צה"ל: התכנית הייעודית למניעת אובדנות עובדת

אלוף מוטי אלמוז, ראש אגף כח אדם בצה"ל מסר לכנסת כי בשנת 2020 ירדה כמות האובדנות בצה"ל ב-75%

קרדיט: דוברות הכנסת, שמוליק גרוסמן

ועדת המשנה לכח האדם בצה"ל, בראשות ח"כ והאלופה (במיל') אורנה ברביבאי, קיימה אתמול (ג'), דיון בנושא פעילות צה"ל למיגור מקרי ההתאבדויות. אלוף מוטי אלמוז, ראש אגף כח אדם בצה"ל, פתח את דברו בהצגת ממצאי דו"ח מבקר המדינה משנת 2020 שמצא שמאז שצה"ל החל להפעיל תכנית ייעודית למניעת אובדנות, ירדה כמות האובדנות בצה"ל ב-75%. 

הוא הוסיף כי הוא סבור שניתן לעשות עוד ולצמצם עוד יותר את היקף האובדנות. אלוף אלמוז אמר כי צה"ל משתמש במושג חשד לאובדנות כי ישם גם מקרים שלא הצליחו לפענח, ובשנת 2020 היו תשעה מקרים בצה"ל. אלוף אלמוז הציג נתוני על מקרי חשד לאובדנות בצה"ל לאורך השנים, ורוב המקרים הם של גברים במהלך שירות החובה, לאו דווקא בהכשרה הראשונית, רובם לא היו מטופלים לפי תנאי שירות, ורוב המקרים בוצעו בעזרת נשק.

אלוף אלמוז אמר כי בכל מקרה של חשד לאובדנות או ניסיון אובדנות, נפתחת חקירת משטרה צבאי חוקרת, המבוצעת כיום ע"י יחידה ייעודית העוסקות בחקירות מבצעיות וחקירת אירועי אובדנות בכל הארץ, ופתחו מומחיות ידע גם בחקירה, גם בעבודה מול הפרקליטות וגם בעבודה מול המשפחות.

אלוף אלמוז: "אובדן חייל זה אסון שהמשפחה מתמודדת איתו, ואנחנו מגיעים אליהן במהלך החודש הראשון ומבקשים מהם כיוונים אפשריים, כידע, לא רק כעדות, ואנו מבקשים מהמשפחה שיראו בהם גם סוג של חוקרים מטעמם. נכון שלפעמים יש ניגוד אינטרסים, כי יש סוגיות של אשמה, אבל אנחנו רוצים לבדוק כל מידע שלהם. אבן הראשה זו שקיפות, הכל על השולחן, עם כל הכאב, וזה טבעי שיש כאב כשיש היבטים של אחריות, אשמה ועונש, אבל אי אפשר להגיד שקיפות רק בכותרות.

"לאחר החקירה מתקיים גם תחקיר פיקודי בכל מקרה, אשר מגיע לראש אכ"א לאחר שהגיע למפקד הזרוע או הפיקוד המרחבי. זה קורה היום הרבה יותר מוקדם מבעבר. יש החלטות שצריך לקבל על אנשים ספציפיים ואם זה לא יקרה בזמן הרלוונטי הם יכולים להיות מקודמים או לעבור לתפקיד אחר, וכך אני יכול להגיד משהו לפני ההחלטה. זה התפקיד שלנו להגיד, זהו מושג האחריות וזו משמעות הפיקוד בצבא. אנו עוסקים בסוגיות האמון, שהן חשובות -  לפעמים קונים אמון בהחלטות לא נעימות לאנשים."

אלוף אלמוז התייחס גם לפעילות המניעה שנוקט צה"ל, ואמר כי רוב המקרים ניתנים למניעה, כי מדובר שאנשים ששוקעים לאט לאט, ובדרך פוגשים אנשים שיכולים לשבש את הכוונה האובדנית אם רק יזהו אותה נכון, ויקשיבו או ייתנו כתף, וזה דבר שצריך לחנך אליו וללמד, והאתגר הוא לעשות זאת בארגון שכל כמה חודשים סגל הפיקוד הצעיר מתחלף, וצריך ללמד את הדברים מחדש.

