אמנסטי: ורינט מכרה מערכות האזנה לשירות הביון של דרום סודן
על פי הפרסום, עובד לשעבר של Vivacell, חברת תקשורת שפעלה בדרום סודן עד מרץ 2018, אמר לאמנסטי אינטרנשיונל כי ה-NSS רכש טכנולוגיה של ורינט הישראלית
עמי רוחקס דומבה
| 03/02/2021
bigstock
דו"ח של אמנסטי קושר באמצעות עדויות ישירות בין המעקבים לבין החברה הישראלית "ורינט מערכות בע"מ". תגובת החברה לא התקבלה עד למועד פרסום ההודעה, משרד הביטחון של ישראל הגיב רק לאחת מפניות אמנסטי. התגובה לקונית.
על פי הדיווח, שירות הביטחון הלאומי של דרום סודן (NSS) משתמש במעקבים בלתי-חוקיים כדי להטיל אימה על עיתונאים, פעילי זכויות אדם ומבקרים, מה שמשרה אווירת טרור שמתבטאת בפחד עז ובצנזורה עצמית, כך קובעת אמנסטי אינטרנשיונל בדו"ח חדש.
הדו"ח, שכותרתו "אוזניים לכותל: ההשפעה הכובלת של מעקבים בלתי-חוקיים בדרום סודן", מציג ראיות חדשות ליכולות המעקב של הרשויות בדרום סודן, ומדגיש גם את התפקיד שממלאות חברות תקשורת ומעקב המאפשרות יירוט שיחות טלפון ללא אמצעי הגנה משפטיים מתאימים.
לדוגמה, אמנסטי אינטרנשיונל גילתה מסמכים המראים כי חברה ישראלית בשם "ורינט מערכות בע"מ" סיפקה לממשלת דרום סודן טכנולוגיית יירוט תקשורת בין השנים 2015-2017 לכל הפחות, למרות הסיכון הגבוה לכך שהציוד יתרום להפרות זכויות אדם. הדיווחים על מעורבות ישראלית במעקבים בדרום סודן מופיעים בהרחבה בפרק 4.6, שבעמודים 19-21. תגובת משרד הביטחון של ישראל מופיעה במלואה בנספח II שבעמוד 51.
"למעקבים הבלתי-מבוקרים והבלתי-חוקיים של ה-NSS יש השפעה כובלת על החברה האזרחית ועל האקטיביזם הבלתי אלים. האיום במעקב הוא נשק בפני עצמו - מבקרי ממשלה ופעילי זכויות אדם סיפרו לנו על חיים בפחד מתמיד מפני ריגול," אמר דפרוז מוצ'נה (Deprose Muchena), ראש אזור מזרח ודרום אפריקה באמנסטי אינטרנשיונל.
"למרות זאת, פעילים דרום סודנים אמיצים רבים ממשיכים להילחם על זכויותיהם ועל זכויותיהם של אחרים, תוך עמידה איתנה מול מעקבים, הפחדה והטרדה. הגיע הזמן שהרשויות בדרום סודן ישימו קץ לשימוש של ה-NSS בשיטות בלתי-חוקיות ויאפשרו לאנשים לממש את חופש הביטוי שלהם ללא חשש מהתנכלות שלטונית".
מאז הכרזתה של דרום סודן על עצמאות ביולי 2011, חופש הביטוי הוגבל באופן חמור, וכיום מחשיבה ועדת האו"ם לזכויות אדם את דרום סודן כאחד המקומות המסוכנים ביותר בעולם עבור עיתונאים. ממשלת דרום סודן נוקטת שיטות של הפחדה, הטרדה, מעצרים שרירותיים וממושכים, עינויים ופגיעות אחרות בזכויות אדם, העלמות והוצאות להורג ללא משפט כדי להשתיק מבקרי ממשלה, פעילי זכויות אדם ועיתונאים, וזאת בעיקר באמצעות ה-NSS.
במהלך חקירה שנמשכה שנתיים, 63 אנשים, כולל פעילים עיתונאים ועורכי דין מדרום סודן, חלקו עם אמנסטי אינטרנשיונל את חוויותיהם ואת הידע שלהם אודות המעקב הפיזי והטכנולוגי בדרום סודן.
