממשלה. אם נתניהו יחליט להעביר תקציב גדול לצה"ל, ממשרדים אחרים, פעולה כזו יכולה להתפס כהגדלת חוב.
זאת, מכיוון שמשרדים אחרים שעוסקים בתשתיות או תפעול שוטף של המדינה, יצטרכו להשלים את הכסף. ואם התקציב לא גדל, אז החוב גדל. אם דירוג האשראי של ישראל יורע בעקבות מהלך כזה, המשמעות היא שישראל תשלם יותר ריבית על הלוואות שהיא לוקחת בחו"ל. הרבה יותר.
ישראל גם יכולה להחליט לגייס חוב בשביל לצאת למלחמה. זה יהרוס את אלמנט ההפתעה כי הביון האיראני עוקב אחרי גיוסי החוב של ממשלת ישראל. מעבר לכך, ישראל כבר גייסה חוב ב2020, והרבה ממנו להרבה שנים, כדי להתמודד עם הקורונה. כך שוקטור זה פחות סביר שיתרחש.
לסיכום, אין בישראל 'קופה קטנה' למלחמה עם איראן. אם נתניהו, גנץ או כוכבי רוצים לממש תקיפה או הכנות לתקיפה באיראן, והכסף של משרד הביטחון לא מספיק להם, הם צריכים לקחת ממשרדים אחרים. זה אומר משוכות פוליטיות ומשפטיות בתקופת בחירות. מכאן, שההסתברות לכך קטנה.
לממשלת ישראל אין קופה סודית להתמודדות עם מלחמה. אם רוצים להלחם באיראן, צריך לקחת כסף ממשרדים אחרים ולתת לביטחון או לגייס חוב. בתקופת בחירות וקורונה, ההסתברות לכך קטנה מאד
צילום: דובר צה"ל
לאחרונה יצאו בכירי מערכת הביטחון וראש הממשלה בהצהרות שונות לגבי תקיפה אפשרית באיראן במטרה לעצור את בניית פצצת הגרעין בידי איראן. ובכן, חלק מהפרסומים הקשורים באמירות אלו, התייחסו לדיונים בין לשכת רוה"מ למשרד האוצר בהקשר תקציב לתרגולים הדרושים לצה"ל לצורך תקיפה באיראן.
חלק מהדיווחים טענו שישנן "רזרבות ביטחוניות" באוצר לצורך פעילות מלחמתית של ישראל. דיווחים אלו אינם מדוייקים , בלשון המעטה. אין בישראל 'קופה קטנה' ששומר האוצר בצד לעת מלחמה. אם ירושלים רוצה לצאת למלחמה, התקציב יגיע מתקציב המדינה. תקציב 2021 הוא תקציב המשכי של 2019 בגלל שלא עבר תקציב מסודר בממשלה כבר שנתייים, והוא עומד על כ-480 מיליארדי ש"ח. פירוט אפשר למצוא בפרסומים של משרד האוצר.
תקציב משרד הביטחון עומד על כ-52 מיליארדי ש"ח, לפני סיוע חוץ והוצאה מותנית בהכנסה. אם נתניהו רוצה להעביר עוד כסף לצה"ל (משרד הביטחון) על מנת שזה יתרגל תקיפות באיראן, או יפעל באיראן, הוא צריך לקחת ממשרדים אחרים. תקציב המדינה 'כלים שלובים' - כלומר, הכנסת מאשר את התקציב שמחולק למשרדים השונים. אם רוצים לקחת ממשרד אחד, למשרד אחר - תפדל.
מכאן ניתן ללמוד כמה דברים. אם נתניהו רוצה לקחת ממשרדים אחרים לטובת משרד הביטחון, הוא יצטרך להכנס למריבות פוליטיות כאשר אנחנו נמצאים בתקופת בחירות. כלומר, מי שיפגע היום, לא ימליץ עליו בעוד חודש לראשות ממשלה.
בהיבט המשפטי, כאמור, אין תקציב מאושר ל2021, אלא תקציב המשכי. אנחנו גם בתקופת בחירות. אזי, ההיבטים המשפטיים של העברות תקציב בין משרדיות, יכולה נדרשת אישור של היועמ"ש לממשלה. זאת, על מנת למנוע 'כלכלת בחירות'.
בהיבט מאקרו כלכלי, היות וישראל מתנהלת ללא תקציב מאושר מחד, ומגדילה את יחס החוב - תל"ג מאידך, גופים פיננסיים וכאלו שמדרגים יציבות כלכלית של מדינות, בוחנים את התנהלות הממשלה. אם נתניהו יחליט להעביר תקציב גדול לצה"ל, ממשרדים אחרים, פעולה כזו יכולה להתפס כהגדלת חוב.
זאת, מכיוון שמשרדים אחרים שעוסקים בתשתיות או תפעול שוטף של המדינה, יצטרכו להשלים את הכסף. ואם התקציב לא גדל, אז החוב גדל. אם דירוג האשראי של ישראל יורע בעקבות מהלך כזה, המשמעות היא שישראל תשלם יותר ריבית על הלוואות שהיא לוקחת בחו"ל. הרבה יותר.
ישראל גם יכולה להחליט לגייס חוב בשביל לצאת למלחמה. זה יהרוס את אלמנט ההפתעה כי הביון האיראני עוקב אחרי גיוסי החוב של ממשלת ישראל. מעבר לכך, ישראל כבר גייסה חוב ב2020, והרבה ממנו להרבה שנים, כדי להתמודד עם הקורונה. כך שוקטור זה פחות סביר שיתרחש.
לסיכום, אין בישראל 'קופה קטנה' למלחמה עם איראן. אם נתניהו, גנץ או כוכבי רוצים לממש תקיפה או הכנות לתקיפה באיראן, והכסף של משרד הביטחון לא מספיק להם, הם צריכים לקחת ממשרדים אחרים. זה אומר משוכות פוליטיות ומשפטיות בתקופת בחירות. מכאן, שההסתברות לכך קטנה.