גם החיילים עצמם עוברים יחידות ותפקידים, והצבה בתפקיד שלא תואם את הרצון או המוטיבציה, והגעה ליחידה בה אינו מכיר את הנפשות ועם מי לדבר, הם גורמים שישי לשים לב אליהם במסגרת הזיהוי. עוד אמר כי צה"ל כתב והטמיע ביחידות נוהל לגבי איתור חייל חסר, במטרה להגיע אליו במהירות, וכן ישנן יכולות מטכ"ליות שאפשר להפעיל במקרה זה, כולל טכנולוגיות, כמו למשל איכונים.

אלוף משנה אריאל בן יהודה, ראש מחלקת בריאות הנפש בצה"ל: "אנחנו כל הזמן לומדים מכל מקרה או ניסיון, ועובדים מול ספרות מקצועיות במטרה לפתח אסטרטגיות טיפול יעילות. כך למשל ההמלצה הוא צמצום הנשק אצל מי שהדבר לא דרוש לו. בניגוד לאזרחות, בצבא האמצעי האובדני הכי שכיח הוא נשק חם, ועצם המצאות נשק אצל חייל הוא סיכון, אבל אגף המבצעים הוא המכריע בסוגיית ניפוק הנשק ואנו שם כדי לסייע בעיצוב המדיניות." 

סגן אלוף מתן סולומש, סגן התובע הצבאי הראשי: "העובדה שבכל מקרה נפתחת חקירה פלילית באופן אוטומטי מבטאת את חשיבות הנושא מבחינת צה"ל. מטרות החקירה הן בירור אחריות, מתן תמונה עובדתית שלמה ככל האפשר למשפחה, והפקת לקחים.

"משכי הטיפול קוצרו משמעותית, בוודאי בהשוואה ללפני עשור, ולפי הנחיית הרמטכ"ל היום, אלא במקרים חריגים מאוד שזה נדרש למיצוי החקירה, תוך 8 חודשים מן המקרה כבר יש לסיים את התהליך גם במצ"ח וגם בפרקליטות. חוות הדעת של הפרקליטות הצבאית בסיום מועברת גם למשפחה דרך מחלקת נפגעים, ויש להם דרכים להשיג על חוות הדעת אם ירצו בכך."

פרופ' גיל זלצמן, יו"ר המועצה הלאומית למניעת אובדנות: "ישראל נמצאת מתחת לממוצע העולמי בשיעור אובדנות לנפש, וכן צה"ל נמצא הרבה מתחת לממוצע של שיעור אובדנות לנפש בהשוואה לצבאות אחרים בעולם, ומתחת לממוצע של שיעורי אובדנות בקבוצות הגיל של המשרתים, כולל מול קבוצת הגיל בישראל שאינה משרתת.

"ברור שכל מקרה הוא עולם ומלואו, אבל כאיש מדע שיעור האובדנות בצה"ל הוא נמוך מאוד, ואני מצהיר לפרוטוקול שלא נכון לבקר את צה"ל בנושא. פרופ' זלצמן גם הוסיף כי בעבר אנשים הסתירו את הדיכאון שלהם על מנת להתגייס, וכיום אנשים מספרים על זה וכך אפשר לטפל בהם ולהשגיח עליהם וזה דבר חיובי מאוד."

פרופ' תמר הרמן, המכון הישראלי לדמוקרטיה, אמרה כי לאחר ששמעה את כל הדברים היא עוד יותר מופתעת לאור הממצאים שהיא באה להציג, אשר בדקו בסקרי דעת קהל את האמינות שהציבור מייחס לדיווחי צה"ל בנושא האובדנות.

פרופ' הרמן אמרה שבסקר שערך המכון בפברואר 2020 46% מהנשאלים אמרו כי הם מסכימים או די מסכימים עם הקביעה שדיווחי צה"ל בנושא אובדנות אמינים, ובסקר שנערך באוקטובר 2020 ירד הנתון ל-38% בלבד. עוד אמרה כי הקבוצה שמביעה הכי פחות אמון בדיווחים היא קבוצת הגילים של 18-24. פרופ' הרמן הוסיפה כי אם אכן נעשים כל המאמצים אשר פורט עליהם, אשר ייתכן ויש בעיה בהעברת המסר על העשייה החוצה, ויש לחשוב גם על הנושא הזה לאור החשיבות שלו לגבי אמון הציבור.