האיום הממשי והנתפש של מעקב ע"י ה-NSS, בשילוב עם הטרדה שיטתית, משמשים להצרת צעדיהם של ארגוני החברה האזרחית והאזרחים, המתארים חיים בפחד מתמיד. פעיל אחד אמר לאמנסטי אינטרנשיונל: "אני חושב שזה מאוד מתיש, פיזית, לדאוג ללא הרף ממה שיקרה לך או למשפחתך, וזה גורם לקושי נפשי של ממש".
אמנסטי אינטרנשיונל בחנה יותר מ-57 דו"חות ומחקרים שנערכו על ידי גופי האו"ם, ארגונים בין-ממשלתיים ובלתי-ממשלתיים, כמו גם החלטות, חוקים ואמנות. המסגרת המשפטית של דרום סודן מעניקה ל-NSS סמכויות גורפות אך בלתי-מבוקרות לביצוע מעקב, ללא הגנה מספקת על הזכות לפרטיות.
רוב הפעילים אמרו כי המעקב, ההטרדה והסיכון הממשי למעצר שרירותי, לכליאה ללא משפט ולהרג אינם מונעים מהם לדבר, אולם הם מודדים ומווסתים בקפידה את מה שהם אומרים, היכן הם מדברים ובפני מי. פעיל אחד אמר, "אתה לא יכול לדבר בלי לחשוב פעמיים".
סוכנים מסתננים
ה-NSS מפעילה סוכנים ברחבי דרום סודן ובמדינות השכנות, תוך חדירה לכל הרמות של החברה וחיי היומיום. נדרש אישור של ה-NSS כדי לקיים אירועים ציבוריים, דבר המביא להשתקת כל דיאלוג אמיתי.
תיאורים אמינים ועקביים ממקורות מרובים מראים שסוכני מודיעין חדרו לארגונים לא ממשלתיים, לתקשורת, למגזר הפרטי, לחברות אבטחה ולמלונות. העומק והפריסה הנרחבת של רשת הריגול של ה-NSS יוצרים סביבה הפוגעת במידה חמורה בחופש הדעה, הביטוי והפרטיות.
ציתות לשיחות טלפון
כמעט כל הפעילים שרואיינו ע"י אמנסטי אינטרנשיונל חוששים ממעקב, נמנעים מלשוחח על נושאים רגישים בטלפון, ומעדיפים לשוחח פנים מול פנים או דרך אפליקציות מוצפנות.
שיחות טלפון מוקלטות הוצגו כראיה בבתי משפט, ולפחות מקרה אחד בעל פרופיל גבוה נדחה על ידי השופטים בטענה שההקלטות הושגו באופן בלתי-חוקי והפרו את הזכות לפרטיות. כמו כן סיפרו סוכני NSS לעצירים בחקירה על שיחות טלפון שקיימו, ונראה שההקלטות הובילו למעצרים שרירותיים.
עבדאללה (שם בדוי), מגן זכויות אדם דרום סודני, אמר לאמנסטי אינטרנשיונל שבאוגוסט 2018, לפני שנעצר באופן שרירותי, התקשר אליו קצין NSS וסיפר לו על שיחת טלפון שקיים עבדאללה עם בעל תפקיד בארגון בינלאומי לגבי האיומים שנשקפו לו. עבדאללה מאמין שה-NSS לא הייתה יכולה לדעת את התוכן של שיחת הטלפון בלי לצותת לקו הטלפון שלו.
ניתן לשער שה-NSS מסוגל לנהל מעקב אחר אמצעי תקשורת רק בשיתוף פעולה של ספקי שירותי התקשורת. עובד לשעבר של Vivacell, חברת תקשורת שפעלה בדרום סודן עד מרץ 2018, אמר לאמנסטי אינטרנשיונל כי ל-NSS יש גישה ישירה לכל ספקי שירותי התקשורת במדינה, באמצעות טכנולוגיית מעקב שנרכשה בישראל אשר ניתנת לדעתם לסיווג כשימוש כפול.
עובד לשעבר של חברת התקשורת MTN South Sudan אמר לאמנסטי אינטרנשיונל שבשנת 2013, ה-NSS התקין "קופסה" בחברה שלו, באמצעות חברה ישראלית. התקנות של 'קופסאות' מסוג זה עשויות להיות האופן שבו הממשלה, כולל ה-NSS, מקבלת גישה ישירה לנתונים מספקי שירותים.
עובד לשעבר של Vivacell אמר כי ממשלת דרום סודן דרשה מכל ספקיות התקשורת בדרום סודן לשלם ל"ורינט מערכות בע"מ", חברת הבת הישראלית של US Verint Systems Inc, עבור ציוד זה וכן עבור מתן שירות שנתי. הדיווחים על מעורבות ישראלית במעקבים בדרום סודן מופיעים בהרחבה בפרק 4.6, שבעמודים 19-21. תגובת משרד הביטחון של ישראל מופיעה במלואה בנספח II שבעמוד 51.
אמנסטי אינטרנשיונל פנתה בבקשה לתגובה לכל החברות בנוגע לממצאים וקיבלה מענה רק מקבוצת MTN, שבו נאמר כי הרשויות והחוקים בדרום סודן מחייבים את ספקיות התקשורת "לספק אפשרות ליירוט חוקי" תוך הסבר כי MTN אינה מפעילה את המערכת.
"על ספקיות שירותי התקשורת והמעקב מוטלת האחריות לכבד הפרות של זכויות אדם בכל הפעילות העסקית שלהן. אספקת מערכות המעקב של NSS כאשר קיים סיכון משמעותי לזכויות אדם ומתן גישה בלתי-מבוקרת לרשתות תקשורת היא התנערות מוחלטת של החברות מאחריותן", אמר דפרוז מוצ'נה.
"הרשויות בדרום סודן חייבות לרסן את ה-NSS ולשים קץ לנוהג של שירותי הביטחון לפעול מחוץ לחוק. יש לשים קץ להפחדות, להטרדות, למעצרים השרירותיים ולכליאה הבלתי-חוקית של מבקרי הממשלה."
על פי הפרסום, עובד לשעבר של Vivacell, חברת תקשורת שפעלה בדרום סודן עד מרץ 2018, אמר לאמנסטי אינטרנשיונל כי ה-NSS רכש טכנולוגיה של ורינט הישראלית
bigstock
דו"ח של אמנסטי קושר באמצעות עדויות ישירות בין המעקבים לבין החברה הישראלית "ורינט מערכות בע"מ". תגובת החברה לא התקבלה עד למועד פרסום ההודעה, משרד הביטחון של ישראל הגיב רק לאחת מפניות אמנסטי. התגובה לקונית.
על פי הדיווח, שירות הביטחון הלאומי של דרום סודן (NSS) משתמש במעקבים בלתי-חוקיים כדי להטיל אימה על עיתונאים, פעילי זכויות אדם ומבקרים, מה שמשרה אווירת טרור שמתבטאת בפחד עז ובצנזורה עצמית, כך קובעת אמנסטי אינטרנשיונל בדו"ח חדש.
הדו"ח, שכותרתו "אוזניים לכותל: ההשפעה הכובלת של מעקבים בלתי-חוקיים בדרום סודן", מציג ראיות חדשות ליכולות המעקב של הרשויות בדרום סודן, ומדגיש גם את התפקיד שממלאות חברות תקשורת ומעקב המאפשרות יירוט שיחות טלפון ללא אמצעי הגנה משפטיים מתאימים.
לדוגמה, אמנסטי אינטרנשיונל גילתה מסמכים המראים כי חברה ישראלית בשם "ורינט מערכות בע"מ" סיפקה לממשלת דרום סודן טכנולוגיית יירוט תקשורת בין השנים 2015-2017 לכל הפחות, למרות הסיכון הגבוה לכך שהציוד יתרום להפרות זכויות אדם. הדיווחים על מעורבות ישראלית במעקבים בדרום סודן מופיעים בהרחבה בפרק 4.6, שבעמודים 19-21. תגובת משרד הביטחון של ישראל מופיעה במלואה בנספח II שבעמוד 51.