יו"ר הוועדה, ח"כ והאלופה (במיל') ברביבאי, הודתה לכל המשתתפים וסיכמה: "צה"ל כצבא העם הפותח את פוטנציאל הגיוס ליותר אוכלוסיות מוכיח בהיקף נתוני המתאבדים כי נעשה מאמץ גדול מאוד לזהות מבעוד מועד, שכן המתח בו נתון צה"ל בין הצורך לפתוח את השירות בפני אוכלוסיות רחבות לבין אירועים חריגים במהלך השירות מחייב את צה"ל למקצועיות ולקשב פיקודי מתמשך.

"הנתונים שהוצגו אודות היקף המתאבדים בצה"ל מלמדים על המאמץ האינטנסיבי שצה"ל עושה כדי לצמצם את התופעה ועל כך מעידים דוח מבקר המדינה ודבריו של פרופ' זלצמן בניתוח השוואתי של היקף המתאבדים בצה"ל לבין צעירים בגיל זהה בארץ ובצבאות בעולם, לדעתו הצבא במכלול הפעילויות שנעשות למניעת מקרה אובדנות מהווה גורם מגן על חיילים בשירות. התרשמתי מהיכולת שצה"ל פיתח בנושא זיהוי מהיר של חיילים חסרים ואיתורם בזמן אמת ככלי מציל חיים.

"יש חשיבות ליצירת האינטגרציה בנסיבות אשר גרמו בסופו של דבר להתאבדות, שכן לעיתים קרובות אירוע טרגי כזה מתרחש כאשר יש יותר מגורם אחד במאפייני השירות ובנסיבות אישיות שמביא להחלטה מצערת זאת. על צה"ל להמשיך ולהשקיע ביצירת האינטגרציה בין הגורמים השונים במסגרת היחידה. כמו כן יש לתת דגש ושימת הלב במעברים בין יחידות ומסלולי שירות בשלבי ההכשרה השונים. הנתון כי לרוב החיילים במקרי אובדנות לא היו בעיות ת"ש מקדימות מחייב חשיבה נוספת. על צה"ל לבדוק אם היו בעיות שלא דווחו ולא זוהו בטרם המקרה.

"הפער בין המאמץ שצה"ל משקיע בהורדת מקרי ההתאבדויות לבין חוסר האמון של הציבור בפעילות צה"ל בנושא מחייב גיבוש תכנית פעולה של צה"ל. הנושא משפיע על לגיטימיות ואתוס השירות בצה"ל ולכן חייב להתבצע מאמץ ממוקד לגישור על הפער ע"י שקיפות מלאה (מבלי לפגוע בצנעת הפרט).

"על צה"ל לייצר מנגנון של זיהוי מקרים חריגים ביחידות מסוימות בהן יש חזרתיות על אירועים חריגים, מסקנות העולות מתוך ביקורות יזומות או דיווחים על כשלים הנוגעים ליחס פקוד מפקד, ריבוי קבילות ופניות נוספות. היכולת לזהות בזמן אמת יחידות/מפקדים כאלה יש בה כדי למנוע מקרים חריגים ואף לתת מענה הולם בזמן אמת.

"נכון כי צה"ל ישתף את התובנות ותהליך הפקת הלקחים בהתמודדות עם מניעת אירועי אובדנות גם עם מערכת החינוך לצורך מיגור מקרים דומים כבר בגיל התיכון."

אולי יעניין אותך גם

הקרב על נשיאות איראן: אחמדיניג׳אד מלכלך על המודיעין האיראני

מדוע אחמדיניג'אד מלכלך על המודיעין האיראני? ובכן, כי חסמו את דרכו להבחר פעם נוספת כנשיא איראן. ד״ר רז צימט, מומחה לפוליטיקה איראנית: ״אחמדיניג'אד פותח את הפה על המשטר מאז 2013. מהימנות דבריו מוטלת בספק״