"למעקבים הבלתי-מבוקרים והבלתי-חוקיים של ה-NSS יש השפעה כובלת על החברה האזרחית ועל האקטיביזם הבלתי אלים. האיום במעקב הוא נשק בפני עצמו - מבקרי ממשלה ופעילי זכויות אדם סיפרו לנו על חיים בפחד מתמיד מפני ריגול," אמר דפרוז מוצ'נה (Deprose Muchena), ראש אזור מזרח ודרום אפריקה באמנסטי אינטרנשיונל.
"למרות זאת, פעילים דרום סודנים אמיצים רבים ממשיכים להילחם על זכויותיהם ועל זכויותיהם של אחרים, תוך עמידה איתנה מול מעקבים, הפחדה והטרדה. הגיע הזמן שהרשויות בדרום סודן ישימו קץ לשימוש של ה-NSS בשיטות בלתי-חוקיות ויאפשרו לאנשים לממש את חופש הביטוי שלהם ללא חשש מהתנכלות שלטונית".
מאז הכרזתה של דרום סודן על עצמאות ביולי 2011, חופש הביטוי הוגבל באופן חמור, וכיום מחשיבה ועדת האו"ם לזכויות אדם את דרום סודן כאחד המקומות המסוכנים ביותר בעולם עבור עיתונאים. ממשלת דרום סודן נוקטת שיטות של הפחדה, הטרדה, מעצרים שרירותיים וממושכים, עינויים ופגיעות אחרות בזכויות אדם, העלמות והוצאות להורג ללא משפט כדי להשתיק מבקרי ממשלה, פעילי זכויות אדם ועיתונאים, וזאת בעיקר באמצעות ה-NSS.
במהלך חקירה שנמשכה שנתיים, 63 אנשים, כולל פעילים עיתונאים ועורכי דין מדרום סודן, חלקו עם אמנסטי אינטרנשיונל את חוויותיהם ואת הידע שלהם אודות המעקב הפיזי והטכנולוגי בדרום סודן.
האיום הממשי והנתפש של מעקב ע"י ה-NSS, בשילוב עם הטרדה שיטתית, משמשים להצרת צעדיהם של ארגוני החברה האזרחית והאזרחים, המתארים חיים בפחד מתמיד. פעיל אחד אמר לאמנסטי אינטרנשיונל: "אני חושב שזה מאוד מתיש, פיזית, לדאוג ללא הרף ממה שיקרה לך או למשפחתך, וזה גורם לקושי נפשי של ממש".
אמנסטי אינטרנשיונל בחנה יותר מ-57 דו"חות ומחקרים שנערכו על ידי גופי האו"ם, ארגונים בין-ממשלתיים ובלתי-ממשלתיים, כמו גם החלטות, חוקים ואמנות. המסגרת המשפטית של דרום סודן מעניקה ל-NSS סמכויות גורפות אך בלתי-מבוקרות לביצוע מעקב, ללא הגנה מספקת על הזכות לפרטיות.
רוב הפעילים אמרו כי המעקב, ההטרדה והסיכון הממשי למעצר שרירותי, לכליאה ללא משפט ולהרג אינם מונעים מהם לדבר, אולם הם מודדים ומווסתים בקפידה את מה שהם אומרים, היכן הם מדברים ובפני מי. פעיל אחד אמר, "אתה לא יכול לדבר בלי לחשוב פעמיים".
סוכנים מסתננים
ה-NSS מפעילה סוכנים ברחבי דרום סודן ובמדינות השכנות, תוך חדירה לכל הרמות של החברה וחיי היומיום. נדרש אישור של ה-NSS כדי לקיים אירועים ציבוריים, דבר המביא להשתקת כל דיאלוג אמיתי.
תיאורים אמינים ועקביים ממקורות מרובים מראים שסוכני מודיעין חדרו לארגונים לא ממשלתיים, לתקשורת, למגזר הפרטי, לחברות אבטחה ולמלונות. העומק והפריסה הנרחבת של רשת הריגול של ה-NSS יוצרים סביבה הפוגעת במידה חמורה בחופש הדעה, הביטוי והפרטיות.
ציתות לשיחות טלפון
כמעט כל הפעילים שרואיינו ע"י אמנסטי אינטרנשיונל חוששים ממעקב, נמנעים מלשוחח על נושאים רגישים בטלפון, ומעדיפים לשוחח פנים מול פנים או דרך אפליקציות מוצפנות.
שיחות טלפון מוקלטות הוצגו כראיה בבתי משפט, ולפחות מקרה אחד בעל פרופיל גבוה נדחה על ידי השופטים בטענה שההקלטות הושגו באופן בלתי-חוקי והפרו את הזכות לפרטיות. כמו כן סיפרו סוכני NSS לעצירים בחקירה על שיחות טלפון שקיימו, ונראה שההקלטות הובילו למעצרים שרירותיים.
עבדאללה (שם בדוי), מגן זכויות אדם דרום סודני, אמר לאמנסטי אינטרנשיונל שבאוגוסט 2018, לפני שנעצר באופן שרירותי, התקשר אליו קצין NSS וסיפר לו על שיחת טלפון שקיים עבדאללה עם בעל תפקיד בארגון בינלאומי לגבי האיומים שנשקפו לו. עבדאללה מאמין שה-NSS לא הייתה יכולה לדעת את התוכן של שיחת הטלפון בלי לצותת לקו הטלפון שלו.
ניתן לשער שה-NSS מסוגל לנהל מעקב אחר אמצעי תקשורת רק בשיתוף פעולה של ספקי שירותי התקשורת. עובד לשעבר של Vivacell, חברת תקשורת שפעלה בדרום סודן עד מרץ 2018, אמר לאמנסטי אינטרנשיונל כי ל-NSS יש גישה ישירה לכל ספקי שירותי התקשורת במדינה, באמצעות טכנולוגיית מעקב שנרכשה בישראל אשר ניתנת לדעתם לסיווג כשימוש כפול.
עובד לשעבר של חברת התקשורת MTN South Sudan אמר לאמנסטי אינטרנשיונל שבשנת 2013, ה-NSS התקין "קופסה" בחברה שלו, באמצעות חברה ישראלית. התקנות של 'קופסאות' מסוג זה עשויות להיות האופן שבו הממשלה, כולל ה-NSS, מקבלת גישה ישירה לנתונים מספקי שירותים.
עובד לשעבר של Vivacell אמר כי ממשלת דרום סודן דרשה מכל ספקיות התקשורת בדרום סודן לשלם ל"ורינט מערכות בע"מ", חברת הבת הישראלית של US Verint Systems Inc, עבור ציוד זה וכן עבור מתן שירות שנתי. הדיווחים על מעורבות ישראלית במעקבים בדרום סודן מופיעים בהרחבה בפרק 4.6, שבעמודים 19-21. תגובת משרד הביטחון של ישראל מופיעה במלואה בנספח II שבעמוד 51.
אמנסטי אינטרנשיונל פנתה בבקשה לתגובה לכל החברות בנוגע לממצאים וקיבלה מענה רק מקבוצת MTN, שבו נאמר כי הרשויות והחוקים בדרום סודן מחייבים את ספקיות התקשורת "לספק אפשרות ליירוט חוקי" תוך הסבר כי MTN אינה מפעילה את המערכת.
"על ספקיות שירותי התקשורת והמעקב מוטלת האחריות לכבד הפרות של זכויות אדם בכל הפעילות העסקית שלהן. אספקת מערכות המעקב של NSS כאשר קיים סיכון משמעותי לזכויות אדם ומתן גישה בלתי-מבוקרת לרשתות תקשורת היא התנערות מוחלטת של החברות מאחריותן", אמר דפרוז מוצ'נה.
"הרשויות בדרום סודן חייבות לרסן את ה-NSS ולשים קץ לנוהג של שירותי הביטחון לפעול מחוץ לחוק. יש לשים קץ להפחדות, להטרדות, למעצרים השרירותיים ולכליאה הבלתי-חוקית של מבקרי הממשלה."
